ירמיהו פרק מא

ירמיהו פרק מא

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בראש חודש תשרי,[1] בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה הגיע ישמעאל בן נתניה בן אלישמע שהיה משושלת מלכות בית דוד (ולכן הוא חשב שהשלטון מגיע לו). ישמעאל הגיע מארץ בני עמון,[2] וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ יחד עם גדליהו הגיעו גם שרי המלך שקינאו בגדליה ועוד עשרה אנשים,[3] אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה (ישמעאל והאנשים שאיתו) באו אל גדליה שהיה במצפה,[4] וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה ישמעאל והאנשים שאיתו אכלו סעודה יחד עם גדליה במצפה[5]: (ב) וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ ישמעאל ועשרת האנשים שאיתו הזדרזו,[6] וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב כל האנשים שהיו שם דקרו את גדליה בן אחיקם בן שפן על ידי החרבות שלהם,[7] וַיָּמֶת אֹתוֹ רק ישמעאל סיים את מלאכת ההריגה וגרם למותו הסופי של גדליה,[8] אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ ישמעאל הרג את גדליה בגל שמלך בבל מינה אותו לשליט על הארץ (וישמעאל קינא בגדליה)[9]: (ג) וְאֵת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ אֶת גְּדַלְיָהוּ בַּמִּצְפָּה גם את היהודים שהיו עם גדליה במצפה,[10] וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁם וגם את הכשדים שהיו עם גדליה במצפה,[11] אֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה היו רק חיילים עם גדליה במצפה משום שנבוכדנצר הגלה את רוב רובם של היהודים לבבל, והוא השאיר רק את גדליה עם קומץ קטן של חיילים (ואת דלי הארץ) כדי שימשיכו לשלוט,[12] הִכָּה יִשְׁמָעֵאל (את היהודים והכשדים שהיו עם גדליה במצפה) הרג ישמעאל[13]: (ד) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְהָמִית אֶת גְּדַלְיָהוּ ביום השני לרציחתו של גדליה (אירע מה שכתוב בפסוקים הבאים),[14] וְאִישׁ לֹא יָדָע ואף אחד עדיין לא ידע שגדליה נרצח[15]: (ה) וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ באו שמונים אנשים מהמקומות הבאים: שכם, שילה ושומרון,[16] מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים שמונים האנשים עשו שלושה מעשים כדי לבטא את האבל שלהם על חורבן בית המקדש: גילחו את זקנם, קרעו את בגדיהם ושרטו את בשרם,[17] וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְקֹוָק בידי שמונים האנשים היו מנחות ולבונה כדי להביא לבית המקדש. כאשר שמונים האנשים יצאו ממקומם כדי לעלות לבית המקדש, הם עדיין לא שמעו על החורבן, ובדרך כשנודע להם על חורבן בית המקדש, הם קרעו את בגדיהם, גילחו את זקנם ושרטו את בשרם[18]: (ו) וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה ישמעאל בן נתניה יצא מהמצפה לקראת שמונים האנשים,[19] הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה ישמעאל עשה את עצמו כאילו שהוא בוכה,[20] וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כאשר ישמעאל פגש את שמונים האנשים הוא אמר להם: בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם במקום ללכת לירושלים, בואו ותיכנסו אל גדליהו בן אחיקם במצפה. לישמעאל היה נוח יותר להרוג את שמונים האנשים במצפה, ולכן הוא שכנע אותם להיכנס לשם[21]: (ז) וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל תּוֹךְ הָעִיר כאשר שמונים האנשים נכנסו אל תוך העיר במצפה,[22] וַיִּשְׁחָטֵם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר ישמעאל שחט את שמונים האנשים והניח את גופותיהם בתוך בור שהיה שם,[23] הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ ישמעאל והאנשים שאיתו הם ששחטו את שמונים האנשים[24]: (ח) וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נִמְצְאוּ בָם היו עשרה אנשים מתוך שמונים האנשים שבאו אל בי המקדש,[25] וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאל עשרת האנשים אמרו לישמעאל: אַל תְּמִתֵנוּ אל תהרוג אותנו! כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה שהרי יש לנו אוצרות בשדה,[26] חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ האוצרות כוללות חיטים, שעורים, שמן ודבש (ואם לא תהרוג אותנו ניתן לך אותם),[27] וַיֶּחְדַּל וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם ישמעאל הפסיק להרוג את האנשים, ולכן הוא לא הרג את עשרת האנשים שהבטיחו לתת לו את האוצרות[28]: (ט) וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים הבור שאליו השליך ישמעאל את גופות שבעים האנשים