משלי פרק כג

משלי פרק כג

(א) כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל כאשר תשב לאכול עם שליט או מלך,[1] בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ תבין את אישיותו (תברר אם אינו צרה או לא)[2]: (ב) וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אם אתה רואה שלמושל יש עין רעה – תשים סכין בלחייך – דימוי לכך שלא תאכל איתו (הסכין נועד לדמות מאמץ גדול במניעת האכילה עם השליט),[3] אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה גם אם אתה מאוד רוצה לאכול (עדיף שתימנע מכך)[4]: (ג) אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו אל תתאווה לבישולים של המלך,[5] וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים כיוון שהוא מאכיל אותך כזבים, האוכל שתאכל אצלו לא ישתלם לך[6]: (ד) אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר אל תתייגע כדי להתעשר,[7] מִבִּינָתְךָ חֲדָל עליך להבין לבד שאין תועלת בצבירת נכסים ועושר[8]: (ה) הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם אם תתבונן בעושר עם עיניך – הוא ייעלם, משום שהוא כביכול יעשה לעצמו כנפיים,[9] כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם הקלות שבה העושר ייעלם דומה לקלות שבו הנשר עף לשמים[10]: (ו) אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן אל תאכל את מאכליו של אדם שיש לו עין רעה,[11] וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו ואל תתאווה לבישוליו[12]: (ז) כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ שהרי כמו שהאדם בעל עין הרע ממורמר,[13] כֶּן הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ כך הוא יאמר לך רק לאכול ולשתות,[14] וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ והוא אינו אוהב אותך (כיוון שאתה אוכל את מאכליו)[15]: (ח) פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה סופך להקיא מרוב בושה את הפת שתאכל בביתו של צר העין, משום שהוא יצער אותך על מה שאכלת אצלו,[16] וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים והדברים הנעימים שדיברת איתו בסעודה – הושחתו, היות ובסופו של דבר הקאת את מה שאכלת. הכתוב אומר שאין תועלת באכילה עם אדם צר עין: האוכל בסופו של דבר לא ייקלט בגוף, והשיחות שהיו בזמן הארוחה יהיו ללא תועלת[17]: (ט) בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר אל תדבר עם הכסיל דברי חכמה,[18] כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ היות והוא יבזה את מה שאתה אומר[19]: (י) אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אל תסיג את הגבול של השדה שלך שנקבע מזמן מה כדי לקחת חלק משדה חבריך,[20] וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא ואל תיכנס לשדה יתומים (כדי לקחת מהם אותה).[21] כמובן שאין הכוונה דווקא לשדה יתומים, אלא לשדה של כל אחד, אלא שבדרך כלל היו מנסים יותר לעשוק את היתומים, כיוון שלא היה להם דרך להתגונן מהעושק[22]: (יא) כִּי גֹאֲלָם חָזָק שהרי ה' – מי שיגאל את היתומים – הוא חזק מאוד, ולא תוכל לעמוד לפניו,[23] הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ והוא מי שיריב איתך את ריב היתומים. הוא מי שיציל את היתומים ממך[24]: (יב) הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ תביא את ליבך לשמוע דברי מוסר, תשמע דברי מוסר ופעל על פי מה שאתה שומע. על ידי שמיעת דברי המוסר, את המידות שחסרות לך ואת הדברים שעליך לתקן, אתה תרצה לתקן אותם,[25] וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת ותביא את אזנך לשמוע דברים שנאמרים בדעת, דברי חכמה. אמרי הדעת הם דברי חכמה שאין בהם מוסר[26]: (יג) אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר אל תימנע מהכאת נער על מנת לייסר אותו ולחנך אותו,[27] כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת שהרי אם תכה אותו – אפילו עם מקל – הוא לא ימות, אלא רק יהיה לו צער, ומצד שני הוא יתחנך[28]: (יד) אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ תכה את הנער עם מקל (על מנת לחנך אותו),[29] וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל ועל ידי כך תציל אותו מגיהינום[30]: (טו) בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ בני! אם הלב שלך יהיה חכם, אם תחכים מהדברים שאמרתי לך,[31] יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי גם הלב שלי ישמח – בנוסף לשמחה שתהיה לך בחכמתך[32]: (טז) וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים וגם הכליות שלי ישמחו כאשר תאמר דברים חכמים (בגלל שליבך חכם). הכתוב ייחס את השמחה לכליות[33]: (יז) אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים אסור שהלב שלך יקנא במי שחוטא ומצליח בדרכיו,[34] כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם אלא רק עסוק כל הזמן ביראת ה', היות ויראת שמים חשובה מהצלחת הרשעים[35]: (יח) כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת (על ידי שתעסוק ביראת ה') הזכויות יעמדו לך לאורך חייך – גם בימי זקנתך ובימי בניך, והתקווה שלך לא תיפסק אף פעם[36]: (יט) שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם בני! שמע אל דבריי ועל ידי כך תהיה חכם,[37] וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ ואז תוכל ללכת בדרך שליבך אומר לך