ירמיהו פרק לח

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק לח'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח

ירמיהו פרק לח

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן מַתָּן וּגְדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר וְיוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ וּפַשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה  שפטיה בן מתן, גדליהו בן פשחור, יוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה שמעו,[1] אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם (הארבעה שמעו) את דבריו של ירמיהו כאשר הוא דיבר כאשר הוא היה אסור בבית האסורים לאנשים שנמצאים שם,[2] לֵאמֹר כך אמר ירמיהו בדבריו[3]: (ב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה':[4] הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר מי שיישב בעיר הזאת, ירושלים, עתיד למות על ידי חרב האויב, ברעב או בדבר,[5] וְהַיֹּצֵא אֶל הַכַּשְׂדִּים וְחָיָה ומי שייצא מהעיר וימסור את עצמו בידי הכשדים, בידי חיילי בבל, עתיד לחיות,[6] וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי ואז הנפש שלו תישאר לו כשלל והוא יחיה. השלל הוא רכוש שלוקחים איתם החיילים שהצליחו לכבוש את האויב, והנביא מדמה את האפשרות שתושב מירושלים ייקח את נפשו מידי האויב (על ידי שהוא יסגיר את עצמו לחיילי בבל) ללקיחת השלל מהאויב[7]: (ג) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה':[8] הִנָּתֹן תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ העיר ירושלים עתידה להימסר בידי מחנה הצבא של מלך בבל, והוא יכבוש את העיר[9]: (ד) וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ שרי יהודה אמרו לצדקיהו המלך:[10] יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה צריך להרוג עכשיו את ירמיהו,[11] כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת שהרי ירמיהו גורם לרפיון אצל החיילים שנשארו בעיר ירושלים במטרה להגן עליה,[12] וְאֵת יְדֵי כָל הָעָם והוא גורם גם לרפיון אצל שאר העם שאינו נלחם,[13] לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה ירמיהו גורם לרפיון על ידי שהוא אומר להם את הדברים האלה (שהעיר עתידה להיכבש ורק מי שיסגיר את עצמו יינצל),[14] כִּי הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם לָעָם הַזֶּה כִּי אִם לְרָעָה שהרי האיש הזה, ירמיהו, איננו מבקש שיהיה טוב לעם הזה, אלא הוא רוצה שיהיה להם רע. השרים טענו שירמיהו מנסה לרפות את ידי העם היות והוא רוצה שהם יתייאשו וייכנעו, ולולי שהעם יתייאש, יהיה ניתן לנצח את מלך בבל[15]: (ה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ המלך צדקיהו אמר לשרים:[16] הִנֵּה הוּא בְּיֶדְכֶם ירמיהו מסור עכשיו בידכם,[17] כִּי אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר שהרי אין המלך יכול לענות אתכם דבר, אין לי מה לענות לכם על טענתכם כלפי ירמיהו[18]: (ו) וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה השרים לקחו את ירמיהו והשליכו אותו אל הבור של מלכיהו בן המלך שהיה בחצר בית האסורים,[19] וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים השרים הורידו את ירמיהו אל הבור העמוק על ידי חבלים,[20] וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט בבור לא היה מים, אלא היה שם טיט,[21] וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט חלק מגופו של ירמיהו היה מכוסה בטיט[22]: (ז) וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ אחד משריו של צדקיהו ששמו "עבד המלך", בעל עור שחור, שמע כאשר הוא היה בבית המלך,[23] כִּי נָתְנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ אֶל הַבּוֹר (עבד מלך שמע) שהשליכו את ירמיהו אל הבור,[24] וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן בזמן שעבד המלך שמע שהשליכו את ירמיהו אל הבור, צדקיהו המלך ישב בשער בנימין[25]: (ח) וַיֵּצֵא עֶבֶד מֶלֶךְ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ עבד מלך יצא מביתו של צדקיהו לעבר שער בנימין,[26] וַיְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ עבד מלך דיבר אל צדיקהו,[27] לֵאמֹר כך אמר עבד מלך בדבריו[28]: (ט) אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אדוני המלך! השרים עשו דבר רע בכל מה שהם עשו לירמיהו הנביא,[29] אֵת אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֶל הַבּוֹר הם עשו דבר רע בכך שהם השליכו את ירמיהו אל הבור,[30] וַיָּמָת תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הָרָעָב כִּי אֵין הַלֶּחֶם עוֹד בָּעִיר ואם הם רצו להרוג אותו, הם היו יכולים פשוט לתת לו להמשיך לחיות חופשי, והוא היה מת מרעב בלי שהיו עושים דבר[31]: (י) וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֵת עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי צדקיהו המלך ציווה את עבד מלך כושי,[32] לֵאמֹר