שמואל א פרק י

שמואל א פרק י

(א) וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן שמואל לקח כלי קטן שהיה מלא בשמן (אך אין הכוונה לשמן המשחה, היות ורק מלכי בית דוד היו נמשחים בשמן המשחה),[1] וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ שמואל שפך את השמן שהיה בכלי על ראשו של שאול,[2] וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר שמואל נשק לשאול ואמר לו:[3] הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְקֹוָק עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד הרי ה' באמת משח אותך בשמן כדי שתמלוך על עמו[4]: (ב) שמואל נתן לשאול שלש אותות, כדי שיידע שהוא באמת ימלוך על ישראל:[5] 1) בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי כאשר תלך היום ממני,[6] וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל (כאשר תלך היום ממני) אתה תפגוש שני אנשים שנמצאים עכשיו בסמוך לקבר רחל שנמצא בנחלת שבט יהודה,[7] בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח והאנשים האלה ממשיכים ללכת לכיוונך, כך שהם יפגשו אותך בצלצח, מקום שנמצא בנחלת שבט בנימין,[8] וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ האנשים האלו יאמרו לך: נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ נמצאו האתונות שיצאת מביתך כדי לחפש אותם,[9] וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת ואביך עזב את דאגתו, הפסיק לדאוג על האתונות,[10] וְדָאַג לָכֶם והתחיל לדאוג לכם,[11] לֵאמֹר כך אמר אביכם כשהוא התחיל לדאוג לכם:[12] מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי מה אני יכול לעשות כדי למצוא את בני שאול[13]: (ג) 2) וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה אתה תעבור משם, מצלצח,[14] וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר ואתה תגיע למקום שנקרא "אילון תבור",[15] וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל הָאֱלֹהִים בֵּית אֵל (כשתגיע לאלון תבור) יפגשו אותך שם שלשה אנשים שהם בדרכם לעלות לשילה, שם היה המשכן,[16] אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים אחד מהאנשים נושא בידו שלשה גדיים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם ואחד מהאנשים נושא בידו שלש ככרות לחם, וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל יָיִן ואחד האנשים נושא בידו נאד (כלי מעור) שמכיל יין[17]: (ד) וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלוֹם שלשת האנשים יברכו אותך בברכת שלום,[18] וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי לֶחֶם שלשת האנשים יתנו לך שניים מתוך שלשת הלחמים שלהם,[19] וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם ואתה תיקח מהם את הלחמים[20]: (ה) 3) אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים לאחר מכן, כאשר תגיע לגבעה שנקראת "גבעת האלוקים" (הגבעה בקרית יערים שהניחו שם את ארון הברית),[21] אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים בגבעת האלוקים ישנם ממונים מטעם הפלשתים, פקידים שהפלשתים הציבו שם,[22] וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר כאשר אתה אתה תיכנס לעיר,[23] וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים (כאשר אתה תיכנס לעיר) אתה תפגוש שם חבורה של נביאים,[24] יֹרְדִים מֵהַבָּמָה החבורה של הנביאים יהיו בדרכם לרדת מהבמה שעליה הם הקריבו קרבן,[25] וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר ולפני חבורת הנביאים יהיו כלי נגינה: נבל, תוף וחליל. הנביאים ניגנו כדי שהנגינה תשמח אותם וכך הם יזכו לנבואה,[26] וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים (כאשר תגיע אל הנביאים) הם יהיו עסוקים באמירת שירות ותשבחות לה' ברוח הקודש[27]: (ו) וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְקֹוָק וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם תעבור עליך (הכוונה לשאול) רוח ה', וכך אתה תזכה לנבואה יחד עם חבורת הנביאים,[28] וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר ובכך שתזכה לנבואה, אתה כאילו תהפוך לאדם אחר. עד עכשיו לא היית נביא, ולאחר שתפגוש את האנשים ותזכה לנבואה, אתה תהיה כאילו אדם חדש[29]: (ז) וְהָיָה כִּי תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ כאשר שלש האותות האלה יתקיימו ויקרו לך,[30] עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ (כאשר שלש האותות האלה יתקיימו ויקרו לך) תכין לך את כל הצרכים המיוחדים למלך,[31] כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ כיוון שה' בעזרתך, והוא יעמיד את מלכותך[32]: (ח) אך עכשיו אני מצווה אותך על דבר שתעשה לאחר שתמלוך:[33] וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל כאשר תרד לגלגל כדי להלחם