דברים פרק יג

דברים פרק יג

(א) אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת בכל המצוות שאני מצווה אתכם לעשות, לֹא תֹסֵף עָלָיו אל תוסיפו על המצוות, לדוגמא: להניח חמש פרשיות בתפילין במקום ארבע,[1] וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ וכן אל תגרעו מהמצוות, לדוגמא: להניח רק שלש פרשיות בתפילין במקום ארבע: (ב) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ אם יקום ביניכם, מבין בני ישראל,[2] נָבִיא נביא שקר,[3] אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם או אדם שיטען שהוא חלם חלום שיש בו תוכן נבואי, וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת הנביא ינבא לך משהו שיקרה בעתיד והדבר אכן יקרה,[4] אוֹ מוֹפֵת או שהנביא ישנה את מנהג הטבע בכך שיעשה לעיניכם מופת[5]: (ג) וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ  לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם נביא השקר יעשה את האות או המופת כדי להוכיח לך שצריך ללכת לעבוד עבודה זרה שלא ידעת עליה: (ד) לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא אסור לך לשמוע בכלל בקול הנביא ההוא (אסור לשמוע לנביא השקר ההוא גם בדברים שאינם קשורים לציווי שלו לעבוד עבודה זרה). עצם זה שנביא השקר אמר שיש לו אות או מופת שצריך לעבוד עבודה זרה, מראה שהוא איננו נביא אמת ואסור לשמוע לו כלל,[6] כִּי מְנַסֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם (הסיבה שנביא השקר מצליח לעשות אות או מופת על ידי כשפים היא), מכיוון שה' מנסה אתכם על ידי שבוחן אתכם אם תעבדו עבודה זרה בגלל שנביא השקר אמר לכם לעשות כך, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם ה' רוצה לראות אם אתם אוהבים אותו בכל ליבכם ונפשכם כך שאתם יכולים לעמוד בניסיון שלא לעבוד עבודה זרה, או שמא חלילה, באמת אינכם אוהבים את ה', ואתם הולכים שולל אחרי נביא השקר: (ה) אַחֲרֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ עליכם ללכת אחרי ה', ולא אחרי נביא השקר,[7] וְאֹתוֹ תִירָאוּ עליכם לירא מפני ה', ואל תשאלו למה ה' מצווה אתכם כל דבר,[8] וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ עליכם לקיים את המצוות הכתובות בתורה,[9] וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וכן עליכם לשמוע בקול נביאי האמת,[10] וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ עליכם לעבוד את עבודת המקדש,[11] וּבוֹ תִדְבָּקוּן עליכם לדבוק בדרכי ה': לגמול חסדים ולבקר חולים[12]: (ו) וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת נביא השקר או חולם החלום שניסה להסית אתכם לעבוד עבודה זרה יומת, כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים כיוון שדיבר והסיט נגד דבר ה' שהוציא אתכם ממצרים, בכך שניסה להסית אתכם לעבוד עבודה זרה,[13] לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ נביא השקר ניסה להטעות אותך (להוליך אותך בטעות וליסטות) מהדרך שה' ציוה אותך ללכת בה,[14] וּבִעַרְתָּ  הָרָע מִקִּרְבֶּךָ תשמיד את העבודה זרה ואת המסיתים לעבוד אותה מתוכך[15]: (ז) כִּי יְסִיתְךָ אם יגרה אותך ויטעה אותך,[16] אָחִיךָ אחיך מהאב, בֶן אִמֶּךָ או אחיך מהאם,[17] אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ או אם בנך או ביתך יטעו אותך, אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ או אם אשתך תטעה אותך, אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ או אם אביך יטעה אותך,[18] בַּסֵּתֶר לֵאמֹר אם אחד מהקרובים שנמנו לעיל יסיטו אותך בסתר ויאמרו לך: נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ (אם אחד מקרוביך יסיטו אותך ויאמרו לך בסתר) ללכת לעבוד אלהים שאתה ואבותיך אינכם מכירים. אם אחד מקרוביך יסיטו אותך לעבוד עבודה זרה: (ח) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ (אם אחד מקרוביך יסיטו אותך לעבוד עבודה זרה) של אחד העמים הקרובים או הרחוקים מארץ ישראל, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ (או אם אחד מקרוביך יסיטו אותך לעבוד עבודה זרה) שהולכת מקצה אחד של הארץ לקצה השני, כלומר: השמש, הירח והכוכבים[19]: (ט) לֹא תֹאבֶה לוֹ אל תאהב את קרוב המשפחה שלך שהסיט אותך לעבוד עבודה זרה,[20] וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו אל תשמע לקול תחנוני קרוב המשפחה שלך שהסיט אותך לעבוד עבודה זרה, בשעה שהוא מתחנן אליך שלא תהרוג אותו,[21] וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו אל תרחם על קרוב המשפחה שלך שהסיט אותך לעבוד עבודה זרה,[22] וְלֹא תַחְמֹל אל תהפוך בזכותו של קרוב המשפחה שלך שהסיט אותך לעבוד עבודה זרה. בדרך כלל כאשר בית הדין דן דיני נפשות, הוא מנסה למצוא נקודת זכות אצל הנידון, ואילו אצל מסית לעבודה זרה, אסור להפך בזכותו,[23] וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו אל תשתוק כשאתה יודע שיש חובה למי שהסיט לעבודה זרה[24]: (י) כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ אלא, תהרוג את המסית, יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ ידו של מי שאותו ניסו להסית, ידו של הניסת תהיה הראשונה שתנסה להרוג את המסית,[25] וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה אך אם לא הצליח הניסת עצמו להרוג את המסית, שאר העם יעזור לו ויהרוג את המסית[26]: (יא) וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת עליך לסקול את המסית באבנים כך שימות, כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים (הסיבה שעליך להרוג את המסית היא) מכיוון שרצה להטעות אותך מיראת ה' שהוציא אותך ממצרים[27]: (יב) וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן כל עם ישראל יפחדו בשעה שיראו שהמסית נענש כך,[28] וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ אף אחד מישראל לא יוסיף להסית לעבודה זרה לאחר שיראה מהו עונשו של המסית: (יג) כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר אם תשמע על אחת מעריך שבארץ ישראל את הדברים שכתובים בפסוקים הבאים: (יד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ יצאו מתוכך אנשים רשעים (הכוונה היא לאנשי אותה העיר),[29] וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם הרשעים הטעו את יושבי עירם בכך שאמרו להם ללכת לעבוד אלוהים שהם לא מכירים, כלומר: עבודה זרה[30]: (טו) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב על הדיינים לברר את הדבר היטב, על הדיינים לחקור היטב ולברר אם העיר שהם דנים באמת עבדה כולה עבודה זרה, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ אם לאחר הבירור, הדיינים מגיעים למסקנה שבאמת נעשתה התועבה הזאת, שחלק מיושבי העיר הדיחו את כל יושבי העיר ללכת לעבוד עבודה זרה (אך זאת בתנאי שבאמת כל תושבי העיר עבדו עבודה זרה): (טז) הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב עליך להרוג את תושבי העיר שעבדו עבודה זרה בחרב,[31] הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב עליך להשמיד את כל העיר ואת כל מה שנמצא בה. את כל הבהמות הנמצאות בעיר, עליך להרוג: (יז) וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ את כל הרכוש של העיר, עליך לאסוף לתוך רחובות העיר, וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עליך לשרוף לגמרי את העיר ואת כל הרכוש שבה, וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד העיר הנידחת תהיה תל חרב, העיר הנידחת תהיה תמיד בחורבנה, ואסור לבנות אותה עוד[32]: (יח) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם אל תיקח דבר מהחרם, משלל העיר, אלא עליך להשמיד את כל העיר, לְמַעַן יָשׁוּב יְקֹוָק מֵחֲרוֹן אַפּוֹ (הסיבה שעליכם להשמיד את כל העיר היא) כדי שכעסו של ה' יירגע, וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים לאחר השמדת העיר הנידחת, ה' ייתן לך את מידת הרחמים. למרות שיכול להיות שהדבר נראה לך אכזרי להשמיד עיר שלמה ושהדבר נוגד את מידת הרחמים, דווקא על ידי קיום ציווי ה' והשמדת העיר, ה' ייתן לך את מידת הרחמים,[33] וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ ה' ירחם עליך וירבה אותך כמו שנשבע לאבותיך: (יט) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ (ה' יתן לך רחמים וירבה אותך), רק כאשר תשמע בקולו של ה' ותקיים את כל מצוותיו עליהן אני מצווה אתכם היום, וכך תעשה את הישר בעיני ה':