ללכת בה. לאחר שתהיה חכם על ידי שמיעת דבריי, אתה תוכל לסמוך שהלב יוביל אותך בדרכים הישרות[38]: (כ) אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ אל תהיה מאלה שמרבים לשתות יין וזוללים הרבה בשר להנאתם (ולא לעבודת ה' – למשל בשבתות וימים טובים)[39]: (כא) כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ משום שכל מי שישתה הרבה יין ויזלול בשר – עתיד להיות עני,[40] וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה והעצלנות והשינה יגרמו לו ללבוש בגדים קרועים במקום בגדים מכובדים[41]: (כב) שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ תקבל את דבריו של אביך – הוא הרי ילד אותך ורוצה בטובתך,[42] וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ ואל תזלזל בדברי אמא שלך – גם אם היא כבר זקנה ואתה חושב שהיא כבר לא אומרת דברים נכונים[43]: (כג) אֱמֶת קְנֵה אם אינך יכול ללמוד תורה בחינם – תשלם כסף כדי ללמוד,[44] וְאַל תִּמְכֹּר אך אל תלמד אחרים בכסף. למרות שהיית צריך לשלם לאחרים כדי ללמוד – עליך ללמד אחרים בחינם,[45] חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה (אל תלמיד בשכר) חכמה, מוסר ובינה[46]: (כד) גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק אדם שמוליד בן צדיק – ישמח בבנו הצדיק,[47] וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ ואדם שמלמד אדם אחר חכמה – ישמח בו. הכתוב אומר שמי שמגדל בן צדיק או מלמד תורה לאדם אחר – צריך לשמוח על כך[48]: (כה) יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ (אדם שלמד תורה וצדיק) אביך ואמך ישמחו בך (כיוון שאתה צדיק),[49] וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ ומי שהוליד את החכמה בליבך – ישמח גם הוא[50]: (כו) תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי בני! תן לי את ליבך, תכין את לבבך להבין את דברי החכמה שאומר לך,[51] וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה והעיניים שלך ישמרו את דרכי (שלא תיכשל בדברים שכתובים בפסוקים הבאים)[52]: (כז) כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה שהרי זונה דומה שבור עמוק. כאשר אדם נכשל באישה זונה, קשה לו להתנתק ממנה,[53] וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה ואישה נכריה, זונה שאיננה מעם ישראל, דומה לבאר צרה שאי אפשר לזוז בה – כך אדם שנכשל בה, נכנס לצרה עמוקה[54]: (כח) אַף הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב גם היא (הזונה) תארוב לאדם במהירות,[55] וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף והיא גורמת לכך שיהיו עוד רבים בישראל שיהיו בוגדים בה'[56]: (כט) לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי מיהו האדם שצריך לצעוק "אוי" ומיהו האדם שצריך לצעוק "אבוי" – מילות קריאה שמסמלות צער,[57] לְמִי מִדְיָנִים לְמִי שִׂיחַ מיהו זה שרב עם אנשים ומדבר דברים שאין בהם טעם,[58] לְמִי פְּצָעִים חִנָּם עלי מי יבואו פצעים ללא סיבה, מי ייפצע במריבות ללא סיבה?[59] לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם ולמי יהיו עיניים אדומות?[60]: (ל) לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן כל הדברים האלה (צעקות צער, מריבות וכו') קורים למי שמתעכב ויושב לשתיית יין,[61] לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ לאלה שכל כך משקיעים ביין, עד שהם באים לחקור יין שכבר נמזג אם הוא טוב או לא, ומה הכמות המתאימה של המים למזוג ביין[62]: (לא) אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם אל תסתכל ביין – אפילו אם הוא נראה אדום ויפה,[63] כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים כיוון שכל מי שמסתכל בכוס היין וכל מי שמשתכר – חושב שכל הדרכים בעולם ישרות בעיניו, והוא אינו מבחין בין טוב לרע[64]: (לב) אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ על אף שהיין נראה טוב בתחילה, בסופו של דבר הוא מזיק, כמו נחש שנושך אדם,[65] וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ והוא עוקץ כמו נחש שנקרא "צפעוני"[66]: (לג) עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת (כאשר תהיה שיכור) העיניים שלך יראו דברים שלא קורים במציאות,[67] וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת והלב שלך ידבר דברי שיגעון[68]: (לד) וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם (וכשאתה שיכור) אתה דומה לאדם ששוכב על הספינה המטלטלת בים כתוצאה מהרוח החזקה (אין לו יציבות והוא מבולבל),[69] וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל וכמי ששוכב בראש תורן הספינה שכל החבלים תלויים בו (בתורן), ולכן הוא מבולבל, היות והוא רואה את מהירות הפלגת הספינה[70]: (לה) הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי (לאחר שתתפקח מהשכרות) תאמר שהכו אותך, אבל לא הרגשת את הכאב של המכות. למרות שכאשר הוא היה שיכור הוא הרגיש היטב את המכות שהכו אותו, הוא לא יזכור זאת כשהוא יתפקח, והוא יעטן שהמכות לא כאבו לו,[71] הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי הכו אותי ולא ידעתי על כך (צלע זו חוזרת על תוכן הצלע הקודמת),[72] מָתַי אָקִיץ ואתה רק תרצה להתפקח מהשכרות,[73] אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד (תרצה להתפקח) כדי שתבקש עוד יין לשתות (כדרכם של השיכורים)[74]:

