ישעיהו פרק יג

ישעיהו פרק יג

(א) מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ אלה הם נבואות הפורענות שהתנבא ישעיהו בן אמוץ על ממלכת בבל[1]: (ב) עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס תרימו מוט עם דגל כדי להתאסף על הר שיושב עתה בשלווה. הנביא אמר שהעמים האחרים יתאספו כדי לעלות ולהילחם בבבל שיושבת עתה בשלווה,[2] הָרִימוּ קוֹל לָהֶם תקראו בקול גדול למלכי פרס ומדי שיתקפו את ממלכת בבל,[3] הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים תניפו את ידכם כדי לסמן לעמים הרחוקים שאינם יכולים לשמוע את הרמת הקול כדי שהם ייכנסו לתוך פתחיהם של שרי בבל (לאחר שיילחמו בהם)[4]: (ג) אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי אני (ה') עוררתי את מי שזימנתי אותו לכך. אני עוררתי את מלכי מדי ופרס לתפקיד של הכנעת בבל, וציוויתי להם להילחם בבל,[5] גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי אני גם קראתי לגיבורים שלי (מלכי מדי ופרס) להוציא את כעסי על ממלכת בבל,[6] עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי מלכי מדי ופרס יהיו שמחים על כך שאוכל להתגאות בהם (שהם עשו את רצוני)[7]: (ד) הנביא ממשיך בדברי הנבואה: קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב אני (הנביא ישעיהו) שמעתי בנבואה קול בהרים שיצא מבין אנשים רבים. אנשים רבים נאספו כדי להילחם בבבל,[8] קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים הקול שאני שומע הוא הרעש העולה מהממלכות שנאספים כדי להילחם נגד בבל,[9] יְקֹוָק צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה ה' צבאות מינה את המפקדים שיפקדו עליהם בשעה שהם יעלו להילחם בבבל[10]: (ה) בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק עתידים לבוא מארץ רחוקה שנמצאת במזרחה של בבל (בהמשך הפסוק יבואר במי מדובר),[11] מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם הנביא אומר את דבריו על דרך הגזמה (כדרכם של נבואות). הם יבואו ממקום כל כך רחוק עד שכביכול הם באו מקצה השמים, מסוף העולם,[12] יְקֹוָק וּכְלֵי זַעְמוֹ ה' והכלים שאיתם הוא יוציא את זעמו על בבל. הכוונה לה ומלכי מדי ופרס (הם שיבואו כפי שכתוב בצלע הראשונה),[13] לְחַבֵּל כָּל הָאָרֶץ והם עתידים לחבול בכל הרשעים שנמצאים בארץ בבל[14]: (ו) הֵילִילוּ תושבי בבל! תרימו קלולת של יללה,[15] כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק שהרי היום שה' עתיד להביא עליכם את הפורענות קרוב מאוד,[16] כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבוֹא יום זה יהיה כמו שוד שנעשה על ידי שודד חזק. הפורענות תהיה קשה מאוד[17]: (ז) עַל כֵּן כָּל יָדַיִם תִּרְפֶּינָה (היות והפורענות קרובה ואין דרך למנוע אותה) הידיים של כל תושבי בבל תהיינה ירפו ולא יילחמו נגד האויב,[18] וְכָל לְבַב אֱנוֹשׁ יִמָּס ולבבות כל תושבי בבל יהיו נמסים, והם יפחדו במקום להתאזר בגבורה[19]: (ח) וְנִבְהָלוּ תושבי בבל יבהלו מהפורענות,[20] צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן יעברו עליהם צירים וחבלי לידה. הכאב שבו הם יהיו יהיה דומה לכאבים הפוקדים אשה בשעת הלידה,[21] כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן תושבי בבל יתחלחלו ויזדעזעו כמו הזעזועים שעוברים על אשה שיולדת,[22] אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ ושבי בבל יתמהו על המהירות שבה באה עליהם הפורענות, והם ישאלו זה את זה כיצד קרה הדבר,[23] פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם פניהם של הבבליים יהיה אדום מרוב בושה[24]: (ט) הִנֵּה יוֹם יְקֹוָק בָּא שהרי עתיד לבא יום מאת ה',[25] אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף ביום זה תהיה אכזריות, כעס ורוגז מאת ה',[26] לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וה' ישים את ארץ בבל לשממה,[27] וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה והוא עתיד להשמיד ממנה את האנשים שחטאו בה (עד שהארץ תהיה שממה)[28]: (י) הנביא מדמה את הרגשת החוטאים ביום הפורענות ליום חשוך:[29] כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם (בזמן הפורענות) כוכבי השמים ומזלותיהם לא יאירו,[30] חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ בגלל הצרה הגדולה שבה יהיו תושבי בבל, ידמה להם שהשמש איננה מאירה כאשר היא מתחילה לזרוח,[31] וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ וגם הירח לא יאיר את אורו. תושבי בבל יחשבו שירד חושך גדול בעולם בגלל הפורענות שתבא עליהם[32]: (יא) וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה ואני אזכור את הצרות שעשו תושבי בבל לבני ישראל,[33] וְעַל רְשָׁעִים עֲוֹנָם ולרשעים שבבבל אזכיר את החטאים שלהם,[34] וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים ואני אשבית את הגאווה של הרשעים,[35] וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל וכן אשפיל את הגאווה של האנשי החזקים שבבבל[36]: (יב) אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז אני (ה') אגרום לכך שהאנשים בבבל יהיו יקרים יותר מפז – מזהב מובחר,[37] וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר ובני האדם שבבבל יהיו יקרים יותר מזהב מובחר שבא ממקום שנקרא אופיר. הנביא אומר שחיילי פרס ומדי יעדיפו להרוג את כל השבויים שלהם מבבל – גם אם יציעו להם זהב מובחר על מנת לפדות אותם[38]: (יג) עַל כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז היות והפורענות תהיה גדולה כל כך עד שתושבי בבל לא יוכלו לפדות עצמם ממדי ופרס והם לא יוכלו להינצל בשום פנים ואופן, הדבר יהיה כאילו שהשמים ירעדו,[39] וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וכל תושבי העולם ירעשו וירעדו,[40] בְּעֶבְרַת יְקֹוָק צְבָאוֹת מזעמו של ה' צבאות.