נחמיה פרק יב

נחמיה פרק יב

(א) וְאֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ האנשים שהכתוב מתחיל למנות הם כהנים שעלו מבבל יחד עם זרובבל וישוע הכהן הגדול,[1] שְׂרָיָה יִרְמְיָה עֶזְרָא: (ב) אֲמַרְיָה מַלּוּךְ חַטּוּשׁ: (ג) שְׁכַנְיָה רְחֻם מְרֵמֹת: (ד) עִדּוֹא גִנְּתוֹי אֲבִיָּה: (ה) מִיָּמִין מַעַדְיָה בִּלְגָּה: (ו) שְׁמַעְיָה וְיוֹיָרִיב יְדַעְיָה: (ז) סַלּוּ עָמוֹק חִלְקִיָּה יְדַעְיָה אֵלֶּה רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲחֵיהֶם בִּימֵי יֵשׁוּעַ אלה הם ראשי משפחות הכהונה שעלו יחד עם שאר הכהנים בימי ישוע[2]: (ח) וְהַלְוִיִּם האנשים שהכתוב מונה בפסוקים הבאים הם הלויים שעלו עם ישוע הכהן הגדול,[3] יֵשׁוּעַ בִּנּוּי קַדְמִיאֵל שֵׁרֵבְיָה יְהוּדָה מַתַּנְיָה, עַל הֻיְּדוֹת מתניה היה ממונה על ההודאות וההילולים שהיו לפני התפילה בבית המקדש,[4] הוּא וְאֶחָיו מתניה עלה לירושלים יחד עם חבריו[5]: (ט) וּבַקְבֻּקְיָה וְעֻנִּי אֲחֵיהֶם בקבוקיה ועני היה חבריו של מתניה,[6] לְנֶגְדָּם לְמִשְׁמָרוֹת לבקבוקיה ועני היו משמרות שוות למתניה ושאר חבריו[7]: (י) וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים ישוע הכהן הגדול הוליד בן בשם יויקים, ויויקים שימש ככהן גדול לאחר ישוע אביו[8] וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב יויקים הוליד בן בשם אלישיב ששימש ככהן גדול לאחר יויקים, וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע אלישיב הוליד בן בשם יוידע ששימש ככהן גדול לאחר אלישיב: (יא) וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן יוידע הוליד בן בשם יונתן ששימש ככהן גדול לאחר יוידע וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ יונתן הוליד בן בשם ידוע ששימש ככהן גדול לאחר יונתן: (יב) וּבִימֵי יוֹיָקִים הָיוּ כֹהֲנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת האנשים המנויים בפסוקים הבאים שמשו ראשי המשמרות בימי יויקים,[9] לִשְׂרָיָה מְרָיָה לבית אב שנקרא שריה, שימש מריה כראש הבית אב (וכן הלאה בפסוקים הבאים),[10] לְיִרְמְיָה חֲנַנְיָה: (יג) לְעֶזְרָא מְשֻׁלָּם, לַאֲמַרְיָה יְהוֹחָנָן: (יד) לִמְלִיכוּ יוֹנָתָן, לִשְׁבַנְיָה יוֹסֵף: (טו) לְחָרִם עַדְנָא, לִמְרָיוֹת חֶלְקָי: (טז) לְעִדּוֹא זְכַרְיָה, לְגִנְּתוֹן מְשֻׁלָּם: (יז) לַאֲבִיָּה זִכְרִי, לְמִנְיָמִין לְמוֹעַדְיָה משמרת שנקראה בשני שמות: מנימין ומועדיה,[11] פִּלְטָי פלטי היה ראש המשמרת: (יח) לְבִלְגָּה שַׁמּוּעַ, לִשְׁמַעְיָה יְהוֹנָתָן: (יט) וּלְיוֹיָרִיב מַתְּנַי, לִידַעְיָה עֻזִּי: (כ) לְסַלַּי קַלָּי, לְעָמוֹק עֵבֶר: (כא) לְחִלְקִיָּה חֲשַׁבְיָה, לִידַעְיָה נְתַנְאֵל: (כב) הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ הלויים ששמשו במקדש בימי אלישיב ובניו יוחנן (הוא יונתן והיו לו שתי שמות) וידוע,[12] כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת היו כתובים בתור ראשי המשפחות בספריו של דריוש,[13] וְהַכֹּהֲנִים עַל מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי גם ראשי בית האב שמנויים בפסוקים הקודמים, היו כתובים בתור ראשי המשמרות לפני המלך דריוש, למרות שלא היו ראויים לכך, ורק בגלל קרבתם אל המלך, זכו להיות ראשי בתי האב[14]: (כג) בְּנֵי לֵוִי רָאשֵׁי הָאָבוֹת כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים ראשי משפחות הלויים היו מנויים בספר דברי הימים,[15]  וְעַד יְמֵי יוֹחָנָן בֶּן אֶלְיָשִׁיב הלויים היו מנויים בספר דברי הימים עד לימיו של יוחנן בן אלישיב, אך יוחנן בן אלישיב הפסיק את כתיבת ראשי משפחות הלויים