כך אמר צדקיהו בדבריו:[33] קַח בְּיָדְךָ מִזֶּה שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים וְהַעֲלִיתָ אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן הַבּוֹר בְּטֶרֶם יָמוּת קח איתך שלושים אנשים ותעלה את ירמיהו הנביא מהבור לפני שהוא ימות. היה צורך בשלושים איש כדי להעלות את ירמיהו מהבור כיוון שתושבי העיר היו חלשים מאוד מהרעב[34]: (יא) וַיִּקַּח עֶבֶד מֶלֶךְ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ עבד מלך לקח איתו את שלושים האנשים,[35] וַיָּבֹא בֵית הַמֶּלֶךְ אֶל תַּחַת הָאוֹצָר עבד מלך נכנס לביתו של המלך את האוצר,[36] וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלוֹיֵ סְחָבוֹת וּבְלוֹיֵ מְלָחִים עבד מלך לקח מהאוצר בגדים בלויים שגוררים אותם כדי להשליך אותם החוצה ובגדים בלויים שמשחיתים אותם. עבד מלך לקח בגדים בלויים על מנת להשתמש בהם בהוצאת ירמיהו מהבור,[37] וַיְשַׁלְּחֵם אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל הַבּוֹר בַּחֲבָלִים עבד מלך שלשל את הבגדים הבלויים אל ירמיהו על ידי חבלים (אבל הוא לא זרק אותם לתוך הבור כדי שהם לא יטבעו בטיט)[38]: (יב) וַיֹּאמֶר עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל יִרְמְיָהוּ עבד המלך הכושי אמר אל ירמיהו: שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ מִתַּחַת לַחֲבָלִים תשים את הבגדים הבלויים שראויים להוצאה על ידי גרירה והשחתה מתחת לחבלים שקשרת אותם מתחת לבתי השחי. ירמיהו קשר את החבלים מתחת לבית שחיו, ועבד המלך אמר לו לשים את הבגדים הבלויים בין בשרו לבין החבלים כדי למנוע את חיכוך החבלים בבשר,[39] וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ כֵּן ירמיהו עשה כמו שעבד המלך אמר לו לעשות והוא הניח את הבגדים הבלויים בין החבלים לבין בשרו[40]: (יג) וַיִּמְשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן הַבּוֹר עבד המלך והאנשים שאיתו משכו את ירמיהו על ידי החבלים וכך הם העלו אותו מהבור,[41] וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה ירמיהו ישב בחצר בית האסורים[42]: (יד) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ צדקיהו המלך שלח שליחים,[43] וַיִּקַּח אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו (על ידי השליחים) צדקיהו הביא אליו את ירמיהו הנביא,[44] אֶל מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בְּבֵית יְקֹוָק (צדקיהו הביא אליו את ירמיהו) אל הפתח שממנו היו נכנסים מבית המלך לבית המקדש. מקום זה נקרא "מבוא השלישי", היות והוא היה ממוקם מתחת לעזרת ישראל, והיו לפניו עוד שני מקומות בבית המקדש: החיל ועזרת נשים,[45] וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יִרְמְיָהוּ צדקיהו המלך אמר לירמיהו: שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר אני שואל אותך מה ה' אמר לך בנבואה, אל תסתיר ממני דבר[46]: (טו) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ ירמיהו ענה לצדקיהו: כִּי אַגִּיד לְךָ הֲלוֹא הָמֵת תְּמִיתֵנִי אם אומר לך את דברי הנבואה, אתה הרי תהרוג אותי,[47] וְכִי אִיעָצְךָ לֹא תִשְׁמַע אֵלָי ואם אני אייעץ לך מה לעשות, אתה הרי לא תקבל את דברי, ואם כן אין סיבה שאומר לך את דברי הנבואה[48]: (טז) וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ בַּסֵּתֶר צדקיהו המלך נשבע לירמיהו בסתר,[49] לֵאמֹר כך אמר צדקיהו בדברי שבועתו:[50] חַי יְקֹוָק אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת אני נשבע בשם ה' שברא לכל אחד מאיתנו את הנפש שנמצא בגופו,[51] אִם אֲמִיתֶךָ וְאִם אֶתֶּנְךָ בְּיַד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ שאני לא אהרוג אותך ואני לא אמסור אותך בידי האנשים האלה שרוצים להרוג אותך[52]: ס (יז) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ ירמיהו אמר לצדקיהו: כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי צבאות אלוקי ישראל.[53] ה' נקרא בשם צבאות היות והוא אלוה על צבאות רבים: על צבאות של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבאות של מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים),[54] אִם יָצֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ אם אתה תצא אל שרי מלך בבל (ותיכנע להם), אז תוכל להמשיך לחיות,[55] וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ והעיר ירושלים לא תישרף באש,[56] וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ ואתה ומשפחתך תמשיכו לחיות[57]: (יח) וְאִם לֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל אך אם אתה לא תצא אל שרי מלך בבל,[58] וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים העיר ירושלים תימסר בידי הכשדים,[59] וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ והם ישרפו את העיר ירושלים באש,[60] וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם ואתה לא תינצל מהם[61]: (יט) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ המלך צדקיהו אמר לירמיהו: אֲנִי דֹאֵג אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל הַכַּשְׂדִּים אני מפחד מאותם יהודים שכבר השלימו עם הכשדים ונכנעו להם,[62] פֶּן יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם שמא הכשדים ימסרו אותי בידי אותם יהודים (כפרס על שהם הקדימו להיכנע),[63] וְהִתְעַלְּלוּ בִי והם יתעללו בי ויבזו אותי[64]: (כ) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ ירמיהו ענה לצדקיהו: לֹא יִתֵּנוּ הכשדים לא ימסרו אותך בידי היהודים שכבר נכנעו להם,[65] שְׁמַע נָא בְּקוֹל יְקֹוָק לַאֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ רבל עכשיו את דברי ה' שאני אומר לך, תעשה כפי מה שניבאתי לך,[66] וְיִיטַב לְךָ וּתְחִי נַפְשֶׁךָ וכך יהיה לך טוב ותוכל להמשיך לחיות[67]: (כא) וְאִם מָאֵן אַתָּה לָצֵאת ואם אתה לא רוצה לצאת ולהיכנע לשרי בבל,[68] זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִרְאַנִי יְקֹוָק זה מה שה' הראה לי שייעשה לך[69]: (כב) וְהִנֵּה כָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה נשות המלך יהויכין אשר נשארו בבית המלך, ולא יצאו יחד עם יהויכין כשהוא נכנע למלך בבל,[70] מוּצָאוֹת אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל (הנשים שנשארו בבית המלך) עתידות להיות מוצאות אל שרי בבל,[71] וְהֵנָּה אֹמְרוֹת הנשים שיוצאו אל שרי בבל יאמרו: הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ נביאי השקר הסיתו אותך ואמרו שלא יקרה לך דבר רע ולכן אינך צריך להיכנע, והם הצליחו בדבריהם (ולכן לא נכנעת),[72] הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ הם הטביעו אותך בבוץ, הם גרמו לך לכל הצער הזה (היות ואם היית נכנע, לא היה נגרם לך הצער),[73] נָסֹגוּ אָחוֹר ועכשיו הם נסוגו ואינם יכולים לעזור לך. נביאי השקר שסיבכו אותך בצרה על ידי שהם פיתו אותך שלא להיכנע אינם יכולים לעזור לך[74]: (כג) וְאֶת כָּל נָשֶׁיךָ וְאֶת בָּנֶיךָ מוֹצִאִים אֶל הַכַּשְׂדִּים וכל נשיך ובניך יוצאו אל הכשדים,[75] וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם ואתה לא תינצל מהם,[76] כִּי בְיַד מֶלֶךְ בָּבֶל תִּתָּפֵשׂ שהרי אתה תימסר ביד מלך בבל,[77] וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וכך ייחשב הדבר כאילו שאתה הוא ששרפת את העיר ירושלים באש, היות וגרמת לשריפת העיר על ידי שלא נכנעת[78]: (כד) וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ צדקיהו אמר לירמיהו: אִישׁ אַל יֵדַע בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא תָמוּת אל תאמר לאף אחד את הדברים האלה וכך לא תמות. אם תאמר את הדברים האלה גם לאנשים אחרים, הדברים יתגלו לשרים, והם יהרגו אותך[79]: (כה) וְכִי יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים כִּי דִבַּרְתִּי אִתָּךְ ואם ישמעו השרים שדיברתי איתך,[80] וּבָאוּ אֵלֶיךָ וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הַגִּידָה נָּא לָנוּ מַה דִּבַּרְתָּ אֶל הַמֶּלֶךְ והם יבואו אליך וישאלו אותך: תגיד לנו עכשיו מה אמרת למלך,[81] אַל תְּכַחֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא נְמִיתֶךָ אל תסתיר מאיתנו ולא נהרוג אותך,[82] וּמַה דִּבֶּר אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ ומה ענה לך המלך. צדקיהו מדריך את ירמיהו מה לענות לשרים שישאלו אותו מה היה תוכן שיחתם[83]: (כו) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אתה תענה לשרים: מַפִּיל אֲנִי תְחִנָּתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן לָמוּת שָׁם אני ביקשתי מהמלך את בקשתי שלא יחזיר אותי לבית האסורים שנמצא בביתו של יהונתן (שם הייתי אסור בתחילה), היות והמאסר שם יפריע לי כל כך עד שאמות[84]: (כז) וַיָּבֹאוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל יִרְמְיָהוּ כל השרים ניגשו אל ירמיהו,[85] וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ והם שאלו אותו על תוכן שיחתו עם צדקיהו,[86] וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ ירמיהו ענה לשרים כפי שציווה אותו המלך לענות (הוא לא אמר להם שהוא שוחח עם צדקיהו על דברי נבואתו, אלא שהוא ביקש מצדקיהו שירחם עליו ולא ישים אותו שוב בבור),[87] וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ כִּי לֹא נִשְׁמַע הַדָּבָר השרים שתקו ממנו, השרים לא עשו לו דבר, היות ולא נשמע לאף אחד מה ירמיהו באמת אמר לצדקיהו[88]: (כח) וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עַד יוֹם אֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם ירמיהו ישב בחצר המטרה עד היום שבו נכבשה ירושלים (אך הוא לא היה כלוא שם אלא הוא נשאר שם מרצונו),[89] וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם הנביא עובר לתאר את כיבוש ירושלים (היות והוא הזכיר בצלע הקודמת שירמיהו לא זז משם עד שירושלים לא נכבשה)[90]:

