שמואל ב פרק יז
ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר שמואל ב' פרק יז'.
מערכת אוצר התורה - ושננתם | כא' אדר תשע"ח
שמואל ב פרק יז
(א) וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם אחיתפל אמר לאבשלום: אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ (אני מציע) שאבחר עכשיו שנים עשר אלף אנשים,[1] וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה ואני (אחיתפל) אקום וארדוף הלילה אחרי דוד. בעצתו רצה אחיתפל להשיג שני יתרונות: א. שהרדיפה אחרי דוד תהיה לפני שדוד יספיק להתארגן, ולכן הוא הציע שהוא ייקח מיד שנים עשר אלף אנשים ולא יאסוף את שאר העם להצטרף למרדף, דבר שיבזבז זמן יקר. ב. שהוא ולא אבשלום יהיה זה שירדוף אחרי דוד. אחיתפל חשש שאם אבשלום יהיה זה שירדוף אחרי דוד, בהגיע רגע האמת בו הוא יצטרך להרוג את דוד, הוא ירחם עליו[2]: (ב) וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם ואני (אחיתפל) אתקיף את דוד בעודו עייף ומיואש (כיוון שדוד עוד לא התאושש מהמרד בו),[3] וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ ואני (אחיתפל) אזעזע את דוד בשעה שאתקיף אותו באופן פתאומי,[4] וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ והאנשים שעם דוד יברחו ויתפזרו מעוצמת הפתעת ההתקפה,[5] וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ וכך אוכל להרוג רק את המלך – משום שהוא יישאר לבדו. לא אצטרך להרוג אנשים נוספים ואוכל להסתפק בהריגתו של דוד מכיוון ששאר האנשים שנמצאים עם דוד יברחו[6]: (ג) וְאָשִׁיבָה כָל הָעָם אֵלֶיךָ (לאחר הריגת דוד) אני אוכל להחזיר אליך את האנשים שנמצאים עתה עם דוד, האנשים שעם דוד יקבלו אותך למלך עליהם,[7] כְּשׁוּב הַכֹּל (אחזיר אליך את האנשים שעם דוד) כמו ששאר עם ישראל קיבל אותך למלך עליהם,[8] הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ רק האדם שאתה רודף אחריו, דוד אביך ייהרג,[9] כָּל הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם ואילו לכל שאר האנשים שנמצאים עתה עם דוד יהיה שלום, והם יצטרפו אליך[10]: (ד) וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל עצתו של אחיתופל הייתה טובה בעיני אבשלום ובעיני זקני ישראל[11]: (ה) וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אבשלום אמר לאחד מעבדיו: קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי תקרא עכשיו גם לחושי הארכי,[12] וְנִשְׁמְעָה מַה בְּפִיו גַּם הוּא ונשמע מה יאמר גם חושי הארכי (למרות שאני חושד בו שהוא בצד של דוד)[13]: (ו) וַיָּבֹא חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלוֹם חושי הגיע אל אבשלום, וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו אבשלום אמר לחושי, לֵאמֹר כך אמר אבשלום לחושי:[14] כַּדָּבָר הַזֶּה דִּבֶּר אֲחִיתֹפֶל זוהי עצתו של אחיתופל (לקחת שנים עשר אלף חיילים ולרדוף הלילה אחרי דוד),[15] הֲנַעֲשֶׂה אֶת דְּבָרוֹ אִם אַיִן האם כדאי לנו לעשות כעצתו או לא,[16] אַתָּה דַבֵּר אתה תאמר לנו (אם כדאי לנו לעשות כעצתו של אחיתופל או לא)[17]: (ז) וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלוֹם חושי ענה לאבשלום: לֹא טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ אֲחִיתֹפֶל בַּפַּעַם הַזֹּאת למרות שבדרך כלל עצותיו של אחיתפל הן עצות טובות, העצה שלו הפעם איננה עצה טובה[18]: (ח) וַיֹּאמֶר חוּשַׁי חושי המשיך בדבריו אל אבשלום ואמר: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה אתה הרי יודע שדוד ואנשיו הם אנשים גיבורים ואינם מפחדים להילחם – אפילו אם מדובר להילחם בלילה,[19] וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה ועכשיו, בנוסף להיותם גיבורים, דוד ואנשיו הם גם מיואשים, ולכן הם יילחמו בגבורה גדולה יותר, שהרי הם לא יחשבו שיש להם מה להפסיד,[20] כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה (דוד ואנשיו יילחמו בגבורה) כמו שדב שמחפש את בניו, מתרוצץ בשדה ומחפש את בניו, והוא טורף את כל מי שמתקרב אליו (כך יתנהגו גם אביך ואנשיו),[21] וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה ואביך הרי מכיר את תכסיסי המלחמה (ויידע שאתה תנסה לתפוס אותו לבד),[22] וְלֹא יָלִין אֶת הָעָם ולכן דוד לא יישן עם כל אנשיו בלילה, אלא יישן במקום לבדו במקום מחבוא ולא תצליח למצוא אותו[23]: (ט) הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת הנה, דוד בוודאי התחבא הלילה באחת החפירות או באחד ממקומות המחבוא,[24] וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וכאשר חייליו של דוד יכו בחייליך. אתה הרי אינך רוצה להרוג את חייליו של דוד, ואם כן, כאשר חייליו של דוד יתקיפו את חייליך ויהרגו בהם,[25] וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר (כאשר חייליו של דוד יתקפו את חייליך) אנשים מישראל ישמעו שחייליך הפסידו בקרב ויאמרו,[26] הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם (כאשר חייליו של דוד יתקפו את חייליך, אנשים מישראל יאמרו) חיילי אבשלום הפסידו בקרב משום שה' עזב אותם, ולאחר מפלה זו, הם לא יצטרפו אליך[27]: (י) וְהוּא גַם בֶּן חַיִל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה וגם אם מי שישמע את השמועה על ניצחון דוד בקרב הוא אדם גיבור עם לב חזק כמו לב של אריה,[28] הִמֵּס יִמָּס הלב שלו יימס מפחד כשהוא ישמע את תוצאות הקרב,[29] כִּי יֹדֵעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי גִבּוֹר אָבִיךָ וּבְנֵי חַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ (גם אם השומע אדם גיבור ואמיץ – הוא יפחד) מכיוון שכל ישראל יודעים שאביך וחייליו הם אנשים גיבורים, ואם כן, לאחר שתנחול תבוסה בקרב הראשון, אף אחד לא ירצה לתקוף שוב את דוד[30]: (יא) כִּי יָעַצְתִּי אלא, אני מייעץ אחרת מעצת אחיתופל,[31] הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ כָל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע תאסוף אליך את כל חיילי ישראל, מדן בצפון ועד באר שבע בדרום,[32] כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב וכך יהיו לך כל כך הרבה חיילים, כמו שיש הרבה מאוד גרגירי חול על שפת הים,[33] וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב ואתה תעמוד בראש חייליך שיצאו לקרב (וכך כולם יילחמו בגבורה כדי למצוא חן בעיניך)[34]: (יב) וּבָאנוּ אֵלָיו בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם על ידי שיהיו לנו חיילים רבים, אנחנו ודאי נבוא ונמצא את דוד במקום מחבואו,[35] וְנַחְנוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל הָאֲדָמָה ואנחנו נחנה על דוד כמו שהטל נמצא על האדמה. יהיו לנו חיילים רבים, וכך, כמו הטל שמכסה את כל האדמה, כך אנחנו נתפזר בכל המקומות שניתן להתחבא בהם ונמצא את דוד באחד מהם,[36] וְלֹא נוֹתַר בּוֹ וּבְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ גַּם אֶחָד ואנחנו לא נשאיר בחיים, לא את דוד ולא את אחד האנשים שאיתו, (צריך להרוג גם את אנשיו של דוד מחשש שמא דוד התחפש לאחד מאנשיו כדי להתחמק מאיתנו)[37]: (יג) וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף ואם אתה חושש שעד שנתקוף את דוד, הוא ייכנס לעיר מבוצרת (והדבר יקשה על לכידתו),[38] וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים יהיו לנו מספיק חיילים כדי שכל אחד מחיילנו