מלכים א פרק יג

מלכים א פרק יג

(א) וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֵל בעוד ירבעם עמד על המזבח להקטיר, היה נביא מיהודה שבא בשליחותו של ה' לבית אל,[1] וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר (בשעה שהנביא הגיע בשליחותו של ה' למזבח שבבית אל) ירבעם עמד על המזבח והקטיר את הקטורת[2]: (ב) וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְקֹוָק הנביא התנבא על המזבח בדבר הנבואה שהוא קיבל מה',[3] וַיֹּאמֶר כך אמר הנביא בדברי נבואתו: מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ (הנביא אמר בדברי נבואתו) מזבח מזבח! (קריאה אל המזבח), הנביא כאילו קרא אל המזבח כדי לומר לו את דברי הנבואה,[4] כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ בעתיד ייוולד בן מצאצאי דוד שייקרא בשם "יאשיהו",[5] וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ יאשיהו יקריב עליך (על המזבח) את הכהנים ששימשו אותך והקטירו עליך את הקטורת,[6] וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׁרְפוּ עָלֶיךָ וכן ישרפו עליך (על המזבח) עצמות של בני אדם שעבדו עבודה זרה, במקום עצמות בעלי החיים שמקריבים עליך עכשיו[7]: (ג) וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת באותו יום שאמר הנביא את דברי נבואתו (שעתידים להקריב על גבי המזבח את עצמות עובדי העבודה הזרה), נתן הנביא מופת כדי להראות שדבריו יתקיימו,[8] לֵאמֹר כך אמר הנביא בשעה שנתן את המופת:[9] זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק (הנביא אמר כך בשעה שנתן את המופת) זהו המופת שאמר ה'. הנביא אמר שעל ידי שהעם יראה שהמופת יתקיים, הם יידעו שה' באמת ניבא אותו בנבואה האומרת שבעתיד ישרפו על המזבח את עצמות עובדי העבודה הזרה,[10] הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר עָלָיו (המופת הוא) המזבח יתבקע מאליו לשניים, והדשן, שאריות הקרבנות השרופות שעל המזבח, יישפכו מעליו (מעל גבי המזבח)[11]: (ד) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל כאשר ירבעם שמע את דברי הנביא שאמר למזבח בבית אל,[12] וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ ירבעם הושיט את ידו מעל המזבח (כדי להצביע לעבר הנביא ולצוות על הנוכחים שם שיתפסו אותו),[13] לֵאמֹר כך אמר כשהושיט את ידו לעבר הנביא:[14] תִּפְשֻׂהוּ (ירבעם אמר) תתפסו את הנביא! וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו היד שירבעם הושיט נהייתה משותקת,[15] וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו ירבעם לא היה יכול להחזיר את היד למצבה הרגיל, ידו נשארה מושטת באוויר[16]: (ה) וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע המזבח שבבית אל נבקע לשניים,[17] וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ הדשן, שאריות הקרבנות שהיו על המזבח, נשפכו ממנו (מעל המזבח),[18] כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְקֹוָק (שאריות הדשן נשפכו מעל גבי המזבח) כמו המופת שנתן הנביא לירבעם על פי דבר ה'[19]: (ו) וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים לאחר שהמופת של הנביא התקיים, ירבעם ענה ואמר לנביא: חַל נָא אֶת פְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי (ירבעם אמר לנביא) בקש עכשיו מאת ה' והתפלל עליי,[20] וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי (התפלל עליי) שהיד שלי תחזור אליי, שהיד שלי תתרפא, ואוכל להחזירה אליי, והיא לא תהיה משותקת יותר,[21] וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי יְקֹוָק הנביא ביקש מה' לבטל את שיתוק ידו של ירבעם, היות והוא פחד מירבעם,[22] וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו בעקבות תפילת הנביא, ירבעם היה יכול להחזיר את ידו,[23] וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה ובכך חזרה ידו של ירבעם להיות כפי שהיא הייתה בהתחלה, לפני השיתוק[24]: (ז) וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים ירבעם אמר לנביא: בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה היכנס איתי לביתי ותאכל שם סעודה,[25] וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת ובביתי אתן לך מתנה[26]: (ח) וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ הנביא ענה לירבעם: אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ גם אם תיתן לי מחצית מהבית שלך במתנה,[27] לֹא אָבֹא עִמָּךְ (גם אם תיתן לי מחצית מהבית שלך) אינני יכול להיכנס איתך לביתך,[28] וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה וכן אני לא אוכל סעודה ולא אשתה מים במקום הזה, בבית אל (גם אם תיתן לי מחצית מביתך)[29]: (ט) כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְקֹוָק (לא אוכל לחזור איתך לביתך, ואינני יכול לאכול ולשתות בבית אל) מפני שכך ציווה אותי המלאך על פי ציווי של ה',[30] לֵאמֹר כך אמר המלאך בשעה שציווה אותי, המלאך ציווה אותי את שלושת הדברים הבאים: [31] 1) לֹא תֹאכַל לֶחֶם אל תאכל כל מאכל בבית אל,[32] 2) וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם ואל תשתה מים בבית אל,[33] 3) וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ ואל תחזור אל מקומך באותה הדרך שבה הגעת לבית אל[34]: (י) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר הנביא חזר לביתו בדרך שונה מהדרך שבה הוא הגיע לבית אל,[35] וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל הנביא לא חזר אל ביתו באותה הדרך שבה הוא הגיע אל בית אל[36]: (יא) וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל היה נביא שקר זקן שישב בבית אל.[37] מדברי חז"ל נראה שהכוונה לאחד מנביאי הבעל,[38] וַיָּבוֹא בְנוֹ בנו של נביא השקר בא אליו (לנביא השקר),[39] וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים הַיּוֹם בְּבֵית אֵל בנו של נביא השקר סיפר לו את כל המעשה שהיה עם הנביא בבית אל (המופתים שעשה),[40] אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל הַמֶּלֶךְ וכן סיפר הבן לאביו את כל הדברים שאמר הנביא מיהודה לירבעם,[41] וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם גם שאר בניו של נביא השקר סיפרו את הדברים לאביהם. בהתחלה, רק אחד הבנים התחיל לספר את כל מה שקרה, אך לאחר מכן גם שאר אחיו הצטרפו אליו[42]: (יב) וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם נביא השקר שאל את בניו: אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ (נביא השקר שאל את בניו) באיזו דרך הלך אותו איש אלוקים?[43] וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה בניו של נביא השקר הראו לאביהם את הדרך שבה הלך הנביא מיהודה[44]: (יג) וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו נביא השקר אמר לבניו: חִבְשׁוּ לִי הַחֲמוֹר שימו לי את האוכף על גבי החמור, הכינו לי את החמור ליציאה לדרך,[45] וַיַּחְבְּשׁוּ לוֹ הַחֲמוֹר בניו של נביא השקר הכינו את החמור לאביהם, וַיִּרְכַּב עָלָיו נביא השקר רכב על החמור שלו על מנת להספיק ולפגוש את נביא האמת[46]: (יד) וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים נביא השקר הלך אחרי נביא האמת, נביא השקר הלך באותה הדרך שבה הלך נביא האמת על מנת שהוא יוכל לפוגשו,[47] וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה נביא השקר מצא את נביא האמת יושב מתחת לעץ אלה כדי ליהנות מהצל,[48] וַיֹּאמֶר אֵלָיו נביא השקר שאל את נביא האמת: הַאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּאתָ מִיהוּדָה האם אתה הוא הנביא שבא מיהודה,[49] וַיֹּאמֶר נביא האמת ענה לנביא השקר: אָנִי אני הוא הנביא שבאתי מיהודה: (טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו נביא השקר אמר לנביא האמת: לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם בוא איתי לביתי ותאכל שם סעודה[50]: (טז) וַיֹּאמֶר נביא האמת ענה לנביא השקר: לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ אינני יכול לחזור איתך ולהיכנס לביתך,[51] וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה ואינני יכול לאכול סעודה ולשתות מים בבית אל: (יז) כִּי דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְקֹוָק (אינני יכול לחזור איתך ולאכול סעודה בביתך) מפני שהמלאך אמר לי בציווי ה',[52] לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָּהּ (המלאך אמר לי בציווי ה') אסור לך לאכול סעודה או לשתות מים בבית אל, וכן אסור לך לחזור ליהודה באותה דרך שבה הגעת לבית אל[53]: (יח) וַיֹּאמֶר לוֹ נביא השקר אמר לנביא האמת: גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ הרי גם אני נביא בדיוק כמו שאתה נביא,[54] וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְקֹוָק ומלאך ה' אמר לי בשמו של ה',[55] לֵאמֹר כך אמר לי המלאך בשמו של ה',[56] הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם תחזיר את נביא האמת לביתך, והוא יאכל שם סעודה וישתה שם מים, כִּחֵשׁ לוֹ (אין אלה מדברי נביא השקר אלא ירמיה הנביא שכתב את ספר מלכים אומר צלע זו של הפסוק) נביא השקר שיקר לנביא האמת, ובאמת לא התגלה אליו אף מלאך[57]: (יט) וַיָּשָׁב אִתּוֹ נביא האמת חזר עם נביא השקר לביתו,[58] וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ נביא האמת אכל סעודה בביתו של נביא השקר,[59] וַיֵּשְׁתְּ מָיִם וכן שתה נביא האמת מים בביתו של נביא השקר[60]: (כ) וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן כאשר נביא השקר ונביא האמת ישבו יחד לאכול את הסעודה (בביתו של נביא השקר),[61] וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ (כאשר נביא השקר ונביא האמת ישבו יחד לאכול את הסעודה) היה דבר נבואה מה' לנביא השקר. אמנם נביא השקר לא זכה עד עתה לנבואה, שהרי הוא היה נביא שקר, אך מכאן אמרו חז"ל גדולה לגימה (אותה לגימה ששתו יחד נביא השקר ונביא האמת) שגורמת להשראת השכינה אפילו בנביאי הבעל[62]: (כא) וַיִּקְרָא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה נביא השקר קרא אל נביא האמת,[63] לֵאמֹר נביא השקר אמר לנביא האמת: כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְקֹוָק בגלל שהמרת את פי ה', בגלל שמרדת בה',[64] וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ (בגלל שמרדת בה') ולא קיימת את הציווי שה' ציווה אותך שלא תאכל לחם ולא תשתה מים בבית אל.[65] אמנם נביא האמת הוטעה על ידי נביא השקר, שהרי נביא השקר אמר לו בשם ה' שעליו לחזור חזרה ולאכול בביתו, אך יש כאן תביעה על נביא האמת שהיה עליו לחקור ולשאול אם נביא השקר הוא נביא אמת או לא, לפני שהוא קיבל את דבריו[66]: (כב) וַתָּשָׁב ואתה חזרת לבית אל (למרות האיסור),[67] וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם ואכלת סעודה ושתית מים במקום שציוויתי אותך שלא לאכול בו סעודה ולשלא לשתות בו מים (בבית אל),[68] לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ (כעונש על שלא שמעת בקולי) גופתך לא תגיע אל קבר אבותיך, אתה לא תזכה להיקבר בקבר אבותיך. אתה לא תצילח לחזור חזרה אל ארץ יהודה, אלא תמות בדרך[69]: (כג) וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ לאחר שנביא האמת אכל סעודה ושתה בבית נביא השקר,[70] וַיַּחֲבָשׁ לוֹ הַחֲמוֹר לַנַּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ (לאחר שנביא האמת אכל ושתה בבית נביא השקר) נביא השקר חבש את החמור, תלה את האוכף על החמור, כדי שנביא האמת יוכל לחזור חזרה[71]: (כד) וַיֵּלֶךְ נביא האמת הלך לדרכו,[72] וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ אריה מצא את נביא האמת כשהוא היה בדרכו,[73] וַיְמִיתֵהוּ האריה הרג את נביא האמת,[74] וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ גופתו של נביא האמת הייתה מושלכת באמצע הדרך,[75] וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ החמור של נביא האמת עמד ליד גופתו (של הנביא),[76] וְהָאַרְיֵה עִמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וגם האריה עמד ליד הגופה (של נביא האמת)[77]: (כה) וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים אנשים עברו בדרך שנביא האמת הלך בה,[78] וַיִּרְאוּ אֶת הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ האנשים שעברו בדרך ראו את הגופה של נביא האמת מושלכת באמצע הדרך,[79] וְאֶת הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה (וכן ראו האנשים) את האריה עומד ליד הגופה (של נביא האמת).