בספר דברי הימים[16]: (כד) וְרָאשֵׁי הַלְוִיִּם האנשים שמנויים בפסוקים הבאים היו ראשי משפחות הלויים,[17] חֲשַׁבְיָה, שֵׁרֵבְיָה, וְיֵשׁוּעַ בֶּן קַדְמִיאֵל, וַאֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת שאר הלויים קיבלו משמרות שוות של זמר בבית המקדש,[18] בְּמִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים כמו שציווה דוד המלך, מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר כל משמרת הייתה שווה למשמרות האחרות שעבדו בבית המקדש[19]: (כה) מַתַּנְיָה, וּבַקְבֻּקְיָה, עֹבַדְיָה, מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן, עַקּוּב, שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים היו שומרים על השערים,[20] מִשְׁמָר בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים המשמר הזה היה אחראי לשמור במקום שנקרא אספי השערים[21]: (כו) אֵלֶּה בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּבִימֵי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר ראשי משפחות הלויים האלה היו בימי יויקים, נחמיה ועזרא[22]: (כז) וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בשעה שחנכו את החומה של העיר ירושלים וקידשו את העיר,[23] בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם חיפשו את הלויים בכל הערים בהם ישבו הלויים,[24] לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם כדי להביא את הלויים לירושלים, לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת לחנוך את החומה, ולשמוח ולהודות,[25] וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת ולשיר ולנגן במצלתיים, בנבלים ובכינורות[26]: (כח) וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים נאספו הלויים שהיו אחראים על השירה בבית המקדש ושגרו בירושלים,[27] וּמִן הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וכן נאספו לויים מהכיכר שסמוכה לירושלים,[28] וּמִן חַצְרֵי נְטֹפָתִי ישובים ללא חומה שהיו סמוכים למקום שנקרא נטופה[29]: (כט) כן נאספו הלויים מהמקומות הבאים: וּמִבֵּית הַגִּלְגָּל, וּמִשְּׂדוֹת גֶּבַע, וְעַזְמָוֶת, כִּי חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרֲרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם הלויים המשוררים בנו להם ערים ללא חומה מסביב לירושלים לשבת בהם: (ל) וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם הכהנים והלויים טבלו כדי להיטהר,[30] וַיְטַהֲרוּ אֶת הָעָם הכהנים והלויים זירזו את העם להיטהר,[31] וְאֶת הַשְּׁעָרִים וְאֶת הַחוֹמָה וכן טיהרו הכהנים והלויים את שערי העיר ירושלים ואת החומה שסביב לירושלים[32]: (לא) וָאַעֲלֶה אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה מֵעַל לַחוֹמָה העמדתי את שרי יהודה על החומה עצמה,[33] וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת העמדתי מעל לחומה שני לחמים גדולים שהיו לחמי תודה,[34] וְתַהֲלֻכֹת לַיָּמִין התהלוכה התחילה ופנתה לצד ימין כדי להקיף את החומה,[35] מֵעַל לַחוֹמָה מהמקום בו העלנו את החלות מעל לחומת העיר (אך לאחר שהעלינו את החלות, הורדנו אותם),[36] לְשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת התחלנו ללכת לכיוון שער האשפות, כשאנשים נושאים בידם את לחמי התודה הגדולים[37]: (לב) וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה הושעיה הלך אחרי האנשים שנשאו את לחמי התודה,[38] וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה יחד עם הושעיה היו חצי משרי יהודה: (לג) וכן סיבבו את העיר יחד עם הושעיה האנשים הבאים: וַעֲזַרְיָה עֶזְרָא