דברים פרק יא

דברים פרק יא

(א) וְאָהַבְתָּ אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עליכם לאהוב את ה', וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ תשמרו על מי שה' שומר עליו, כמו הגרים, היתומים והאלמנות,[1] וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים וכן תשמרו ותקיימו את כל מצוות ה': (ב) וִידַעְתֶּם הַיּוֹם פיתחו את ליבכם כדי להבין,[2] כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אינני מצווה את בניכם שלא ראו את ההנהגה הניסית של ה' ושלא ראו את ייסורי ה', את הדרך בה הנהיג ה' את ישראל במדבר,[3] אֶת גָּדְלוֹ (אינני מצווה את בניכם שלא ראו את) גודלו של ה', אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה (אינני מצווה את בניכם שלא ראו את) ידו התקיפה של ה',[4] וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה (אינני מצווה את בניכם שלא ראו את) ידו המורמת של ה' כדי להכות במי ששב לחטוא[5]: (ג) וְאֶת אֹתֹתָיו (אינני מצווה את בניכם שלא ראו את) אותותיו של ה', כמו הפיכת המטה לנחש, וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ (אינני מצווה את בניכם שלא ראו את) המעשים שעשה ה' לפרעה ולמצרים בארץ מצרים (הכוונה היא לעשר המכות): (ד) וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וכן אינני מצווה את הבנים שלכם שלא ראו את מה שה' עשה למצרים על ים סוף, שם ה' הציף את מי ים סוף על המצרים, וַיְאַבְּדֵם יְקֹוָק עַד הַיּוֹם הַזֶּה ה' גרם לאובדן המצרים עד היום. אפילו בזמן בו משה מדבר עם ישראל, מצרים לא חזרה לעוצמה בה הייתה לפני יציאת מצרים[6]: (ה) וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה (וכן אינני מצווה את בניכם שלא ראו) את כל הניסים שה' עשה איתכם במדבר, שנתן לכם את המן, עד שהגעתם לפתחה של ארץ ישראל[7]: (ו) וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם (וכן אינני מצווה את בניכם שלא ראו) את הנס שעשה ה' כאשר האדמה פתחה את פיה כדי לבלוע את דתן ואבירם, וְאֶת בָּתֵּיהֶם (וכן פתחה הארץ את פיה כדי לבלוע את) נשיהם ובניהם של דתן ואבירם,[8] וְאֶת אָהֳלֵיהֶם (וכן פתחה הארץ את פיה כדי לבלוע את) האוהלים של דתן ואבירם, וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם (וכן פתחה הארץ את פיה כדי לבלוע את) הממון שמעמיד את האדם על רגליו,[9] בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל נס פתיחת פה האדמה היה במעמד כל עם ישראל וכל ישראל ראו בעיניהם את הנס מתקיים: (ז) כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אלא אני מצווה אתכם שחלק גדול מכם ראה בעיניו,[10] אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְקֹוָק הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה (חלק גדול מכם ראה בעיניו) את כל מעשי הניסים שה' עשה לישראל: (ח) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תקיימו את כל המצוות שאני מצווה אתכם היום לקיימן, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ הסיבה שאתם צריכים לקיים את המצוות כולן היא כדי שבשכר קיום המצוות תהיו מספיק חזקים כדי להיכנס לארץ ישראל ולכבוש את הארץ: (ט) וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם סיבה נוספת שעליכם לקיים את המצוות היא כדי שתיזכו לאריכות ימים בארץ שה' נשבע לאבותיכם לתת להם ולצאצאיהם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ ארץ ישראל שהיא ארץ משובחת המוציאה חלב ודבש[11]: (י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ שהרי הארץ שאתם באים לשם, ארץ ישראל, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם (ארץ ישראל) אינה כארץ מצרים ממנה יצאתם, אלא ארץ ישראל יותר טובה ממצרים,[12] אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ (אחת ממעלותיה של ארץ ישראל בהשוואה לארץ מצרים היא) במצרים, אתה צריך ללכת הרבה כדי להביא את המים מהיאור ולהשקות את השדה שזרעת,[13] כְּגַן הַיָּרָק כמו גינת ירק, שצריך להוסיף לה מים חוץ ממי הגשמים, כך גם במצרים יש צורך להשקות את השדות במים נוספים על מי הגשמים. אך בארץ ישראל, ה' משקה את כל השדות על ידי מי גשמים, והאדם אינו צריך לטרוח ולהשקות את שדותיו[14]: (יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים בארץ ישראל יש הרים, המשובחים לזריעה,[15] וּבְקָעֹת וכן יש בארץ ישראל חלקי ארץ מישוריים משובחים לעבודת האדמה,[16] לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם המים שאתה שותה ומשקה את שדותיך מגיעים מהגשם וללא טרחה, בניגוד למצרים שם המים מגיעים מהיאור: (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ ה' תמיד מסתכל לראות אם בני ישראל היושבים בארץ ישראל ראויים לסיפוק צרכיהם,[17] תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ ה' תמיד מסתכל לראות מה חסר בארץ ישראל, ואם ישראל ראויים, ה' מספק חיסרון זה,[18] מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה בראש השנה נקבע מה יהיה בארץ ישראל לאורך כל השנה: איך כמויות המים יתחלקו בין השדות ובאלו זמנים ירדו גשמים[19]: (יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם אם תקבלו על עצמכם לשמור את מצוותי