שהוא הרג,[29] אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ ישמעאל הרג את שבעים האנשים בגלל גדליה (ישמעאל הרג את כל מי שהיה נאמן לגדליה והוא חשב ששמונים האנשים היו נאמנים אליו),[30] הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הבור הוכן כמכשול על ידי אסא כאשר הוא נלחם נגד בעשא מלך ישראל,[31] אֹתוֹ מִלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ חֲלָלִים ישמעאל מילא את הבור הזה בגופות אנשים שהוא הרג[32]: (י) וַיִּשְׁבְּ יִשְׁמָעֵאל אֶת כָּל שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר בַּמִּצְפָּה ישמעאל לקח בשבי את שאר האנשים שהגיעו למצפה,[33] אֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ וכן שבה ישמעאל את בנותיו של מלך יהודה שנבוזראדן לא הגלה,[34] וְאֶת כָּל הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בַּמִּצְפָּה וכן שבה ישמעאל את האנשים שנבוזראדן השאיר במצפה ולא הגלה אותם,[35] אֲשֶׁר הִפְקִיד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם האנשים שנבוזראדן, השר שהיה ממונה להרוג את אלו שהתחייבו מיתה למלך, השאיר יחד עם גדליה בן אחיקם,[36] וַיִּשְׁבֵּם יִשְׁמָעֵאל בֶּן  נְתַנְיָה ישמעאל בן נתניה שבה את כולם (הכתוב חזר על כך היות והוא הפסיק בצלע הפסוק האומרת שמדובר על האנשים שנבוזראדן השאיר במצפה),[37] וַיֵּלֶךְ לַעֲבֹר אֶל בְּנֵי עַמּוֹן ישמעאל עבר עם השבויים אל בני עמון על מנת להתיישב שם[38]: (יא) וַיִּשְׁמַע יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה יוחנן בן קרח וכל מפקדי הצבא שהיו איתו שמעו את כל המעשה הרע שעשה ישמעאל בן נתניה[39]: (יב) וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה יוחנן ומפקדי הצבא לקחו את כל האנשים שהיו איתם, והם הלכו להילחם עם ישמעאל בן נתניה,[40] וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן יוחנן והאנשים שאיתו מצאו את ישמעאל בגבעון, ליד בריכה שהיו בה מים רבים[41]: (יג) וַיְהִי כִּרְאוֹת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת יִשְׁמָעֵאל אֶת יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְאֵת כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיִּשְׂמָחוּ כאשר האנשים שישמעאל לקח בשבי ראו את יוחנן בן קרח ואת שרי התבא שהיו איתו – הם שמחו[42]: (יד) וַיָּסֹבּוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר שָׁבָה יִשְׁמָעֵאל מִן הַמִּצְפָּה (לאחר שראו את יוחנן והאנשים שאיתו) האנשים שנלקחו בשבי על ידי ישמעאל במצפה הסתובבו,[43] וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ והם חזרו והלכו אל יוחנן בן קרח[44]: (טו) וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה נִמְלַט בִּשְׁמֹנָה אֲנָשִׁים מִפְּנֵי יוֹחָנָן ישמעאל בן נתניה ברח מיוחנן יחד עם עוד שמונה אנשים,[45] וַיֵּלֶךְ אֶל בְּנֵי עַמּוֹן ישמעאל והאנשים שאיתו הלכו לבני עמון[46]: (טז) וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת כָּל שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר הֵשִׁיב מֵאֵת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה מִן הַמִּצְפָּה יוחנן בן קרח ומפקדי הצבא שהיו איתו לקחו את האנשים שנשארו במצפה לאחר הגלות, אותם שבה ישמעאל בן נתניה,[47] אַחַר הִכָּה אֶת גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם (ישמעאל שבה את האנשים במצפה) לאחר שהוא הרג את גדליה בן אחיקם,[48] גְּבָרִים אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְנָשִׁים וְטַף וְסָרִסִים אֲשֶׁר הֵשִׁיב מִגִּבְעוֹן יוחנן ומפקדי הצבא לקחו את החיילים, הנשים, הילדים והשרים שהם החזירו מגבעון (לאחר שהם רדפו אחרי ישמעאל)[49]: (יז) וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת כִּמְהָם אֲשֶׁר אֵצֶל בֵּית לָחֶם יוחנן והאנשים שאיתו הלכו והתיישבו במקום שנקרא "גרות". מקום זה ניתן לכמהם ן ברזילי על ידי דוד המלך והיה קרוב לבית לחם,[50] לָלֶכֶת לָבוֹא מִצְרָיִם (יוחנן והאנשים שאיתו הגיעו לגרות) בדרכם להתיישב במצרים[51]: (יח) מִפְּנֵי הַכַּשְׂדִּים יוחנן והאנשים שאיתו ברחו למצרים היות והם פחדו מהכשדים,[52] כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵיהֶם היות ויוחנן והאנשים שאיתו פחדו מהכשדים,[53] כִּי הִכָּה יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ שהרי ישמעאל בן נתניה הרג את גדליה בן אחיקם שמלך בבל מינה לשליט על הארץ, ויוחנן והאנשים שאיתו חששו שמלך בבל יחשוב שכל העם הסכים להרוג את גדליה ויגיע למסקנה מוטעית שכל העם ביהודה מרד בו[54]:

[1] רד"ק וכתב שגדליה נרצח בראש השנה וקבעו את הצום ליום אחרי ראש השנה כדי שלא יצומו ביום טוב. הוכחתו שמדובר על ראש חודש מכך שכתוב כאן "חודש" וגם כאשר דוד ברח מסעדות ראש החודש שערך שאול כתוב "מחר חדש" כשהכוונה לראש חודש.

[2] רד"ק + מצודות.

[3] תרגום + רש"י. רד"ק: עם ישמעאל הגיעו חלק משרי צדקיהו. מצודות כתב שהאות מ של המילה "מזרע המלוכה" מוסבת גם על "ורבי המלך" והכוונה שגדליה היה משרי המלוכה, והכתוב ייחס לו שני תארים: משושלת המולכה ומשרי המלך, ולכן הוא חשב שהוא זה שראוי לשלוט. יש יתרון בפירושו, שכן הכתוב לא כתב כמה שרים הגיעו איתו והוא כן דייק בכמה אנשים הצטרפו, ולכן אולי היה מקום לומר שהכתוב מנה את כל המשתתפים איתו ברצח. אולם, טעמי המקרא מסייעים לפירוש רש"י ורד"ק.

[4] תרגום.

[5] מצודות.

[6] תרגום. על היות השורש ק.ם מלשון זירוז, ראה רד"ק שמואל א', טז,יב ובמילון אוצר מפרשי התנ"ך להסברים נוספים.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] רד"ק.

[10] תרגום.

[11] תרגום.

[12] מצודות.

[13] תרגום.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] תרגום.

[17] רד"ק.

[18] רש"י. רד"ק הקשה על כך, שהרי עברו כבר כחודשיים מחורבן בית המקדש ועד להגעתם של שמונים האנשים, ואם כן כיצד ייתכן שלמרות שהם הגיעו ממקומות שלא היו רחוקים כל כך מירושלים, שהם לא שמעו על חורבן בית המקדש. תשובתו: הם ידעו שירושלים נחרבה, אבל חשבו שאולי ייתכן שנבוזראדן השאיר את בי המקדש על מקומו, כשם שהוא השאיר בירושלים מדלת הארץ.

[19] תרגום.

[20] רד"ק.

[21] תרגום + מצודות.

[22] תרגום.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] תרגום.

[30] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שישמעאל הרג אותם במקומו של גדליה. בשם המדרש כתב שהכתוב הטיל את האחריות להריגתם על גדליהו היות וגדליהו היה צריך לחשוש לדבריו של יוחנן והתעלמותו מדבריו של יוחנן היא שגרמה בסופו של דבר גם להריגת האנשים. מצודות הסביר שישמעאל הרג את שבעים האנשים כדי שהוא יוכל להסתיר את רציחת גדליה למשך זמן רב יותר.

[31] מצודות. בור זה איננו מוזכר בפרקים העוסקים במלחמתו של אסא עם בעשא וכן כתב רד"ק.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] רד"ק והסתפק אם הכוונה לבנות יהויכין, יהויקים או צדקיהו.

[35] מצודות ובצלער הראשונה של הפסוק כתוב שישמעאל שבה את האנשים שגרו מחוץ למצפה והגיעו לשם מכל מיני סיבות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] תרגום.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] מצודות.

[46] תרגום.

[47] מצודות.

[48] תרגום.

[49] מצודות.

[50] רש"י. רד"ק הוסיף אפשרות שהמקום נקרא על שמו של כמהם משום שהוא בנה אותו.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] תרגום.

[54] מצודות.