ישעיהו פרק מה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק מה.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | תשרי תשפ"ב

ישעיהו פרק מה

(א) כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ כך אמר ה' לכורש שמונה על ידו למלך,[1] אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ אני (ה') נתתי לכורש הרבה מאוד כוח,[2] לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם לגרום לעמים רבים להיות שטוחים. הנביא מדמה את השליטה של כורש על העמים האחרים, כאילו שהוא גרם להם להיות שטוחים, כמו שבעל מלאכה גורם למתכת להיות שטוחה,[3] וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ ואת המותניים של המלכים אני אפתח. הנביא אומר שמקור הכוח של המלכים נמצא במותניהם, וכאשר כורש יפתח את המותניים, הם לא יוכלו להתנגד אליו,[4] לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם כורש יוכל לפתוח את הדלתות של העמים שהוא יכבוש, הדלתות של שערי החומות לא יוכלו למנוע מכורש מכיבוש אויביו,[5] וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ והשערים של חומות האויב לא ייסגרו וימנעו ממנו את הכניסה לערי האויב[6]: (ב) אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ אני אעזור לך,[7] וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר ואני איישר את הדרכים העקלקלות, את הדרכים העקומות. הכוונה שכורש יוכל לנצח את בבל על ידי עזרה מה',[8] דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר דלתות נחושת אשבר, כך שהחומות של בבל לא יגנו עליה,[9] וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ ואת בריחי השערים של חומות בבל, את המנעולים, אני אכרות. חומות בבל לא ימנעו את כיבושה[10]: (ג) וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים ואני אתן לך את האוצרות שהבבליים מטמינים במקומות חשוכים ואת מה שהם מטמינים במקומות נסתרים,[11] לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ועל ידי שאתה תצליח להכניע את ממלכת בבל, אתה תדע שאני, ה' אלוקי ישראל, מיניתי אותך למלוך במקום הבבליים[12]: (ד) לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי אתה תכבוש את בבל למען עם ישראל שהוא העבד שלי והוא העם שבחרתי בו. כיבוש בבל נועד לגאול את עם ישראל,[13] וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ ואני קראתי בשמך, מיניתי אותך לבצע את התכנית שלי לגאול את עם ישראל,[14] אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי ואני הייתי מכנה אותך בשמך (בלי להזכיר את השם ממש כמו שכורש לא מוזכר במפורש בשמו בפסוק זה) ואתה עדיין לא הכרת אותי משום שעוד לא נוצרת. הנביא אומר שעוד לפני שכורש נולד, ה' החליט שהוא יגאל את עם ישראל, מכאן שכורש רק מבצע את שליחותו של מקום[15]: (ה) אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד אני הוא האלוה ואין אלוה אחר,[16] זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אין אלוהים חוץ ממני. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[17] אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי אני אשים חגורה על מותניך (דימוי לחיזוק) אך אתה עדיין לא מכיר אותי היות ועוד לא נולדת. הנביא אומר שה' חיזק את כורש עוד לפני שהוא נולד על ידי שנביאיו ניבאו שהוא יכניע את בבל[18]: (ו) לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה הודעתי על העתיד כבר עכשיו כדי שכל תושבי העולם, ממזרח העולם ועד למערבה, יידעו את הדבר הבא,[19] כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד (הודעתי כבר עכשיו על העתיד כדי שכולם יידעו) שאין עוד אלוה חוץ ממני. בניגוד למלכים בשר ודם שצריכים להסתיר את תוכניותיהם כדי שמלכים אחרים לא ישבשו אותם, ה' כבר עכשיו הכריז מה הוא יעשה בעתיד, וכך כולם יבינו שלא ניתן למנוע את רצונו משום