[80] אולם האנשים לא ראו את החמור, ולכן הם לא סיפרו על כך,[81] וַיָּבֹאוּ האנשים שראו את גופתו של נביא האמת ואת האריה, באו אל העיר בית אל,[82] וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ האנשים סיפרו בעיר בית אל, העיר שבה ישב נביא השקר, את מה שהם ראו (את גופת נביא האמת והאריה עומד לידו), בעיר שבה נביא השקר הזקן היה גר בה[83]: (כו) וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הנביא שהחזיר את נביא האמת מהדרך, נביא השקר, שמע את מה שסיפרו האנשים ואמר:[84] אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּי יְקֹוָק זהו נביא ה' שמרד בדבר ה', זהו הנביא אשר לא קיים את ציווי ה',[85] וַיִּתְּנֵהוּ יְקֹוָק לָאַרְיֵה ה' מסר את נביא האמת בידיו של אריה,[86] וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ האריה שבר והרג את נביא האמת, כמו שה' דיבר עליו ואמר שיקרה לו[87]: (כז) וַיְדַבֵּר אֶל בָּנָיו נביא השקר דיבר אל בניו, לֵאמֹר כך אמר נביא השקר לבניו: [88] חִבְשׁוּ לִי אֶת הַחֲמוֹר תשימו את האוכף על החמור שלי, תכינו לי את החמור שלי,[89] וַיַּחֲבֹשׁוּ בניו של נביא השקר שמו את האוכף על החמור שלו: (כח) וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ נביא השקר הלך בדרך ומצא את גופתו של נביא האמת מושלכת בדרך,[90] וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה נביא השקר ראה שהחמור והאריה עדיין עמדו ליד הגופה,[91] לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר האריה לא אכל את הגופה של נביא האמת ולא שבר את החמור, לא הרג את החמור. החמור ניצל מהאריה, לכבוד נביא האמת שרכב עליו[92]: (כט) וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים נביא השקר נטל את גופתו של נביא האמת,[93] וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר נביא השקר הניח את גופתו של נביא האמת על החמור שלו,[94] וַיְשִׁיבֵהוּ נביא השקר החזיר את גופתו של נביא האמת לעיר בית אל,[95] וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ נביא השקר בא לבית אל, כדי להספיד ולקבור שם את נביא האמת[96]: (ל) וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ נביא השקר הניח את גופתו של נביא האמת בקבר שכרה נביא השקר לעצמו,[97] וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו כך הספידו נביא השקר ובניו את נביא האמת:[98] הוֹי אָחִי (כך הספידו נביא השקר ובניו את נביא האמת) צר לי עליך אחי[99]: (לא) וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ לאחר שנביא השקר קבר את נביא האמת,[100] וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו (לאחר שנביא השקר קבר את נביא האמת) נביא השקר אמר לבניו,[101] לֵאמֹר כך אמר נביא השקר לבניו: [102] בְּמוֹתִי כאשר אמות,[103] וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ (כאשר אמות) אתם תקברו אותי באותו קבר שנביא האמת קבור בו,[104] אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי ותניחו את עצמותיי ליד עצמותיו של נביא האמת, תניחו את הגופה שלי ליד גופתו של נביא האמת[105]: (לב) כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְקֹוָק (תניחו את גופתי ליד גופתו של נביא האמת) כיוון שיתקיים דבר זה שהנביא אמר בשליחותו של ה', עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל (יתקיים מה שאמר נביא האמת) שיקריבו על המזבח שבבית אל את כהני הבמות ואת עצמות ירבעם (ואם אקבר לידו, אולי אזכה שעצמותיו יצילו את עצמותיי),[106] וְעַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן (אך לא רק בבית אל יקריבו על המזבח את עצמות כהני הבמות) אלא גם על הבמות האחרות העתידות להיבנות בשומרון (יקריבו את עצמות כהני הבמות). נביא האמת ניבא שבבית אל יקריבו את עצמות כהני הבמות על גבי המזבח, ואילו נביא השקר אומר שיעשו כן גם בשאר הבמות שעתידות להיות מפוזרות בשומרון[107]: (לג) אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה גם לאחר התגלות הנביא בבית אל, ולאחר שירבעם ראה את כל המופתים שנעשו בבית אל: בקיעת המזבח, שידו השתתקה ואת גורל נביא האמת,[108] לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה (גם לאחר שירבעם ראה את כל המופתים) ירבעם לא חזר בו מדרכו הרעה,[109] וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם בכל פעם מחדש מינה ירבעם כהנים מהאנשים שרצו לשמש בתפקיד זה,[110] כֹּהֲנֵי בָמוֹת הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת כל מי שרצה, היה מלמד את עצמו להיות כהן, ולאחר מכן הוא היה עוסק בעבודות הכהונה (כהקרבת קרבנות) בבמות שבנה ירבעם[111]: (לד) וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כעונש על חטא זה של העמדת עבודה זרה, יוכחדו ויושמדו צאצאיו של ירבעם מהעולם[112]:

[1] מצודות. רש"י: נביא זה הוא עידו. מלבי"ם: ההשגחה סובבה שהנביא יגיע בדיוק בזמן שירבעם הקטיר על גבי המזבח.

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] מצודות. רש"י: הכפילות במילה "מזבח" – כנגד שני המזבחות שבנה ירבעם, האחד בבית אל והאחד בדן.

[5] מצודות. רלב"ג: הסיבה שהנבואה כתובה בלשון הווה היא משום שהנביאים רואים את דברי הנבואה כאילו הם מתקיימים בהווה.

[6] תרגום.

[7] רד"ק וכתב פירוש נוסף בשם חז"ל שהכוונה היא שעתידים להקריב על גבי המזבח את עצמותיו של ירבעם.

[8] מצודות.

[9] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[10] רש"י.

[11] תרגום. מלבי"ם: גם כאן כשיש נבואה עם מעשה שמצטרף אליו, לא ניתן לבטל את הנבואה.

[12] תרגום.

[13] מצודות.

[14] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[15] עפ"י רד"ק בפסוק ו'.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] תרגום.

[20] תרגום + מצודות.

[21] מצודות.

[22] רד"ק והדגיש את דבריו של ירבעם "אלהיך" ולא אלוהיי, ומכאן שירבעם לא חזר בתשובה באמת. רלב"ג: הסיבה שירבעם נענה היא כדי שהוא יחזור בתשובה כשהוא יראה את כל המופתים. מלבי"ם: כדי שיוכיח שיכול לעשות דבר והיפוכו.

[23] מצודות.