[41] ה' נקרא בשם צבאות היות והוא האלוה על צבאות רבים: על צבא מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבא מטה (בני האדם ובעלי החיים),[42] וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ וביום כעסו של ה'[43]: (יד) וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח ביום הפורענות, תושבי בבל יהיו כמו צבי שנעקר ממקומו. כאשר רודפים אחרי הצבי, הוא רץ במהירות על מנת לברוח. כך ירדפו מדי ופרס אחרי תושבי בבל,[44] וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ וכן יהיו כצאן שבורחים מעדרם ואין מי שיאסוף אותם,[45] אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ כל אחד מתושבי בבל יברח אל עמו (ממלכת בבל הייתה מורכבת מעמים רבים),[46] וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ וכל אחד מתושבי בבל ירוץ חזרה אל ארצו (ממלכת בבל הייתה מורכבת מארצות רבות)[47]: (טו) כָּל הַנִּמְצָא יִדָּקֵר כל מי שיימצא בתחם ממלכת בבל, ידקר וייהרג – גם אם הוא מעם אחר,[48] וְכָל הַנִּסְפֶּה יִפּוֹל בֶּחָרֶב וכל מי שיתווסף על ממלכת בבל, כל תושבי בבל שהגיעו במקור מארצות שונות – יפלו בחרב. הנביא חזר בצלע זו על תוכן הצלע הקודמת כדרכם של נבואות[49]: (טז) וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם הילדים הקטנים של תושבי בבל יבוקעו לעיניהם, יהרגו אותם על ידי שיטיחו אותם בקיר או ברצפה,[50] יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם ולאחר מכן יבזזו את הרכוש מבתיהם,[51] וּנְשֵׁיהֶם תִּשָּׁכַבְנָה ולאחר מכן גם ישכבו עם נשותהים (ואת כל זה יעשו לעיני תושבי בבל על מנת להתאכזר אליהם, ולבסוף יהרגו אותם)[52]: (יז) הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם אֶת מָדָי אני (ה') אעור את רוחם של מדי שיעלו ויילחמו בבבל,[53] אֲשֶׁר כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ המדייים לא יחשיבו כסף והם לא ירצו זהב – הם לא יסכימו לפדות את המדיים בעד כסף וזהב, אלא יהרגו אותם[54]: (יח) וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה הקשתות של חיילי פרס ומדי יבקעו את נערי בבל, חיילי פרס יהרגו את נערי בבל על ידי שיפגעו בהם עם חיצים,[55] וּפְרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ חיילי פרס ומדי לא ירחמו על הבנים הקטנים של הבבליים,[56] עַל בָּנִים לֹא תָחוּס עֵינָם חיילי מדי ופרס לא יחוסו על הבנים של הבבליים[57]: (יט) וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת וממלכת בבל שהייתה עד עכשיו ראש הממלכות,[58] תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים ועד עתה הייתה בבל הממלכה שהכשדים שיבחו אותה. הכשדים הם אחד העמים שהיו שייכים לממלכת בבל,[59] כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה (ממלכת בבל שעד עתה הייתה ממלכה חזקה) תתהפך כמו שה' הפך את סדום ועמורה. לאחר שדריוש כבש את ממלכת בבל, ה' הפך את הארץ כמו שהוא הפך את סדום ועמורה[60]: (כ) לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח וארץ בבל לא תתיישב עוד לעולם. לא יהיו תושבים יותר בארץ בבל,[61] וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר ולא יהיו יותר אנשים שישכנו בה (יש בצלע זו חזרה הצלע הקודמת כדרכם של נבואות),[62] וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי  וערבים לא יפרסו שם יותר אוהלים (למרות שדרכם לשבת במקומות שוממים),[63] וְרֹעִים לֹא יַרְבִּצוּ שָׁם ורועים לא ישכיבו שם את מקניהם. רועים לא ירעו את צאנם בבבל (בגלל שתהיה חריבה)[64]: (כא) וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים (במקום אנשים) יהיו תנים שירבצו בה,[65] וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים והבתים שלהם שנחרבו יהיו מלאים באוחים, חיות השוכנות במקומות שוממים,[66] וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וכן ישכנו שם בנות יענה,[67] וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם והשדים ירקדו שם[68]: (כב) וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמְנוֹתָיו וחתולות ירימו את קולם בארמונות החרבים של ממלכת בבל,[69] וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג והתנים ירימו את קולם בהיכלות שפעם היו מתענגים בהם,[70] וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וזמן הפורענות קרוב מאוד,[71] וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ והימים שבבל תשב בשלווה לא ימשכו לעוד זמן רב[72]:

[1] רש"י. אבן עזרא: מפלת בבל הוזכרה לאחר מפלת אשור משום שבבל הכניעה את אשור.

[2] רש"י. לפי דבריו "נשפה" מלשון שלו, וכן כתב התרגום. רד"ק: "נשפה" מלשון גבוה. מהר"י קרא: לא ייתכן לפרש "נשפה" מלשון גבוה משום שאין מקום אחד במקרא ממנו משתמע שבבל הייתה על הר גבוה. בשם אחיו פירש שהכוונה להר חשוך. בסוף דבריו פירש שהכוונה היא שמי שיאסוף את העמים למלחמה בבבל, צריך לעלות על הר גבוה כדי לקרוא להם.

[3] מצודות.

[4] רש"י בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב ש"פתחי" פירושו חרבות, ואז הפתחים שייכים למלכי מדי ופרס ולא לבבל. רד"ק הסביר ששרי בבל נקראו נדיבים משום שהם היו עשירים גדולים, ובדרך כלל מי שהוא עשיר, גם נדיב.

[5] תרגום.

[6] רש"י.

[7] רש"י. רד"ק: הם יוכלו להיות שמחים מכיוון שאני אתגאה על ידם.

[8] רד"ק.

[9] תרגום.

[10] תרגום. רד"ק הוסיף פירוש שהכוונה שה' מנה אותם לפני היציאה למלחמה, כדרכ של מלכים למנות את צבאם לפני המלחמה. מצודות: בפסוק יש דימוי שהם יצליחו במלחמה כאילו שה' ספר אותם לפני כן.

[11] רד"ק.

[12] רד"ק.

[13] רש"י. רד"ק: כלי הזעם הם המפקדים של הצבאות שעתידים לתקוף את בבל.

[14] רש"י. מהר"י קרא: הם יבואו כדי לחבל בכל ארץ בבל.

[15] רד"ק.

[16] תרגום.

[17] רד"ק. לפי פירושו, "שדי" כאן אינו שם של ה', אלא מוסב על חוזקו של השודד. רש"י: "שדי" מלשון ה', והנביא אומר שהפורענות הקשה תבוא מאת ה'. אבן עזרא הביא את שני הפירושים וכתב שהפירוש הנכון הוא כפירושו של רש"י. בפנים ביארנו על פי רד"ק משום שהדימוי לשודד חזק יותר כלפי אנשי בבל, שהרי הם לא הכירו בכוחו של ה' יתברך.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] תרגום.

[21] רש"י.

[22] רש"י.

[23] רד"ק. רש"י: התמיהה תהיה על הפרסיים שנראים שונים מהבבליים. מהר"י קרא: העולם כולו יתמה כיצד באה פורענות כזו על תושבי בבל.