יגביה חבל, ייקח בידו חבל,[39] וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל ואנחנו נוכל לסחוב את העיר המבוצרת עד לנחל,[40] עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר עד שבכל העיר ההיא לא יישאר אפילו צרור אבן. חושי הגזים בדבריו ואמר שגם אם דוד ינצל את הזמן שייקח לאבשלום לאסוף את כל החיילים והוא ייכנס בינתיים לעיר מבוצרת, יהיו לאבשלום מספיק חיילים כדי להכניע את העיר[41]: (יד) וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אבשלום וכל אנשי ישראל אמרו:[42] טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל העצה של חושי הארכי היא עצה טובה יותר מעצתו של אחיתפל,[43] וַיקֹוָק צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה (אבשלום וכל ישראל אמרו שעצתו של חושי היא עדיפה על עצתו של אחיתפל, למרות שבאמת עצתו של אחיתפל הייתה טובה יותר) מכיוון שה' ציווה לבטל את עצתו של אחיתפל, ה' גזר לבטל את עצתו של אחיתופל,[44] לְבַעֲבוּר הָבִיא יְקֹוָק אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה (ה' גזר לבטל את עצתו של אחיתפל) כיוון שהוא (ה') רצה להביא פורענות על אבשלום[45]: (טו) וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים חושי אמר לצדוק ולאביתר הכהנים: כָּזֹאת וְכָזֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֶת אַבְשָׁלֹם וְאֵת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כך וכך יעץ אחיתפל לאבשלום ולזקני ישראל (שיאספו שנים עשר אלף חיילים ויתקיפו מיד),[46] וְכָזֹאת וְכָזֹאת יָעַצְתִּי אָנִי וכך וכך אני (חושי) יעצתי לאבשלום ולזקני ישראל (לאסוף את כל חיילי ישראל)[47]: (טז) וְעַתָּה שִׁלְחוּ מְהֵרָה תשלחו עכשיו מהר שליחים,[48] וְהַגִּידוּ לְדָוִד (תשלחו שליחים) ותאמרו לדוד,[49] לֵאמֹר כך תאמרו לדוד על ידי השליחים:[50] אַל תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר אל תישן הלילה במישור המדבר (שמא אבשלום יעשה בסופו של דבר כעצתו של אחיתופל, והוא הסכים לעצתי רק כדי להטעות אותי),[51] וְגַם עָבוֹר תַּעֲבוֹר וגם תעבור את נהר הירדן,[52] פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ שמא, אם לא תעבור את הירדן, ייגרם נזק למלך או למישהו מהאנשים שהולכים איתו, שמא המלך או אחד האנשים שאיתו ייהרגו על ידי אבשלום[53]: (יז) וִיהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ עֹמְדִים בְּעֵין רֹגֵל יהונתן ואחימעץ עמדו במקום שנקרא "עין רוגל". עין רוגל הוא מעיין שבו היו מכבסי הבגדים מכבסים את הבגדים,[54] וְהָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהִגִּידָה לָהֶם השפחה של משפחתו של צדוק הלכה לעין רוגל ואמרה לאיחמעץ ויהונתן את דבריו של חושי,[55] וְהֵם יֵלְכוּ וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד (השפחה הלכה לעין כובס ואמר ליהונתן ואחימעץ את דברי חושי) כדי שהם (יהונתן ואחימעץ) יילכו לדוד ויאמרו לו את הדברים,[56] כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָאוֹת לָבוֹא הָעִירָה (אחימעץ ויהונתן עמדו בעין רוגל) מכיוון שהם לא היו יכולים להראות את עצמם ולהיכנס לעיר, שמא מישהו ישים לב לכך שהם מרגלים[57]: (יח) וַיַּרְא אֹתָם נַעַר היה נער שראה את אחימעץ ואת יהונתן בעין רוגל,[58] וַיַּגֵּד לְאַבְשָׁלֹם הנער אמר לאבשלום שהוא ראה את אחימעץ ויהונתן בעין רוגל,[59] וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה לאחר שאחימעץ ויהונתן ראו שהנער הבחין בהם, הם ברחו מעין רוגל,[60] וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּית אִישׁ בְּבַחוּרִים אחימעץ ויהונתן נכנסו אל ביתו של אדם בעיר בחורים. אדם זה היה בצד