ירמיהו פרק מב

ירמיהו פרק מב

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) וַיִּגְּשׁוּ כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וִיזַנְיָה בֶּן הוֹשַׁעְיָה כל מפקדי החיילים, יוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה ניגשו (אל ירמיהו כפי שיתבאר בהמשך),[1] וְכָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל יחד איתם ניגשו כל העם: מהאדם הקטן ביותר ועד לאדם הגדול ביותר[2]: (ב) וַיֹּאמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא המפקדים, יוחנן, יזניה ושאר העם אמרו אל ירמיהו: תִּפָּל נָא תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ אנחנו מבקשים שתיענה עכשיו לבקשתינו,[3] וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּעַד כָּל הַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת ותתפלל עלינו אל ה' אלוקיך על כל היהודים שנשארו בארץ,[4] כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה שהרי מתוך אנשים רבים שחיו בארץ לפני המלחמה נגד בבל – נשארו רק מעטים,[5] כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֹתָנוּ כמו שאתה רואה במו עיניך שיש רק מעטים מאיתנו[6]: (ג) וְיַגֶּד לָנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֶךְ בָּהּ אנחנו רוצים שבתפילתך תשאר את ה' אלוקיך מהי הדרך הנכונה ללכת בה: האם נכון לרדת למצרים או לא,[7] וְאֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה ואנחנו רוצים לדעת מה עלינו לעשות: האם לרדת למצרים או לא. יש בצלע זו חזרה על צלע הפסוק הקודמת כדרכם של הכתובים[8]: (ד) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא ירמיהו הנביא ענה לשואליו: שָׁמַעְתִּי שמעתי את בקשתכם,[9] הִנְנִי מִתְפַּלֵּל אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם כְּדִבְרֵיכֶם אני אתפלל אל ה' אלוקיכם כפי שביקשתם שאעשה,[10] וְהָיָה כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲנֶה יְקֹוָק אֶתְכֶם אַגִּיד לָכֶם ואני אומר לכם כל דבר שה' יענה לכם,[11] לֹא אֶמְנַע מִכֶּם דָּבָר לא אמנע מלומר לכם דבר אחד ממה שה' ענה לי על שאלתכם[12]: (ה) וְהֵמָּה אָמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ השואלים אמרו לירמיהו: יְהִי יְקֹוָק בָּנוּ לְעֵד אֱמֶת וְנֶאֱמָן ה' יהיה העד שלנו לכך שאנחנו נקיים את דבריו – נעשה ככל מה שהוא יאמר לך שאנחנו צריכים לעשות,[13] אִם לֹא כְּכָל הַדָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁלָחֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵלֵינוּ כֵּן נַעֲשֶׂה וה' יעניש אותנו אם לא נעשה את מה שהוא אמר לך שאנחנו צריכים לעשות[14]: (ו) אִם טוֹב וְאִם רָע בין שתשובתו של ה' תמצא חן בעינינו ובין שהיא לא תמצא חן בעינינו,[15] בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ שֹׁלְחִים אֹתְךָ אֵלָיו נִשְׁמָע אנחנו נקבל את דבריו של ה' אלוקינו שאנחנו שולחים אותך להתפלל אליו,[16] לְמַעַן אֲשֶׁר יִיטַב לָנוּ ובגלל זה ה' ייטיב לנו,[17] כִּי נִשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ כיוון שנקבל עלינו לעשות את מה שה' אלוקינו אמר לנו[18]: (ז) וַיְהִי מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים לאחר שעברו עשרה ימים מבקשתם של השואלים לירמיהו לברר את רצון ה' לגבי הדרך שבה ילכו,[19] וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ היה דבר נבואה מאת ה' אל ירמיהו[20]: (ח) וַיִּקְרָא אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְאֶל כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ ירמיהו קרא אל יוחנן בן קרח ולמפקדי הצבא שהיו איתו,[21] וּלְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וכן קרא ירמיהו לכל העם: מהקטנים שבעם ועד לגדולים שבעם[22]: (ט) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם ירמיהו אמר לשואלים ולשאר העם: כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי ישראל,[23] אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֵלָיו לְהַפִּיל תְּחִנַּתְכֶם לְפָנָיו ששלחתם אותי לשאול את שאלתכם ממנו[24]: (י) אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת אם אתם תשבו בארץ ישראל,[25] וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס אני אבנה אתכם ולא אהרוס אתכם, אתם תתרבו בארץ ולא תגלו ממנה,[26] וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ אני אטע אתכם בארץ ולא אעקור אתכם ממנה. יש בצלע זו כפילות על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[27] כִּי נִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם היות ואני חושב אחרת ממה שבהתחלה חשבתי להרע לכם. ה' אמר שהוא חזר בו מהבאת הפורענות על יושבי הארץ[28]: (יא) אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִפָּנָיו אל תפחדו מפני מלך בבל שאתם מפחדים מנקמתו מכם לאחר שרצחו את גדליה,[29] אַל תִּירְאוּ מִמֶּנּוּ אל תפחדו בגלל הדבר הזה (של רצח גדליה),[30] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[31] כִּי אִתְּכֶם אָנִי לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וּלְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ שהרי אני אהיה בעזרתכם ואציל אתכם מידיו של נבוכדנצר[32]: (יב) וְאֶתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְרִחַם אֶתְכֶם ואני אגרום לכך שנבוכדנצר יתמלא ברחמים והוא ירחם עליכם,[33] וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם ואת הגולים שכבר גלו לבבל – נבוכדנצר יחזיר לארץ ישראל[34]: (יג) וְאִם אֹמְרִים אַתֶּם לֹא נֵשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹּאת ואם אתם אומרים שאינכם מעוניינים לשבת בארץ ישראל,[35] לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם ובכך אינכם מקשיבים לה' אלוקיכם (שאמר לכם להישאר לשבת בארץ)[36]: (יד) לֵאמֹר כך אצם אומרים:[37] לֹא כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם נָבוֹא לא נישאר בארץ, אלא נבא לארץ מצרים,[38] אֲשֶׁר לֹא נִרְאֶה מִלְחָמָה (ההעדפה ללכת לארץ מצרים היא מפני) שבארץ מצרים לא נראה מלחמות,[39] וְקוֹל שׁוֹפָר לֹא נִשְׁמָע ולא נשמע את קולות השופר שבדרך כלל תוקעים בהם בשעת מלחמה,[40] וְלַלֶּחֶם לֹא נִרְעָב ובארץ מצרים לא נהיה רעבים (בניגוד למצב שהיה אז בארץ ישראל שהיה רעב),[41] וְשָׁם נֵשֵׁב ואנחנו נתיישב בארץ מצרים ולא נגלה משם[42]: (טו) וְעַתָּה היות ואתם אומרים שאתם רוצים לרדת למצרים ולא להישאר בארץ ישראל (בניגוד לציווי שלה '),[43] לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק שְׁאֵרִית יְהוּדָה לכן, הנשארים ביהודה שעדיין לא גלו, תקשיבו לדבר ה',[44] כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל.[45] ה' נקרא בשם צבאות היות והוא האלוה על צבאות רבים: צבא של מעלה (כמו הכוכבים והמלאכים) ועל צבא של מטה (בני האדם ובעלי החיים),[46] אִם אַתֶּם שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא מִצְרַיִם אם אתם תחילטו מרצונכם לבא אל מצרים,[47] וּבָאתֶם לָגוּר שָׁם ובפועל אתם גם תבואו לגור שם[48]: (טז) וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה החרב של הכשדים שממנה אתם כל כך מפחדים. אתם הרי מפחדים למות בחרב על ידי הכשדים (ולכן אינכם רוצים להישאר בארץ ישראל),[49] שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם החרב תשיג אתכם בארץ מצרים, אתם תמותו בחרב בארץ מצרים,[50] וְהָרָעָב אֲשֶׁר אַתֶּם דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ והרעב שגורם לכם לדאגה (ולכן אינכם רוצים להישאר בארץ ישראל),[51] שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם מִצְרַיִם הרעב ידבק בכם וירדוף אחריכם למצרים. גם במצרים אתם תמותו ברעב,[52] וְשָׁם תָּמֻתוּ ואתם תמותו ברעב ובחר במצרים[53]: (יז) וְיִהְיוּ כָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם לָבוֹא מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם וכל האנשים שרצו ללכת למצרים על מנת לגור שם,[54] יָמוּתוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר ימות באחת מהדרכים הבאות: בחרב האויב, ברעב או ממחלת הדבר,[55] וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם ובגלל שאביא עליהם פורענות גדולה – לא יישאר מהם אף אחד שיינצל – כולם ימותו[56]: (יח) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שהרי כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל.[57] ה' נקרא בשם צבאות כיוון שהוא האלוה על צבאות רבים, על צבא של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבא של מטה (כמו בני האדם והחיות),[58] כַּאֲשֶׁר נִתַּךְ אַפִּי וַחֲמָתִי עַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם כֵּן תִּתַּךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם בְּבֹאֲכֶם מִצְרָיִם כשם שהרוגז והחימה שלי נשפכו על תושבי ירושלים, כך יישפך כעסי גם עליכם כאשר אתם תיכנסו למצרים,[59] וִהְיִיתֶם לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה ואתם תהיו לאלה, שמה, קללה וחרפה. לאלה – פירושו שכאשר אדם יישבע, הוא יאמר שאם הוא לא יקיים את שבועתו, תבוא עליו פורענות כמו שבאה על היורדים למצרים (היות ופורענות זו תהיה גדולה כל כך, ולכן היא תשמש לדוגמא לאסון). שמה – אנשים יתמהו על הפורענות היו והיא כל כך גדולה. קללה – אדם שירצה לקלל את חברו יקלל אותו להיו כמותכם. חרפה – כולם יחרפו אתכם ויבזו אתכם,[60] וְלֹא תִרְאוּ עוֹד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה ולאחר שתגלו למצרים אתם לא תראו את מלכת יהודה פעם נוספת, היות ותבוא עליכם הפורענות במצרים[61]: (יט) דִּבֶּר יְקֹוָק עֲלֵיכֶם שְׁאֵרִית יְהוּדָה הנשארים בממלכת יהודה לא נהרגו: ה' אמר שצריך להתרות בכם פעם נוספת,[62] אַל תָּבֹאוּ מִצְרָיִם אל תיכנסו למצרים,[63] יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם עליכם לדעת שהתריתי בכם היום שתובא עליכם פורענות, ולכן לא תוכלו לומר שאינכם מבינים מדוע באה עליכם פורענות זו[64]: (כ) כִּי הִתְעֵיתֶם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם אתם טעיתם בעצמכם,[65] כִּי אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שהרי אתם שלחתם אותי אל ה' אלוקיכם,[66] לֵאמֹר כך אמרתם לי כששלחתם אותי אל ה',[67] הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ תתפלל עלינו לפני ה' אלוקינו,[68] וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ כֵּן הַגֶּד לָנוּ וְעָשִׂינוּ ותאמר לנו את מה שה' אלוקינו יאמר לך ואנחנו נעשה כדבריו. ירמיהו טען שאם הנשארים ביהודה לא היו מבקשים ממנו להתפלל אל ה' ולשאול אותו מה הם צריכים לעשות, הם היו שוגגים בכך שהם ירדו למצרים, ולכן אם כוונתם הייתה לרדת למצרים, היה עליהם להימנע מלשאול את ה', ובכך הם היו שוגגים ולא מזידים[69]: (כא) וָאַגִּד לָכֶם הַיּוֹם והיום אמרתי לכם את דברי ה',[70] וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם ולא קיבלתם את דבריו של ה', לא הקשבתם למה שה' אמר לכם ולא עשיתם כדבריו.[71] למרות שהנשארים לא אמרו לירמיהו שהם עתידים לרדת למצרים, ירמיהו ידע את כוונתם האמיתית ולכן הוא אמר להם שהם חוטאים בדרכם,[72] וּלְכֹל אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם (לא קיבתם את דבריו של ה' בנוגע לירידה למצרים) כפי שלא הקשבתם לכל מה שאמרתי לכ בשמו לאורך כל השנים[73]: (כב) וְעַתָּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ ומאחר שלא הקשבתם בקול ה' עליכם לדעת,[74] כִּי בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר תָּמוּתוּ שאתם תמותו בחרב האויב, ברעב ובדבר,[75] בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם לָבוֹא לָגוּר שָׁם (אתם תמותו) במקום שאתם רציתם להכינס ולהתיישב שם, במצרים[76]:

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] תרגום.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] תרגום וכאן תרגם את השורש ש.מ.ע מלשון שמיעה, בעוד שמצודות פירש שורש זה בפסוק זה מלשון קבלת הדברים.

[10] תרגום. כדאי לשים לב שבבקשתם אמרו השואלים שה' הוא אלוקי ירמיהו ובתשובה הוא עונה להם שה' הוא אלוקיהם.

[11] תרגום.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] תרגום.

[24] תרגום.

[25] תרגום.

[26] מצודות.

[27] מצודות.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] תרגום.

[32] תרגום.

[33] מצודות.

[34] רד"ק והסביר שכתוב "אתכם, למרות שהנביא איננו מדבר עתה עם הגולים, משום שרוב העם גלה והנביא מתכוון בדבריו לכלל העם.

[35] תרגום.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] רד"ק בפירושו לישעיה א,ט.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] תרגום.

[51] תרגום.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] תרגום.

[58] רד"ק בפירושו לישעיה א,ט.

[59] תרגום + מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות. תרגום: יש גזירה מאת ה' על הנשארים בממלכת יהודה.

[63] תרגום.

[64] מצודות.

[65] מצודות. רד"ק: ירמיהו אמר שהשואלים הטעו אותו בעצם בקשתם ממנו לשאול את ה' מה עליהם לעשות, היות והם התכוונו לרדת למצרים בכל מקרה.

[66] תרגום.

[67] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.

[68] תרגום.

[69] מצודות.

[70] תרגום.

[71] תרגום.

[72] רד"ק.

[73] מצודות.

[74] תרגום.

[75] תרגום.

[76] תרגום.