דברים פרק ד

דברים פרק ד

(א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עם ישראל! תשמע עכשיו אל החוקים והמשפטים שאני (משה) מלמד אתכם על מנת שתקיימו אותם, לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם (תקיימו את המצוות) כדי שתזכו לחיים וכדי שתזכו להיכנס ולרשת את ארץ ישראל: (ב) לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אין להוסיף על אף מצווה שאני מצווה אתכם, כגון לקבוע שיהיו חמש פרשיות בתפילין במקום ארבע,[1] וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ וכן לא תחסרו חלק ממצווה שאני מצווה אתכם, כגון לעשות שלש פרשיות בתפילין במקום ארבע,[2] לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אלא תשמרו את המצוות בדיוק כפי שצוויתי אתכם[3]: (ג) עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק בְּבַעַל פְּעוֹר אתם רואים את מה שעשה ה' למי שעבד עבודה זרה שנקראת בעל פעור, כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר כל מי שעבד את בעל פעור בתור עבודה זרה, הִשְׁמִידוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ ה' השמיד אותו והרג אותו[4]: (ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם אתם דבקתם בה' על ידי שלא עבדתם את בעל פעור, ולפיכך אתם כולכם חיים היום, בניגוד למי שעבד את בעל פעור שמת כעונש על חטאו[5]: (ה) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם הביטו, בעבר לימדתי אתכם,[6] חֻקִּים מצוות שאין טעמם ידוע,[7] וּמִשְׁפָּטִים דינים,[8] כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְקֹוָק אֱלֹהָי (לימדתי אתכם חוקים ומצוות) כמו שה' ציווה אותי, לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ (לימדתי אתכם חוקים ומצוות כדי) שתקיימו אותם בארץ ישראל[9]: (ו) וּשְׁמַרְתֶּם תלמדו את המצוות,[10] וַעֲשִׂיתֶם תעשו את מעשי המצוות, כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים קיום המצוות מראה על חכמתם של עם ישראל בעיני הגויים, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה הגויים ישמעו את כל המצוות, וְאָמְרוּ הגויים יאמרו לאחר שיראו את עם ישראל מקיים את המצוות, רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה עם ישראל הוא עם חכם ונבון. משה אומר לבני ישראל שגם הגויים מבינים שהמצוות שעם ישראל מקיים הן מצוות עם טעם והגיון (אולם, יש מצוות שאין טעמם ידוע), ולכן האומות משבחים את עם ישראל ואומרים שעם ישראל הוא עם חכם ונבון שהרי הוא מקיים את מצוות ה'[11]: (ז) כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל האם יש עוד עם גדול, אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ (האם יש עוד עם גדול) שיש לו א-ל כל כך קרוב אליו שהוא מקבל את תפילותיו, כמו שה' שומע את תפילת עם ישראל. עם ישראל הוא עם ייחודי בכך שהוא יכול לפנות אל ה',[12] בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו ה' שומע את תפילותינו בכל פעם שאנחנו מתפללים אליו: (ח) וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם האם יש עוד עם גדול שיש לו חוקים ומשפטים הוגנים,[13] כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם (האם יש עוד עם גדול שיש לו חוקים ומשפטים הוגנים) כמו כל התורה שאני נותן לכם: (ט) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד גם אם אתה שוכח דברים אחרים תיזהר מאוד,[14] פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ (תיזהר מאוד) שמא תשכח את מה שעיניך ראו במעמד מתן תורה בהר סיני, וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ שמא הדברים שראית במעמד מתן תורה בהר סיני כבר לא יהיו חקוקים על לבך, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ אני מצווה אותך, שלא רק שלא תשכח את הדברים, אלא שתודיע את מה שראית במעמד נתינת התורה בהר סיני, לצאצאיך שלא ראו בעיניהם את מעמד הר סיני: (י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב (ומה אני מצווה אותך לא לשכוח?) את היום בו עמדת לפני ה' בהר סיני, בֶּאֱמֹר יְקֹוָק אֵלַי כאשר ה' אמר לי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי (ה' אמר לי) תאסוף אליי את עם ישראל ואשמיע להם את התורה, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי שאותם שעמדו בהר סיני ילמדו לירא את ה' על ידי קבלת התורה, כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה כל זמן שהם חיים בארץ ישראל,[15] וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן ואלו שעמדו בהר סיני ילמדו את בניהם לירא את ה'[16]: (יא) וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר התקרבתם ועמדתם תחת הר סיני, וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם באמצע המעגל שהקיף את הר סיני בער עמוד אש שהגיע עד השמים,[17] חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל והמראה שהתגלה אל עם ישראל היה מורכב מחשך, ענן, וערפל: (יב) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ ה' דיבר עם העומדים תחת הר סיני מתוך האש, קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים בזמן העמידה מול הר סיני, העם שומע רק קול מתוך האש, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים ואין אתם רואים את ה' מדבר אליכם, זוּלָתִי קוֹל רק שמעתם את קולו של ה': (יג) וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת ה' אמר לכם את הדברים שעליהם ציווה אתכם בהר סיני, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים (ה' אמר לכם את) עשר הדברות, וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים ה' כתב את עשר הדברות על שני לוחות האבנים: (יד) וְאֹתִי צִוָּה יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם ה' ציווה אותי בהר סיני ללמד אתכם דברים נוספים, חוץ מהתורה שבכתב שניתנה לכם בהר סיני, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ה' ציווה אותי ללמד אתכם חוקים ומשפטים שניתנו רק בתורה שבעל פה,[18] לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ כדי שתקיימו מצוות אלה בארץ ישראל: (טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם תשמרו על הנפש שלכם בכך שלא תעבדו עבודה זרה,[19] כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ (תישמרו מלעבוד עבודה זרה) היות ולא ראיתם דמות של עבודה זרה בשעה שה' דיבר איתכם בהר סיני, וממילא ראיתם שאין צורך בעשיית דמות גשמית כדי לעבוד את ה': (טז) פֶּן תַּשְׁחִתוּן שמא (על ידי עשיית עבודה זרה), תשחיתו את הנפש שלכם, וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל (שמא תשחיתו את הנפש שלכם) על ידי עשיית פסל לעבודה זרה, תְּמוּנַת כָּל סָמֶל (שמא תעשו) צורה, תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה (שמא תעשו) צורה של זכר או נקבה: (יז) תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ (או שמא תעשו) תבנית של בהמה הנמצאת בארץ, תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם (או שמא תעשו) תבנית של עוף העף בשמיים: (יח) תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה או שמא תעשו תבנית של שקצים הרומשים באדמה, תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ או שמא תעשו תבנית של דגים שנמצאים בים שנמוך יותר מהארץ: (יט) וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וכן תיזהר שמא תזקוף את עיניך ותסתכל בשמים,[20] וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים ותראה את השמש, הירח ואת הכוכבים, כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם השמש, הירח והכוכבים נקראים בשם צבא השמים, וְנִדַּחְתָּ תיטה מדרכך הטובה,[21] וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם ואתה תעבוד את צבא השמים כעבודה זרה, אֲשֶׁר חָלַק יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים ה' זימן את צבא השמים לכל העולם כדי שיאירו בעולם,[22] תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם ה' הציב את צבא השמים מתחת לשמים: (כ) וְאֶתְכֶם לָקַח יְקֹוָק וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל אבל אתכם הוציא ה' מכור הברזל, כלי ששמים אותו על גבי האש כדי לזקק זהב.[23] כשם שזיקוק הזהב מוציא ממנו את הפסולת שנמצאת בזהב, כך עם ישראל הופרש מהעבודה זרה, מִמִּצְרָיִם ה' הוציא אתכם מכור הברזל שבמצרים, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה (ה' הוציא אתכם ממצרים) כדי שתעבדו אותו: (כא) וַיקֹוָק הִתְאַנַּף בִּי ה' כעס עליי,[24] עַל דִּבְרֵיכֶם בגלל מעשיכם,[25] וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה ה' נשבע שלא אעבור את הירדן ולא אכנס לארץ ישראל: (כב) כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת (וזאת הסיבה שאני צריך להזהיר אתכם עכשיו על איסור עבודה זרה[26]) אני (משה) הולך למות בעבר הירדן המזרחי, אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן גם עצמותיי אינן עוברות את נהר הירדן לעברו המערבי ואינן נכנסות לארץ ישראל,[27] וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת ואילו אתם תעברו את הירדן לעברו המערבי ותיכנסו לארץ ישראל: (כג) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם תיזהרו לכם, פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם שמא אתם תשכחו את הברית שה' כרת אתכם, וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ ואתם תעשו פסל שה' ציווה אתכם שלא לעשותו[28]: (כד) כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא (הסיבה שאתם צריכים לחשוש מעשיית פסלים היא) כיוון שה' הוא כמו אש שאוכלת את האדם העובד עבודה זרה,[29] אֵל קַנָּא ה' מתרגז ומתנקם במי שעובד עבודה זרה[30]: (כה) כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים כאשר תחיה בארץ ישראל במשך זמן רב כך שאתה כבר תוליד בנים ונכדים בארץ ישראל, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ תהיו שנים רבות בארץ ישראל,[31] וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כֹּל (אם) תשחיתו את מעשיכם ותעשו פסל כלשהוא, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עשיית הפסל היא עשיית הרע בעיני ה', לְהַכְעִיסוֹ ועל ידי שתעשו פסל, ה' יכעס ויסלק שכינתו מישראל[32]: (כו) הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אני (משה) מעמיד כעדים את השמים והארץ שאם תעבדו עבודה זרה,[33] כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אתם תגלו מהארץ שאתם עוברים את הירדן כדי לרשת אותה, אתם תגלו מארץ ישראל, לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ לא תחיו בארץ ישראל לאורך הרבה שנים, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן שהרי אתם תושמדו: (כז) וְהֵפִיץ יְקֹוָק אֶתְכֶם בָּעַמִּים ה' יפזר אתכם בין העמים השונים, וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם יישארו מכם רק מעט בכל אחד מהעמים. כלומר: עם ישראל יתפזר בין העמים  ובכל מקום יהיו רק מעט אנשים מבני ישראל,[34] אֲשֶׁר יְנַהֵג יְקֹוָק אֶתְכֶם שָׁמָּה (אתם תתפזרו בעמים) שה' ינהיג אתכם לאותן ארצות: (כח) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אתם תעבדו בגלות עמים שעובדים עבודה זרה העשויה בידי אדם מעצים ואבנים,[35] אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן העבודה זרה שעובדים העמים שישלטו על בני ישראל בגלותם, אינה מסוגלת לראות או לשמוע או לאכול או להריח: (כט) וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ אתם תחזרו בתשובה בגלות על ידי שתבקשו לחזור אל ה' ותמצאו את ה', וה' יקבל את תשובתכם, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (הסיבה שתמצאו את ה' היא) כיוון שתדרשו את ה' בכל לבכם ובכל נפשכם: (ל) בַּצַּר לְךָ כשיבואו עליך צרות, וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כל הצרות האלה ימצאו אותך, כל הצרות האלו יבואו עליך, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בזמן שיבוא משיח,[36] וְשַׁבְתָּ עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ תחזור בתשובה אל ה', וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ אתה תשמע בקול של ה': (לא) (הסיבה שה' יקבל את תשובת עם ישראל היא) כִּי אֵל רַחוּם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ ה' הוא רחמן, לֹא יַרְפְּךָ ה' לא יתרפה מלהחזיק קרוב אליו את עם ישראל,[37] וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ ה' לא ייתן שישמידו את עם ישראל, גם בגלות, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם ה' לא ישכח את הברית שכרת עם אבותיך: (לב) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ תשאל על הימים שהיו לפניך מתחילת בריאת העולם ועד היום,[38] וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם וכן תשאל בכל המקומות בעולם, מקצה אחד של העולם ועד לקצהו השני,[39] הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ האם היה כדבר הזה (שמפורש בפסוק הבא): (לג) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה האם היה עם אחר ששמע את קולו של ה' כמו שאתה שמעת בהר סיני, וַיֶּחִי (והעם ששמע את קולו של ה') המשיך לחיות לאחר שמיעת קולו של ה': (לד) אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי האם יש אל אחר שעשה כל כך הרבה ניסים כשהוציא עם משעבודו על ידי עם אחר,[40] בְּמַסֹּת בניסים,[41] בְּאֹתֹת בסימנים, כמו "מזה בידך",[42] וּבְמוֹפְתִים עשר המכות,[43] וּבְמִלְחָמָה הטבעת המצרים בים,[44] וּבְיָד חֲזָקָה ביד תקיפה, וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה זרוע מורמת באוויר, שאם לא יספיקו מכות אלו של "מופתים" או "מלחמה", ה' ימשיך להכות את המצרים במכות נוספות,[45] וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים מחזות גדולים,[46] כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם (האם יש עם בעולם שה' הוציא אותו משעבוד של עם אחר בניסים כל כך גדולים) כמו שה' עשה באנשי מצרים,[47] לְעֵינֶיךָ אתה ראית את הניסים שקרו במצרים בעיניים שלך: (לה) אַתָּה הָרְאֵתָ הראו לך,[48] ה' הראה לך על ידי עשיית הניסים, לָדַעַת כדי שתדע, כִּי יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים שה' הוא האל היחיד, אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ אין עוד אלוה חוץ מה': (לו) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ מהשמים ה' השמיע אליך את קולו כדי שתירא ממנו,[49] וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה בארץ (במעמד הר סיני) ראית את האש הגדולה של ה', וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ ושמעת את קולו של ה' מתוך האש בהר סיני: (לז) וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ (סיבה נוספת שה' בחר בעם ישראל ועשה לעיניו את