[1] רש"י. בדבר היות הלחם כינוי לסעודה שלמה, עיין בביאורנו לויקרא (כא,כא) ובמילון אוצר מפרשי התנ"ך. רבינו יונה: פסוק זה ממשיך את האמור בסוף הפרק הקודם שמי שמהיר במלאכתו, ימצא את עצמו מקורב אל המלכות. רלב"ג: מדובר על דימוי למושל שהוא השכל, וצריך לקבל מהשכל את החכמה. רי"ד: לא מדובר דווקא על מושל, אלא כל אדם המאכיל את חברו נקרא מושל משום שהוא זה שאחראי על הסעודה.

[2] רש"י. רבינו יונה: הכוונה שיברר אצל עבדי המלך מה גורם לאדם להתרצות לפני המלך. לפי פירוש זה, "את" משמעו "מן", כלומר, ללמוד מעבדי המלך שנמצאים לפניך. בפירוש נוסף כתב שהאדם צריך להכיר את מקומו, ולכן אין זה ראוי שהוא יישב במקום של אנשים שמכובדים ממנו. ר"י נחמיאש: כאשר אדם אוכל עם חבירו, ראוי שחברו יהיה הראשון שיאכל. מאירי: גם כשאתה יושב לאכול לפני המלך והמלך מקרב אותך, אל תתקרב אליו יותר מידי, אלא תבין את מעמדך האמיתי. בפירוש נוסף כתב שגם כאשר אתה עומד לפני הרב, תבין שאתה צריך לכבד אותו, ואל תדבר יותר מידי. בפירוש נוסף כתב ש"ללחום" פירושו לשון מלחמה, כאשר התלמיד יתווכח עם רבו, הוא צריך לעשות זאת בדרך ארץ. לפי פירוש זה "ושמת סכין בלועך" פירושו שישים סייג לכל מה שהוא אומר.

[3] רש"י. רי"ד: אם אתה אדם חזק שאתה יכול להתאפק לפני שתשים את הסכין בלחיים שלך. רבינו יונה: כאשר ישימו לפניך מאכלים רבים, אל תתפתה לאכול הרבה, כיוון שהדבר יגרום לך לנזק. ר"י נחמיאש: אם אדם ירבה באכילה לפני המלך, אנשי המלך יבזו אותו וגם הוא יתרגל למאכלים טובים וכשהוא כבר לא יהיה לפני המלך, הוא יהיה מפונק מידי לחזור אל חייו הראשונים. חוקה: "סכין" מלשון "שכין" – קוצים. צריך לשים בגרון קוצים כדי למנוע את האכילה.

[4] רש"י וכתב בשם חז"ל שהכוונה שאם תלמיד יודע שרבו אינו יכול לענות תשובה לשאלתו – עדיף שלא ישאל אותה. מצודות: הפירוש של "בעל נפש" הוא שהאדם חכם ומסוגל לשלוט במעשיו, ולכן הוא יכול להימנע מהאכילה עם השליט במקרה ולשליט יש עין רעה. רלב"ג: אם אתה מושל בשכלך. ר"י נחמיאש: פירש "בעל נפש" כאדם שמתאווה לאוכל או כאדם שמושל ברוחו.

[5] תרגום. רש"י המשיך לפרש פסוק זה על פי חז"ל שמדובר ברב שאינו יודע את התשובות, וכתב שהכוונה שאם הרב לא יודע לענות לך, אל תלמד ממנו, אלא תלך ללמוד מרב הגון. מאירי: אדם שהמלך קירב אותו, צריך להימנע מקרבת יתר אל המלך. בפירוש נוסף כתב שהכוונה לתלמיד שעומד בפני רבו, והכתוב אומר שהתלמיד לא אמור לחשוב שהוא מבין את כל דברי הרב ואת סודות חכמתו. בפירוש נוסף כתב שאסור להתפתות להקל בכבוד הרב. רבינו יונה הסביר גם הוא שהפסוק מזהיר את האדם לא לעשות השתדלות להיות באוכלי שולחנו של המלך, משום שהוא יתרגל לתענוגות ואז הוא יצטרך להשחית את ממונו. כמו כן חז"ל הזהירו את האדם להימנע מקרבה יתירה אל הרשויות.

[6] תרגום. רס"ג: המטעמים לא יימשכו לעולם. אבן עזרא: חסר בפסוק המילה "איש" והכוונה שלא תאכל אצל איש כזבים. אבן עזרא מכתב יד: לא תצליח להגיע למאכליו. רי"ד: המאכלים שהוא נותן לך ניתנו לך באופן שקרי. כלפי חוץ הוא מראה לך שהוא נותן לך אותם בעין יפה, אך באמת הוא לא רוצה לתת לך אותם. מאירי: אם תתקרב יותר מידי אל המלך, אתה תסבול בסוף.

[7] מצודות. תרגום תרגם "תיגע" מלשון קירוב, ולא זכיתי להבין מדוע תרגם כך. רש"י המשיך לפרש על פי מדרשי חז"ל, וכתב שהכוונה שאדם לא יעשה את גירסתו חבילות חבילות, כלומר: שלא ילמד הרבה בפעם אחת, אלא ילמד בכל פעם מעט ויחזור היטב על לימודו. רלב"ג: אחרי שיש לך כבר מספיק ממון כדי להתקיים, אין שום תועלת בצבירת עושר נוסף, היות והממון הוא כלי כדי להתקיים. אבן עזרא מכתב יד: הכתוב אומר שלא להתייגע יותר מידי, משום שעיקר העושר תלוי במזל ולא ביגיעת האדם.