 

[1] תרגום.

[2] מצודות.

[3] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[4] תרגום.

[5] תרגום.

[6] מצודות.

[7] מצודות. רש"י: כשם שאדם משכר בשלל, כך מי שייכנע ישתכר בנפשו.

[8] תרגום.

[9] תרגום.

[10] תרגום.

[11] תרגום. רד"ק הסביר שהמילה "את" באה לתוספת ביאור. נראה בכוונת דבריו שכאשר הכתוב מוסיף את המילה "את" באופן זה, הרי שהוא מייחד יותר את מי שמדובר עליו.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] תרגום. רד"ק: הכוונה שגם אם המלך יסרב, אין בכוחו למנוע משריו מלעשות את מה שהם רוצים.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] תרגום.

[22] מצודות.

[23] מצודות. רש"י זיהה את עבד מלך עם ברוך בן נריה. כמו כן כתב שתי אפשרויות להסביר למי הכוונה ב"כושי": האם הכוונה לצדקיהו שהיה משונה בצדקו בכל הדור כמו שהכושי משונה או שהכוונה לברוך בן נריה. רד"ק דחה את פירוש התרגום ש"עבד מלך" איננו שם אלא תיאור התפקיד, שהרי אם מדובר על תיאור תפקיד, לא היה צורך לחזור לאורך כל הפסוקים על התואר "עבד מלך" אלא מספיק היה לכתוב "עבד". לשיטתו, "עבד מלך" הוא שם דומה ל"אחימלך" או "אבימלך".