וּמְשֻׁלָּם: (לד) יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה: (לה) וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת הכהנים שסיבבו את חומות העיר בעוד שהם תוקעים בחצוצרות היו:[39] זְכַרְיָה בֶן יוֹנָתָן בֶּן שְׁמַעְיָה בֶּן מַתַּנְיָה בֶּן מִיכָיָה בֶּן זַכּוּר בֶּן אָסָף: (לו) וְאֶחָיו חבריו של זכריה היו:[40] שְׁמַעְיָה, וַעֲזַרְאֵל, מִלֲלַי, גִּלֲלַי, מָעַי, נְתַנְאֵל, וִיהוּדָה, חֲנָנִי, בִּכְלֵי שִׁיר דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים הכהנים הלכו ונגנו בכלי הנגינה של דוד המלך,[41] וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר לִפְנֵיהֶם עזרא הסופר הלך לפני הכהנים שנגנו: (לז) וְעַל שַׁעַר הָעַיִן משער האשפות הלכה התהלוכה לכיוון שער העין,[42] וְנֶגְדָּם מול האנשים שהלכו בתהלוכה,[43] עָלוּ עַל מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה היו אנשים שעלו משער העין על מעלות שנקראו מעלות בית דוד שעלו לחומה,[44] מֵעַל לְבֵית דָּוִיד משם הלכו אותם אנשים עד שהגיעו לפני בית שנקרא בית דוד,[45] וְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח אנשים אלה המשיכו ללכת עד שהגיעו לשער המים שהיה במזרח החומה[46]: (לח) וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית הַהוֹלֶכֶת לְמוֹאל לחם התודה השני הלך לצד לחם התודה הראשון,[47] וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ אני הלכתי אחרי הלחם השני,[48] וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְהַחוֹמָה חצי מהעם המשיכו ללכת על החומה,[49] מֵעַל לְמִגְדַּל הַתַּנּוּרִים והמשיכו ללכת עד למגדל התנורים,[50] וְעַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה עד למקום בו הייתה החומה רחבה[51]: (לט) וּמֵעַל לְשַׁעַר אֶפְרַיִם וְעַל שַׁעַר הַיְשָׁנָה וְעַל שַׁעַר הַדָּגִים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל וּמִגְדַּל הַמֵּאָה וְעַד שַׁעַר הַצֹּאן כן המשיכו ללכת האנשים שהלכו מעל לחומה, מעל שער אפרים והמשיכו עד שהגיעו לשער הישנה, וכן המשיכו ללכת עד שעברו את שער הדגים, את מגדל חננאל ומגדל המאה ואת שער הצאן, וְעָמְדוּ בְּשַׁעַר הַמַּטָּרָה האנשים נעמדו בשער המטרה ולא המשיכו ללכת משם[52]: (מ) וַתַּעֲמֹדְנָה שְׁתֵּי הַתּוֹדֹת בְּבֵית הָאֱלֹהִים העמידו את שני לחמי התודה בבית המקדש,[53] וַאֲנִי וַחֲצִי הַסְּגָנִים עִמִּי גם אני נעמדתי ליד לחמי התודה, ויחד איתי עמדו חצי מהשרים שנקראו סגנים[54]: (מא) וְהַכֹּהֲנִים הכהנים הבאים: אֶלְיָקִים, מַעֲשֵׂיָה, מִנְיָמִין, מִיכָיָה, אֶלְיוֹעֵינַי, זְכַרְיָה, חֲנַנְיָה, בַּחֲצֹצְרוֹת כל הכהנים האלה תקעו בחצוצרות[55]: (מב) וּמַעֲשֵׂיָה, וּשְׁמַעְיָה, וְאֶלְעָזָר, וְעֻזִּי, וִיהוֹחָנָן, וּמַלְכִּיָּה, וְעֵילָם, וָעָזֶר, וַיַּשְׁמִיעוּ,  הַמְשֹׁרְרִים כל תשעת האנשים האלו היו משוררים והגיעו לבית המקדש כדי לשיר,[56] וְיִזְרַחְיָה הַפָּקִיד יזרחיה היה הממונה על המשוררים[57]: (מג) וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים ביום ההוא (של חנוכת החומה וקידוש העיר ירושלים) הקריבו קרבנות רבים,[58] וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה העם שמח כיוון שה' נתן בליבם שישמחו שמחה גדולה,[59] וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ גם הנשים והילדים שמחו בחנוכת המזבח, וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק קולות השמחה על חנוכת בית המקדש נשמעו לרחוק: (מד) וַיִּפָּקְדוּ בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים באותו יום מינו גזברים