[8] אבן עזרא. רס"ג: תפסיק את המחשבה שאתה רוצה להיות עשיר. אבן עזרא מכתב יד: תפסיק לחשוב שהעושר תלוי בך, אלא הוא תלוי במתנת שמים מה'.

[9] אבן עזרא. רש"י המשיך לפרש את הפסוק על הלימוד, וכתב שאם אדם אינו חוזר, הוא מיד שוכח את לימודו כאשר הוא עוצם את עיניו, כלומר, השכחה באה מהר מאוד. רבינו יונה הדגיש שהאות ה' במילה "התעיף" איננה ה' התמיהה, וכך כתב גם ר"י נחמיאש.

בעניין פירוש המילה "תעיף" נחלקו הפרשנים. אבן עזרא כתב שהוא מלשון הארה. רש"י כתב מלשון סגירת העין. רי"ד כתב שהוא מלשון חוסר הסתכלות. מאירי: מלשון חושך.

[10] רלב"ג.

[11] אבן עזרא. רלב"ג (בפסוק ז) כתב שרע העין הוא אדם שיש לו מידות לט טובות, ואדם קמצן לא יוכל לעשות בכלל מטעמים.

[12] תרגום.

[13] רש"י. לפי פירושו, "שער" מלשון מרירות. מצודות: כמו שהוא משער בנפשו דבר שאין בו ממש. לפי זה, פירוש המילה "שער" הוא לשון של אומדן.

[14] תרגום.

[15] אבן עזרא. אבן עזרא מכתב יד: הוא אינו מתכוון למה שהוא אומר. רבינו יונה: צר העין חושב שכל שאר בני האדם הם צרי עין, ולכן הוא חושב שאתה מבין שאינו באמת מעוניין שתאכל את מאכליו. מאירי על דרך הנסתר: מדובר על תלמיד שלא ילמד ממי שאינו רוצה להשפיע מחכמתו.

[16] רש"י + רי"ד. רבינו יונה: האכילה עצמה תהיה קשה, משום שאתה תרגיש שהוא איננו רוצה באמת שתאכל איתו. ר"י נחמיאש: כיוון שהוא יכניס אליו עין הרע.

[17] רש"י. רי"ד: אנשים יבזו אותך ולא יקבלו את דבריך – גם אם אתה תלמיד חכם, משום שאין זה מכובד ליהנות מצרי עין. רבינו יונה: אם אתה איש חכם ותדבר איתו בשולחן דברי תורה בשעה שאתה אוכל, לא תהיה תועלת, כיוון שהוא לא מעוניין לשמוע את הדברים האלה.

[18] רלב"ג. אבן עזרא: הכוונה שלא יאמר לו דברי תוכחה. רס"ג: הכוונה שלא ידבר דברי חכמה בנוכחות אדם קל דעת. המהדיר של מוסד הרב קוק ציין שכאן תרגם רס"ג כסיל באופן שונה ממה שהוא תרגם לאורך הספר – שבו תרגם את המילה כטיפשות. רבינו יונה: אחרי שבפסוק הקודם הכתוב אמר שאין תועלת בדיבור דברי חכמה בפני צר העין, הכתוב דיבר על כל אדם שהוא כסיל, ואמר שאין ראוי לדבר לפניו דברי חכמה, כיוון שהדיבור בפניו מבזה את דברי החכמה.

[19] רלב"ג. ר"י נחמיאש: הציע אפשרות שהמילה "כי" פירושה "כאשר", כלומר הכתוב דיבר רק על מציאות שבה הכסיל באמת יבזה את דברי החכמה, אך אם אדם רואה שהכסיל אינו מבזה את דבריו, הוא יכול לדבר בפניו דברי חכמה. כמו כן כתב שהכתוב אמר שלא ידבר עם הכסיל סודות. חוקה: הכסיל יכחיש את דבריך.