שאני מצווה אתכם היום לקיימן,[20] לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם סיבת קיום המצוות תהיה לאהבת ה' ולא לשם כבוד,[21] וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם ואם אתם תעבדו את ה' בכל ליבכם ונפשכם[22]: (יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ אני (ה') אוריד גשם בזמן שתהיה תועלת גדולה יותר. ישנם זמנים בהם ירידת הגשמים מועילה יותר וישנם זמנים בהם ירידת אותה כמות של מים מועילה פחות. ה' אומר שאם בני ישראל יקיימו את התורה, הוא יוריד את הגשמים בזמנים בהם בירידתם תהיה תועלת גדולה יותר,[23] יוֹרֶה (אם תקיימו את המצוות, ה' יוריד לכם) גשם שיורד לאחר הזריעה שנקרא יורה,[24] וּמַלְקוֹשׁ (וכן, אם תקיימו את המצוות, ה' יוריד לכם) גשם היורד סמוך לקציר שנקרא מלקוש,[25] וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תאסוף את התבואה שלך, וְתִירֹשְׁךָ וכן תאסוף ענבים מהכרמים שמהם תוכלו להכין גם יין, וְיִצְהָרֶךָ וכן תאסוף זיתים מעצי הזית שלך ומהם תוכלו להכין שמן: (טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ אני (ה') אתן עשבים בשדה, כדי שבהמותיך יוכלו לאכול עשבים אלו, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ אתה תאכל ותשבע מהדגן, תירוש ויצהר[26]: (טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם היזהרו שמא יטעה ליבכם,[27] וְסַרְתֶּם (וכתוצאה מטעיית הלב) אתם תיסטו מהדרך הטובה,[28] וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם (אתם תיסטו) ותעבדו עבודה זרה ותשתחוו לעבודה הזרה: (יז) וְחָרָה אַף יְקֹוָק בָּכֶם ה' יתרגז עליכם,[29] וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר השמים יעצרו את ירידת הגשמים, ולא ירדו גשמים, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ האדמה לא תצמיח פירות ותבואה, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְקֹוָק נֹתֵן לָכֶם אתם תיגלו במהירות מהארץ הטובה שה' ייתן לכם, אתם לא תאריכו ימים על אדמת ארץ ישראל[30]: (יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם לאחר שתיגלו, עליכם לקיים את מצוות ה', כדי שכאשר תחזרו לארץ ישראל, תהיו מורגלים בקיום המצוות. ביאור הדברים הוא שלמרות שעיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל, הרי שבני ישראל צריכים לקיים מצוות גם בזמן שהם גלו לחוץ לארץ, כדי שכאשר הם יחזרו לארץ ישראל, הם יהיו מורגלים בקיום המצוות,[31] וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם עליכם לקשור את פרשות שמע על ידכם ובין עיניכם. הכוונה היא למצוות תפילין, כאשר מיקום התפילין של יד הוא על הזרוע ומקום תפילין של ראש הוא מעל לבין העיניים במקום תחילת צמיחת השערות: (יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם עליכם ללמד את בניכם לדבר בדברי תורה בכל מצב:[32] בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ עליכם ללמד את בניכם לדבר בדברי תורה גם כאשר אתם יושבים בבתיכם, וגם כאשר אתם הולכים בדרך, גם בזמן שאתם שוכבים לישון וגם בזמן שאתם קמים בבוקר: (כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ עליך לכתוב את פרשיות שמע על קלף, ויש לקבוע את הקלף על קורות הבתים ועל קורות השערים[33]: (כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם הסיבה שעליכם לקיים את המצוות היא כדי שתאריכו ימים על אדמת ארץ ישראל, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ (תאריכו ימים על אדמת ארץ ישראל) כמו הימים שהשמים נמצאים על הארץ, כלומר, לאורך כל שנות קיום העולם[34]: (כב) כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ אם תשמרו את כל המצוות שאני מצווה אתכם, ועכשיו מפרט משה לאלה מצוות הוא מתכוון, לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שתאהבו את ה', לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו ושתלמדו ממידות ה': כמו שה' רחמן, כך אתם צריכים להיות רחמנים,[35] וּלְדָבְקָה בוֹ וכן שתהיה כל מחשבתכם להידבק בה' ולא תהיה לנו שום מטרה אחרת בחיים[36]: (כג) וְהוֹרִישׁ יְקֹוָק אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם ה' יגרש את יושבי הארץ מפניכם, וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם אתם תנצחו עמים גדולים וחזקים מכם: (כד) כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה כל מקום בארץ ישראל עליו תדרוך כף רגלכם יהיה שלכם, ועכשיו מפרט משה את גבולות הארץ, מִן הַמִּדְבָּר המדבר הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל,[37] וְהַלְּבָנוֹן הלבנון הוא הגבול הצפוני של ארץ ישראל, מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת בצפון מזרח נהר הפרת הוא הגבול של ארץ ישראל, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם הים התיכון הוא הגבול המערבי של ארץ ישראל[38]: (כה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם אף אחד מיושבי הארץ לא יעיז להתייצב מולכם ולהילחם נגדכם,[39] פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם ה' יגרום שיושבי הארץ יפחדו מכם ויהיו מלאי אימה מכם, כמו שכבר בעבר הבטיח לכם ה' שיטיל מורא על יושבי הארץ מפניכם[40]:

(כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם הביטו, היום אני (משה) מסדר לפניכם (לפני בני ישראל),[41] בְּרָכָה וּקְלָלָה את הברכות והקללות שבעתיד ייאמרו בהר גריזים ובהר עיבל, לאחר שתיכנסו לארץ: (כז) אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם אני נותן לכם את הברכה על מנת שתקיימו את מצוות ה', שאני היום מצווה אתכם לקיימן[42]: (כח) וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם את הקללה אני נותן לפניכם למקרה שתיסטו מהדרך שציוויתי אתכם ולא תקיימו את מצוות ה', לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם (אני נותן לפניכם את הקללה למקרה שאתם תיסטו מהדרך עליה אני מצווה אתכם) ותלכו ותעבדו עבודה זרה. כשאתם עובדים עבודה זרה, הרי שזה נחשב כאילו סרתם מכל הדרך שה' ציווה אתכם, כיוון שמי שמאמין בה' אינו יכול כלל לעבוד עבודה זרה[43]: (כט) וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ כאשר ה' יכניס אתכם לארץ ישראל, אתם תקיימו מעמד "ברכה וקללה" בהר גריזים ובהר עיבל, וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים ובמעמד הברכה והקללה, כאשר הלויים יברכו את מי שהולך בדרך ה', הלויים יעמדו כלפי הר גריזים,[44]  וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל וכשהלויים יקללו את אלה שאינם מקיימים את מצוות ה', הם יפנו כלפי הר עיבל[45]: (ל) הֲלֹא הֵמָּה הלא הם, הר גריזים והר עיבל, נמצאים,[46] בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ במרחק גדול, בעבר הירדן בצד המערבי (שזהו הכיוון שהשמש שוקעת בו),[47] בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה הר גריזים והר עיבל נמצאים במישור הערבה שם יושבים הכנענים, מוּל הַגִּלְגָּל (הר גריזים והר עיבל נמצאים) במרחק גדול מהגלגל,[48] אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה (הר גריזים והר עיבל נמצאים) ליד אלוני מורה, כלומר: באזור שכם[49]: (לא) כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כאשר אתם תעברו את נהר הירדן כדי לרשת את ארץ ישראל, ואתם תיכבשו את הארץ ותתיישבו בה, תקיימו את מה שאני מצווה אתכם בפסוק הבא: (לב) וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם תקיימו את כל החוקים והמשפטים שאני מצווה אתכם היום לקיימם, ובפסוק הבא מתחיל משה לפרט את המצוות עליהן הוא מדבר:

[1] רמב"ן בפירושו השני. בפירושו הראשון פירש הרמב"ן שהכוונה היא להיזהר מלחטוא לפני ה'.

