דניאל פרק י

דניאל פרק י

(א) בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס בשנה השלישית למלכותו של כורש מלך פרס, דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל (בשנה השלישית למלכותו של כורש מלך פרס) התגלה אל דניאל מראה נבואה,[1] אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר שמו המלכותי של דניאל היה בלטשאצר. עובדה זו נכתבה כאן כדי לומר שגם במלכותו של כורש, נשמר מעמדו של דניאל בחצר המלכות,[2] וֶאֱמֶת הַדָּבָר ההתגלות הייתה ברורה ולא נאמרה בחידה,[3] וְצָבָא גָדוֹל בהתגלות אל דניאל הופיעו מלאכים רבים,[4] וּבִין אֶת הַדָּבָר ההתגלות הייתה ברורה מאוד כדי שדניאל יבין את משמעותה,[5] וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה גם המראה של המלאכים הרבים שהיו במראה הנבואה נועדה לחדד את הבנתו של דניאל. דבר הנבואה לא הוזכר בדבריו של דניאל, ויתכן שדניאל צווה להעלים את דבר הנבואה[6]: (ב) בַּיָּמִים הָהֵם בשנה השלישית למלכותו של כורש, אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל (בשנה השלישית למלכותו של כורש) אני, דניאל, התאבלתי, משום שכורש רצה למנוע את המשך בניין בית המקדש,[7] שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים (התאבלתי) במשך תקופה של שלוש שמיטות, דהיינו עשרים ואחד שנים – מהשנה הראשונה למלכות דריוש הראשון ועד לשלוש שנים לאחר שנשלמה מלאכת בניין בית המקדש[8]: (ג) בתקופת האבל נהגתי במנהגי האבלות הבאים: 1) לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי לא אכלתי פת נקיה,[9] 2) וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא בָא אֶל פִּי לא אכלתי בשר ולא שתיתי יין, 3) וְסוֹךְ לֹא סָכְתִּי לא סכתי את עצמי בשמן,[10] עַד מְלֹאת שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים (נהגתי במנהגי האבלות) עד שעברו עשרים ואחד שנים[11]: (ד) וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בתאריך כד' ניסן,[12] וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל (בכד' ניסן) עמדתי סמוך לנהר החידקל שנקרא גם "הנהר הגדול" על שם גודלו.[13] אין הכוונה שדניאל באמת עמד סמוך לחידקל, אלא שבמראה דניאל ראה את עצמו עומד ליד הנהר[14]: (ה) וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא אני (דניאל) זקפתי את עיניי וראיתי, וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים (ראיתי) שהיה אדם אחד לבוש בגדי בוץ, בבגדים מכובדים,[15] וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז ועל מותניו של אדם זה הייתה חגורה שהייתה עשויה ממרגליות[16]: (ו) וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ הגוף של אותו אדם היה בצבע כחול כצבע אבן תרשיש,[17] וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק והפנים שלו האירו עד שהם היו דומים לאור שיוצר הברק,[18] וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ והעיניים שלו היו דומים ללהבות אש בוערות,[19] וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל והזרועות שלו והרגליים שלו היו דומים לנחושת מזוקקת,[20] וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן והקול שלו נשמע כקולם של אנשים רבים.[21] התיאורים שבהם תיאר דניאל את האיש שראה מסמלים את השפעתו הרבה של האיש שהתגלה במראה. למשל: האש שמאיר והקול החזק[22]: (ז) וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה רק אני, דניאל, ראיתי את המראה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה ואילו האנשים שהיו עימי, לא ראו את המראה. חז"ל אמרו שהכוונה לחגי, זכריה ומלאכי,[23] אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם אולם, למרות שהם לא ראו את מראה הנבואה, נפלה עליהם חרדה גדולה. חז"ל נימקו את חרדתם משום שהמזל שלהם ראה את המראה,[24] וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא האנשים שהיו עימי ברחו למקום מסתור[25]: (ח) וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי ואני (דניאל) נשארתי לבדי ללא האנשים שהיו עימי, וָאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת ואני ראיתי את המראה הגדול שהתגלה אליי, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹּחַ וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית (כאשר ראיתי את המראה) נהייתי חלש והפנים שלי כביכול הושחתו. הכוונה שפניו של דניאל התעוותו בשעה שהוא ראה את המראה,[26] וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ לא הצלחתי לכנס לעצמי כח. דניאל אמר שגופו נחלש כאשר הוא ראה את המראה[27]: (ט) וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל דְּבָרָיו ואני (דניאל) שמעתי את קולו של האיש, וּכְשָׁמְעִי אֶת קוֹל דְּבָרָיו וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה ומרוב פחד, כאשר אני שמעתי את קולו, נרדמתי והפנים שלי היו על הארץ[28]: (י) וְהִנֵּה יָד נָגְעָה בִּי (לאחר שנרדמתי) הייתה יד שנגעה בי, וַתְּנִיעֵנִי עַל בִּרְכַּי וְכַפּוֹת יָדָי היד נענעה אותי באופן שהברכיים והידיים שלי היטלטלו. היד נענעה אותי כדי להעיר אותי[29]: (יא) וַיֹּאמֶר אֵלַי האיש שראיתי במראה אמר לי: דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמֻדוֹת דניאל איש טהור![30] הָבֵן בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ תבין את הדברים שאני אדבר איתך עליהם, וַעֲמֹד עַל עָמְדֶךְ וחזור לעמוד על רגליך כפי שעמדת לפני שנרדמת מפחד,[31] כִּי עַתָּה שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ שהרי אני נשלחתי כדי לומר לך את הדברים הכתובים בפסוקים הבאים, וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עָמַדְתִּי מַרְעִיד כאשר האדם אמר לי את הדברים האלה, אני (דניאל) עמדתי ורעדתי מפחד[32]: (יב) וַיֹּאמֶר אֵלַי האדם אמר לי: אַל תִּירָא דָנִיֵּאל דניאל! אינך צריך לפחד שהרי לא אעשה לך דבר רע,[33] כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ שהרי מהיום הראשון שהתעוררת להבין את עניין יראת ה' והתחלת להתענות לפניי – התקבלו תפילותיך,[34] וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ ואני באתי כדי למלא את בקשתך (ולא כדי לגרום לך דבר רע)[35]: (יג) וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם ושר מלכותו של פרס נלחם נגדי במשך עשרים ואחד הימים האחרונים במטרה לשעבד אתכם,[36] וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי ומיכאל, אחד המלאכים החשובים, בא לעזור לי במאבקי עם שרו של פרס,[37] וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס ואני נשארתי להילחם עם שרו של פרס ולכן לא הייתי יכול לבוא ולהתגלות אליך. אולם, לאחר שמיכאל בא לסייע לי, יכולתי לבוא אליך ולהתגלות אליך במראה[38]: (יד) וּבָאתִי לַהֲבִינְךָ אֵת אֲשֶׁר יִקְרָה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים ובאתי כדי ללמד אותך את מה שעתיד לקרות לעם ישראל בעוד זמן רב,[39] כִּי עוֹד חָזוֹן לַיָּמִים שהרי בעוד זמן רב יתקיימו הדברים שתראה במראה הזה – מראה שנוסף על המראה שהוזכר בתחילת הפרק[40]: (טו) וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וכאשר האיש דיבר איתי את הדברים האלה, נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה וְנֶאֱלָמְתִּי נפלתי עם פני על הארץ והפכתי לאילם מרוב פחד על המלאך שראיתי[41]: (טז) וְהִנֵּה כִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם נֹגֵעַ עַל שְׂפָתָי (לאחר שנפלתי על הארץ) היה דמות של אדם שנגע בשפתיים. המלאך ראה את הפחד של דניאל, ולכן הוא התגלה אליו בדמות אדם ונגע בשפתיו של דניאל כדי שהוא יפסיק להיות אילם,[42] וָאֶפְתַּח פִּי וָאֲדַבְּרָה וָאֹמְרָה אֶל הָעֹמֵד לְנֶגְדִּי ואני פתחתי את פי ודיברתי, ואמרתי למלאך שעמד מולי,[43] אֲדֹנִי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ (אמרתי למלאך שעמד מולי) אדוני! בגלל מראה הנבואה, הידיים והרגליים שלי הושמטו ממקומם ולא יכולתי להשאיר אצלי כח. דניאל אמר למלאך שמרוב פחד, לא היה לו כח לראות את המראה[44]: (יז) וְהֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם אֲדֹנִי זֶה ואיך אני, עבדו של אדוני (דניאל מתאר את עצמו כעבדו של המלאך) יכול לדבר עם אדוני (המלאך),[45] וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא יַעֲמָד בִּי כֹחַ וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה בִי ולמרות שעכשיו אני רואה אותך בדמות אדם, אין לי כח ואין בי נשמה. דניאל אמר שלא נשאר לו כח לדבר עם המלאך, למרות שהמלאך התגלה אליו עכשיו בדמות אדם[46]: (יח) וַיֹּסֶף וַיִּגַּע בִּי כְּמַרְאֵה אָדָם המלאך נגע בי פעם נוספת בעוד שהוא נשאר בדמות האדם,[47] וַיְחַזְּקֵנִי המלאך חיזק אותי בדברים שכתובים בפסוקים הבאים[48]: (יט) וַיֹּאמֶר המלאך אמר לי: אַל תִּירָא אִישׁ חֲמֻדוֹת איש טהור! אל תפחד,[49] שָׁלוֹם לָךְ יהיה לך שלום, אינך צריך להיחלש בגלל פחד מהמראה,[50] חֲזַק וַחֲזָק תחזק את עצמך (הכפילות באה כדי לזרז את דניאל),[51] וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי וכאשר המלאך דיבר איתי, אני התחזקתי, וָאֹמְרָה ואמרתי למלאך: יְדַבֵּר אֲדֹנִי כִּי חִזַּקְתָּנִי אדוני! תמשיך לדבר כיוון שאתה חיזקת אותי בדברים שאמרת[52]: (כ) וַיֹּאמֶר המלאך שאל אותי: הֲיָדַעְתָּ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ האם אתה מבין מדוע באתי אליך? לא באתי כדי להזיק לך, אלא כדי לגלות לך דברים נסתרים,[53] וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס ועכשיו אני חוזר להילחם עם שר פרס ואוכל לנצח אותו,[54] וַאֲנִי יוֹצֵא וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא אולם לאחר מכן יבוא שרו של יוון ויוציא אותי. הכוונה שהמלאך יצליח לבטל את שלטון פרס על ישראל, אולם לאחר שהם יחטאו, עתיד שרו של יוון לשלוט עליהם. הכוונה לאלכסנדר מוקדון שכבש את האזור ובסופו של דבר הביא לשלטונו של אנטיוכוס[55]: (כא) אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת אולם לפני שאלך, אומר לך את הכתוב בשמים בכתב אמת – הדברים לא ישתנו. הכוונה שהמלכויות ששולטות על בני ישראל יבוטלו כך שהשעבוד על ישראל יבוטל,[56] וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה ואף אחד מהמלאכים האחרים איננו עוזר לי (לבטל את המלכויות האחרות),[57] כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם אלא רק מיכאל השר שלכם (הוא היחיד שעוזר לי במלחמתי לבטל את המלכויות האחרות)[58]:

[1] מצודות. עיין אוצר המאמרים שם הרחבנו בעניין דברי חז"ל שאמרו שדניאל לא היה נביא. א"ע כתב בפסוק ה שמדרגתו של דניאל הייתה גבוהה יותר ממדרגתו של גדעון ושל מנוח. מלבי"ם: במראה זה, הדברים התגלו את דניאל רק על ידי גילוי הפרטים והדברים לא נאמרו על דרך הכלל. כמו כן כתב שדניאל התחיל להתאבל לאחר שכורש ביטל את עבודת בית המקדש.

[2] דעת מקרא.

[3] מצודות.

[4] מצודות. רש"י: הכוונה שדברי הנבואה יתקיימו בעוד זמן ארוך. רס"ג: פירש פירוש נוסף שהכוונה בצבא הינו לרצון. א"ע: כתב את פירוש רס"ג. לאחר מכן כתב שיש אומרים שהכוונה מלשון קצבה. בסוף דבריו כתב שהכוונה שבמראה שראה דניאל היו מלאכים רבים. בדרך פירוש הפסוק כתב שלפעמים צלע של פסוק מתערבבת בין שתי צלעות אחרות של פסוקים (כמו שכתוב שבני ישראל ראו את מצרים מתים על שפת הים והכוונה היא שעל שפת הים ראו בני ישראל את המצרים), כך גם כאן "צבא גדול" צריך להיות צמוד ל"דבר".

[5] מצודות. רס"ג: עליך להתבונן ולהבין את המראה.

[6] מצודות. רס"ג: ה' אמר למלאך שיסביר לדניאל את המראה. א"ע: התלבט אם הכוונה שדניאל הבין את המראה או שהיה כאן ציווי להבין את המראה.

[7] מצודות.

[8] רש"י. מצודות: הכוונה לעשרים ואחד יום, שלושה שבועות. עיין בהערות לביאורנו בפרק ט פסוק כד שם הבאנו את הסבר הא"ע על המילה ימים. בדבריו הזכיר הא"ע גם את הפסוק הנוכחי. אברבנאל: דניאל התאבל במשך שלשה שבועות, היות והוא התאבל על כל מלכות שנשארה למלוך על ישראל (פרס, יוון ורומא) במשך שבוע אחד.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] רלב"ג וכתב שהיה מותר לדניאל לצער את עצמו גם לאורך ימי חג הפסח. א"ע בפירושו לפסוק ב שאל כיצד ייתכן שדניאל צם בפסח ולא קיים מצוות מצה ומצוות ארבע כוסות (בפירוש הדדעזר שאל עליו מדוע לא היה ניתן לפרש שדניאל אכל בלילות). בסוף דבריו תירץ שייתכן שהכוונה "ראשון" איננה לחודש ניסן, אלא לחודש הראשון למלכותו של כורש.