[20] אבן עזרא וכתב שלמרות שהדברים כבר נכתבו (לעיל כב,כח), בפסוק זה יש חידוש שלא לעשות כן ליתומים. רבינו יונה: על אף שהדברים נאמרו לעיל, שם דובר על אנשים עניים, וכאן מדובר על יתומים עשירים, ואף על פי כן אסור לעשוק אותם.

[21] תרגום. רש"י: הכוונה שלא ייקח מהם לקט שכחה ופאה.

[22] רי"ד.

[23] אבן עזרא. רבינו יונה: ה' גואל את היתומים כיוון שאין מי שמציל אותם.

[24] אבן עזרא.

[25] רבינו יונה. רלב"ג: מדובר על הפילוסופיה המדינית.

[26] רבינו יונה.

[27] מצודות.

[28] מצודות. רלב"ג: הכוונה שהוא לא ימות בעולם הבא. ר"י נחמיאש: אם תכה אותו עכשיו, הוא לא יגיע לכדי חיוב מיתת בית דין. בפירוש נוסף כתב שהכוונה שלא ימות צעיר. בפירוש נוסף כתב שהאבא צריך לוודא שהוא לא מכה אותו מכה כל כך חזקה עד שהוא ימות ממנה.

[29] מצודות.

[30] מצודות. אבן עזרא מכתב יד פירש "שאול" מלשון מוות.

[31] מצודות. מאירי: הכוונה שהבן כבר הפך להיות חכם שלם (והוא דייק זאת מהניקוד).

[32] רבינו יונה. ר"י נחמיאש: הדברים נאמרו כדי לשכנע את הבן להחכים, והאבא אומר לבנו ששניהם ישמחו אם הוא יחכים.

[33] רש"י + אבן עזרא. רס"ג: אין הכוונה דווקא לכליות, אלא לפנימיות של האדם. רבינו יונה: הלב תמיד ישמח, אך השמחה תתפשט עד הכליות.

[34] רש"י. מאירי: הכוונה למעשים הטובים שעושים, אך הם גורמים בסופו של דבר לדברים רעים.

[35] רס"ג + מצודות.

[36] רש"י + אבן עזרא + מצודות. לפי רש"י, פירוש המילה "כי" בפסוק זה הוא "אשר". רי"ד הסביר שאין כאן דבר תלוי או נתינת סיבה, אלא פירושו שככה יהיה – יש לאדם אחרית, והשאלה היא איזה אחרית תהיה לו. אם הוא יעסוק ביראת ה' – תהיה לו אחרית טובה. רבינו יונה פירש את המילה "כי" מלשון אמת, דבר שיקרה ללא ספק. מאירי: האות ו במילה "ותקותך" נוספת, ואין כאן שני דברים. הפסוק אומר שאם אדם יגיע לאחרית המכוונת (על ידי שיהיה ירא מה'), תוחלתו לא תאכזב. לאר מכן פירש כרש"י ורבינו יונה.

[37] רש"י. רי"ד: תשמע לדברי חכם.

[38] רש"י. לצערי לא זכיתי להבין את פירוש רס"ג אך נראה לי שפירש שפירוש המילה "אשר" מלשון ישרות, וצריך ליישר את ההנהגות. באופן זה פירש אבן עזרא מכתב יד. מאירי: האות ב במילה "בדרך" נכתבה בפתח, כדי לומר שמדובר על דרך ידועה, הדרך הישרה והממוצעת.

[39] מצודות.

[40] רש"י. מאירי: בפסוק הקודם דיבר הכתוב על הדרך הישרה, ועתה הוא אומר שגם במאכלות המותרות – אסור לאכול אותם באופן לא ראוי ובכמות מוגזמת. בפירושו על דרך האמת כתב שהכתוב מזהיר את האדם ללמוד לפי הסדר ולא באופן שתורתו תהא נעשית קרעים.

[41] רש"י. אבן עזרא: אדם לובש בגדים קרועים, מעין פיג'מות, כאשר הוא ישן. ר"י נחמיאש: האות ו שכתובה במילה "וקרעים" היא ו ההשוואה. כשם שאדם עצל מתכסה בבגדים קרועים, כיוון שאינו יכול להרשות לעצמו לקנות בגדים חדשים, כך מי שזולל וסובא עתיד להפוך לעני.