כל הניסים היא) בגלל שה' אהב את האבות: אברהם, יצחק ויעקב,[50] וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וה' בחר בצאצאיהם של  האבות אחריהם, וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו ה' הוציא אותך בעצמו,[51] בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם (ה' הוציא בעצמו אותך) ממצרים בכוחו הגדול: (לח) לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ (ה' הוציא את עם ישראל ממצרים) כדי לגרש מפני עם ישראל, עמים גדולים יותר וחזקים יותר מעם ישראל,[52] לַהֲבִיאֲךָ כדי להביא את עם ישראל לארץ כנען, לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כדי שעם ישראל יירש את ארצם של העמים החזקים, כַּיּוֹם הַזֶּה כמו שאתה רואה היום שכבר התחלת לרשת את עבר הירדן המזרחי, וכך אתה תנחל גם את עבר הירדן המערבי[53]: (לט) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ תדע היום ותחקוק את הדבר על ליבך,[54] כִּי יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד שה' הוא האל היחיד בשמיים ועל הארץ: (מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תשמור את החוקים והמצוות של ה' שאני (משה) מצווה אותך (בני ישראל) היום, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ יהיה לך טוב כשתקיים מצוות אלו, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ (אם תקיים את המצוות) יהיה טוב גם לבניך, וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים (על ידי קיום המצוות והחוקים של ה') אתה תאריך ימים בארץ ישראל: (מא) אָז אחרי שמשה סיים לדבר את הדברים האלה,[55] יַבְדִּיל מֹשֶׁה (לאחר שמשה סיים לומר דברים אלה) הפריש משה, (ובהמשך מפרש את מטרת ההפרשה),[56] שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן (משה הפריש) שלש ערים הנמצאות בעבר הירדן, מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ (שלשת הערים נמצאות בעבר הירדן) בצד המזרחי של הירדן שהוא הכיוון בו השמש זורחת[57]: (מב) לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ (מטרת הפרשת הערים האלה היא) כדי שיברחו לשם הרוצחים. אך לא כל רוצח יכול להישאר מוגן בעיר מקלט, אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת רק מי שירצח את חברו בלי כוונה, וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ והרוצח לא שנא את הנרצח, מִתְּמֹל שִׁלְשׁוֹם מאתמול או משלשום, דהיינו: הרוצח לא שנא את הנרצח לפני הרצח, וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל הרוצח בשגגה יברח לאחת משלש הערים שהפריש משה, וָחָי על ידי שיברח לעיר המקלט, הרוצח בשגגה יחיה, הואיל וגואל הדם לא יוכל להרוג אותו כל עוד הוא נמצא בעיר מקלט: (מג) אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי במישור שנמצא בנחלת שבט ראובן, הפריש משה את העיר בצר, כדי שתשמש לעיר מקלט, וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי בחבל הארץ שנקרא גלעד שנמצא בנחלת שבט גד, הפריש משה את העיר רמות, כדי שתשמש לעיר מקלט, וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי בחבל הארץ שנקרא בשן שנמצא בנחלת מנשה, הפריש משה את העיר גולן, כדי שתשמש לעיר מקלט: (מד) וְזֹאת הַתּוֹרָה מה שמשה עתיד לומר בפרקים הבאים היא התורה, אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (זוהי התורה) שסידר משה, שביאר משה לפני בני ישראל[58]: (מה) אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם חוקים אלה אמר משה לבני ישראל בשעה שיצאו ממצרים, (ועכשיו משה רק חוזר ושונה אותם לבני ישראל בערבות מואב)[59]: (מו) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן (משה ביאר לישראל את התורה) בעבר הירדן המזרחי, בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר במישור שנמצא מול בית פעור, בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן בתחומי גבול ארצו של סיחון מלך האמורי שישב בעיר חשבון, אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם (אותו סיחון) שמשה ובני ישראל השמידו כשיצאו ממצרים: (מז) וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן בני ישראל ירשו את ארצו של סיחון ואת ארצו של עוג מלך הבשן, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי (סיחון ועוג הם) שני מלכי האמורי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח שָׁמֶשׁ סיחון ועוג ישבו בעבר הירדן שבו זורחת השמש, בעבר הירדן המזרחי: (מח) מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן גבולות ארצם של סיחון ועוג היו מהעיר ערער שנמצאת על שפת נחל ארנון ועד להר החרמון שנקרא גם הר שיאון: (מט) וְכָל הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה הערבה שנמצאת בעבר הירדן המזרחי, נכללה גם היא בגבול ארצם של סיחון ועוג, וְעַד יָם הָעֲרָבָה עד לים המלח, תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה ועד למרגלות הר שנקרא "הר הפסגה":