[13] מצודות.

[14] רלב"ג.

[15] רש"י.

[16] רש"י. מצודות: הכוונה לחגורה עשויה מזהב.

[17] מצודות. רש"י בשם חז"ל כתב שהכוונה היא שהגוף שלו היה כל כך גדול, באורך אלפיים פרסה, כמידתו של ים תרשיש.

[18] רלב"ג.

[19] מצודות. רלב"ג: העיניים שלו האירו את האוויר.

[20] מצודות. רס"ג הוסיף פירוש נוסף וכתב שהכוונה היא שהנחושת הייתה יצוקה. א"ע: הנחושת הייתה מלוטשת.

[21] מצודות.

[22] רלב"ג והוא הסביר איך כל הדברים מראים על כך.

[23] רש"י. רלב"ג: במחזה דניאל ראה אנשים נוספים שהיו עימו שלא ראו את המראה. מלבי"ם: לעניין ראיה של מלאך פנים אל פנים, דניאל היה עדיף מחגי, זכריה ומלאכי. הנצי"ב בחידושיו לתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג עמוד א, הסביר מדוע חז"ל אמרו שהאנשים האלה היו חגי זכריה ומלאכי, למרות שלאורך ספר דניאל, האנשים שהיו איתו היו חנניה, מישאל ועזריה. בתקופה זו של דניאל, הנביאים שראו את מראות הנבואה והוכיחו את בני ישראל היו חגי זכריה ומלאכי. חנניה, מישאל ועזריה לא היו נביאים ולא ראו מעולם מחזה של ה'. לו הפסוק היה מתכוון לחנניה, מישאל ועזריה, לא היה כאן שום חידוש בכך שהם לא ראו את המראה. רק אם נזהה את האנשים כחגי, זכריה ומלאכי, תובן אמירתו של דניאל שהאנשים שהיו איתו לא ראו את המראה ואת החידוש בכך.

[24] רש"י.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] רש"י. מצודות: בעל מעלות חמודות.

[31] רש"י.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות. א"ע התלבט אם הכוונה ליום הראשון של חודש ניסן.

[35] מצודות. רש"י הוסיף בשם חז"ל פירוש נוסף שהכוונה היא שהמלאך היה יכול להיכנס לתוך הפרגוד לאחר שהוא גורש ממנה.

[36] רש"י. א"ע: דחה את פירושיו של רס"ג (שמופיעים בהמשך הספר). הראשון בעניין "לנגדי" שכתב רס"ג שהכוונה שהיה מלמד אותו. הכוונה "לנגדי" היא שדניאל חשב שהמלאך הולך להזיק לו. גם פירוש המילה "עם" שפירש רס"ג שהכוונה לסיוע איננה מתקבלת על הא"ע, שהרי כתוב שעמלק נלחם עם ישראל, ואם כן הכוונה צריכה להיות שהייתה מלחמה ביניהם.

[37] רש"י. רלב"ג: מיכאל היה אחד מהשרים הראשונים שהתגלו אל דניאל. בגלל המאבק עם שר פרס, ניתנה רשות לבני ישראל לבנות את בית המקדש בימיו של כורש.

[38] מצודות.

[39] מצודות. בעניין ההגדרה של אחרית הימים נחלקו הפרשנים. רס"ג פירש שהכוונה לסוף ימי הגלות. א"ע פירש שהכוונה היא עד לימות המשיח. כמו"כ דחה את דבריו של המפרש "ואני בשנה אחת לדריוש" הכתוב בתחילת הפרק הבא, וכתב שאין אלו דברי דניאל, אלא הם דברי המלאך, ובמציאות המלאך דיבר שנים מעטות לאחר השנה הראשונה של דריוש.

[40] מצודות. מלבי"ם: מיכאל המלאך אמר לדניאל שהוא יצליח לנצח את שרו של פרס וכך מלכי פרס יטו חסד לבני ישראל, יהיו בעתיד מלכויות שהוא לא יצליח לנצח את שריהם ולכן הם עתידים להציק לישראל.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות. רס"ג: דניאל אמר שבמראה הראשון נהפכו עליו ציריו, כל שכן במראה הנוכחי.

[45] מצודות. רס"ג: דניאל הגדיר עצמו כעבדו של המלאך הראשון ושאל איך הוא יכול לדבר עם המלאך השני.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] עפ"י רש"י בפירושו לפסוק יא.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] רש"י.

[55] רש"י.

[56] מצודות. רלב"ג: הכוונה למראה שמובן מאוד.

[57] רש"י.

[58] רש"י.