של דוד ואחימעץ ויהונתן היו יכולים לבטוח בו,[61] וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ לאדם אליו ברחו אחימעץ ויהונתן היה באר בחצרו,[62] וַיֵּרְדוּ שָׁם אחימעץ ויהונתן ירדו אל הבאר[63]: (יט) וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אשתו של האדם מבחורים לקחה וילון,[64] וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר האישה פרסה את הוילון על פני הבאר,[65] וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת האישה פרסה על הוילון חיטים כתושות,[66] וְלֹא נוֹדַע דָּבָר וכך לא היה ניתן לשים לב שמתחת לוילון יש באר[67]: (כ) וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה עבדיו של אבשלום הגיעו לביתה של האישה,[68] וַיֹּאמְרוּ עבדיו של אבשלום שאלו את האישה: אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן היכן נמצאים אחימעץ ויהונתן, אנחנו יודעים שהם נכנסו אל ביתך,[69] וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה האישה ענתה לעבדיו של אבשלום: עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם אחימעץ ויהונתן עברו את נהר הירדן,[70] וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ עבדיו של אבשלום חיפשו את אחימעץ ויהונתן בבית האישה אך הם לא הצליחו למצוא אותם,[71] וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם עבדיו של אבשלום חזרו לירושלים[72]: (כא) וַיְהִי אַחֲרֵי לֶכְתָּם לאחר שעבדיו של אבשלום הלכו מבית האישה,[73] וַיַּעֲלוּ מֵהַבְּאֵר אחימעץ ויהונתן עלו מהבאר,[74] וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד אחימעץ ויהונתן הלכו אל דוד המלך ואמרו לו, וַיֹּאמְרוּ אֶל דָּוִד כך אמרו אחימעץ ויהונתן אל דוד: קוּמוּ וְעִבְרוּ מְהֵרָה אֶת הַמַּיִם תזדרזו ותעברו מהר את נהר הירדן,[75] כִּי כָכָה יָעַץ עֲלֵיכֶם אֲחִיתֹפֶל (תקומו ותעברו מהר את הירדן) כיוון שאחיתופל יעץ להתקיף אתכם הלילה, ואם נישאר כאן, ייתכן אבשלום ישמע לעצתו[76]: (כב) וַיָּקָם דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן דוד וכל האנשים שאיתו קמו ועברו את נהר הירדן,[77] עַד אוֹר הַבֹּקֶר עַד אַחַד לֹא נֶעְדָּר אֲשֶׁר לֹא עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן כשהגיע אור הבוקר, לא היה אדם אחד מאנשיו של דוד שלא עבר את הירדן לצדו המזרחי[78]: (כג) וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ אחיתפל ראה שאבשלום לא קיבל את עצתו (לתקוף את דוד עם שנים עשר אלף חיילים),[79] וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר אחיתפל חגר את האוכף על החמור,[80] וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ אחיתפל קם והלך אל ביתו שהיה בעיר שלו (גילה), והוא לא נשאר במקום שהיה רגיל לישון בו כשהוא היה נשאר בירושלים,[81] וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ אחיתפל כתב צוואה לאנשי ביתו, שם כתב כיצד לחלק את נכסיו לאחר מותו,[82] וַיֵּחָנַק וַיָּמָת אחיתפל חנק את עצמו ומת, כיוון שהוא ידע שדוד יחזור למלכותו (בגלל שאבשלום לא קיבל את עצתו), ולאחר שדוד יחזור למלכותו, יהרגו אותו על שהוא מרד במלך. כך נכסיו יהיו שייכים למלך, כדינם של הרוגי מלכות, ועל ידי שאחיתפל חנק את עצמו, הוא היה יכול להוריש את נכסיו למשפחתו,[83] וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו אחיתפל נקבר בקבר של אביו[84]: (כד) וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה דוד הגיע אל מקום שנקרא "מחניים",[85] וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אבשלום עבר את נהר הירדן יחד עם שאר אנשי ישראל[86]: (כה) וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא אבשלום מינה את עמשא לפקד על הצבא במקומו של יואב,[87] וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ עמשא היה בנו של אדם חשוב,[88] וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי שמו של האדם החשוב היה יתרא הישראלי,[89] אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב יתרא הישראלי התחתן עם אביגיל בתו של נחש (לפי חז"ל, נחש הוא ישי אביו של דוד), ואביגיל הייתה אחותו של צרויה, אמו של יואב[90]: (כו) וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלֹם אֶרֶץ הַגִּלְעָד אבשלום וחייליו הקימו את מחנה הצבא שלהם בארץ הגלעד[91]: (כז) וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה כאשר דוד הגיע למחניים,[92] וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן (כאשר דוד הגיע למחניים) הגיע אליו אדם מישראל ששמו היה שובי בן נחש, שהיה מרבת עמון, עיר הבירה של עמון,[93] וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וכן הגיע אל דוד אדם בשם מכיר בן עמיאל שהיה ממקום שנקרא "לא דבר", וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים וכן הגיע אל דוד אדם שנקרא ברזילי הגלעדי ממקום שנקרא רוגלים שנמצא בארץ גלעד[94]: (כח) (שבי, מכיר וברזילי הביאו איתם לדוד את הדברים הבאים): 1) מִשְׁכָּב מזרונים לשכב עליהם,[95] 2) וְסַפּוֹת כלים שנקראים ספות.[96] כנראה שכלים אלה שימשו לשתייה, מעין כוסות,[97] 3) וּכְלִי יוֹצֵר כלים שעשויים מחרס.[98] כנראה שכלים אלה שימשו לבישול,[99] 4) וְחִטִּים 5) וּשְׂעֹרִים 6) וְקֶמַח 7) וְקָלִי קמח משיבולים צלויות,[100] 8) וּפוֹל סוג של קטניות שנקראות פול,[101] 9) וַעֲדָשִׁים סוג של קטניות שנקראות עדשים,[102] 10) וְקָלִי קמח שנעשה על ידי צליית הקטניות[103]: (כט) 11) וּדְבַשׁ 12) וְחֶמְאָה 13) וְצֹאן 14) וּשְׁפוֹת בָּקָר גבינות העשויות מחלב של בקר,[104] הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל שלשת האנשים (שבי, מכיר וברזילי) הגישו את כל ארבעה עשר הדברים אל דוד ולאנשים שהיו איתו,[105] כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר (שבי, מכיר וברזילי הגישו את כל ארבעה עשר הדברים אל דוד ולאנשים שהיו איתו) כיוון שהם אמרו שדוד ואנשיו רעבים, עייפים וצמאים מההליכה במדבר, מקום שלא היו שם דברי מאכל ומשתה[106]:
יש סוברים שצרויה הייתה גם כן ביתו של ישי, ויש הסוברים שאביגיל הייתה ביתה של אשת ישי מנישואיה הראשונים. |
אבשלום |
עמשא |
עשהאל |
אבישי |
יואב |
צרויה |
סדר הדורות של מרד אבשלום, עפ"י דברי חז"ל. כאן אנחנו רואים שאבשלום היה בן דוד של עמשא (שמינה אותו לשר צבא) ושל יואב (שבשלב זה עדיין נאמן לדוד), וכן אנחנו רואים שעמשא היה שר צבא דוד שהיה דוד שלו. |
ישי אבי דוד |
דוד |
אחיות מאם |
אח ואחות |
אביגיל |
[1] תרגום. רד"ק: הכוונה היא לקחת אלף אנשים מכל שבט (אולי כדי להראות שכל אחד מהשבטים מורד בדוד).
[2] מצודות. מלבי"ם: אחיתופל רצה שהוא יהיה זה שירדוף אחרי דוד משום שאין זה ראוי שבן יהרוג את אביו, ומצד שני הוא עצמו צריך להרוג את דוד בתור גואל הדם של אוריה.
[3] תרגום + מצודות.
[4] תרגום.
[5] מצודות.
[6] מצודות.
[7] מצודות.
[8] מצודות. רד"ק: יהיה קל להחזיר אליך את כל האנשים שעם דוד, כמו שאדם מחזיר דברים אחרים. בשם תרגום כתב שהכוונה היא שהאנשים יחזרו מעצמם. כמו"כ כתב רד"ק שהשנאה הגדולה שהייתה בלבו של אחיתופל כלפי דוד נבעה מכך שבת שבע הייתה נכדתו. מלבי"ם: עצתו של אחיתופל הייתה שהוא עצמו יהרוג את דוד, ואבשלום יוכל לומר שהיה זה ללא ידיעתו רק שהוא יחון את כל החוטאים, וכך יוכל אחיתופל לחזור אל ביתו, וגם כולם יוכלו להצטרף אל אבשלום.