שהוא האל היחיד[20]: (ז) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ אני יכול לעשות דבר והיפוכו: ליצור את האור וגם לברוא את החושך,[21] עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אני יכול לגרום לשלום וגם לגרום למלחמה,[22] אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה אני ה' עשיתי את כל הדברים האלה[23]: (ח) הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל בשעה שעם ישראל יוושע, השמים ייזלו מלמעלה. תשועת ישראל תהיה כאילו שהמלאכים יעזרו להם מהשמים,[24] וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק והשמים ייזלו צדק. יש בצלע זו חזרה על הנאמר בצלע הקודמת,[25] תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וכאילו הארץ תפתח את פיה ותוציא פירות של ישועה. הנביא אומר שתושבי הארץ יעזרו לעם ישראל בשעת גאולתם,[26] וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד והפירות מהארץ והצדקה מהשמים יצמיחו יחד את הארץ ויושיעו את עם ישראל,[27] אֲנִי ה' בְּרָאתִיו אני ה' בראתי גם את הצדק וגם את הישע ולכן אני יכול לצוות על כך[28]: (ט) הוֹי רָב אֶת יֹצְרוֹ "אוי" לבשלצר מלך בבל שרב עם יוצרו, שאינו מכניע את עצמו כלפי ה', והוציא את כל המקדש כדי למרוד בו,[29] חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה וסופו שהוא יהיה כמו חרס שמצטרף אל החרס שבאדמה. הנביא דימה את מפלתו של בלשצר מלך בבל לכלי חרס שנשבר,[30] הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה תַּעֲשֶׂה האם ראוי שהחומר יאמר ליוצר מה לעשות איתו? כשם שהיוצר מחליט מה לעשות עם החומר, כך ראוי שה' יחליט מה לעשות עם בלשצר במקום שבלשצר יחשוב שהוא יכול להחליט מה ה' צריך לעשות,[31] וּפָעָלְךָ אֵין יָדַיִם לוֹ לחומר נדמה כאילו שלא יצרו אותו בידיים של מישהו אחר, ושהוא עצמו היוצר[32]: (י) הוֹי אֹמֵר לְאָב מַה תּוֹלִיד וכאילו שהבן אומר לאביו מדוע הוא מוליד. כשם שהבן לא אמור לערער על מעשיו של אביו, כך בלשצר לא היה אמור לערער על מעשיו של ה',[33] וּלְאִשָּׁה מַה תְּחִילִין וכאילו שהוא אומר לאמא שלו מדוע היא הרתה וסובלת מההיריון[34]: (יא) כֹּה אָמַר ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ כך אמר ה' קדוש ישראל שיצר את עם ישראל,[35] הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי אומות העולם! אתם יכולים לשאול אותי (את ה') מה אני עתיד לעשות לבניי,[36] וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי ואתם יכולים לצוות את הנביאים שיאמרו לכם מה אני עתיד לעשות. ה' פונה אל האומות ואומר להם שיבררו מה הוא עתיד לעשות[37]: (יב) אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי אני בראתי את הארץ ואת האדם ששולט בה,[38] אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם הידיים שלי תלו את השמים מעל לארץ,[39] וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי ואת כל הכוכבים יצרתי על ידי הרצון – בלי שום מעשה. ה' אמר שהוא ברא את העולם וממילא כל מה שהוא רוצה עתיד להתקיים[40]: (יג) אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק אני עוררתי את כורש לעשות צדק ולגאול את עם ישראל,[41] וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר ואני אדאג שכל דרכיו יהיו ישרות, אדאג שהוא יצליח במעשיו,[42] הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי כורש יבנה את העיר ירושלים, שהיא העיר שלי. כורש ייתן כסף כדי לבנות את בית המקדש ואת ירושלים,[43] יְשַׁלֵּחַ כורש גם ישלח את עם ישראל מהגלות שלו. כורש ייתן רשות לעם ישראל לעלות מבבל לארץ ישראל,[44] לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד כורש יעשה זאת משום שהוא רוצה לקיים את דבר ה' ולא בגלל שמישהו שילם לו או שיחד אותו כדי שיעשה זאת,[45] אָמַר ה' צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות.[46] ה' נקרא גם בשם צבאות היות והוא אלוה על צבאות רבים. על צבאות של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבאות של מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים)[47]: (יד) לאחר שה' ניבא את ישעיהו על מפלת בבל, הוא ניבא אותו עכשיו על מפלת כורש:[48] כֹּה אָמַר ה' כך אמר ה':[49] יְגִיעַ מִצְרַיִם כל הממון שהמצרים יגעו כדי לאסוף אותו,[50] וּסְחַר כּוּשׁ והסחורות של אנשי כוש,[51] וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה ואנשי סבא שהיו אנשים בעלי גוף גדול,[52] עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ כולם יעברו עלייך ירושלים ויהיו שלך. כאשר סנחריב הטיל את המצור על ירושלים, הוא הביא איתו הממון שהוא לקח ממצרים וכוש, וכן את אנשי סבא שלקח בשבי. הנביא אומר שתושבי ירושלים יזכו בכל הטוב הזה לאחר שסנחריב ינגף,[53] אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ אותם שהיו אזוקים על ידי סנחריב, יילכו אחריך לאחר שסנחריב יינגף,[54] וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ והם ישתחוו ויתפללו אליך כדי שאתם, תושבי ירושלים, תתירו אותם ממאסרם,[55] אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים והם יודו שה' אלוקי ישראל הוא האלוה האמיתי ואין עוד אלוה חוץ ממנו[56]: (טו) אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר ה'! אתה באמת האל ואתה מסתתר ולא ניתן לראותך,[57] אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ על ידי שאתה מושיע את עם ישראל, ניתן לראות את כוחך הגדול[58]: (טז) בּוֹשׁוּ וְגַם נִכְלְמוּ כֻּלָּם יַחְדָּו כולם עתידים להתבייש ואפילו להגיע למצב שהם יתביישו בושה גדולה, כיוון שהתברר שאין אמת בעבודה הזרה (כאשר ה' יושיע את ישראל),[59] הָלְכוּ בַכְּלִמָּה חָרָשֵׁי צִירִים האומנים שמכינים הפסלים יהיו נכלמים ויהיו בכאב רב כמו צירים של אישה שיולדת, כיוון שיתברר שאין אמת בפסלים שהם מכינים[60]: (יז) יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים עם ישראל תמיד יהיה נושע על ידי ה',[61] לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד (היות ועם ישראל ייוושע על ידי ה') הוא אף פעם לא יתבייש או יכלם (בושה גדולה יותר מבושה רגילה), וזאת בניגוד לעובדי העבודה זרה עליהם אמר הנביא שהם עתידים להתבייש[62]: (יח) כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שהרי כך אמר שברא את השמים. הנביא מדגיש שה' הוא שברא את השמים ולא האלילים אליהם התפללו עובדי העבודה הזרה,[63] הוּא הָאֱלֹהִים ה' הוא שמנהיג את העולם ולא הכוכבים שאמנם משפיעים על העולם, אך כוח השפעתם נובע מהכח שנתן לה ה',[64] יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ ה' יצר את הארץ והוא שתיקן אותה באופן שבני אדם יוכלו לחיות עליה (למשל: על ידי איסוף המים למקום אחד כדי שתהיה יבשה),[65] הוּא כוֹנְנָהּ הוא הכין את הארץ באופן שבני אדם אמורים לפרות ולרבות עליה (ולפעמים הם עושים ההיפך מכך על ידי מלחמות או על ידי מגפות שבאות עליהם כעונש על חטאיהם),[66] לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ  ה' לא ברא את העולם כדי שהוא יהיה שומם, אלא כדי שבני אדם יישבו בה ויתרבו בה,[67] אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד אני הוא ה' ואין עוד אלוה חוץ ממני[68]: (יט) לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ כאשר נתתי לעם ישראל את התורה, לא עשיתי זאת בסתר ולא במקום חשוך, כך שהעולם כולו ידע על כך וכל העולם מחויב להאמין בה',[69] לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי לא נגליתי במעמד הר סיני לשווא. מטרת ההתגלות בהר סיני הייתה כדי שעם ישראל יעבוד אותי,[70] אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים אני ה' שדובר דברי צדק ואומר דברים ישרים[71]:

(כ) הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ תתאספו ותבואו,[72] הִתְנַגְּשׁוּ יַחְדָּו פְּלִיטֵי הַגּוֹיִם תיגשו אליי כל הפחותים שבגויים שעדיין מאמינים בעבודה הזרה,[73] לֹא יָדְעוּ הַנֹּשְׂאִים אֶת עֵץ פִּסְלָם אלה שנושאים את הפסל העשוי מעץ ואינם מבינים איך ייתכן שמדובר באלוה,[74] וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ והם מתפללים אל אלוה שלא יושיע אותם[75]: (כא) הַגִּידוּ תגידו זה לזה,[76] וְהַגִּישׁוּ או תגישו את הדברים לפני המנהיגים שלכם,[77] אַף יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו והם יכולים להתייעץ יחד,[78] מִי הִשְׁמִיעַ זֹאת מִקֶּדֶם מי מבין האלים אמר את מה שעתיד לקרות עם מלך אשור,[79] מֵאָז הִגִּידָהּ מי אמר את הדברים מאז. הנביא קורא לעובדי האלילים להתכנס יחד ולמצוא אם היה אפילו אל אחד שאמר את מה שעתיד לקרות לאשור,[80] הֲלוֹא אֲנִי ה' הרי אני ה' אמרתי זאת על ידי נביאיי,[81] וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי ואף אלוה אחר לא אמר זאת,[82] אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ אַיִן זוּלָתִי ואין עוד אלוה שהיה צדיק וקיים את דבריו כפי שאני קיימתי את דבריי והצלתי את תושבי ממלכת יהודה מממלכת אשור, ואת עם ישראל מגלות בבל[83]: (כב) פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ כל העמים מכל קצות הארץ! תפנו אלי (אל ה') וכך תיוושעו,[84] כִּי אֲנִי אֵל וְאֵין עוֹד שהרי אני האלוה היחיד ואין עוד אלוה חוץ ממני[85]: (כג) בִּי נִשְׁבַּעְתִּי אני נשבעתי את הדבר הבא:[86] יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב אני אמרתי דבר שעתיד להתקיים, והוא לא יתבטל,[87] כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ כל הברכיים בעולם יכרעו רק לי, כל העמים כולם יעבדו רק אותי,[88] תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן וכל מי שירצה להישבע בשם אלוה – יישבע רק בשמי. לא יישבעו יותר בשם האלילים, היות וכולם יבינו שאין בהם אמת[89]: (כד) הנביא מסיים את דברי הנבואה ואומר:[90] אַךְ בַּה' לִי אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז ה' הוא שאמר לי את דברי הנבואה האלה. ה' הוא אלוה צדיק שמקיים את דבריו וחזק,[91]עָדָיו יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בּוֹ ה' עתיד להתקרב אל כל החוטאים, ואז כל החוטאים שגידפו את ה' עתידים להתבייש[92]: (כה) בַּה' יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל (לעומת העמים האחרים שעתידים להתבייש) עם ישראל יצדק בעבודת ה', והוא יוכל להשתבח בה' היות והוא עבד את ה' גם בתקופה שבה הוא היה בגלות[93]:

 

[1] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שמשיחה משמעה מלוכה. בכל מקרה לא מדובר על משיחה למלך כפי שהיה מקובל במלכי בית דוד. רש"י הוסיף את מדרש חז"ל שהכוונה היא על משיח ה' ממש, בו ה' קובל על כורש. אבן עזרא כתב שיש מפרשים שמשיחו הוא הנביא ויש אומרים שהוא כורש ושניהם נכונים.

[2] מצודות.

[3] רד"ק.

[4] רד"ק.

[5] רד"ק.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק.

[8] רד"ק. רש"י הביא פירוש נוסף שהכוונה שה' יישר את חומות העיר. אבן עזרא הוסיף פירוש שמשמעו שה' יישר את ההרים.

[9] רד"ק.

[10] רד"ק.

[11] רד"ק.

[12] רד"ק וכתב שכורש הבין את זה, בניגוד למלכים שקדמו לו שלא הבינו את זה. רש"י: ה' קרא בשמו של כורש עוד לפני שנולד, היות ונבואה זו נאמרה לפני לידתו. אבן עזרא: בתחילת דרכו, כורש לא היה ירא את ה'.

[13] רד"ק.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק.

[16] תרגום. אבן עזרא: אני היחיד שיודע את העתידות.

[17] מצודות.

[18] רד"ק.

[19] מצודות. אבן עזרא: הכוונה היא שה' עתיד לחזק את כורש כדי שכולם יידעו. רד"ק: התלבט עם "ממערבה" מוסב על השמש עצמה או שהוא כינוי למערב שעומד בפני עצמו. כמו כן הסביר שכל התושבים בעולם נמצאים בין מזרח העולם לבין מערבו, בניגוד לצפון ודרום שלא כולל את כל תושבי העולם. לצערי לא זכיתי להבין את דבריו.

[20] מצודות.

[21] אבן עזרא. והסביר שהכוונה היא שה' יחזק את כורש ויכניע את בבל, כך שגם הנבואה מדברת על עשיית הפכים.

[22] רד"ק. כמו כן הסביר שעל האור והטוב אמר שהוא יצירה ועשייה, בניגוד לחושך ולרע עליו כתב שהוא בריאה, משום שצריך לעשות מעשה כדי שיהיה אור או כדי שיהיה טוב, ואילו החושך והרע אינם נעשים על ידי מעשה, אלא הם נעשים ממילא כאשר מסירים את האור והטוב. כמו כן כתב שהשורש ב.ר.א פירושו גזירה.  בשם אביו כתב שבריאת החושך היא בריאת כדור הארץ, כיוון שהארץ גורמת לחושך. את עשיית השלום הסביר בחיבור מארבע יסודות שסותרים זה את זה, והפיכתם לגוף אחד. בסוף דבריו הביא את דברי רס"ג שהטוב והרע נאמרו ביחס לאדם, כנגד מי שחושב שהטוב והרע באים משני אלים שונים.

[23] תרגום.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק. רש"י: הצדק יבוא ממני (מה').

[26] רד"ק. תרגום: הכוונה שהארץ תיפתח ויחיו המתים שבה.

[27] רד"ק.

[28] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה לצדק. מהר"י קרא: אני בראתי את כורש.

[29] רד"ק. רש"י: הנביא מתנבא על חבקוק שעתיד לבא בטענות כלפי ה' על אורך הגלות. אבן עזרא: הנביא מתנבא על אלו שאינם מאמינים לתוכן דבריו. מהר"י קרא: הנביא מדבר גם על חבקוק וגם על ירמינו שטענו כלפי ה' שהגלות ארוכה מידי.

[30] רד"ק.

[31] מצודות.

[32] רד"ק. אבן עזרא פירש שמי שמערער על ה' אומר שידיו לא בראו את הארץ, והמילה "היאמר" מוסבת גם על הצלע השניה. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא שהמערער לא יכול לעשות דבר בידיו ללא רצונו של ה'.

[33] רד"ק.

[34] רד"ק. רש"י: לפי שיטתו שמדובר על חבקוק שחשב שהוא מרחם על עם ישראל יותר מה'. מצודות פירש אחרת את הדימוי וכתב שכשם שיש סיבה לכך שהאבא והאמא מולידים, כך בלשצר אמר שה' לא הכניע את עם ישראל כדי להחזיר אותם למקומם, ואם כלי המקדש גלו לבבל, ברור שה' לא יחזיר אותם לירושלים.

