ירמיהו פרק יח

ירמיהו פרק יח

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ הדברים הבאים הם דברי נבואה שנאמרו אל ירמיהו,[1] מֵאֵת יְקֹוָק הנבואה הייתה מאת ה',[2] לֵאמֹר כך נאמר לירמיהו בדברי נבואתו[3]: (ב) קוּם וְיָרַדְתָּ בֵּית הַיּוֹצֵר תזדרז ותרד אל בית היוצר. היוצר הוא אדם שמכין כלי חרס,[4] וְשָׁמָּה אַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבָרָי ושם אשמיע לך את דברי הנבואה[5]: (ג) וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר אני ירדתי אל בית היוצר,[6] והנהו וְהִנֵּה הוּא עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם כשהגעתי לבית היוצר ראיתי שהוא היה עסוק בעשיית מלאכתו תוך שימוש בכלי מיוחד שנקרא "אבנים"[7]: (ד) וְנִשְׁחַת הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כאשר היוצר החזיק את הכלי העשוי מהחימר בידו, הכלי התקלקל. הכלי התקלקל לפני שהוא הספיק להתייבש,[8] וְשָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת היוצר הכין כלי נוסף כפי שהוא רצה לעשות[9]: (ה) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי היה אלי דבר נבואה מאת ה',[10] לֵאמוֹר כך אמר לי ה' בדברי נבואתו[11]: (ו) הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל האם אני לא יוכל לעשות לכם, עם ישראל, כפי שעשה היוצר? כמו שהיוצר הכין כלי נוסף מהכלי שהתקלקל, כך ה' יכול להיטיב לעם ישראל לאחר שהוא הביא עליהם פורענות,[12] נְאֻם יְקֹוָק כך אמרה ',[13] הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל הרי אתם, עם ישראל, נמצאים בידי כמו שהחימר נמצא בידיו של היוצר. כשם שהיוצר יכול לעשות עם החימר כל מה שהוא רוצה, כך אני יכול לעשות לכם[14]: (ז) רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד ברגע אחד אני יכול לגזור פורענות על אומה או ממלכה שחוטאת: לעקור אותה, לשבור אותה או להשמיד אותה[15]: (ח) וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו וכאשר אותה אומה תחזור בה מהחטא שבגללו גזרתי עליה את הפורענות,[16] וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ אז אני יכול לחזור בי מהפורענות שחשבתי להביא עליה[17]: (ט) וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה לִבְנֹת וְלִנְטֹעַ ומצד שני אני יכול לגזור על אומה או על ממלכה שאבנה אותה ואקיים אותה[18]: (י) וְעָשָׂה הָרַע בְּעֵינַי לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי אם אומה זו תחטא ולא תקבל את דברי,[19] וְנִחַמְתִּי עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ אז אני אחזור בי מהפורענות שאמרתי שאביא עליה[20]: (יא) וְעַתָּה ועכשיו, לאחר שמובן הדבר שאני יכול לשנות את מה שגזרתי,[21] אֱמָר נָא אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם תאמר עכשיו אל אנשי ממלכת יהודה ולתושבי העיר ירושלים,[22] לֵאמֹר כך תאמר לאנשי ממלכת יהודה ולתושבי העיר ירושלים,[23] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמרה ': הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה אני עתיד לברוא פורענות שתבוא עליכם,[24] וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה ואני חושב להיפרע מכם על עוונותיכם על ידי אותה פורענות,[25] שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה שכל אחד מכם יחזור בו עכשיו מדרכו הרעה,[26] וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם ותיטיבו את דרכיכם ומעשיכם[27]: (יב) וְאָמְרוּ נוֹאָשׁ (כאשר תאמר להם את דברי הנבואה) הם יאמרו לך שהם התייאשו מללכת בדרך ה',[28] כִּי אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ אלא אנחנו נלך אחרי מחשבותינו,[29] וְאִישׁ שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע נַעֲשֶׂה וכל אחד יעשה כפי הדברים הרעים שליבו מראה לו, כל אחד יחטא בכל חטא שיתחשק לו[30]: (יג) לָכֵן כיוון שהעם לא יקבל את דבריך, כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמרה ': שַׁאֲלוּ נָא בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה תשאלו עכשיו את העמים האחרים האם הם שמעו שמישהו יחטא בכל מה שמתחשק לו,[31] שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל בתולת ישראל (כינוי לעם ישראל) עשה דבר מגונה מאוד[32]: (יד) הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן האם ראוי לעזוב מים שיורדים מסלע שנמצא בשדה ומקורם בשלג שבלבנון, הרי המים האלה הם מים זכים,[33] אִם יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים נוֹזְלִים האם ראוי לעזוב מים שבאים ממקום מרוחק וזר שנוזלים מעצמם על ידי צינורות? כשם שהמים הללו זכים ומגיעים ללא טרחה (משום שהם מגיעים על ידי צינורות) ולכן אדם לא היה מוותר עליהם, כך אין זה ראוי לעזוב את ה' שמשפיע את חכמתו בלב כל מי שדורש אותו[34]: (טו) כִּי שְׁכֵחֻנִי עַמִּי לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ שהרי העם שלי, עם ישראל, שכח אותי, והוא מעלה