[9] מצודות.
[10] מצודות.
[11] מצודות. רלב"ג: הסיבה שזקני ישראל היו בצדו של אבשלום היה שה' גרם לכך שיאמינו שדוד אינו דן דין אמת. רש"י: מדובר בזקני אשמאי. מלבי"ם: לא כתוב שעצה זו הייתה טובה בעיניהם משום שהעצה להרוג את דוד באמת לא הייתה עצה טובה – אף אחד לא רצה להרוג את דוד, אלא שעצה זו הייתה ישרה בעיניהם משום שהיא הובילה למטרה האמיתית – ביסוס שלטונו של אבשלום.
[12] תרגום.
[13] תרגום + מצודות.
[14] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[15] תרגום.
[16] תרגום.
[17] תרגום.
[18] מצודות וכתב שבדברים אלה הודה חושי לאבשלום שעצתו של אחיתופל בדבר הפילגשים הייתה עצה טובה. חושי הודה על עצה זו משום שהמעשה כבר נעשה וחושי חשב שעל ידי כך הוא יקנה את אמונו של אבשלום. מלבי"ם: אבשלום לא הסתפק האם עצתו של אחיתופל הייתה טובה, הוא רק שאל את חושי האם החלק של הריגת דוד נכונה. חושי ענה בחכמה וטען שלפי עצתו של אחיתופל, גם המטרה, הריגת דוד, לא תושג.
[19] מצודות.
[20] מצודות.
[21] מצודות.
[22] מצודות.
[23] מצודות.
[24] מצודות.
[25] מצודות.
[26] מצודות.
[27] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שהחיילים של אבשלום יחשבו שהם מוכים בשדה הקרב משום שהם ישמעו את הצעקות ויידעו שחייליו של דוד גיבורים גדולים, ומסקנתם תהיה שהם הפסידו בקרב נגדם. רבינו ישעיה: דוד יקדים מכת מנע להתקפת אחיתופל.
[28] מצודות. רד"ק: הכוונה לאחיתופל שהיה גיבור גדול, וחושי שיבח את אחיתופל כדי שאבשלום לא יבין שהוא בעצם רוצה לגנות אותו. רלב"ג: הוסיף פירוש וכתב שהכוונה היא שליבו של דוד היה כמו לב של אריה ולכן הוא לא יפחד להילחם. בפירוש נוסף כתב שגם מהגיבורים של אבשלום לא יישארו אנשים עם לב של אריה. רבינו ישעיה: הכוונה שחושי הסתפק אם הגיבור יתחיל לפחד, והוא אמר לאבשלום שלא כדאי לקחת את הסיכון.
[29] מצודות.
[30] מצודות.
[31] מצודות.
[32] תרגום.
[33] תרגום.
[34] תרגום + מצודות. רד"ק: הסיבה שכתוב "ופניך הולכים", משום שהפנים הם השומרים והמשגיחים על האדם בשעה שהוא הולך. כמו"כ כתב שהכוונה שאבשלום יהיה במלחמה, אך לא בהכרח יפקד עליה.
[35] מצודות.
[36] מצודות. מלבי"ם: מדובר על תיאור זמן – ההתקפה לא תהיה בלילה, אלא ביום, כאשר הטל מתחיל ליפול, וכך יוכלו לראות את מי הם מתקיפים ולוודא שהם אכן הורגים את דוד.
[37] מצודות.
[38] מצודות.
[39] מצודות. תרגום: תרגם חבל מלשון משלחת, יהיו קבוצות של חיילים מישראל שיקיפו את העיר.
[40] מצודות.
[41] מצודות.
[42] תרגום. רלב"ג: זקני ישראל לא הסכימו לעצתו של חושי (היות והם אינם מוזכרים בפסוק).
[43] תרגום.
