ישעיהו פרק מז

ישעיהו פרק מז

(א) רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל בבל! תרדי מכסא הממלכה שלך ותשבי על עפר, כלומר: שלא יהיה לך שלטון בכלל. עד עתה בבל מלכה על כל הארצות, ומעתה היא לא תמלוך אפילו בבבל. הנביא מדמה את בבל לבתולה כדי לומר שכשם שאיש לא שלט בבתולה, כך לא הייתה אומה ששלטה בבבל,[1] שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים בת כשדים (בבל)! תשבי על הארץ ואין לך יותר כסא ממלכה. צלע זו חוזרת על האמור בצלע הקודמת,[2] כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה יפסיקו לקרוא לך "מעונגת". אדם מפונק נקרא בלשון המקרא "רך" משום שאיבריו של אדם שעובד מתקשים בעוד שאיבריו של אדם מפונק ומעונג נשארים רכים. הנביא אומר שמעתה יפסיקו לומר על בבל שהיא מעונגת[3]: (ב) קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח את יכולה לקחת ריחיים על מנת לטחון בהם קמח, כדרך מי שנלקח בשבי,[4] גַּלִּי צַמָּתֵךְ את יכולה לגלות את הצמה שלך. הנשים נהגו לעטוף את שערן בצעיפים, והנביא אומר שבבל תתבזה כמו אישה מבוזה שמגלה את שערה,[5] חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת תחשפי את רגלך ותגלי את השוק שלך בשעה שאת תעברי בנהרות. אישה מכסה את רגלה ושוקה, אך כשהיא הולכת במים, היא מרימה את בגדה כדי שיקל לה ללכת וכדי שבגדה לא יירטב. הנביא דימה את גלות בבל לאישה, ואמר שכאשר היא תעבור דרך נהרות בשעת גלותה, היא תיאלץ להרים את בגדה[6]: (ג) תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ יתגלה הבושה שלך וכולם יראו את החרפה שלך,[7] נָקָם אֶקָּח אני אקח מבבל את הנקמה של עם ישראל,[8] וְלֹא אֶפְגַּע אָדָם ואני אפגע בהם בעוצמה גדולה, באופן שאדם אחר לא היה יכול לפגוע בהם. הנביא אומר שה' יפגע בבבל באופן שאדם רגיל לא היה מסוגל לפגוע בה[9]: (ד) גֹּאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ ה' צבאות הוא שעתיד לגאול את עם ישראל. ה' נקרא גם בשם צבאות היות והוא האלוה על כל העולם הכולל צבאות רבים: על צבאות של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבאות של מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים),[10] קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל ה' הוא קדוש ישראל. על ידי שה' יעזור לעם ישראל בבבל, כולם יראו את קדושת שמו[11]: (ה) שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת כַּשְׂדִּים בת כשדים (בבל)! תשבי בשקט ותתחבאי בחושך (מרוב ביזיון),[12] כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת לא יוסיפו לקרוא לך מלכת הממלכות, את לא תמלכי יותר ואין סיכוי שתחזרי למעמדך[13]: (ו) קָצַפְתִּי עַל עַמִּי אני כעסתי על עם ישראל שהוא העם שלי (כאשר הוא חטא),[14] חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי חיללתי את הנחלה שלי. גרמתי לעם שלי להיות מגונה,[15] וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ ולכן מסרתי אותו בידך (ולא משום שאתה חזק),[16] לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים אתה לא התמלאת עליהם ברחמים בשעה שהגלית אותם,[17] עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד והכבדת את עולך אפילו על הזקנים. לא ריחמת אפילו על הזקנים[18]: (ז) וַתֹּאמְרִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת ואת אמרת שאת תמיד תהיי ממלכה חזקה (ולכן הפורענויות לא יבואו עלייך),[19] עַד לֹא שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל לִבֵּךְ עד שלא חשבת שכל הפורענויות לא יוכלו לבא עלייך,[20] לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ ולא חשבת מה יקרה לך בסוף כעונש על כל מה שעשית[21]: (ח) וְעַתָּה שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח ועכשיו תשמע את הדבר הבא, בבל המפונקת שיושבת בבטחה,[22] הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד זאת שאמרה שהיא הכי גדולה ואין מישהו שמשתווה אליה,[23] לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה אני לא אשב אף פעם אלמנה. הממלכה נקראת אלמנה כאשר מלכה מת,[24] וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל ואני לא אדע מוות. שכול הוא מות העם[25]: (ט) וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד שְׁכוֹל וְאַלְמֹן את תהפכי לאלמנה ושכולה ביום אחד. בלשצר ימות והממלכה תיכבש בידי פרס ומדי באותו היום,[26] כְּתֻמָּם בָּאוּ עָלַיִךְ הפורענויות שיבואו עלייך יהיו שלמות וגדולות,[27] בְּרֹב כְּשָׁפַיִךְ בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד והכשפים הרבים שלך והחברים החזקים שלך לא ימנעו את הפורענות[28]: (י) וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ ואת, בבל, בטחת בכשפים הרעים שיגנו עלייך מפני הפורענות,[29] אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי אמרת שאין מי שרואה את עשיית הכשפים (היות והיה מנהגם לעשות את הכשפים בסתר),[30] חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ החכמה והדעת שלך גרמו לך למרוד בה'. בטחת בחכמה ודעת שלך שיצילו אותך מפני הפורענות,[31] וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד אמרת בליבך שאין עוד מי שמשתווה אלייך[32]: (יא) וּבָא עָלַיִךְ רָעָה הפורענות תבוא עלייך,[33] לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ הפורענות תבוא עלייך באופן פתאומי כשם שהשמש זורחת באופן פתאומי,[34] וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה יהיה שבר שעתיד ליפול עלייך,[35] לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ ואת לא תוכלי להסיר את הפורענות,[36] וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי ופתאום יבוא עלייך שממון, ולא תדעי איך למנוע אותה[37]: (יב) עִמְדִי נָא בַחֲבָרַיִךְ וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ תמשיכי לעסוק בחברים (מעין כישוף) ובכשפים הרבים שלך,[38] בַּאֲשֶׁר יָגַעַתְּ מִנְּעוּרָיִךְ (תמשיכי לעסוק בכשפים) כפי שתמיד עשית,[39] אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל אולי הכשפים יוכלו להועיל לך (הנביא אמר זאת בלעג),[40] אוּלַי תַּעֲרוֹצִי אולי את תתחזקי בעקבות הכשפים (גם צלע זו נאמרה בלעג)[41]: (יג) נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ את הופכת להיות יגעה מרוב בעלי העצה שנמצאים בך,[42] יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים אותם שמסתכלים לכיוון השמים על מנת לומר את העתידות על פי הכוכבים יצילו אותך,[43] מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ הם מודיעים את העתיד על פי מה שהם רואים כשהלבנה מתחדשת, ולכן הם יוכלו לומר לך מה עתיד לקרות ויושיעו אותך. גם כאן הנביא את דבריו בלעג[44]: (יד) הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם חוזי הכוכבים דומים לקש שנשרפת על ידי האש,[45] לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה הם אינם יכולים להציל את עצמם מהלהבות (וכל שכן שאינם יכולים להציל אחרים),[46] אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם הם אינם דומים לגחלת שמחממת. הנביא דימה את חוזי הכוכבים לקש שנשרף שאין שום תועלת בשריפה זו, והדגיש שאינם דומים לגחלת שמתחממת, שיש הנאה בשריפת הגחלת, שכן אנשים מתחממים בה,[47] אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ והם אינם דומים גם לשריפה של אש שמפיקה אור שניתן לשבת ולהשתמש באור[48]: (טו) כֵּן הָיוּ לָךְ אֲשֶׁר יָגָעַתְּ כך היו המכשפים, החכמים וחוזי הכוכבים שהתאמצת לאסוף (כמו הקש שנשרף),[49] סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ וגם הסוחרים שתמיד סחרו בבבל, עתידים להתפזר ולברוח מרוב פחד לכל כיוון ביום הפורענות,[50] אֵין מוֹשִׁיעֵךְ ואף אחד מהם לא יוכל לעזור לך כשתבוא הפורענות[51]:

[1] רד"ק.

[2] רד"ק. אבן עזרא: לא יהיה לך יותר כסא לעולם.

[3] רד"ק.

[4] רד"ק.

[5] רד"ק.

[6] רד"ק. רש"י: תגלי את השבילים מהמים שעליהם בשעה שתלכי בשבילים. אבן עזרא: מדובר על השיער שיורד על הלחיים שייגלה גם הוא. לאחר מכן הוסיף פירוש עליו כתב שהוא הפירוש הנכון שהכוונה שהמקום של בבל יהיה מגולה. כמו כן הסביר שהמעבר בנהרות נועד להביא את אנשי בבל למקום שבו יוכלו לטחון בריחיים.

[7] תרגום. מפירוש מצודות משמע שהכוונה לערווה ממש.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק. בפירוש נוסף כתב שהכוונה שה' לא יקבל בקשה של אדם למחול לבבל, ולפי פירוש זה "אפגע" מלשון תפילה. אבן עזרא: הוסיף פירוש שהכוונה שלא יהיה אדם שיפגע בה' וימנע ממנו מלנקום את נקמת ישראל. תרגום: אני אשנה את הדין שלך מבני אדם אחרים. רש"י: לא אבקש מאדם אחר לנקום במקומי.

[10] רד"ק. אבן עזרא: אז יאמר עם ישראל שה' הוא שגואל אותם.

[11] רד"ק.

[12] רד"ק.

[13] רד"ק.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק.

[16] תרגום.

[17] תרגום. רד"ק: כתב שה' הוא שלא שם רחמים, ויתכן שהייתה לו גרסה שכתוב "שמתי".

[18] תרגום.

[19] תרגום.

[20] תרגום.

[21] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שבבל לא שמה לב למה שקרה לירושלים, שהיא גלתה בסופה.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק.

[26] רד"ק. בהמשך דבריו פירש שהכוונה שימותו גברים כך שנשותיהם תהיינה אלמנות, וימותו צעירים כך שהוריהם יהיו שכולים. נראה לעניות דעתי שהנביא בכוונה דימה את מות בלשצר וכיבוש הממלכה לאלמנות ושכול, כדי להביע את כפל הדברים.

[27] רד"ק.

[28] רד"ק.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק. לפי פירושו, המילה "שובבה" משמעה מרידה. רש"י: הדעה היא רוע הלב של בבל. בפירוש המילה שובבה כתב שהכוונה להסרה מדרכו של עולם, התנהגות שונה מהתנהגות שאר האנשים. אבן עזרא: הכוונה לחכמות חיצוניות שאנשי בבל חשבו שהן חכמות אמיתיות.

[32] רד"ק לעיל פסוק ח. מצודות: אמרת שאין עוד מישהו חכם כמוך.

[33] תרגום.

[34] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה שהפורענות תהיה חשוכה, ללא אור השחר. בשם התרגום כתב שהכוונה היא שלא יידעו ממי לבקש את הסרת הפורענות.

[35] רד"ק.

[36] רד"ק. אבן עזרא: פירש כפרה מלשון פדיון כופר.

[37] רד"ק.

[38] תרגום. רש"י פירש את המילה "עמדי" מלשון להתחזק, ולא רק לעמוד במקום.

[39] רד"ק ולפי פירוש זה נעורים הוא דימוי לתקופות מוקדמות יותר של ממלכת בבל. בפירושו השני כתב שהכוונה שהיו מלמדים את הנערים איך לכשף.

[40] רד"ק.

[41] רד"ק.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק. לפירושו (וכך פירשו רוב הפרשנים), "הוברי" מלשון להסתכל. אבן עזרא: הוברי השמים הם חכמי השמים. בפירוש נוסף כתב שפירושו מלשון ברור, שניתן לדעת את העתיד רק כאשר אוויר השמים ברור.

[44] רש"י וצלע זו מחוברת עם המילה "ויושיעוך" שנאמר לפני כן, על אף המרחק הרב ביניהם. רד"ק הביא בשם חז"ל שיטה האומרת שהם ידעו לומר חלק מהעתידות, אך את הפורענות של כיבוש בבל הם לא אמרו.

[45] רד"ק. תרגום: הכוונה שהם היו חלשים כמו הקש שהושמדו על ידי עמים חזקים כאש. אבן עזרא: האש מסמלת את מחנה האויב.

[46] רד"ק.

[47] רד"ק.

[48] רד"ק.

[49] רד"ק.

[50] רד"ק. מצודות: הכוונה שהחכמים, המכשפים וחוזי הכוכבים עצמם היו סוחרים, משום שהם לקחו כסף על עשיית הכשפים.

[51] מצודות.