[24] רד"ק. רש"י: פניהם של הפרסיים צהובים בגלל והם מפחידים. בפירוש נוסף כתב שהנביא דימה את הבבליים לעם שנקרא "להבים". הלהבים עסוקים מאוד בחשיבה, והנביא דימה את הבבליים אליהם משום שגם הם יחשבו רבות מדוע באה עליהם הפורענות. אבן עזרא כתב שני פירושים. א. שפניהם יהיו שרופים מרוב צער. ב. שפניהם יהיו שחורים כמו הכושים. מהר"י קרא: הפנים הצהובות הם של פרס ומדי שיבואו בכעס גדול כדי לכבוש את ממלכת בבל.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] רד"ק.

[28] רד"ק.

[29] רד"ק.

[30] רש"י. לפי פירושו, כסיל משמעו מזל. רד"ק: כסיל הינו כוכב גדול. הכוכבים הקטנים שנמצאים בסביבתו נקראים כסילים (לפי לשון הרד"ק כוכבים אלה מתחברים אל הכוכב כסיל). אבן עזרא: יש המפרשים שהכוונה לכוכב שנמצא באמצע מערכת הכוכבים, והכתוב כתב לשון רבים משום שהוא רוי על שם הכסלים באופן כללי הנמצאים תמיד באמצע. לפי פירושו, כסיל הינו ביטוי כללי לדבר שנמצא באמצע מערכת כלשהי, ואיננו דווקא ביטוי לכוכב. בשם רבינו יונה כתב שמדובר על כוכב אחד שמושך אחריו כוכבים רבים ולכן נאמר "כסיליהם" בלשון רבים. בפירוש המילה "יהלו" כתב ששורשו ה.ל.ל אך במשמעות המילה לא חלק על הפרשנים האחרים שפירושו לשון הארה.

[31] רש"י.

[32] תרגום.

[33] רד"ק. אבן עזרא: אין הכוונה דווקא לממלכת בבל, אלא הכוונה לכל העולם, היות וכורש כבש ארצות רבות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] רד"ק. תרגום: הכוונה לעם ישראל שיהיה יקר בעיני ה' יותר מזהב, ובכך יינצל במפלת בבל. רש"י: הכוונה לדניאל שהבין את הכתובת שהייתה על הקיר של בלשצר לילה לפני שננלכת בבל נכבשה על ידי כורש "מנא נא תקל ופרסין".

[38] רד"ק.

[39] רד"ק. רש"י: הביא את דברי חז"ל שכאשר ה' נפרע מאומה, הוא קודם כל מפיל את השר שלו שנמצא בשמים, וזה מה שיגרום לזעזוע של השמים. אבן עזרא: בפסוק זה הנביא מדמה את צורת הפורענות. מי שינסה לברוח, לא יוכל למצוא מקום מנוחה בשמים ובארץ, היות והפורענות תקיף את כל העולם.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] רד"ק לעיל א,ט.

[43] תרגום.

[44] רד"ק.

[45] מצודות.

[46] תרגום.

[47] תרגום.

[48] רד"ק.

[49] רד"ק. לפי פירוש זה, "נספה" הינו מלשון תוספת. בפירוש נוסף כתב הרד"ק שהכוונה היא שמי שצריך להיספות, מי שצריך למות, ימות על ידי חרב האויב.

[50] רד"ק.

[51] רד"ק.

[52] רד"ק.

[53] רד"ק.

[54] רד"ק.

[55] רש"י. רד"ק: הקשתים של מדי ופרס ישימו את נערי בבל בתוך הקשתות שלהם וישתמשו בהם במקו בחיצים, וכך יטיחו את ראשם על הקרקע.

[56] רד"ק.

[57] תרגום.

[58] רש"י. רד"ק: ממלכת בבל שעד עתה הייתה רצויה – כל הממלכות היו חפצים בה.

[59] תרגום.

[60] רש"י. רד"ק: אין הכוונה למהפכה של ממש, אלא לחורבן שדומה לחורבן סדום ועמורה לאחר שהם התהפכו.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] רש"י.

[64] מצודות.

[65] רש"י.

[66] מצודות.

[67] מצודות.

[68] רש"י.

[69] רש"י. בפירושו השני פירש "ענה" מלשון בית, ופירוש הפסוק שהארמונות יהיו בתי לחתולות. אבן עזרא: לא ייתכן להחליף אותיות חוץ מאותיות אהו"י, ולכן לא ניתן לומר ש"אלמנותיו" פירושו "ארמונותיו", ולכן הסביר שהכוונה היא שכל אחד מהאיים יהיה שם עם האלמנות של הבבליים.

[70] מצודות.

[71] רד"ק.

[72] רד"ק.