שיהיו אחראים על הדברים הבאים:[60] עַל הַנְּשָׁכוֹת לָאוֹצָרוֹת על לשכות האוצרות, שם היו מביאים את התרומות לבית המקדש,[61] לַתְּרוּמוֹת על התרומה שהפרישו בני ישראל מפירותיהם,[62] לָרֵאשִׁית על החלה שהופרשה מהעיסה,[63] וְלַמַּעַשְׂרוֹת על המעשרות שהביאו ללויים,[64] לִכְנוֹס בָּהֶם לִשְׂדֵי הֶעָרִים להכניס בהם (בלשכות) את כל מתנות הכהונה והלויים משדות הערים,[65] מְנָאוֹת הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם המתנות שהתורה זיכתה את הכהנים והלויים בהם,[66] כִּי שִׂמְחַת יְהוּדָה עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים כיוון שאנשי יהודה שמחו מאוד על שהכהנים והלויים עבדו במקדש, ולכן הזדרזו למנות אנשים כדי שיהיו אחראים על מתנות הכהונה והלויים, כך שהכהנים והלויים יוכלו להמשיך לעבוד בבית המקדש בלי לדאוג לצרכיהם[67]: (מה) וַיִּשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֵיהֶם (שמחת יהודה הייתה גם על) שהכהנים שמרו את משמרתם והקפידו לעבוד את עבודתם,[68] וּמִשְׁמֶרֶת הַטָּהֳרָה וכן על כך שהכהנים הקפידו על טהרת בית המקדש ומנעו מטומאה להיכנס לבית המקדש,[69] וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וכן הקפידו על שלימות עבודתם הלויים שהיו אחראים על השירה בבית המקדש, והלויים שהיו אחראים לשמירת שערי בית המקדש,[70] כְּמִצְוַת דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנוֹ כמו שמינו אותם דוד ושלמה: (מו) כִּי בִימֵי דָוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים המשמרות התחלקו לפני הרבה שנים, בימיהם של דוד המלך ואסף המשורר. הלויים והכהנים התחלקו כל אחד לתפקידו עוד בימי דוד ואסף,[71] וְשִׁיר תְּהִלָּה וְהֹדוֹת לֵאלֹהִים ודוד ואסף תקנו שיר של הודיה לה'[72]: (מז) וְכָל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי זְרֻבָּבֶל וּבִימֵי נְחֶמְיָה נֹתְנִים מְנָיוֹת הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים בימי זרובבל ונחמיה, היו כל ישראל נותנים את המתנות הראויות למשוררים ולשוערים,[73] דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ (ישראל הקפידו לתת את מתנות הכהונה והלויים) בזמן, ישראל לא איחרו את נתינת המתנות לכהנים וללויים,[74] וּמַקְדִּשִׁים לַלְוִיִּם ישראל היו מקדישים את המעשר כדי לתת את המעשר ללויים,[75] וְהַלְוִיִּם מַקְדִּשִׁים לִבְנֵי אַהֲרֹן הלויים היו מקדישים את תרומת המעשר לכהנים[76]:

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות. רש"י: הידות הוא סוג של כלי שיר.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות. דעת מקרא: נחמיה פשוט כותב את מקור הרשיות שלו של ראשי משפחות הכהונה והלוייה, ומקורם בספריו של המלך דריוש הראשון.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות. לדבריו יש כאן כפילות של שומרים שהכוונה היא גם כן לשוערים.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] רש"י.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] דעת מקרא.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות. המלבי"ם דן בעניין מחלו' חז"ל האם הלחמים הלכו זה לצד זה או שלחם אחד הקיף את החומה בכיוון אחד והלחם השני הקיף את החומה מהכיוון הנגדי.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות ורש"י.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] עפ"י מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות.

[67] מצודות.

[68] מצודות.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] מצודות.

[73] מצודות.

[74] מצודות.

[75] מצודות.

[76] מצודות.