[24] תרגום.

[25] מצודות. ראה לעיל בביאורנו (לז,יג) שהסברנו ששער בנימין הוא שער שהיה בחומת העיר ירושלים שהיה בנחלת שבט בנימין או שיצאו ממנו מירושלים לנחלת שבט בנימין.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[29] תרגום.

[30] מצודות.

[31] רש"י.

[32] תרגום.

[33] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק בפירושו הראשון, ולפי פירוש זה "בידו" היינו "ברשותו". לפי הפירוש השני הכוונה שהוא ממש אחז בהם בידו ומשך אותם, היות והם סירבו ללכת איתו.

[36] תרגום.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] תרגום.

[41] תרגום.

[42] תרגום.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] מצודות.

[46] תרגום + מצודות.

[47] מצודות.

[48] תרגום.

[49] תרגום.

[50] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[51] מצודות.

[52] תרגום.

[53] תרגום.

[54] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ט.

[55] תרגום.

[56] תרגום.

[57] תרגום.

[58] תרגום.

[59] תרגום.

[60] תרגום.

[61] תרגום.

[62] רד"ק.

[63] רש"י.

[64] מצודות. רד"ק פירש שהכוונה שידקרו אותו פעמים רבות עם החרב, אולם לכאורה נותר לברר מדוע צדקיהו חשב שהדקירות בחרב גרועות יותר מאשר הדברים שירמיהו ניבא שנבוכדנצר יעשה לצדקיהו כאשר הוא יצליח לכבוש את ירושלים (לעיל פרק ל"ב).

[65] תרגום.

[66] תרגום.

[67] תרגום.

[68] תרגום.

[69] תרגום.

[70] רד"ק.

[71] רד"ק.

[72] רד"ק.

[73] מצודות.

[74] מצודות. רד"ק: הכוונה שהרגליים של צדקיהו נסוגו לאחור, כלומר שהוא לא יוכל להינצל, אן שהן לא ירוצו כאשר הוא ינסה לברוח מחיילי מלך בבל.

[75] מצודות. רד"ק התלבט האם יהיו אלו אנשים מישראל שיוציאו אותם או שהכשדים יוציאו אותם לאחר שהם ייכנסו אל העיר.

[76] תרגום.

[77] תרגום.

[78] רד"ק.

[79] מצודות.

[80] מצודות.

[81] תרגום + מצודות.

[82] תרגום.

[83] תרגום.

[84] תרגום + מצודות.

[85] תרגום.

[86] תרגום.

[87] תרגום.

[88] מצודות.

[89] כך משמע מפירוש מצודות שכתב "ולא זז מעצמו משם", אם כי ייתכן שהכוונה היא שרק לאחר שירושלים נלכדה הוא לא זז משם ואז צריך להסביר שצדקיהו אמר שירמיהו יגיד שהוא ביקש ממנו לא לחזור אל הבור שבבית יהונתן אך מבחינת ירמיהו היה ניתן להחזירו לבית האסורים שבחצר המטרה שם היה ירמיהו גם עכשיו עד שבאו הכשדים (ראה לעיל סוף פרק ל"ז).

[90] רד"ק. מצודות: גם כאשר העיר נכבשה ירמיהו לא זז משם.

סוכה - רוחניות וגשמיות

הסוכה מסמלת את החיבור בין הרוחניות לגשמיות לקחים משנת מלחמה של חרבות ברזל
אוצר לדרך - אמונה

הברית, ההפרה והתקומה - לפרשות ניצבים וילך

מדוע משה רבינו כינס את עם ישראל והעביר אותו בברית שידע שהיא תופר? כיצד לומדים מהפסוקים שמדברים על עבודה זרה של עם ישראל על תחיית המתים?
אוצר לדרך - אמונה

איוב פרק ט

ביאור אוצר המקרא לספר איוב פרק ט אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך יהי רצון שהלימוד מפרק זה יהיה לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד נפל בעת הלחימה בעזה תובב"א
אוצר המקרא על התנך

שאלות בנושא השעה

תשובות לחלק מהשאלות שנשאלתי לאחרונה
אוצר לדרך - אמונה