[42] תרגום + אבן עזרא.

[43] אבן עזרא. רי"ד: הם אומרים את דבריהם מתוך אהבה. רבינו יונה: למרות שהחכמה אינה בנשים, יש לה ניסיון חיים. פירוש דבריו הוא שבתקופתם הנשים לא היו לומדות באופן פורמאלי, ולמרות זאת הייתה להן חכמת חיים. בפירוש נוסף כתב שיתכן שהאמא כבר אינה מתפקדת והיא צריכה עזרה של אחרים, ואף על פי כן יש לה חכמה שכדאי ללמוד.

[44] רש"י. לפי פירושו, המילה "כי" מקבילה למילה למרות – למרות שאמא שלך זקנה, אל תבזה את מה שהיא אומרת. ר"י נחמיאש הוסיף פירוש ש"כי" משמעה נתינת סיבה. היות והיא כבר זקנה, יש לה הרבה חכמה. אבן עזרא: חסרה המילה "ספרי" בפסוק, והכוונה שאדם יקנה ספרי אמת. רלב"ג: הכוונה להשגות שכליות שנשארות תמיד אצל מי שקנה אותן. אבן עזרא מכתב יד: הכוונה לאמת עצמה – אדם צריך לרדוף אחרי האמת.

[45] רש"י. רבינו יונה: אל תעזוב את לימוד התורה עבור הצלחה במסחר. אבן עזרא מכתב יד: אל תניח רגע אחד שבו לא תעסוק באמת.

[46] מצודות אך מותר ללמד בשכר מקרא.

[47] מצודות.

[48] מצודות. ר"י נחמיאש: השמחה גדולה מהגילה, לכן אדם שמח כשיש לו בן חכם, כיוון שהחכמה כוללת הן את הצדקות והן את החכמה, בעוד אדם יכול להיות צדיק ולא להיות חכם, ובמקרה זה מתאים יותר שתהיה רק גילה ולא שמחה.

[49] אבן עזרא.

[50] אבן עזרא. רס"ג: הכוונה שגם הסבים והסבתות ושמחו. רבינו יונה הסכים גם לפרשנים בפסוק הקודם שחילקו בין שמחה לגילה, וכתב ששמחה גדולה מגילה, ולכן ההורים ישמחו, והיולדת, כלומר, מי שמגדלת בפועל את הבן אך איננה ההורה שלו, רק תגיל.

[51] מצודות. רי"ד: פסוק זה נאמר על ידי החכמה. אבן עזרא מכתב יד: החכם מדבר עם עצמו ואומר לעצמו שהוא צריך להקשיב לחכמה. רבינו יונה: הכוונה שכל המחשבות יהיו נתונות לעבודת ה'.

[52] תרגום. אבן עזרא פירש "תצרנה" מלשון ריצה, שהעיניים ירוצו דרך המצוות.

[53] אבן עזרא. מאירי: אדם יפול אצל הזונה בפתאומיות.

[54] אבן עזרא. רי"ד: אי אפשר לצאת מהבאר הצר. באופן דומה פירש המאירי שלא ניתן להיפרד מהזונה. רבינו יונה: האישה הנכריה פחותה מהזונה. אולם, גם היא אורבת לאדם ואם האדם לא יעמוד בפרץ, הוא ייכשל בה.

[55] רש"י ולפי פירושו, "חטף" מלשון מהירות. אבן עזרא פירש "חטף" מלשון חטיפה, שהיא תוכל לחטוף את האדם. רס"ג הוסיף שהיא אורבת כמו השטן.

[56] רש"י. אבן עזרא: הכוונה שהיא מוסיפה עוד בוגדים מעבר לבוגדים שכבר בגדו איתה. מאירי פירש באופן דומה וכתב שהזונה גורמת לאנשים לגנוב ולרצוח. רלב"ג: היא תהרוג את מי שזנה איתה עם אנשים נוספים, היא תקרא לאנשים נוספים כדי להרוג אותו. רי"ד: הבוגדים הם שונאים, והכוונה שהזונה מוסיפה שונאים לאדם שנכשל איתה – אשתו וקרוביה. רבינו יונה: אדם ישר ייכשל בה. הבוגד הוא היפך הישר, וגם אדם ישר מתקשה לעמוד בפיתוי של אישה זונה.