בפלשתים,[34] וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים אני גם ארד אליך לגלגל כדי להקריב קרבנות שלמים,[35] שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ תחכה לי שבעה ימים עד שאבוא אליך לגלגל,[36] וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה ושם, בגלגל, אומר לך מה אתה צריך לעשות בדבר המלוכה[37]: (ט) וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל כאשר שאול הפך את כתפו כדי ללכת משמואל, כאשר שאול הסתובב כדי לחזור לביתו,[38] וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר ה' נתן לשאול רוח גבורה של מלכות,[39] וַיָּבֹאוּ כָּל הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא כל שלש האותות ששמואל אמר לשאול שיקרו לו, התרחשו ביום שבו נפרד שאול משמואל[40]: (י) וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה שאול ונערו הגיעו לגבעת האלוקים שבקרית יערים, וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ חבורה של נביאים באה מול שאול, וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם עברה על שאול רוח ה' והוא התנבא יחד עם הנביאים האחרים ושיבח את ה' בדברי נבואה[41]: (יא) וַיְהִי כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם כל מי שהכיר את שאול בתקופה לפני שהוא זכה לנבואה (הנביא מזכיר את יום האתמול ואת יום שלשום – לפני יומיים, אך הכוונה לכל התקופה לפני ששאול התנבא),[42] וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם נְבִאִים נִבָּא (כל מי שהכיר את שאול) ועכשיו הם ראו ששאול התנבא יחד עם הנביאים,[43] וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ האנשים שראו את שאול מתנבא היו תמהים, והם שאלו זה את זה,[44] מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ מדוע בן קיש (הכוונה לשאול) זכה לנבואה? האם קיש, אביו של שאול, זכה לנבואה, עד שגם שאול ראוי לנבואה?[45] הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים האם גם שאול ראוי לנבואה, האם שאול הגיע למעלת הנבואה? האנשים תמהו על ששאול זכה להתנבא משתי סיבות: משום שאביו של שאול לא היה נביא ומשום ששאול עצמו טרם הגיע למדרגת הנבואה[46]: (יב) וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר היה אדם מהגבעה שענה לאנשים התמהים ואמר להם:[47] וּמִי אֲבִיהֶם (האדם מהגבעה ענה לאנשים התמהים) מיהו אביהם של שאר הנביאים שהתנבאו? הרי גם שאר הנביאים אינם בהכרח בנים של נביאים, ואם כן, אין הכרח להיות בן של נביא כדי לזכות בנבואה,[48] עַל כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים כאשר אדם זכה במעלה או בדרגה שהוא לא היה רגיל בה לפני כן, כאשר אדם זכה למעלה חדשה, היו שואלים אותו בתור משל: הגם שאול בנביאים? כמו שכאשר שאול זכה לנבואה בפעם הראשונה, האנשים שאלו האם גם הוא בנביאים, כך התחילו לשאול גם על אנשים אחרים שזכו למעלה חדשה "הגם שאול בנביאים" בתור משל[49]: (יג) וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת שאול סיים להתנבא,[50] וַיָּבֹא הַבָּמָה שאול הלך אל הבמה שם היו מקריבים קרבנות, ושם הוא ונערו מצאו את הַדּוֹד של שאול מקריב קרבן[51]: (יד) וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל נַעֲרוֹ הדוד של שאול, האח של אבא של שאול, אמר לשאול ונערו:[52] אָן הֲלַכְתֶּם להיכן הלכתם?[53] וַיֹּאמֶר שאול ענה לדודו: לְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲתֹנוֹת הלכנו כדי לחפש את האתונות, וַנִּרְאֶה כִי אַיִן כשראינו שהן אינן, כשראינו שלא מצאנו את האתונות,[54] וַנָּבוֹא אֶל שְׁמוּאֵל הלכנו אל שמואל כדי שיאמר לנו היכן הן נמצאות[55]: (טו) וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל הדוד של שאול שאל את שאול: הַגִּידָה נָּא לִי מָה אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל תאמר לי עכשיו מה אמר לכם שמואל[56]: (טז) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ שאול אמר לדוד שלו: הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת שמואל אמר לנו שהאתונות כבר נמצאו,[57] וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל שאול לא אמר לדוד שלו, ששמואל אמר לו שהוא עתיד למלוך על בני ישראל, כיוון שהוא היה צנוע ועניו, והוא לא רצה להתגאות בכך שהוא יהיה מלך[58]: (יז) וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם אֶל יְקֹוָק הַמִּצְפָּה שמואל אסף את עם ישראל למקום שנקרא "המצפה", ובגלל שהיו שם כל כך הרבה אנשים מישראל, שרתה שם שכינה[59]: (יח) וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שמואל אמר לבני ישראל, כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי ישראל: אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם אני (ה') העליתי אתכם (בני ישראל) ממצרים, והצלתי אתכם מיד המצרים,[60] וּמִיַּד כָּל הַמַּמְלָכוֹת הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם וכן הצלתי אתכם מכל שאר הממלכות שדחקו אתכם[61]: (יט) וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת אֱלֹהֵיכֶם ואתם כבר מאסתם בה' אלוקיכם ואינכם רוצים לעבוד אותו,[62] אֲשֶׁר הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם (אינכם רוצים לעבוד את ה' אלוקיכם) שהוא המציל אתכם מכל הפורענויות והצרות שבאות עליכם,[63] וַתֹּאמְרוּ לוֹ ואתם אמרתם לפני ה':[64] כִּי מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ (אמרתם לפני ה') אתה (ה') תמנה עלינו מלך,[65] וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק ועכשיו תעמדו לפני ה',[66] לְשִׁבְטֵיכֶם כל שבט יעמוד בנפרד מהשבטים האחרים,[67] וּלְאַלְפֵיכֶם וכל משפחה תעמוד בנפרד משאר משפחות השבט (וכך יהיה ניתן להטיל את הגורל כדי לראות במי ה' בחר למלך)[68]: (כ) וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שמואל הקריב את השמות של כל שבטי ישראל לפני האורים והתומים (כדי לערוך את הגורל),[69] וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן הפתק של שבט בנימין עלה בגורל[70]: (כא) וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָיו שמואל הקריב את השמות של משפחות שבט בנימין לפני האורים ותומים, וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי משפחת המטרי היא שעלתה בגורל, וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ לאחר מכן, כשהטילו גורל עם שמות הגברים של משפחת המטרי כדי לראות מי מהם ימלוך על ישראל, שאול עלה בגורל,[71] וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא חיפשו את שאול בין אנשי משפחתו אך לא מצאו אותו[72]: (כב) וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּיקֹוָק הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ שאלו באורים ותומים שאלה נוספת: האם יש אדם שנמצא במקום שבו הוטל הגורל, בנוסף לאנשים שכולם ראו שם (הכוונה הייתה לברר אם שאול באמת נמצא במקום זה),[73] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק ה' ענה על ידי האורים והתומים: הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים האדם שאתם מחפשים, שאול, מתחבא במקום שבו הנחתם את כל הכלים שלכם (שאול התחבא שם משום שהוא היה בורח מהשררה)[74]: (כג) וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם אנשים מהעם רצו למקום שבו הניח העם את הכלים ולקחו משם את שאול,[75] וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם שאול נעמד בתוך כל העם,[76]  וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה שאול היה גבוה יותר מכל העם, מהכתפיים שלו היה גבוה יותר מכולם – לא היה אדם שהגיע לגובה הכתפיים של שאול[77]: (כד) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם שמואל אמר אל כל העם שהתאסף במצפה: הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְקֹוָק האם שמתם לב במי בחר ה' להיות מלך,[78] כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם שהרי אין אף אחד שראוי להיות מלך יותר משאול,[79] וַיָּרִעוּ כָל הָעָם העם הריע קולות תרועה (כדרכם להשמיע בשעה שממליכים מלך),[80] וַיֹּאמְרוּ העם אמר: יְחִי הַמֶּלֶךְ יהי רצון שמלכנו יצליח[81]: (כה) וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה שמואל אמר לעם את החוקים שקשורים למלך: שהעם יכבד את המלך ושהעם ישמע בקולו,[82] וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר שמואל כתב את חוקי המלוכה בספר,[83] וַיַּנַּח לִפְנֵי יְקֹוָק שמואל הניח את הספר ליד ארון הברית, כדי שהספר יהיה זמין לכל אדם להתבונן בו תמיד,[84] וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ שמואל שלח חזרה את כל האנשים חזרה לביתם[85]: (כו) וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה שאול חזר גם הוא לביתו שהיה בגבעה, משום שהוא ראה שחלק מעם ישראל לא קיבל אותו למלך עליהם, ולכן הוא עדיין לא התנהג כמלך,[86] וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ הַחַיִל אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם האנשים שהיה בליבם יראת אלוקים, והם כיבדו את המלך שהמליך עליהם ה', הלכו עם שאול[87]: (כז) וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ אנשים רשעים אמרו:[88] מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה איך שאול יציל אותנו מיד פלשתים, הרי משפחתו היא המשפחה הקטנה שבשבט בנימין,[89] וַיִּבְזֻהוּ האנשים הרשעים ביזו את שאול,[90] וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה האנשים הרשעים לא הביאו לשאול מנחה. היה מנהג להביא למלך מנחה ביום שהמליכו אותו, והאנשים הרשעים חרגו מהמנהג ולא הביאו לשאול מנחה,[91] וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ שאול עשה עצמו חירש, והוא לא התייחס לאנשים הרשעים שביזו אותו[92]:

[1] רד"ק.

[2] מצודות.

[3] מצודות. מלבי"ם: על ידי הנשיקה, שמואל החדיר בשאול את היכולת להתנבא, ועל ידי המשיחה הוא החדיר בליבו רוח גבורה. כמו"כ הסביר המלבי"ם מדוע שאול נמשח בסתר. א. משום שאם היה נמשח בגלוי, לא היה אפשר לערוך את הגורל במצפה כדי לקבוע מי יהיה המלך. ב. משום ששאול לא נמשח בשמן המשחה, אלא בשמן אפרסמון, והוא לא רצה שיהיה גלוי לכולם ששאול לא נמשח בשמן המשחה.

[4] תרגום + מצודות. רד"ק: המילה "הלא" כאן נועדה לחזק את הדברים. רבינו ישעיה: הכוונה שהלא אתה יודע שה' משח אותך למלך.

[5] מלבי"ם: קבוצות האנשים ששאול פוגש באותות, רומזים למדרגות שונות בעבודת ה'. הקבוצה הראשונה, שני האנשים הראשונים, הם ההמון (ולכן שאול יפגוש אותם ראשונים) ומתחלקים לשניים: אנשים שהולכים אחר התאווה לאכול ולשתות, ואנשים ההולכים אחרי הכסף. הם אינם עסוקים בעבודת ה' ולא ישאלו לו לשלום (כנגד בני הבליעל שלא קיבלו אותו למלך). הכת השנייה עוסקת בעבודת ה', ומתחלקת לשלשה (ולכן היו בה שלשה אנשים). א. אדם שמגמתו רק לעבוד את ה', וזהו האדם שנשא את גדי העיזים. ב. אדם שכוונתו להנאת עצמו, כדי שהוא ישיג את צרכיו, ולכן הוא הקריב לחמים. ג. העובד את ה' עבור מותרות ועושר ולכן היה בידו נבל יין. אולם, כל שלשת המינים יתחברו עימו וישאלו אותו לשלום. ויתנו לו שני לחמים משום שזהו צרכו. הכת השלישית היא הכת העליונה ביותר והיא כוללת את הנביאים שמשתדלים לעורר את נפשם לעבודת ה' על ידי כלי הנגינה. הכת השלישית תעזור לשאול בעניינים רוחניים.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] תרגום.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] תרגום.

