ירמיהו פרק מו

ירמיהו פרק מו

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְקֹוָק זהו דבר הנבואה מאת ה',[1] אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל הַגּוֹיִם דבר הנבואה היה לירמיהו הנביא ותוכנו עסק במה שעתיד לקרות לעמים האחרים[2]: (ב) לְמִצְרַיִם אלו הם דברי הנבואה שנאמרו על מצרים,[3] עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם הנבואה נאמרה על צבאו של פרעה נכה שהיה מלך מצרים בזמן נבואה זו,[4] אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ פרעה נכה היה עם צבאו ליד נהר פרת במקום שנקרא "כרכמיש",[5] אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שם הכה נבוכדנצר מלך בבל את פרעה נכה בשנתו הרביעית של יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה[6]: (ג) עִרְכוּ מָגֵן וְצִנָּה תסדרו לכם מגינים וצינים (צינה היא סוג של מגן),[7] וּגְשׁוּ לַמִּלְחָמָה ואז תוכלו לגשת להילחם נגד נבוכדנצר. הנביא דימה את חולשתם של חיילי מצרים שנלחמו נגד חיילי בבל כאילו שהם נלחמו ללא הנשק הבסיסי שנצרך למלחמה, ולכן אמר להם בדרך לעג שעליהם לסדר לעצמם מגינים לפני שהם יוצאים להילחם[8]: (ד) אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים תקשרו את הסוסים והפרשים יעלו על הסוסים, ושימו עליכם כובעים (הכובעים הינם מגינים לראש העשויים מנחושת),[9] מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת תלטשו את הרמחים ותלבשו את הסריונות – מעין שריון[10]: (ה) מַדּוּעַ רָאִיתִי הֵמָּה חַתִּים נְסֹגִים אָחוֹר מדוע ראיתי שחיילי מצרים פחדו ונסוגו אחור מפני חייליו של נבוכדנצר,[11] וְגִבּוֹרֵיהֶם יֻכַּתּוּ וּמָנוֹס נָסוּ וְלֹא הִפְנוּ וגם הגיבורים שבחיילי מצרים נשברו והם נסוגים יחד עם שאר הצבא והם לא הסתובבו כדי להילחם נגד חיילי בבל,[12] מָגוֹר מִסָּבִיב הם מפחדים שיתקפו אותם מכל פינה,[13] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[14]: (ו) אַל יָנוּס הַקַּל אפילו מי מבין חיילי מצרים שהוא קל ברגליו ויכול לרוץ מהר – לא יצליח לברוח, היות והאויב ישיג אותו,[15] וְאַל יִמָּלֵט הַגִּבּוֹר וגם הגיבור לא יינצל, היות והוא לא יצליח להילחם נגדם,[16] צָפוֹנָה עַל יַד נְהַר פְּרָת כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ בצפון, ליד נהר פרת, חיילי צבא מצרים נכשלו ונפלו[17]: (ז) מִי זֶה כַּיְאֹר יַעֲלֶה כַּנְּהָרוֹת יִתְגָּעֲשׁוּ מֵימָיו: (ח) מִצְרַיִם כַּיְאֹר יַעֲלֶה איזה עם היה מעלה חיילים רבים כל כך כשם שהיאור היה מעלה מים רבים,[18] וְכַנְּהָרוֹת יִתְגֹּעֲשׁוּ מָיִם ואיך היה לו צבא גדול כל כך שעשה רעש כמו הרעש שעולה מהנהרות הגועשים במים,[19] וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֲכַסֶּה אֶרֶץ אֹבִידָה עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ והוא אמר שהוא יעלה עם חייליו הרבים עד שכמעט יכסה את כל הארץ, והוא ישמיד ערים ואת היושבים בהם.[20] הנביא אומר שלפרעה היה צבא חזק וגדול ובכל זאת הוא הובס על ידי נבוכדנצר היו וזה היה רצון ה'[21]: (ט) עֲלוּ הַסּוּסִים וְהִתְהֹלְלוּ הָרֶכֶב חיילי מצרים! תעלו על הסוסים ותריצו את המרכבות,[22] וְיֵצְאוּ הַגִּבּוֹרִים והגיבורים ייצאו להילחם,[23] כּוּשׁ וּפוּט תֹּפְשֵׂי מָגֵן חיילי כוש ופוט שנלחמו לצד מצרים יתפסו את המגינים שלהם,[24] וְלוּדִים תֹּפְשֵׂי דֹּרְכֵי קָשֶׁת וכן חיילי הלודים שנלחמו לצד המצרים ימתחו את הקשתות שלהם על מנת לירות את החיצים[25]: (י) וְהַיּוֹם הַהוּא לַאדֹנָי יְקֹוִק צְבָאוֹת אבל יום המלחמה לא יהיה יום ניצחון למצרים, אלא הוא יהיה יום לה' אלוקים צבאות.[26] ה' נקרא בשם צבאות היות והוא האלוה על צבאות רבים, כמו צבא שלמעלה (המלאכים והכוכבים) והצבא שלמטה (בני האדם ובעלי החיים),[27] יוֹם נְקָמָה לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו ביום זה ה' יגבה את נקמתו ממי ששונא את עמו. הכוונה לפרעה נכה שהרג את יאשיהו מלך יהודה,[28] וְאָכְלָה חֶרֶב וְשָׂבְעָה וְרָוְתָה מִדָּמָם חרבם של חיילי בבל תאכל את חיילי מצרים עד שהיא תהיה שבעה מדמם. הנביא מדמה את נפילת חיילי מצרים בידי חיילי מלך בבל כאילו שהחרב של חיילי בבל תאכל אותם ותהיה שבעה מדמם,[29] כִּי זֶבַח לַאדֹנָי יְקֹוִק צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ צָפוֹן אֶל נְהַר פְּרָת שהרי יש לה' אלוקים צבאות הרג רב בארץ צפון ליד נהר פרת. הרג של חיילי מצרים הוא נקמתו של ה' שבו הוא נפרע מפרעה נכה על הריגת יאשיהו מלך יהודה[30]: (יא) עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי גם אם תעלי לארץ גלעד ותקחי משם צרי על מנת לרפא את המכות שחיילי בבל יכו אותך (מקור הצרי הוא מגלעד),[31] בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם (הנביא אמר את דבריו כלפי מצרים) מצרים היא ארץ בתולה היות ואף אחד עדיין לא הצליח לכבוד את מצרים עד תקופתו של ירמיהו,[32] לַשָּׁוְא הִרְבֵּית רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ את ניסית לרפא את עצמך לשווא היות ולא ניתן לרפא אותך. הנביא אומר שמצרים לא תוכל להתגבר על המכה שבבל תכה אותה[33]: (יב) שָׁמְעוּ גוֹיִם קְלוֹנֵךְ העמים האחרים ישמעו את הביזיון שלך – את התבוסה למלך בבל,[34] וְצִוְחָתֵךְ מָלְאָה הָאָרֶץ והזעקה שאת עתידה לזעוק עתידה למלא את כל הארץ, כולם ישמעו את הצעקות שתצעקי כשתפסידי,[35] כִּי גִבּוֹר בְּגִבּוֹר כָּשָׁלוּ שהרי החיילים הגיבורים עתידים להיתקל זה בזה בשעת בריחתם מהקרב, ולכן הם לא יצליחו לברוח,[36] יַחְדָּיו נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם שני החיילים הגיבורים שעתידים להיתקל זה בזה – יפלו יחד ולא יצליחו לברוח מהאויב[37]: (יג) הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא דבר הנבואה שאמר ה' לירמיהו הנביא,[38] לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם שנבוכדנצר מלך בבל יבוא למצרים ויכה אותה שם. עד עתה היה מדובר על מלחמה שתתרחש ליד נהר פרת והנביא מתנבא עתה שבעתיד, לאחר המלחמה ליד נהר פרת, נבוכדנצר יגיע גם אל מצרים ויכה אותה גם שםץ מלחמה זו אירעה כעשרים ושש שנים לאחר המלחמה הראשונה[39]: (יד) הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל תאמרו את הדברים הבאים בארץ מצרים ותשמיעו לכולם את הדברים הבאים במגדול – מקום בארץ מצרים,[40] וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס ותשמיעו את דברי הנבואה גם בנף ובתחפנחס – מקומות שנמצאים במצרים,[41] אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ תאמרו למלך מצרים להתיצב מוכן למלחמה ולהכין את כל מה שצריך כדי להילחם,[42] כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ (צריך להתכונן למלחמה) היות וחרב האויב תאכל את מצרים מסביב, נבוכדנצר יביס את מצרים בארץ מצרים[43]: (טו) מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ מדוע נשטפו החיילים החזקים שלך, מדוע הם נעלמו ואינם יכולים להילחם נגד חיילי בבל,[44] לֹא עָמַד כִּי יְקֹוָק הֲדָפוֹ אף אחד מהגיבורים לא עמד להילחם היות וה' הושא ששטף אותם, ה' הוא שמנע מהם מלהילחם[45]: (טז) הִרְבָּה כּוֹשֵׁל ה' הרבה מכשולים לגיבורי מצרים,[46] גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ כל אחד מתושבי מצרים שהיגר לשם מארץ אחרת חבר אל חברו וכולם אמרו שעליהם להזדרז ולשוב על עמם ולארצם. היו רבים שהיגרו לארץ מצרים ממקומות אחרים היות ובארץ מצרים בדרך כלל לא היה רעב ובארצות שלהם היה רעב, וכאשר נבוכדנצר תקף את מצרים, אמרו המהגרים שעליהם לחזור לארצם,[47] מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה (עלינו לברוח) מפני חרבו של נבוכדנצר שגורמת לנו לאונאה, החרב גורמת לנו לעושק בכך שהיא מכלה את גופנו וממוננו[48]: (יז) קָרְאוּ שָׁם במלחמה, חייל בבל הכריזו את הדברים הבאים על מנת לבזות את המצרים,[49] פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד פרעה מלך מצרים הרעיש רבות כשהוא הכריז שהוא ייצא נגדנו למלחמה, אך כשהגיע הזמן שהוא היה אמור לצאת להילחם נגדנו, הוא פחד ולא יצא[50]: (יח) חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְקֹוָק צְבָאוֹת שְׁמוֹ המלך, ה', נשבע, והנביא אומר ששמו של ה' הוא ה' צבאות,[51] כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא כשם שהר תבור ממוקם בין הרים וכשם שהר הכרמל סמוכה לים, והמציאות הזו ברורה לכולם, כך ברור שדברי הנבואה על מפלת מצרים יתקיימו בסופו של דבר[52]: (יט) כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ יוֹשֶׁבֶת בַּת מִצְרָיִם בת מצרים שעד עכשיו ישבת בבטחה ובשלווה! תכיני לעצמך כלים שישמשו אותך לגולה היות ותושבי מצרים עתידים לגלות על ידי נבוכדנצר (כמו חמת וכוס כדי שיהיה אפשר לשתות בדרך),[53] כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה שהרי המקם שנקרא נף תהיה שוממה לאחר המלחמה נגד בבל,[54] וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב והיא תהיה שוממה בלי שיהיו בה תושבים[55]: ס (כ) עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם מצרים הייתה ממלכה יפה כמו עגלה יפה,[56] קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא החותך שיבוא מצפון, מבבל, יגיע אליו בוודאות (הכפל של המילה "בא" נועד להדגיש שהאויב יגיע בוודאות)[57]: (כא) גַּם שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק גם השרים הבכירים שיש במצרים יובלו לטבח כשם שהעגלות המפוטמות שנמצאות ברפת מובלות לשחיטה,[58] כִּי גַם הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו שהרי גם הם פנו וברחו ביחד מהמלחמה,[59] לֹא עָמָדוּ והם לא עמדו להילחם (בניגוד לדרכם של השרים שעומדים ונלחמים בעד ארצם),[60] כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם משום שהגיע היום שתבוא עליהם פורענות,[61] עֵת פְּקֻדָּתָם והגיע זמנם למות. השרים לא נלחמו היו והגיע זמנם למות[62]: (כב) קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ הקול של הנשק שלהם יהדהד כקולו של נחש (קולו של הנחש נשמע למרחק רב),[63] כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ שהרי חייליו של נבוכדנצר יבואו עם צבא גדול,[64] וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים וחיילי בבל יבואו למצרים כמו חוטבי עצים עם הקרדומים שלהם. כשם שהעץ איננו יכול למנוע מהאדם הכורת אותו את הכריתה, כך חיילי מצרים לא יוכלו למנוע מחיילי בבל מלהרוג אותם[65]: (כג) כָּרְתוּ יַעְרָהּ יש לחיילי בבל כוח לכרות את כל היער, יש בהם כח להביס את צבא מצרים,[66] נְאֻם יְקֹוָק כך אמרה ',[67] כִּי לֹא יֵחָקֵר שהרי אין להם סוף, יש לבבל צבא גדול כל כך,[68] כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר שהרי יש יותר חיילים בצבא בבל מאשר הארבה ואין מספר לכל החיילים שלהם[69]: (כד) הֹבִישָׁה בַּת מִצְרָיִם ממלכת מצרים התכסתה בבושה (בגלל התבוסה לממלכת בבל),[70] נִתְּנָה בְּיַד עַם צָפוֹן ממלכת מצרים נמסרה בידי העם מצפון, בידי ממלכת בבל שבאה מצפון[71]: (כה) אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ה' צבאות אלוקי ישראל אמר:[72] הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא אני אשגיח להביא את הפורענות על המון העם שנמצא במקום שנקרא "נא". יש המזהים מקום זה עם אלכסנדריא,[73] וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ וכן אביא את הפורענות על פרעה, על מצרים, על אלוהי מצרים ועל מלכי מצרים,[74] וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ וכמו שאביא את הפורענות על פרעה, אביא את הפורענות גם על העמים האחרים שבטחו בו[75]: (כו) וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם אני אמסור את תושבי מצרים ואת תושבי הארצות שבטחו בה בידי מי שרוצה להורגם,[76] וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד עֲבָדָיו וכן אמסור אותן בידי נבוכדנצר מלך בבל וביד עבדיו,[77] וְאַחֲרֵי כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי קֶדֶם ולאחר שיעבור זמן מהתבוסה לבבל, יוכלו המצרים לחזור ולשכון בארצם כפי שהם שכנו בה לפני המלחמה נגד בבל. הכוונה שלאחר שיעברו ארבעים שנה מהמלחמה נגד בבל, יוכלו המצרים לחזור ולשכון בארצם, אבל מצרים לא תגיע למעלתה הראשונה,[78] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[79]: (כז) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל עבדי יעקב – אי לך לירא. עם ישראל – אין לך להישבר. הפניה בפסוק זה היא לצדיקים שבדור שגלו למצרים בעל כורחם,[80] כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק שהרי אני אושיע אותך מהארץ הרחוקה שאליה גלית,[81] וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וכן אציל את צאצאיך מהארצות שאליהם הם גלו,[82] וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן עם ישראל יחזור לחיות בשקט ובשלווה,[83] וְאֵין מַחֲרִיד ולא יהיה מי שיזעזע אותו יותר[84]: (כח) אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב עבדי יעקב. אל לך לפחד,[85] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[86] כִּי אִתְּךָ אָנִי שהרי אני (ה') בעזרתך,[87] כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה שהרי גם אם אני אכלה את כל העמים שהגליתי אותך אליהם – לא אשמיד אותך,[88] וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט אלא אני אייסר אותך כפי המשפט שיגיע לך, אם יגיע לך להיענש – אעניש אותך,[89] וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ אך לא אכלה אותך לגמרי[90]:

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] מצודות.

[4] מצודות. תרגום: פרעה נכה נקרא בשם ה היות והוא היה חיגר.

[5] מצודות.

[6] תרגום. רד"ק: "בשנת" נאמר בלשון של נסמך וזה דרך הכתוב לכתוב צורת נסמך לפני מספר.

[7] מצודות. רד"ק הביא פירוש נוסף שדבריו של ירמיהו נאמרו לנבוכדנצר, ולפי זה הם לא נאמרו בדרך לעג, והכוונה שנבוכדנצר יצליח לנצח את פרעה נכה. רש"י ותרגום הסבירו שצינה הינו מגן מעץ.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] רד"ק.

[12] מצודות. רש"י: "ולא הופנו" פירושו שלא היה להם פנאי להיות במלחמה.

[13] רד"ק. תרגום: חיילי בבל באמת הקיפו את חיילי מצרים. מצודות: הכוונה שהפחד אחז בכל מי שמסביב – בכל החיילים.

[14] תרגום. מהר"י קרא: ה' הוא שגרם לכל הבהלה הזו.

[15] רד"ק.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק וכתב שתי אפשרויות להסביר את התיאור "צפון": או שהמלחמה הייתה צפונית לנהר פרת או שהמלחמה הייתה צפונית לארץ מצרים.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] תרגום.

[21] רד"ק.

[22] רד"ק. לפי פירושו "הוללות" הינו מלשון המולה רבה, והמולה נקראה הוללות היות ומי שמשתגע עושה המולה גדולה. רש"י פירש את ההוללות הכתוב בפסוק מלשון סכלות.