[57] רש"י. אבן עזרא מכתב יד: פירש "אבוי" מלשון עניות, היות והוא מלשון אביון. רבינו יונה: קריאות ה"אוי" הם על הזימה, היות והיין מביא לידי זימה.

[58] מצודות. רש"י: צלע זו מהווה תשובה לצלע הקודמת – אדם שאומר הרבה דברים בלי טעם – ראוי שיקרא "אוי". ר"י נחמיאש: "שיח" מלשון כעס. רס"ג: "שיח" פירושו הזיות.

[59] אבן עזרא. רבינו יונה: שתיית יין מרובה גורמת לפצעים בגוף האדם.

[60] אבן עזרא. רס"ג: "חכלילות" מלשון רפרוף של העין.

[61] אבן עזרא ולפי פירושו בפסוק חסרה מילה של ישיבה.

[62] אבן עזרא. רש"י: חוקרים כדי לבדוק היכן נמצא יין טוב.

[63] רש"י.

[64] רש"י והסביר שבכתיב כתוב "כיס" היות והחנווני מסתכל על הרווח ממכירת היין ולא על היין עצמו. רלב"ג: כאשר מוזגים את היין, יש שמרים למטה, והאדם אינו רואה אותם מלמעלה. מאירי: הכוונה שהיין ישר בעיני מי ששותה אותו. פירוש זה מסתדר טוב יותר עם הטעמים מפירושו של רש"י, כיוון שלפי זה מובן ההפסק של האתנחתא מתחת למילה "במישרים". ר"י נחמיאש: הוא ימכור את כל רכושו עבור היין והוא רק יילך בחוץ. בפירוש נוסף כתב שהכוונה שכל העבירות דומות בעיניו כמישור (באופן דומה לפירוש רש"י).

[65] אבן עזרא.

[66] רש"י ולפי פירוש זה "יפריש" מלשון עקיצה. בפירוש נוסף כתב שהכוונה שהצפעוני מפריש אותו מהחיים. אבן עזרא מכתב יד פירש מלשון מכה. רבינו יונה: הדימוי להכשת נחש משום שאדם בתחילה איננו מרגיש בהכשה, אך בסופו של דבר מת ממנו, כך האדם ההולך אחרי היין לא מרגיש בתחילה את הנזק שנגרם לו מהשתייה, אך בסופו של דבר יש נזק מאוד גדול. ר"י נחמיאש: פירש "יפריש" מלשון פרידה, שהנחש מטיל את הארס כאשר הוא נפרד מהאדם, כך היין גרם שבניו של נח יופרשו ממנו לעבדות, ובין לוט לבנותיו לממזרות, ובין אהרון לבניו לעניין המיתה.

[67] רלב"ג. רש"י: הכוונה לנשים זונות. רי"ד: הכוונה שהעיניים יובילו אותך לעשות מעשים זרים.

[68] רלב"ג. רס"ג: "ידבר" פירושו "יהגה" משום שהלב אינו מדבר.

[69] רלב"ג.

[70] רלב"ג. אבן עזרא כתב שאינו יודע מתי הספינה מפליגה ומתי לא, וכך לשיכור אין שיקול דעת של הבנת המציאות שבה הוא חי. אבן עזרא מכתב יד: אין הכוונה דווקא לתורן, אלא למקום בספינה שאם הוא יעמוד שם, הוא ירגיש מבולבל. ר"י נחמיאש: הכוונה למקום בנמל שהיה עשוי חבלים והיה מסוכן להיות שם. או שהכוונה לרב החובל שיש לו הרבה דאגות ואחריות.

[71] רלב"ג.

[72] מצודות. אבן עזרא מכתב יד: הוא לא יודע מי הכה אותו.

[73] רלב"ג.

[74] רלב"ג.