[16] מצודות. יש מחלוקת גדולה לגבי מיקום המשכן לאחר המלחמה עם פלשתים בפרק ד'. כפי שראינו, מצודות כותב שהמשכן עדיין היה בשילה. אמנם יש פרשנים אחרים לאורך הספר שכותבים שהמשכן עבר לנוב מיד לאחר שהארון נשבה. ואולי כוונת המצודות לומר שבעבר עמד המשכן בשילה ומשום כך גם לאחר חורבן המשכן שם, נקרא שילה "בית אל". רש"י: צלצח היא ירושלים. רד"ק: הכוונה שהיו עולים ללוז שיעקב אבינו קרא לו "בית אל" ובשעת היתר הבמות, היו מקריבים שם קרבנות.

[17] מצודות.

[18] תרגום.

[19] תרגום. רד"ק: זה שנשא עימו שלש כיכרות לחם היה נושא עימו גם שתי חלות, והוא נתן לשאול שתי חלות שהן קטנות מהכיכרות.

[20] תרגום.

[21] מצודות.

[22] מצודות. רד"ק: שמואל אמר לשאול ששני דברים יגרמו לו להתנבא שם. א. היות ארון הברית שם. ב. נציבי הפלשתים שהיו שם, וזה כרמז על זה שהוא יושיע את בני ישראל מיד הפלשתים.

[23] תרגום.

[24] מצודות.

[25] תרגום.

[26] מצודות.

[27] רד"ק. מהר"י קרא: הם יהיו מתנבאים שמלכות ישראל קריבה לבוא.

[28] מצודות.

[29] מצודות.

[30] רש"י.

[31] מצודות. רד"ק: בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שהוא יוכל לעשות ככל מה שהוא רוצה לעשות. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שהוא יוכל לצאת למלחמה נגד נחש העמוני. מהר"י קרא: הכוונה שיתחזק ויילחם בעד עם ישראל. מלבי"ם: כאשר תהפוך לאיש אחר – אל תסמוך יותר על אנשים אחרים, אלא רק על סיוע מאת ה'.

[32] תרגום.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] תרגום.

[36] מצודות. רד"ק: הכוונה היא ששאול יחכה בגלגל במשך שבעה ימים מאז ששמואל נפרד ממנו. לאחר חידוש המלוכה, שאול באמת חיכה בגלגל ולא חזר לביתו אלא הוא נשאר בגלגל עד שעת המלחמה, ואילו שמואל חזר לביתו. הסיבה שכבר עכשיו צווה שאול לחכות לשמואל במשך שבעה ימים היא כדי לרמוז לו שאם הוא יקיים את הציווי הזה, המלוכה תתקיים אצלו, אך אם הוא לא יקיים ציווי זה, המלוכה לא תתקיים אצלו.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] רש"י. מלבי"ם: לבו של שאול הפך מלב של אדם פרטי שמנהיג רק אותו, ללב שמנהיג את כלל ישראל.

[40] תרגום.

[41] תרגום. רד"ק בפירושו לפרק יט' פסוק כ' התלבט אם הכוונה היא שהנביאים היו אומרים עתידות או שהם היו משבחים את ה' על ידי נבואה כפירוש התרגום.

[42] מצודות.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות. מהר"י קרא: הוסיף פירוש נוסף וכתב שהכוונה היא שהשבט שהכי ראוי שייצאו ממנו נביאים הוא שבט בנימין.