[35] תרגום.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק. אבן עזרא: האם אתם יכולים לצוות את היוצר שלכם מה לעשות?

[38] רד"ק. מהר"י קרא: האדם המוזכר בפסוק הוא נבודכנצר. רש"י: אני נתתי את הארץ למי שרציתי לתת לו (לנבוכדנצר).

[39] תרגום.

[40] רד"ק.

[41] רד"ק. מצודות: הצדק הוא החרבת בבל, משום שהיא ראויה להיחרב. תרגום: הוסיף מילה שהוא יביא את כורש בגלוי בצדק.

[42] מצודות.

[43] רד"ק.

[44] רד"ק.

[45] רד"ק.

[46] תרגום.

[47] רד"ק לעיל א,ט.

[48] רד"ק. אבן עזרא: פסוקים אלו מדברים עדיין על כורש, והכוונה היא שכשם שכורש הצליח לכבוש את מצרים, כך הוא ישלוט בארץ ישראל שנמצאת בין בבל למצרים, שתי ארצות שיצליח לכבוש.

[49] תרגום.

[50] רד"ק על פי פירושו לעיל מג,ג ועל פי פירוש מצודות אצלנו.

[51] רד"ק על פי פירושו לעיל מג,ג ועל פי פירוש מצודות אצלנו.

[52] רד"ק.

[53] רד"ק.

[54] רד"ק.

[55] רד"ק. בהתחלה היה נראה לי שהרד"ק אמר שיתפללו אל ה', משום שאת הצלע הבאה כתב על ה', אך לאחר לימוד נוסף, ולאחר שכתב במפורש ש"עליך" פירושו ירושלים, ולכאורה "אליך" מוסב על מי שנאמר אמר "עליך", וגם לאחר לימוד המקור של רד"ק ממדרש חז"ל, שיניתי את הפירוש.

[56] רד"ק.

[57] רד"ק והסתפק מי אמר את הדברים, האומות או הנביא, אך הדברים נאמרים בעקבות הכרת האומות בה' הכתובה בפסוק הקודם. כמו כן לפי דבריו יוצא שפירוש "מסתתר" הינו שה' נסתר. אבן עזרא כתב שמבחינה דקדוקית לא ניתן לפרש כך, משום שהמילה "מסתתר" נאמר בבניין התפעל, ולכן כתב שהכוונה שה' מסתתר בכוונה מהגויים כאשר הוא אינו רוצה להושיע אותם, וזאת בניגוד ליחסו לעם ישראל שאותו הוא מושיע. רש"י: פעמים רבות היכולת שלך מוסתרת כיוון שאינך מראה אותה, אבל כאשר רחמיך מתעוררים, אתה מושיע את עם ישראל.

[58] רד"ק.

[59] רד"ק.

[60] רד"ק. לפי פירושו, "צירים" מלשון כאבים שדומים לכאב של אישה שיולדת. רש"י פירש מלשון ציורים שהם מציירים בעשיית הפסלים. אבן עזרא פירש מלשון שלוחים, והנביא אומר שהשליחים שהכינו את הפסלים והביאו אותם אל המזמין אותם בצורה מכובדת, עתידים להתבייש בושה גדולה. מצודות פירש שהכוונה ללשון של צורה של הפסל.

[61] רד"ק.

[62] רד"ק. אבן עזרא: "לעולמי עד" הכוונה עד הזמן ששייך שאדם יספר את הדברים.

[63] רד"ק.

[64] רד"ק.

[65] רד"ק.

[66] רד"ק. אבן עזרא: ה' ברא את בני האדם ובעלי החיים שיישבו בארץ.

[67] רד"ק. מהר"י קרא: שאר היוצרים אינם מסוגלים לעשות יצירה שאינה של תוהו. רק ה' ברא יצירה שאיננה של תוהו. מצודות: ה' הכין את כל צרכי האדם כדי לשבת בארץ.

