ישעיהו פרק סד

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק סד

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אדר א תשפ"ב

ישעיהו פרק סד

(א) כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים בשעת מתן תורה, אתה המסת את ההרים כמו שאש שורפת ובוערת דברים אחרים, אלא שהמסת ההרים היה בגדר נס גדול,[1] מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ כמו מים שמבעבעים על ידי האש,[2] לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ עשית זאת כדי להראות לשונאיך את הכח הגדול שלך,[3] מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ הגויים הזדעזעו מפניך (כשראו את כוחך הגדול)[4]: (ב) בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת כאשר עשית ניסים,[5] לֹא נְקַוֶּה לא קיווינו להם. לא ציפינו לניסים הגדולים שעשית לנו,[6] יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ (לא חשבנו) שתרד להתגלות אלינו בשעה שעשית עמנו ניסים כאלה,[7] הָרִים נָזֹלּוּ ההרים נטפו מים (בשעה שהתגלית אלינו)[8]: (ג) וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ אומות העולם מעולם לא שמע ולא האזין לסיפורים שסיפרו על ניסים גדולים כמו שעשית לנו,[9] עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ חוץ ממך, אף אדם לא ראה אלוה עושה ניסים כאלה. אף אלוה לא עשה לעבדיו את מה שעשית למען עם ישראל,[10] יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ (אף אחד לא ראה) את מה שעשית למי שחיכה לך, למי ששם את מבטחו בך[11]: (ד) פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק אתה גרמת לצדיקים שהיו שמחים ועושים את מצוותיך למות (ולכן אין מי שיגן על עם ישראל),[12] בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הם היו מזכירים אותך על ידי אמירת שלוש עשרה מידות של רחמים,[13] הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא כאשר היית כועס עלינו בגלל החטאים שלנו,[14] בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ על ידיהם היינו תמיד נושעים[15]: (ה) וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ ועכשיו היינו כולנו טמאים. אין הכוונה לטומאה ממש, אלא לחטאים,[16] וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ וכל הזכויות שלנו היו כבגד מאוס ומלוכלך,[17] וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ ואנחנו כולנו היינו נובלים כמו עלה שנובל,[18] וַעֲוֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ והעוונות שלנו גורמות לנו להיות נישאים לגלות כמו שהרוח נושאת את העלה נובל[19]: (ו) וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ ואין מי שמתפלל בשמך,[20] מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ ואין מי שמתעורר להחזיק במצוותיך (כמו שהיו עושים הצדיקים),[21] כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ (אין מי שקורא בשמך) כאשר הסתרת את פניך ממנו,[22] וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵנוּ ואנחנו נמסים בגלל העוונות שלנו[23]: (ז) וְעַתָּה למרות שחטאנו,[24] ה' אָבִינוּ אָתָּה ה'! אתה עדיין האבא שלנו, והאבא תמיד מרחם על בניו – גם כשהם חוטאים,[25] אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ אנחנו החומר ואתה היוצר שלנו, ולכן אתה יכול לשנות אותנו בלי להשמיד אותנו. הכוונה שה' יכול להעניש את עם ישראל בלי להשחית אותו,[26] וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ ואנחנו כולנו מעשי ידיך (ואם כן אתה יכול לשנות אותנו)[27]: (ח) אַל תִּקְצֹף ה' עַד מְאֹד ה'! אל תכעס עלינו הרבה,[28] וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן ואל תזכור לנו לעולם את החטאים שלנו,[29] הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ הרי גלוי לפניך שאנחנו כולנו עמך[30]: (ט) עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר הערים הקדושות שלך היו חרבות כמו המדבר,[31] צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה העיר ציון נחרבה,[32] יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה וירושלים הייתה שוממה[33]: (י) בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בית המקדש שהיינו מתפארים בו,[34] אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ ושם עבדו לפניך אבותינו,[35] הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ (בית המקדש) נשרף באש,[36] וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה וכל מה שהיינו חומדים אותו, בית המקדש, היה לחורבן[37]: (יא) הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק ה' ה! איך אתה יכול להתאפק ולא לרחם עליהם,[38] תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד איך אתה יכול לשתוק ולענות אותנו בעינויים על ידי אויבינו[39]:

 

[1] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה למלחמות נגד הגויים. תרגום: הכוונה לאש שבימי אליהו. רש"י: הכוונה לאש שהיה ביציאת מצרים במכת ברד.