[24] מצודות. רש"י: הכוונה שהיד הייתה כבראשונה, כלומר: שהוא לא חזר בתשובה ועדיין הקטיר עם ידו על המזבח בבית אל.

[25] תרגום.

[26] מצודות.

[27] תרגום.

[28] תרגום. מלבי"ם: בתחילה חשב הנביא שירבעם נמצא בביתו שבשכם ולכן הלך מתחילה אל העיר שכם. לכן אמר לירבעם שהוא אינו עתיד לחזור באותה דרך שבה הגיע, כיוון שאינו צריך לעבור דרך שכם.

[29] תרגום.

[30] מצודות. רד"ק כתב שהסיבה שאסר עליו לאכול ולשתות היא כדי שיידעו שנכנס רק להתרות בהם, שלולי זה, אסור להיכנס לעיר של ע"ז. הסיבה שאסר עליו לחזור באותה דרך היא כדי שלא יידעו את הדרך שבה יש ללכת אל בית אל. רלב"ג כתב שהסיבה היא כדי שיידעו שאין בהם כל תועלת, אפילו להאכיל את הנביא ולתת לו לשתות. לגבי הציווי שלאל חזור באותה דרך כתב הרלב"ג שהסיבה היא כדי להראות שבהליכתו לא הייתה כל תועלת, שהרי ישראל לא חזרו בתשובה.

[31] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[32] תרגום. בעניין היות לחם שם כולל לדברי המאכל השונים ולאו דווקא ללחם, עיין רש"י בפירושו לספר ויקרא, פרק כא' פסוק יז'.

[33] תרגום.

[34] מצודות.

[35] תרגום.

[36] תרגום.

[37] רש"י כמו"כ כתב שמקור מגוריו של נביא השקר היה העיר שומרון. רד"ק: חז"ל מזהים נביא זה עם אחד הנביאים הבאים: מיכה, אמציה הכהן בית אל, עידו הנביא, יונתן בן גרשם. כמו"כ כתב שנביא זה התחיל להתיישב בעיר שומרון ורק לאחר מכן התיישב בבית אל.

[38] תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קד' עמוד א'.

[39] תרגום.

[40] תרגום.

[41] תרגום.

[42] מצודות.

[43] תרגום.

[44] מצודות ולפירושו "ויראו" בחיריק הוא כמו "ויראו" בפתח. רד"ק הוסיף פירוש נוסף וכתב שהכוונה היא שבני הנביא ראו קודם בעצמם את הדרך בה הלך הנביא ורק לאחר מכן הלכו וסיפרו לאביהם. מלבי"ם: היו רק שתי דרכים אל יהודה, ומכיוון שידע שנביא האמת לא חוזר באותה דרך שבה הגיע, ידע בוודאות שהוא הולך בדרך השנייה.

[45] מצודות.

[46] תרגום.

[47] תרגום.

[48] רלב"ג.

[49] תרגום.

[50] תרגום. בעניין היות לחם שם כולל לדברי המאכל השונים ולאו דווקא ללחם, עיין רש"י בפירושו לספר ויקרא, פרק כא' פסוק יז'. מלבי"ם: בדברי הנבואה שנאמרו לנביא האמת, יש להסתפק בשני דברים. הראשון: האם הציווי היה שלא לחזור בכלל לבית אל ולא ללכת בכלל באותה דרך בה הלך, ולפי דרך זו היה אסור לנביא האמת לחזור עם נביא השקר, או שמא הנבואה הייתה שעליו לחזור מבית אל ליהודה בדרך אחרת ממה שבא אליה, אך יהיה מותר לו לחזור חזרה לבית אל, למשל אם שכח משהו. גם לגבי הנבואה שאסור לו לאכול ולשתות ניתן לפרשה בשתי דרכים: או שהאיסור הוא תמידי, או שהאיסור נאמר רק כל עוד נביא האמת היה בבית אל, אך לאחר שיצא מבית אל, יהיה מותר לו לחזור ולאכול ולשתות בבית אל. נביא השקר פשוט הכריע את דברי הנבואה בשתי האפשרויות לקולא.