[1] רש"י.

[2] אונקלוס. א"ע: הבואה שייכת רק לישראל.

[3] רמב"ן כתב 2 פירושים למילה נביא: או שמדובר על נביא לפי טענתו, אך ברור לנו שהוא משקר, או שמדובר באדם שיש לו כוחות על טבעיים שמנבא עתידות ע"י כוחות מיסטיים שיש לו.

[4] רמב"ן. רש"י: אות – בשמיים.

[5] רמב"ן. רש"י: מופת – בארץ.

[6] ספורנו.

[7] ספורנו. רמב"ן: יש לדרוש את ה' כשרוצים לברר את העתיד, כמו אצל רבקה שהלכה לדרוש את ה'.

[8] א"ע.

[9] רש"י.

[10] רש"י. א"ע: מדובר במצוות שהם זכר לעיקר, כמו "אנוכי" ו"לא יהיה לך". ספורנו: בקול הנביאים שמבטלים מצווה באופן זמני (כמו אליהו בהר הכרמל).

[11] רש"י. א"ע: מדובר במעשי המצוות.

[12] רש"י. א"ע: לדבוק בה' בכל הדרכים.

[13] עפ"י אונקלוס. רש"י: דבר המוסר מהעולם, שה' לא ציווה לדבר כן. א"ע כתב שני פירושים: או דבר סרה, דברי הסטה, טו שסרה היינו מלשון סרר.

[14] אונקלוס.

[15] תרגום יונתן בן עוזיאל.

[16] רש"י. רשב"ם: עצה שסופה פורענות.

[17] רש"י.

[18] רש"י.

[19] רש"י.

[20] רש"י. א"ע: לא תאמין לו בלב. רמב"ן: לא תרצה לעשות כן בלבך.

[21] רש"י.

[22] רש"י.

[23] רש"י.

[24] רש"י.

[25] רש"י. א"ע: לולי הקבלה – הכוונה היא לעדים.

[26] רש"י.

[27] רש"י.

[28] רש"י.

[29] אונקלוס.

[30] אונקלוס.

[31] רש"י. ואם אינו יכול להרוג אותם במיתה האמורה, יהרגו אותם במיתה אחרת.

[32] אונקלוס. א"ע: תל – הר גבוה.

[33] אוה"ח.