[2] רד"ק.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] תרגום.

[6] רד"ק.

[7] תרגום. רש"י: עד עתה פירש שהנביא דיבר על יציאת מצרים, וצלע זו פירש על מתן תורה.

[8] תרגום.

[9] רד"ק. תרגום חילק בין השמיעה לבין ההאזנה. השמיעה נאמרה על קול הגבורות, ואילו ההאזנה לקולות הרעד. מצודות: הכוונה שאין אדם בעולם ששמע על ניסים כאלה. רש"י הביא את מדרש חז"ל שהנביאים לא התנבאו על העולם הבא.

[10] רד"ק. תרגום: "זולתך" עומד במילה בפני עצמה, והכוונה שאין עוד אלוה חוץ מה' יתברך.

[11] רד"ק. תרגום: צלע זו נאמרה על העתיד שה' עתיד לעשות לצדיקים שמקווים לה'.

[12] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה שה' קיבל את תפילת הצדיקים. מבחינת המשמעות של מהות ביאור הפסוק, אין הבדל בין הפירושים. תרגום: נקראים לפניך מעשי אבותינו הצדיקים. אבן עזרא: אם היית כועס, היית פוגע קודם כל בצדיקים ומעניש אותם.

[13] רד"ק. תרגום: הצדיקים היו זכורים את יראתך.

[14] רד"ק. אבן עזרא: התלבט אם הקצף היה על חטאים שנעשו עכשיו או שהכוונה על חטאים שנעשו בעבר וכעס של ה' בעבר.

[15] רד"ק.

[16] תרגום. רש"י: מיתת הצדיקים את בני ישראל כטמאים.

[17] רד"ק והתלבט אם המיאוס היה כמיאוס של אדם שלקה הנגע או כשל יולדת, אולם לפי שני הפירושים, פירוש המילה "עדים" הוא מלשון הסרה. אבן עזרא: הכוונה ללשון שלל, ובגד שלל מגואל בדם ומאוס.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] תרגום.

[21] רד"ק.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק. אבן עזרא: תעשה עמנו כרצונך משום שאין לנו כח.

[25] רד"ק.

[26] רד"ק. מצודות: כיוון שיצרת אותנו, אל תשחית אותנו.

[27] רד"ק.

[28] תרגום.

[29] תרגום.

[30] תרגום. מצודות: אין מי שחוטא כיום.

[31] רד"ק. כמו כן כתב שהגויים אכן בנו את הערים הללו, אך היות ועם ישראל לא ישב עליה, הערים נחשבות לחרבות. כמו כן, יבואו האדומיים ויחריבו את הערים גם מיושביהם הגויים.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] תרגום. רד"ק: הכוונה ממש להילול. אבן עזרא: כתב שהכוונה למשוררים שהיו בבית המקדש.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] רד"ק. תרגום: האם על אלה אתה תתאפק? הכוונה היא שהנביא שואל את ה' האם הוא מתאפק מלהעניש את הרשעים שמענים את עם ישראל.

[39] רד"ק.

סוכה - רוחניות וגשמיות

הסוכה מסמלת את החיבור בין הרוחניות לגשמיות לקחים משנת מלחמה של חרבות ברזל
אוצר לדרך - אמונה

הברית, ההפרה והתקומה - לפרשות ניצבים וילך

מדוע משה רבינו כינס את עם ישראל והעביר אותו בברית שידע שהיא תופר? כיצד לומדים מהפסוקים שמדברים על עבודה זרה של עם ישראל על תחיית המתים?
אוצר לדרך - אמונה

איוב פרק ט

ביאור אוצר המקרא לספר איוב פרק ט אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך יהי רצון שהלימוד מפרק זה יהיה לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד נפל בעת הלחימה בעזה תובב"א
אוצר המקרא על התנך

שאלות בנושא השעה

תשובות לחלק מהשאלות שנשאלתי לאחרונה
אוצר לדרך - אמונה