[51] תרגום.

[52] מצודות. מלבי"ם: הסיבה שכאן כתוב בסתמא "כי דבר אלי בדבר ה'" ולא אמר שכך אמר לו הקב"ה היא משום שנביא האמת עצמו הסתפק מה הייתה נבואתו המדויקת של ה'.

[53] תרגום.

[54] תרגום. מלבי"ם: נביא השקר הבין מהשינוי בדבריו של נביא האמת שניתן לפרש את דברי הנבואה בשני אופנים. בניו של נביא השקר אמרו לו שכאשר נביא האמת דיבר עם ירבעם הוא לא אמר "שם" ו"בה" וזאת בניגוד לדבריו אליו (אל נביא השקר) שבו הוסיף נביא האמת מילים אלה, ומכאן שגם הוא (נביא האמת) ידע שניתן לפרש את דברי הנבואה בשני האופנים שהסביר המלבי"ם בפסוק טו'. לכן אמר נביא השקר לנביא האמת שצריך לפשוט את אופן הנבואה לקולא.

[55] תרגום.

[56] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[57] מצודות. רלב"ג: הסיבה שנביא השקר לא נענש על השקר שאמר (בניגוד לנביא האמת שנענש על ששמע בקולו) היא מפני שה' הסתיר פניו ממנו ונתן להם מקום לחטוא, כשם שהקב"ה העניש את רחבעם מיד על חטאיו ואילו לירבעם האריך אפיים.

[58] תרגום.

[59] תרגום.

[60] תרגום.

[61] תרגום.

[62] מצודות. מכאן אמרו חז"ל שגדולה לגימה שמשרה נבואה על נביאי השקר. רד"ק: הסביר שהסיבה שלא הייתה נבואה לנביא האמת היא בגלל שמרה את פי ה'. כמו"כ כתב שיש פירוש שהנבואה הייתה לנביא האמת. רלב"ג: נביא השקר זכה לנבואה (כנראה אפילו לנבואה בהקיץ אם כי ייתכן לומר שהנבואה אליו הייתה בחלום) כשם שבלעם זכה לנבואה בהקיץ. כמו"כ כתב שהקב"ה גלגל את הדברים שנביא השקר יאמר את הנבואה לנביא האמת בתור עונש לנביא האמת, משום שהוא לא היה צריך להקשיב בקול נביא השקר, גם אם היה נביא אמת (כפי שכתב שה' אינו חוזר בו מדברי נבואה), כלומר: הנבואה באה על ידי נביא השקר משום שבעצם הנבואה לנביא השקר גם היה משום עונש לנביא האמת. מלבי"ם: הסיבה שנביא השקר התנבא היא כדי שיוכל לאחר מכן לספר שהעונש אכן התקיים.

[63] רש"י. תרגום: הכוונה היא שנביא השקר התנבא על נביא האמת.

[64] מצודות.

[65] תרגום.

[66] רד"ק בפירושו לפסוק יח', וכתב שבגלל שלא עשה כן, מיתתו הייתה בידי שמים. רלב"ג שם כתב שהנביא היה צריך לחשוב שה' לא יחזור בו מדברי נבואתו האוסרים לאכול ולשתות בבית אל שהרי ה' אינו חוזר בו מדברי נבואה.

[67] תרגום.

[68] תרגום. מלבי"ם: עיקר העונש בא על שאכל ושתה ולא על שחזר בדרך.

[69] רד"ק. מלבי"ם: כל עוד היה נביא האמת שליח מצווה, לא היה ניזוק בדרכים. אולם, לאחר שהפסיק את שליחותו וחזר לבית אל, יהיה ניזוק בדרכים.

[70] תרגום.

[71] מצודות. מלבי"ם: עבירה גוררת עבירה. נביא האמת היה צריך לחשוב שאם הקב"ה אסר עליו לאכול ולשתות בבית אל, קל וחומר שיאסור עליו לקחת משם חמור, וכאן רואים שלקח חמור מנביא השקר.