[1] רש"י.

[2] עפ"י רש"י.

[3] עפ"י אונקלוס. דעת מקרא מפרש שחלק זה של הפסוק מוסב על פס' א': "שמע אל החוקים ... לשמור" ואיסור ההוספה והגירעון הוא בסוגריים. אוה"ח מפרש שאיסור הגריעה הוא גם כאשר המטרה היא לקיים את התורה כמו שלא רצו להרוג את זמרי כדי שלא יהרגו את מי שבועל ארמית.

[4] אונקלוס. ספורנו: מי שהלך אחרי בעל פעור חשב שיוכל להישמר מאיסור ע"ז ולכן לא נשמר מאיסור הזנות שהיא עצמה אסורה משום חשש לבוא בסוף לע"ז, אך בסופו של דבר "הגירעון" שלהם הביא אותם לידי ע"ז.

[5] ספורנו.

[6] אונקלוס. רמב"ן: לשון הווה.

[7] רמב"ן וכלי יקר.

[8] רמב"ן. הסיבה שצריך להזהיר דווקא על דברים אלו הוא מפני שהם צריכים יותר חיזוק: החוקים, בגלל שאין טעמם ידוע, והמשפטים, בגלל חשיבותם, היות והעולם עומד על המשפט. כלי יקר: משפטים הם המצוות שטעמם גלוי.

[9] רמב"ן:הסיבה להדגש בא"י הוא משום שרצה לכלול את כל המצוות, ולכלול עימם את המצוות התלויות בארץ, או שעיקר קיון המצוות הוא רק בא"י כשיטתו במקומות נוספים.

[10] רש"י. לרש"י, יש כאן שני שלבים: לימוד המצווה שהיא תנאי לשלב השני שהיא קיום המצווה, או עשייתה בלשון הפסוק. אונקלוס מתרגם שמירה מלשון שמירת המצווה.