[23] תרגום.

[24] רד"ק.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ט.

[28] תרגום + רד"ק.

[29] מצודות. רש"י התלבט אם המילה "רותה" הינה מלשון שובע או שכרות.

[30] תרגום.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] רש"י.

[37] מצודות.  מהר"י קרא כתב פירוש נוסף שהכוונה שכל אחד מחיילי מצרים ייצא להילחם מתוך הנחה שחברו יעזור לו ובסוף שניהם ייהרגו.

[38] תרגום.

[39] רש"י.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות. מהר"י קרא: ההכנה צריכה להיות לברוח ולא להתקין כלי נשק.

[43] מצודות.

[44] רש"י וכתב עוד שני פירושים למילה "נסחף": מלשון כליה ומלשון סחיפה, אבל משמעות הפסוק נשארה אותו הדבר לפי כל הפירושים: גיבורי מצרים לא הצליחו להילחם נגד בבל.

[45] מצודות.

[46] רש"י.

[47] רד"ק. מצודות: הכוונה לעמים האחרים שבאו למצרים כדי לעזור לה להילחם. מהר"י קרא:הכוונה למצרים שאמרו שהם צריכים לברוח חזרה למצרים מפני חרבו של נבוכדנצר.

[48] רד"ק. תרגום כתב ש"יונה" פירושו יין, והכוונה לדימוי של שיכור שמשתכר כשהוא שותה הרבה יין, וכך גם החרב משתכרת מהדם של האנשים שהיא הורגת.

[49] רש"י.

[50] רש"י.

[51] תרגום.

[52] רש"י. רד"ק בשם אביו: כשם שצדים חיות בתבור וכשם שמביאים עצים בכרמל, כך יצודו חיילי בבל את חיילי מצרים ויקחו אותם בשבי. מהר"י קרא: אם תגביה את עצמך כמו התבור, בסופו של דבר תיפול בים. מצודות: כשם שההרם אינם זזים ממקומם, כך נבוכדנצר לא יזוז ממצרים.

[53] רש"י.

[54] תרגום.

[55] תרגום.

[56] רש"י. רד"ק: דרך הכתוב לדמות דבר יפה לפרות יפות. מהר"י קרא: העגלה היפה ראויה לזביחה, וכך גם יעלה בגורל מצרים.

[57] רד"ק.

[58] רש"י. רד"ק: הכוונה לחיילים שמצרים שכרה כדי שהם יילחמו לצידה. הכוונה היא שהם נשארו ברפת ואכלו ושתו במקום לעזור במלחמה.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] תרגום. רד"ק: הכוונה לצעקת מצרים שתצעק לאחר שתבוא עליהם הפורענות. רש"י: מכאן לומדים חז"ל שלנחש היו רגלים עד לחטא עץ הדעת.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] רש"י.

[67] תרגום.

[68] תרגום.

[69] תרגום.

[70] תרגום.

[71] תרגום.

[72] תרגום. רד"ק: הנביא הזכיר את התואר "אלוקי ישראל" בשעה שהתנבא על פורענות זו משום שהפורענות באה על מצרים כעונש על ששישק מלך מצרים הציק לישראל ועל שפרעה נכה הרג את יאשיהו מלך יהודה.

[73] תרגום ולפי פירושו "אמון" היינו המון העם. רש"י: אמון הינו שר שהיה במצרים. רד"ק: אמון הוא מלך העיר. מהר"י קרא: "אמון" מלשון "אומן", דהיינו: עיר גדולה שהייתה שם.

[74] תרגום.

[75] מצודות.

[76] תרגום.

[77] תרגום.

[78] רד"ק.

[79] תרגום.

[80] רש"י. רד"ק: הפניה היא לכל עם ישראל שיראו שהעמים האחרים עתידים להיות מושמדים, והנביא מעודד את עם ישראל באומרו שהוא לא יושמד. מצודות: הפניה היא לעם ישראל שיראה שהמצרים יחזרו מגלותם מהר יותר ממה שהם יחזרו ולכן הנביא עודד אותם שגם הם יחזרו למקומם.

[81] מצודות.

[82] תרגום.

[83] מצודות.

[84] תרגום.

[85] תרגום.

[86] תרגום.

[87] תרגום.

[88] מצודות.

[89] מצודות.

[90] מצודות.