[72] תרגום.

[73] תרגום.

[74] תרגום.

[75] תרגום.

[76] תרגום.

[77] תרגום.

[78] תרגום.

[79] תרגום.

[80] תרגום.

[81] מלבי"ם.

[82] תרגום. יש להעיר שהתרגום כאן אינו מתרגם את השורש ב.א. כאקוויוולנט לכ.נ.ס. בניגוד לדרכו למשל בפסוק טז'.

[83] תרגום.

[84] תרגום.

[85] תרגום.

[86] תרגום.

[87] מצודות.

[88] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[89] עפ"י מצודות בפירוש לפסוק יג'.

[90] תרגום.

[91] רד"ק.

[92] רד"ק וכתב שמכאן ראיה שיש שכר ועונש אצל בעלי חיים. רלב"ג כתב שהסיבה שהחמור לא נהרג היא כדי להראות לירבעם בדיוק במה חטא נביא האמת ואולי על ידי כך ירבעם יחזור בתשובה. מלבי"ם: הסיבה שהחמור לא נהרג היא כדי שיהיה ניתן לישא את גופת נביא האמת חזרה לעיר. כמו"כ כתב שיש כאן רמז לכך שהאריה הסכל לא אכל את גופת הנביא ואת החמור בניגוד לציווי הקב"ה, קל וחומר שנביא האמת היה צריך להקפיד לא לאכול ולשתות כנגד ציווי ה'.

[93] תרגום.

[94] מצודות.

[95] תרגום.

[96] תרגום.

[97] מצודות.

[98] מצודות.

[99] מצודות.

[100] תרגום.

[101] תרגום.

[102] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[103] תרגום.

[104] תרגום.

[105] רד"ק.

[106] רש"י.

[107] מצודות. רלב"ג: למרות שירבעם עשה רק שני עגלים, ליד העגלים הוא בנה במות גדולות, אך בשאר ערי שומרון הוא בנה במות קטנות נוספות. כמו"כ כתב שנביא השקר התנבא כאן בנבואה נוספת לגבי מה עתיד להתרחש בשומרון שעוד לא נבנתה. מלבי"ם: כתב בשם רי"א שמכאן שהנביא הזקן היה נביא אמת, שהרי העיר שומרון עדיין לא נבנתה, אך דחה את דבריו ואמר שנביא השקר התבסס על מה שכבר דיבר נביא האמת על העיר שומרון. לדבריו מוכח שהעיר שומרון עדיין לא הייתה קיימת בזמנו של ירבעם. אמנם עיין בספר יהושע פרק יב' שם נמנה מלך שמרון (עם חיריק) כאחד מהמלכים שהכניע יהושע, ולפי זה ייתכן לומר שהייתה מלכות שנקראה שומרון וייתכן אפילו שהייתה באותו מקום, אך לא הייתה בנויה ממש כעיר בירה. וכנראה שצריך לומר שהפסוק בספר יהושע ודברי נביא השקר בפסוק זה הם שהכריחו את תרגום יונתן לתרגם את בניית העיר שומרון על ידי עמרי "ובנא ית כרכא" (פרק טז' פסוק כד'), כלומר, שהייתה כבר עיר לפני כן שעמרי רק הוסיף לחזק אותה ועיין בפירוש רד"ק שם.

[108] מצודות. רש"י מוסיף כאן את מדרש חז"ל שהכוונה היא לכך שהקב"ה תפס את ירבעם בבגדו ואמר לו לחזור בו והוא יטייל יחד עם ה' ודוד בן ישי בגן עדן.

[109] מצודות.

[110] מצודות.

[111] מצודות.

[112] מצודות. רד"ק התלבט אם משמעות המילה "חטאת" בפסוק זה כוונתה לעונש עצמו או לחטא שבעקבותיו יבוא העונש.