[11] כלי יקר: "רק" בא למעט שחכמת עם ישראל היא רק בחכמות התורה או שהיא באה למעט את העמים האחרים מחכמות התורה.

[12] אונקלוס. א"ע: בחכמתו.

[13] רש"י.

[14] א"ע.

[15] א"ע. הסיבה היא שםע ישראל אינו יכול לקיים מצוות כשאחרים שולטים בו.

[16] רש"י.

[17] א"ע.

[18] רש"י. רשב"ם: ללמד את עשרת הדברות. א"ע: את כל המצוות, שכל המצוות ניתנו למשה בהר סיני ורק משה ציווה את בנ"י את המצוות בתקופות אחרות במדבר.

[19] רמב"ן.

[20] אונקלוס.

[21] עפ"י אונקלוס וא"ע.

[22] עפ"י אונקלוס ורש"י בפירושו הראשון. רש"י בפירושו השני: ה' זימן אותם לעולם כדי לטעות ושיעבדו ע"ז. א"ע ורמב"ן: העמים נתונים לממשלת המזלות, בניגוד לעם ישראל שנמצא תחת שלטונו של ה'.

[23] עפ"י רש"י.

[24] רש"י.

[25] רש"י.

[26] ספורנו ורמב"ן. כלי יקר: משה מסביר מדוע ה' הורג אותו על חטאו ואינו משמיד את השמש למרות שהשמש גורמת לחטא ע"י שעובדים אותה: משה הוא אדם פרטי והעולם ימשיך להתקיים גם בלעדיו לעומת השמש שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיה ולכן אין לאבד את העולם כולו בשביל השוטים העובדים אותה.

[27] רש"י.

[28] רש"י.

[29] עפ"י ספורנו ורמב"ן. רמב"ן מוסיף שהכוונה היא למידת הדין וע"כ נאמר לאורך ספר דברים "ה' אלוקיך". א"ע: ה' הוא כאש אוכלת.

[30] רש"י.

[31] עפ"י אונקלוס. רש"י: הקב"ה עשה חסד בכך שהקדים את גלות ישראל שנתיים כדי שלא יתמלא מניין "ונושנתם" וכך לא הושמדו.

[32] ספורנו.

[33] אונקלוס.

[34] רמב"ן.

[35] עפ"י אונקלוס ורש"י ורשב"ם. שהרי כבר גלו בגלל שעבדו ע"ז. רמב"ן: עצם הישיבה בחו"ל היא ע"ז.

[36] ספורנו.

[37] עפ"י רש"י וא"ע.

[38] רש"י.

[39] רש"י.

[40] רש"י.

[41] אונקלוס. רש"י: ע"י נסיונות, כמו "התפאר עלי".

[42] רש"י.

[43] רש"י וא"ע.

[44] רש"י א"ע: מכת בכורות.

[45] ספורנו א"ע: בעמוד ענן ואש.

[46] אונקלוס. א"ע: טביעת המצרים.

[47] א"ע. שהרי כתוב בפס' גם על קריעת ים סוף.

[48] עפ"י אונקלוס ורש"י וא"ע.

[49] א"ע. ספורנו: כדי להביא את עם ישראל למדרגת הנבואה.

[50] עפ"י רש"י.

[51] רש"י: לפניו או בפני האבות. א"ע בפירושו הראשון: בכעס. א"ע בפירושו השני: ע"י מלאך ובפירושו השלישי: בעצמו.

[52] רש"י.

[53] רש"י ורשב"ם.

[54] דעת מקרא.

[55] עפ"י ספורנו.

[56] אונקלוס.

[57] רש"י.

[58] אונקלוס. רמב"ן בפרק א' פסוק א': הסיבה שהתורה חזרה לומר "וזאת התורה אשר שם משה" היא מפני שבתחילת ספר דברים כתוב שמשה התחיל לבאר את מצוות התורה, אך התורה הפסיקה בדברי הפתיחה של משה רבינו, ועתה חוזר משה לומר את כל המצוות.

[59] רש"י. אוה"ח: היה מוכן לפני ה' שיכו את סיחון מעת יציאתם ממצרים.