יחזקאל פרק ב

יחזקאל פרק ב

(א) וַיֹּאמֶר אֵלָי ה' אמר לי: בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ בן אדם! תעמוד על הרגליים שלך ואדבר איתך.[1] יחזקאל נפל על פניו כאשר ה' דיבר איתו, ולכן ה' אמר לו לעמוד על רגליו.[2] ה' קרא ליחזקאל "בן אדם" משום שהוא ראה את מראה המרכבה, והיה חשש שיחזקאל יתגאה ויחשוב שהוא כביכול מלאך או דמות רוחנית[3]: (ב) וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי כאשר ה' דיבר איתי, נכנסה בי רוח שחיזקה אותי והעמידה אותי על רגליי,[4] וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי ושמעתי את ה' שהיה מדבר אליי. יחזקאל אמר "מדבר" כדרך כבוד כלפי ה'[5]: (ג) וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אמר לי: בן אדם, אני שולח אותך אל בני ישראל שנמצאים בגולה, לעשרת השבטים שגלו,[6] אֶל גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בִי (אני שולח אותך) אל העמים שמרדו בי. אמנם יחזקאל נשלח לעם ישראל שהוא רק עם אחד, אבל הנביא קרא להם "גוים" בלשון רבים משום שכל אחד מהם עבד עבודה זרה שונה, כביכול הם היו עמים שונים,[7] הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כשם שאבותיהם חטאו לי, כך הם ממשיכים לחטוא, עד היום שבו נאמרו דברי הנבואה. הם ממשיכים לחטוא גם בתקופת אמירת דברי הנבואה[8]: (ד) וְהַבָּנִים קְשֵׁי פָנִים וְחִזְקֵי לֵב ואלה שחיים היום הם חצופים וחזקים בלב שלהם ולכן אינם חוזרים התשובה. הכתוב קרא לאלה מבני ישראל שחיים בדור של יחזקאל "בנים" משום שאבותיהם חטאו, אבל הדור של יחזקאל היה חצוף יותר מקודמיו,[9] אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם אני שולח אותך לומר דברי נבואה (לבנים),[10] וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כך תאמר להם:[11] כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אלה הם דברי הנבואה שה' אלוקים אמר[12]: (ה) וְהֵמָּה אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה על אף שאתה מסופק אם בני ישראל יקבלו את דבריך ואם לא – כיוון שהם מורדים ומן הסתם הם לא יקבלו את דבריך,[13] וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם אף על פי כן תאמר להם את הדברים, כדי שהם יידעו שהיה בהם נביא שהוכיח אותם. גם אם הם לא יקבלו את דבריך, תהיה תועלת בדברים שתאמר, משום שאז הם יידעו שה' ניסה לפחות להוכיח אותם[14]: (ו) וְאַתָּה בֶן אָדָם אַל תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אתה יחזקאל שאתה בן אדם! אל תפחד מבני ישראל ומהדברים שהם יגידו לך,[15] אַל תִּירָא כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ אל תפחד, משום שהם אנשים סרבנים והם יכאיבו לך כמו קוצים,[16] וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב ואתה יושב על קוצים, הם יכאיבו לך כמו קצים. צלע זו חוזרת על תוכן הצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[17] מִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל תֵּחָת למרות זאת אל תפחד מהדברים שהם יאמרו ואל תישבר מפניהם,[18] כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה כיוון שהם רק אנשים סרבנים, אבל הם לא יזיקו לך[19]: (ז) וְדִבַּרְתָּ אֶת דְּבָרַי אֲלֵיהֶם אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ כִּי מְרִי הֵמָּה על אף שאתה מסופק אם בני ישראל יקבלו את דבריך ואם לא – כיוון שהם מורדים ומן הסתם הם לא יקבלו את דבריך[20]: (ח) וְאַתָּה בֶן אָדָם שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ ואתה יחזקאל, בן אדם! תקבל את הדברים שאני מדבר אליך (שתלך בשליחותי),[21] אַל תְּהִי מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרִי אל תהיה מורד כמו שעם ישראל הוא בית מרי, אל תסרב ללכת בשליחותי,[22] פְּצֵה פִיךָ וֶאֱכֹל אֵת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ פתח את פיך ותאכל את מה שאני נותן לך. ה' דימה את קבלת דברי הנבואה לאכילה של דבר שיחזקאל נהנה ממנו כדי לומר שעליו להתייחס לדברי הנבואה כאילו שה' האכיל אותו דבר מאכל[23]: (ט) וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה יָד שְׁלוּחָה אֵלָי ראיתי שהייתה יד שנשלחה אליי,[24] וְהִנֵּה בוֹ מְגִלַּת סֵפֶר וראיתי שביד שנשלחה אליי הייתה איגרת שהיה כתוב בה דברים[25]: (י) וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי היד שנשלחה אליי פרשה את האיגרת לפניי,[26] וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר המגילה הייתה כתובה גם בצד העליון שלה וגם בצד התחתון שלה. הכתב היה על שני צדדי האיגרת,[27] וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי והיו כתובים במגילה דברי צער: קינות, יללות ומספד[28]:

[1] רד"ק.

[2] מצודות.

[3] רש"י בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שה' אמר מול כל בני העלייה שהוא בן אדם. רד"ק: כתב שהפירוש הנכון הוא שלאחר שיחזקאל ראה פני אדם במרכבה, ה' הודיע לו שטוב שהוא אדם ולא אחד הפנים האחרות במרכבה.

[4] תרגום + רד"ק. מהר"י קרא: הכוונה לרוח נבואה.

[5] רש"י.

[6] רד"ק וכתב אפשרות נוספת שהכוונה לממלכת יהודה שעוד הייתה בירושלים, ויחזקאל שלח להם את דברי הנבואה על ידי הכתב – יחזקאל עצמו היה בגלות. רש"י כתב שהכוונה לשני השבטים שהרכיבו את ממלכת יהודה – יהודה ובנימין.

[7] רד"ק. רש"י: הכוונה לשני שבטים, וכל אחד מהם נקרא גוי.

[8] מצודות.

[9] רש"י + רד"ק.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] רד"ק.

[13] רד"ק.

[14] רד"ק. מהר"י קרא: הפסוק הוא מסורס, ותחילתו "בית מרי המה", והכוונה שה' אמר שהוא יודע בוודאות שעם ישראל לא יקשיב ליחזקאל.

[15] מצודות.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק. תרגום: אתה יושב בעם שהתנהגותו דומה להתנהגות של נחשים. רש"י: הם יעקצו אותך כמו שעקרבים עוקצים.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] רד"ק לעיל בפסוק ה.

[21] תרגום.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק. תרגום: תקבל את מה שאני נותן לך.

[24] תרגום.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] רד"ק. רש"י: הכוונה למה שכבר היה ומה שעתיד להיות.

[28] רד"ק + מצודות. רש"י: קינים הן הפורענויות של הצדיקים בעולם הזה. הגה הוא השכר שיקבלו בעולם הבא. הי הוא הצער שלה רשעים לעתיד לבא.