[44] מצודות. לפי פירושו, עצתו של אחיתופל הייתה טובה יותר משום שהמהירות בהתקפה הייתה נכונה יותר. רבינו ישעיה: חושי התכוון שהעם יראה את דוד בעצמו, והוא לא יוכל להילחם בו, ואז הוא יעבור להילחם באבשלום.
[45] תרגום.
[46] מצודות.
[47] מצודות.
[48] תרגום.
[49] תרגום.
[50] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[51] מצודות.
[52] מצודות.
[53] מצודות. רש"י: שמא המלך אבשלום יעשה בסתר כעצתו של אחיתופל. לשיטתו "יבלע" מלשון מובלע ומוסתר. רלב"ג התלבט אם הכוונה היא שחושי אמר שיש סכנה גם לאנשים שעם דוד כדי שהם ישתכנעו וישכנעו את דוד לשמוע בקולו של חושי, או שהכוונה בעם היא למשפחתו של דוד.
[54] רד"ק וכתב שנקרא כך משום ששם היו הכובסים משפשפים את הבגדים עם רגליהם.
[55] רד"ק.
[56] מצודות.
[57] תרגום + מצודות.
[58] מצודות.
[59] תרגום.
[60] מצודות.
[61] תרגום + מצודות.
[62] תרגום.
[63] תרגום.
[64] מצודות.
[65] מצודות.
[66] מצודות.
[67] מצודות.
[68] תרגום.
[69] מצודות.
[70] תרגום. מצודות: עברו לפלג המים.
[71] מצודות בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שחיפשו את אחימעץ ויהונתן במיכל המים.
[72] תרגום.
[73] תרגום.
[74] תרגום.
[75] עפ"י רד"ק בפירושו לספר שמואל א', פרק טז' פסוק יב'.
[76] תרגום.
[77] תרגום.
[78] מצודות.
[79] תרגום.
[80] מצודות.
[81] מצודות.
[82] מצודות.
[83] מצודות.
[84] תרגום.
[85] תרגום.
[86] תרגום.
[87] תרגום.
[88] מצודות. מלבי"ם: במילים אלה מתאר הנביא מעלה שהייתה לעמשא על יואב. יואב נקרא על שם אימו ואילו עמשא נקרא על שם אביו.
[89] רד"ק: בדברי הימים הוא נקרא ישמעאלי. שבי היה ישראלי אלא שהיה גר בארץ ישמעאל. בשם אביו כתב שכאשר שבי היה גר בישראל, היו קוראים לו ישמעאלי וכאשר היה גר בארץ ישמעאל היו קוראים לו ישראלי. בשם חז"ל כתב ששבי חגר חרבו כישמעאלי והכריח את שאול לקבל את הדין של "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית", ומנע את פסילתו של דוד מהמלכות.
[90] מצודות. רד"ק: ישי נקרא נחש בשמו של השני. בשם חז"ל כתב שישי נקרא כך משום שהוא מת בעוונו של נחש. בשם אביו כתב שנקרא כך משום שיצאו ממנו צפעונים שהרגו באומות העולם. כמו"כ הסביר רד"ק את לשון הפסוק "אשר בא" וכתב שהכוונה שבא עליה לפני שהוא התחתן איתה.
[91] תרגום.
[92] מלבי"ם: עד עתה לא היה מי שעזר לדוד, ורק כשהוא הגיע אל מחניים התחילו לעזור לו. הסיבה היא שדוד קיבל את עונשו שאבשלום בא על פילגשי אביו, ומעתה נתן ה' לאחרים שיעזרו לו.
[93] רד"ק. רש"י: מדובר על חנון בן נחש, אך הרד"ק כתב שרחוק שדוד החיה את חנון, שהרי דוד הרג את כל העמונים, אלא אם נומר שחנון התגייר.
[94] רד"ק.
[95] מצודות. תרגום: מדובר על סדינים. רד"ק: מדובר בכלי ממנו היו שופכים מים על הידיים, ומשכב הוא מלשון שכבה.
[96] רש"י. מצודות כתב שהכוונה היא למזרקים, אך לא הבנתי למה שימשו.
[97] דעת מקרא.
[98] מצודות. מהר"י קרא: כלים אלה היו עשויים מעץ.
[99] דעת מקרא.
[100] מצודות.
[101] מצודות.
[102] מצודות.
[103] מצודות.
[104] מצודות.
[105] מצודות.
[106] מצודות.