קטורת לעבודה זרה שאין ממנה שום תועלת,[35] וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם ומערכות השמים והכוכבים הכשילו אותם. היות ובני ישראל ראו שמערכות הכוכבים משפיעות על מה שקורה בעולם, הם טעו לחשוב שצריך לעבוד את הכוכבים,[36] לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה ובני ישראל הלכו בנתיב של דרך שאיננה סלולה. הם עבדו לעבודה הזרה שאין בה תועלת במקום לעבוד את ה' שהוא באמת מי שמשפיע על העולם[37]: (טז) לָשׂוּם אַרְצָם לְשַׁמָּה שְׁרִיקוֹת עוֹלָם (בגלל שבני ישראל עזבו את ה') ארצם תהיה שוממה למשך תקופה ארוכה עד שמי שרואה את ארץ ישראל ישרוק בהתפעלות על גודל השממה. מי שעובר ליד מקום שכבר היה בנוי ועכשיו הוא חרב מגיב על כך בשריקה,[38] כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיָנִיד בְּרֹאשׁוֹ כל מי שיעבור ליד ארץ ישראל, יתמה ויניד את ראשו (כפעולה שמסמלת את התמיהה)[39]: (יז) כְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב אני אפזר את בני ישראל לפני האויב כמו רוח מזרחית. הרוח המזרחית חזקה מאוד ומפזרת את מה שנקרה בדרכה. הנביא מדמה א הפיזור הרב של בני ישראל לפיזור שגורמת הרוח המזרחית החזקה,[40] עֹרֶף וְלֹא פָנִים אֶרְאֵם בְּיוֹם אֵידָם ביום שתבוא עליהם הפורענות, אראה להם את העורף ולא את הפנים שלי. הנביא אומר שה' יסתיר את פניו מבני ישראל בשעה שתבוא עליהם הפורענות[41]: (יח) הנביא קובל על תגובת אנשי ענתות לנבואתו:[42] וַיֹּאמְרוּ אנשי ענתות אמרו זה לזה:[43] לְכוּ וְנַחְשְׁבָה עַל יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת בואו נזדרז ונחשוב מה לעשות לירמיהו כדי שהוא יפסיק לנבא את נבואות הפורענות.[44] אנחנו לא נפסיד דבר מהשתקתו של ירמיהו: כִּי לֹא תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן שהרי התורה לא תאבד מהכהנים, ולכן נוכל ללמוד תורה גם מהכוהנים האחרים, ונוכל לפנות אליהם במקום לפנות לירמיהו (ירמיהו היה כהן), [45] וְעֵצָה מֵחָכָם וגם האנשים שחכמים יוכלו תמיד להשיא לנו עצות כך שנוכל לפנות אליהם במקום לפנות לירמיהו,[46] וְדָבָר מִנָּבִיא  והנביאים יוכלו תמיד להתנבא כך שנוכל לפנות אליהם במקו לפנות לירמיהו, והם לא ינבאו נבואות פורענות,[47] לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן נזדרז ונהרוג אותו על ידי שנלשין עליו למלכות,[48] וְאַל נַקְשִׁיבָה אֶל כָּל דְּבָרָיו ואז לא נצטרך לשמוע יותר את נבואות הפורענות שהוא מתנבא עליהם[49]: (יט) הַקְשִׁיבָה יְקֹוָק אֵלָי ה'! תקשיב לתפילותיי שאני מתפלל על אנשי ענתות דברים טובים, אני מתפלל שיהיה להם טוב,[50] וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי ותשמע איך היריבים שלי אומרים עלי דברים רעים (למרות שאני מתפלל עליהם לטוב)[51]: (כ) הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה האם ראוי שהם יחזירו לי רעה תחת הטובה שעשיתי להם,[52] כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי שהרי הם חפרו בור כדי ללכוד אותי, הם חשבו איך להזיק לי,[53] זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה תזכור שאני עמדתי לפניך בתפילה כדי לבקש שיהיה להם טוב,[54] לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם ועל ידי תפילותיי רציתי להפסיק את כעסך עליהם (ובכל זאת הם זממו לעשות לי רע)[55]: (כא) לָכֵן כיוון שהם משלמים רעה תחת טובה (אני יכול להתפלל שיקרו להם דברים רעים),[56] תֵּן אֶת בְּנֵיהֶם לָרָעָב תגרום לכך שצאצאיהם יחיו ברעב,[57] וְהַגִּרֵם עַל יְדֵי חֶרֶב ותשפוך את דמם על ידי חרב האויב,[58] וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת והנשים שלהם תהיינה שכולות מבניהן ואלמנות מבעליהן,[59] וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת והבעלים שלהם ייהרגו על ידי דבר,[60] בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה והבחורים שלהם ייהרגו במלחמה על ידי החרבות[61]: (כב) תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם אני מתפלל שמבתיהם תעלה זעקת שבר בעקבות התקפת פתע של חיילי האויב עליהם,[62] כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי משום שהם חפרו בור כדי ללכוד אותי בו והם הטמינו מלכודות כדי לתפוס אותי (יש כאן מעין כפילות)[63]: (כג) וְאַתָּה יְקֹוָק יָדַעְתָּ אֶת כָּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת ה'! אתה יודע את כל העצות שהם חיפשו במטרה להרוג אותי,[64] אַל תְּכַפֵּר עַל עֲוֹנָם אל תכפר להם על החטא שלהם,[65] וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי ואל תמחק את החטא שלהם (אלא שהחטאים שלהם יהיו כתובים וזכורים לפניך),[66] וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ וגם כאשר הם יקיימו את מצוותיך, אני מתפלל שהם יעשו זאת בדרך של מכשול כדי שהם לא יצליחו לקיים את המצווה כתיקונה,[67] בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם ובזמן שאתה כועס, תעשה בהם נקמה כדי להיפרע מהם[68]:

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, אוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר".

[4] מצודות.

[5] תרגום.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] רש"י.

[9] מצודות.

[10] תרגום.

[11] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[12] מצודות.

[13] תרגום.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] תרגום.

[18] תרגום. רד"ק: ה' כבר קיים את הנבואה שהוא יטע ויבנה את עם ישראל, שהרי נבואה טובה מוכרחת להתקיים, ולכן יש לפרש פסוק זה בלשון עבר.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר בראשית, אוצר המאמרים, במאמר העוסק בביאור המילה "עתה" במקרא.

[22] תרגום + מצודות.

[23] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] מצודות. רש"י: הם יאמרו שאינם חוששים שנבואות הפורענות תתקיימנה.

[29] תרגום.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות. רש"י פירש זרים מלשון נביעה. בפירוש נוסף בשם מנחם כתב שהכוונה למי מרפא. בפירוש שלישי כתב שהכוונה להפוך את המים לזרים ונמאסים למרות שהם מים טובים.

[35] תרגום.

[36] מצודות. רש"י: כאשר יש שביל ודרך מתוקנים, הם הוטעו שלא ללכת בהם. רד"ק: המכשילים אינם מוזכרים בפסוק אך מדובר על נביאי השקר, והשבילים הם הדרכים המתוקנות שבהם הלכו אבותיהם.

[37] מצודות. רד"ק: חסרה המילה "לעזוב" בפסוק וכך דרכם של מקראות.

[38] רש"י.

[39] רד"ק.

[40] מצודות. מהר"י קרא: הדימוי כאן הוא למלך שיפזר אותם. כשם שהרוח המזרחית היא הרוח החזקה, כך ה' ישלח מלך חזק שיפזר את בני ישראל.

[41] מצודות. רד"ק: יש בפסוק זה מידה כנגד מידה. בני ישראל הפנו את עורפם לה', וה' יסתיר את פניו מהם כעונש על כך.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות. רש"י: נעיד עליו עדות שקר.

[49] מצודות.

[50] מצודות. רד"ק: אנשי ענתות אומרים שהם לא יקשיבו לי ולכן אני מבקש ממך ה' שתקשיב לי.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות. רד"ק: סם המוות שניסו להשקותו דומה לבור שכורים לאדם – בשניהם הוא ניזוק ללא ידיעה מראש שמשהו רע הולך לקרות לו.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] רד"ק.

[57] תרגום.

[58] מצודות. מהר"י קרא: הוסיף פירוש שהכוונה מלשון גירוי, שה' יגרה בהם אנשים אוכלי חרב.

[59] מצודות.

[60] רד"ק. רש"י: ייהרגו על ידי מלאך המוות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות. רש"י: הכוונה שחשדו בו באשת איש.

[64] מצודות.

[65] תרגום.

[66] מצודות.

[67] מצודות.

[68] מצודות.