[68] רד"ק.

[69] רד"ק. מהר"י קרא: כאשר אני גוזר, אני אומר את הגזרה שלי באופן גלוי. אבן עזרא: מדובר על דבריו לנביאים.

[70] רד"ק. רש"י: לא אמרתי לעם ישראל לעבוד אותי לשווא, אלא הוא יקבל שכר על כך.

[71] רד"ק. רש"י: קודם אמרתי לעם ישראל את דברי הצדק, כלומר: את השכר על שמירת מצוות. רק לאחר מכן אמרתי להם את החוקים והתורה.

[72] רד"ק.

[73] רד"ק. רש"י: הכוונה לאלה שהיו פליטים מחרבו של נבוכדנצר. אבן עזרא: הסכים עם פירוש הרד"ק שמדובר על הגויים הפחותים, אך הסביר שהכוונה שהם פחותים בגלל שהם לא יודעים את דברי הנבואה שנאמרו עליהם.

[74] רד"ק.

[75] רד"ק.

[76] רד"ק.

[77] רד"ק.

[78] רד"ק.

[79] רד"ק. רש"י: מי מבין האלילים אמר שהוא יושיע את עובדיו לפני שהוא עשה זאת.

[80] רד"ק.

[81] רד"ק.

[82] רד"ק.

[83] רד"ק.

[84] רד"ק.

[85] תרגום. יתכן שרד"ק אומר שההכרה של האומות תהיה לאחר שהם ייוושעו.

[86] רד"ק.

[87] רד"ק.

[88] רד"ק. רש"י: השבועה איננה על עצם ההכרה של הגויים בה', אלא על המוכנות של ה' לקבל את אותם גויים לאחר שיכירו בו.

[89] רד"ק.

[90] רד"ק.

[91] רד"ק. בשם אביו כתב שהנביא נשבע שה' אמר לו שהוא יקיים את דבריו על ידי חוזקו. בפירוש נוסף עליו כתב שהוא הפירוש הנכון כתב שהכוונה היא שהפסוק הזה אינו מדברי הנביא, אלא הוא מוסב על הפסוק הקודם, והנביא המשיך את דברי הנבואה שבהם אמר שהעמים ישתחוו לה', ובפסוק זה הוא הוסיף שהם ישתחוו רק לה' ולא לאל אחר. הרד"ק הוכיח את הדברים על בסיס לשוני. אבן עזרא: ה' שדיבר איתי הוא היחיד שיש לו צדקות ועוז. רש"י: "לי" מוסב על עם ישראל. למרות שכל העמים יתחילו לעבוד את ה', ה' עדיין ייתן כוח מיוחד לעם ישראל.

[92] רד"ק. תרגום: "בו" מוסב על עם ישראל וכל מי שהתגרה בעם ישראל עתיד להתבייש. מצודות: הכוונה שהעמים יבואו אל עם ישראל ויעבדו אותו.

[93] רד"ק. רש"י: עם ישראל ימצא צדקה בהבטחת ה' שניתן להישען עליו.

סוכה - רוחניות וגשמיות

הסוכה מסמלת את החיבור בין הרוחניות לגשמיות לקחים משנת מלחמה של חרבות ברזל
אוצר לדרך - אמונה

הברית, ההפרה והתקומה - לפרשות ניצבים וילך

מדוע משה רבינו כינס את עם ישראל והעביר אותו בברית שידע שהיא תופר? כיצד לומדים מהפסוקים שמדברים על עבודה זרה של עם ישראל על תחיית המתים?
אוצר לדרך - אמונה

איוב פרק ט

ביאור אוצר המקרא לספר איוב פרק ט אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך יהי רצון שהלימוד מפרק זה יהיה לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד נפל בעת הלחימה בעזה תובב"א
אוצר המקרא על התנך

שאלות בנושא השעה

תשובות לחלק מהשאלות שנשאלתי לאחרונה
אוצר לדרך - אמונה