[49] מצודות. רלב"ג: למרות שבהתחלת הספר לא היו הרבה נביאים, מעתה היו נביאים רבים משום ששמואל לימד אותם או משום סיבה אחרת. מלבי"ם: התמיהה על שאול הייתה משני צדדים. כדי להתנבא יש צורך בשתי הכנות. א. הכנה טבעית – כח דמיון חזק וכדומה. ב. הכנה בחירית – שהאדם יתבודד ויעסוק בענייני עבודת ה'. התמיהה על שאול הייתה מצד שתי ההכנות: גם אביו לא היה בנביאים ולכן לכאורה הייתה חסרה לו ההכנה הטבעית. ב. הוא גם לא התבודד בענייני עבודת ה'. האדם מהגבעה ענה שלמרות שאביו של שאול לא היה נביא, הרי שלא הייתה חסרה לו ההנהגה הטבעית, כיוון שאין הכנה זו עוברת מדור לדור, כמו שגם שאר הנביאים לא היו בני נביאים. נותרה רק התמיהה על ההכנה הטבעית, ולכן היה המשל "הגם שאול בנביאים".

[50] מצודות. מלבי"ם: אצל שאול היה הדבר ההפך מהנביאים האחרים. הם ירדו מהבמה ולאחר מכן התנבאו והוא התנבא והדבר גרם לו להגיע אל הבמה.

[51] תרגום + מצודות. רד"ק: הנביא קיצר כאן ולא אמר ששאול חזר אל ביתו, שם פגש את דודו ושם הייתה הבמה או שהבמה הייתה בבית.

[52] תרגום.

[53] מצודות. מלבי"ם: דוד שאול ידע ששאול לא היה יכול להתנבא ללא סיבה ולכן חשב שאולי הם היו אצל שמואל, ושמואל הוא שגרם להם להתנבא, כמו שהוא גרם לשאר בני הנביאים להתנבא.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] תרגום.

[57] תרגום.

[58] רש"י.

[59] מצודות.

[60] תרגום.

[61] מצודות.

[62] תרגום.

[63] תרגום.

[64] תרגום.

[65] תרגום.

[66] תרגום.

[67] מצודות.

[68] מצודות.

[69] מצודות. ישל ציין שלפי המצודות הגורל נעשה לפני האורים ותומים, ומצד שני הוא נערך על ידי קלפי ופתקים. לפי המהר"י קרא, כששאלו באורים ותומים בפסוק כב', משמע ששאלו ללא פתקים, אך ייתכן שגם הוא מודה שכאשר ערכו את הגורל כדי לברר מי ימלוך, שאלו על ידי פתקים. רד"ק: ייתכן גם שהביאו לשם את הארון, והסיבה ששאלו באורים ותומים כדי ששאר השבטים לא יקנאו בשאול. בשם חז"ל כתב ששאול אמר שהוא אינו ראוי למלכות עד שישאלו באורים ותומים. מלבי"ם: היו שלש סיבות לכך שבחירת המלך נעשתה ע"י ה' ולא רק ע"י העם. א. שלא יריבו מי יזכה במלוכה. ב. המלך צריך להיות נקי מגאווה ואת זאת רק ה' יכול לבחון. ג. כדי שלא יהיה כפוף למי שבחר בו.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] תרגום.

[73] מצודות.

[74] מצודות.

[75] תרגום.

[76] תרגום.

[77] תרגום.

[78] מצודות.

[79] מצודות. רד"ק: משום שהוא היה בעל קומה וצורה נאה, ולכן העם היה ירא ממנו יותר.

[80] מצודות.

[81] תרגום.

[82] מצודות. רד"ק: הכוונה לחוקי המלוכה שכתובים למעלה, שמותר למלך לקחת את הבנים שלהם וכו'.

[83] תרגום.

[84] מצודות.

[85] תרגום.

[86] רד"ק.

[87] מצודות.

[88] תרגום.

[89] מצודות. מלבי"ם: לאחר שהרשעים ראו ששאול נבחר עפ"י ה' והם כבר לא יוכלו לפרוק עול, הם אמרו שאין להם תועלת במינוי המלך.

[90] מצודות.

[91] מצודות. תרגום: הרשעים לא באו לשאול בשלומו של שאול.

[92] מצודות.