[2] רש"י.

[3] רשב"ם.

[4] אונקלוס.

[5] ספורנו.

[6] א"ע לפי פשוטו וספורנו. רמב"ן הבין בדברי א"ע שהכוונה היא שאותם אלו שרדפו אחרי בנ"י, נמחו לדורות.

[7] א"ע. רמב"ן חולק על גישתו של הא"ע וסובר שמדובר בפסוקים אלו בכל מיני עונשים בהזדמנויות שונות שניתנו למצרים ולבנ"י.

[8] א"ע.

[9] רש"י.

[10] רש"י.

[11] אונקלוס.

[12] רש"י.

[13] רש"י.

[14] רש"י.

[15] רש"י.

[16] רש"י.

[17] ספורנו. אונקלוס: ה' תובע לראות מה חסר לארץ.

[18] רש"י.

[19] עפ"י רש"י והגמ' בר"ה יז:

[20] אונקלוס. רש"י: כפל "שמוע תשמעו" הוא לומר שאם ישמעו בישן יזכו לשמוע בחדש.

[21] רש"י.

[22] רש"י בפירושו השני: כאן האזהרה היא לציבור ולא ליחידים, ולכן התוספת כאן על מה שנאמר כבר בפרשה ראשונה של שמע. בפירושו הראשון כתב רש"י שהכוונה ה"עבודה שבלב" לתפילה. אוה"ח: הסיבה שהתורה לא חזרה גם כאן על "מאודך" היות וייתכן אצל יחיד שממונו חביב עליו מנפשו, אך אין לחשוב כך על ציבור שלם.

[23] אונקלוס. רש"י: בלילות ובלילות שבת שאז אין נזק להולכי דרכים אם יורדים גשמים.

[24] רש"י.

[25] רש"י.

[26] א"ע. רמב"ן: מילים אלו מוסבות גם על ראש הפס': "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" ואתה תאכל ותשבע מהבהמות.

[27] אונקלוס.

[28] אונקלוס.

[29] אונקלוס.

[30] רש"י.

[31] רש"י.

[32] רש"י. ספורנו: המדובר הוא על קיום כל המצוות.

[33] אונקלוס.

[34] תרגום יונתן. רשב
""ם: הכוונה היא שה' יתן מטר מהשמים והאדמה תתן את יבולה, כלומר, אין מדובר בתיאור זמן, אלא בתיאור מצב.

[35] רש"י. א"ע: לא לשנות שום דבר ממה שה' ציווה.

[36] רמב"ן. א"ע עפ"י אבי עזרי: הדביקות בה' היא כאשר מנתב את המידות בדיוק כפי הצורך: לכעוס כשצריך לכעוס ולרחם כשצריך לרחם.

[37] רשב"ם.

[38] אונקלוס ורשב"ם.

[39] רש"י. נחלקו רשב"ם וספורנו האם הכוונה היא גם לחו"ל: לפי ספורנו גם בחו"ל לא יעיז אדם להתייצב מול ישראל ואילו לפי רש"בם, רק בתחומי א"י.

[40] אונקלוס. רש"י מחלק ואומר שמורא הוא על העמים הרחוקים כמו שפירוש המילה מורא הוא פחד רחוק.

[41] רש"י עפ"י שפתי חכמים.

[42] רש"י.

[43] רש"י.

[44] רש"י. א"ע: נתינה כאן היא נתינה בפה, כלומר הברכה והקללה שנאמרו שם הם הנתינה. רמב"ן מקשה על רש"י: הרי ה' עדיין לא ציווה על עניין המברכים? אלא לפירושו הכוונה היא שיש 2 דרכים לפניהם: דרך הברכה ודרך הקללה.

[45] רש"י.

[46] רש"י.

[47] רש"י.

[48] רש"י.

[49] רש"י.