ברכות פרק ג

פרק ג'

משנה א

מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע, (וּמִן הַתְּפִלָּה) וּמִן הַתְּפִלִּין. נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה, אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִין, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין. אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה:

*

מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע, (וּמִן הַתְּפִלָּה) וּמִן הַתְּפִלִּין אדם שמוטל עליו לקבור מת, הרי שהוא פטור ממצוות קריאת שמע וממצוות תפילין, היות והוא עסוק במצווה אחרת של קבורת מת. נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן מי שמוטל עליו לשאת את מיטת המת בהלוויה, וכן מחליפיו, אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה בין אם נושאי המיטה נמצאים לפני מיטת המת, ובין אם הם נמצאים לאחר מיטת המת, אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִין, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין נושאי המיטה שצריכים לשאת את המיטה, פטורים מקריאת שמע, ואילו האנשים הנמצאים בהלוויה רק כדי ללוות את המת ולא כדי לשאת את המיטה, חייבים לקרוא קריאת שמע. אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה נושאי המיטה ומלווי המת פטורים מלהתפלל תפילת העמידה, כיוון שחיוב תפילה היא רק מדרבנן, בניגוד לקריאת שמע שחיובה מדאורייתא:

משנה ב

קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ, אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמר עַד שֶׁלּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ וְאִם לָאו, לא יַתְחִילוּ. הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הַפְּנִימִים פְּטוּרִין, וְהַחִיצוֹנִים חַיָּבִין:

*

קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ לאחר קבורת המת היו המשתתפים בהלוויה עומדים בשורה על מנת לנחם את האבל. המשנה מדברת, על הזמן שלאחר קבורת המת, בעוד המלווים נעמדים בשורה כדי לנחם את האבלים,, אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמר עַד שֶׁלּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ וְאִם לָאו, לא יַתְחִילוּ אם ניתן להתחיל ולסיים לקרוא את הפסוק הראשון של קריאת שמע בזמן שמסתדרים בשורה, הרי שחייבים לקרוא את הפסוק הראשון, ואם אינם יכולים להספיק לקרוא את הפסוק הראשון של קריאת שמע, לא יקראו את קריאת שמע, כיוון שהם עוסקים במצוות ניחום אבלים (שהיא מצווה מהתורה) והעוסק במצווה פטור מהמצווה. הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הַפְּנִימִים פְּטוּרִין, וְהַחִיצוֹנִים חַיָּבִין האנשים העומדים בשורה כדי לנחם את האבלים: הפנימיים, כלומר, מי שרואה את האבלים ומנחם אותו, פטור מקריאת שמע, כיוון שהוא מנחם את האבל, ואילו החיצוניים, מי שאינו רואה את האבל ואינו מנחמו, חייב בקריאת שמע:

משנה ג

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין, וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן:

*

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין המשנה מונה מצוות שנשים, עבדים כנענים (שדינם לכל דבר הוא כדין נשים: כל מצווה שאישה חייבת בה, גם הם חייבים בה, וכל מצווה שאין אישה חייבת בה, אינם חייבים בה), וקטנים פטורים מהם: מִקְּרִיאַת שְׁמַע נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע כיוון זו מצוות עשה שהזמן גרמא, מצווה שחיובה תלוי בזמן מסוים (בבוקר ובערב) וקטנים פטורים מכיוון שאין הם תמיד מצויים אצל אבותיהם בזמן קריאת שמע, וּמִן הַתְּפִלִּין וכן פטורים נשים ועבדים וקטנים ממצוות תפילין: נשים ועבדים משום שזוהי מצוות עשה שהזמן גרמא, וקטנים משום שאינו יודע לשמור על גופו נקי בשעה שמניח תפילין. וְחַיָּבִין מעתה מונה המשנה את המצוות בהם נשים עבדים וקטנים חייבים: בַּתְּפִלָּה נשים עבדים וקטנים חייבים בתפילה, כיוון שתפילה היא בקשת רחמים, וכל אדם חייב לבקש רחמים, וּבַמְּזוּזָה וכן חייבים במזוזה כיוון שאין זו מצוות עשה שהזמן גרמא, וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן וכן חייבים בברכת המזון כיוון שברכת המזון אינה מצוות עשה שהזמן גרמא:

משנה ד

בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, לא לְפָנֶיהָ וְלא לְאַחֲרֶיהָ. וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם:

*

בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, לא לְפָנֶיהָ וְלא לְאַחֲרֶיהָ בעל קרי הוא אדם שיצאה לו טומאה מהגוף. המשנה אומר שמפני שבעל הקרי טמא, הרי שאסור לו לקרוא קריאת שמע ולומר את הפסוקים בפה כמו כל אדם, אלא הוא מהרהר את קריאת שמע במחשבה, ואין הוא מברך את הברכות שלפני קריאת שמע ואת הברכות שלאחר קריאת שמע. וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם תנא קמא סובר שבעל קרי מברך ברכת המזון מכיוון שחיוב ברכת המזון היא מדאורייתא אך אינו מברך ברכה לפני שאוכל, כיוון שחיוב ברכות הנהנין אינה מהתורה. ר' יהודה חולק על תנא קמא וסובר שבעל קרי מברך את כל הברכות: בין הברכות שלפני קריאת שמע ובין הברכות שלאחריה, בין הברכות שלפני האכילה, ובין הברכות שלאחריה:

משנה ה

הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קֶרִי, לא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. אֲבָל לא יִתְכַּסֶּה, לא בְמַיִם הָרָעִים וְלא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה, אַרְבַּע אַמּוֹת:

*

הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קֶרִי, לא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר אדם שבעודו עומד ומתפלל נזכר שהוא בעל קרי, למרות שאסור לבעל קרי להתפלל עד שהוא טובל מטומאתו, במקרה זה שכבר נמצא באמצע תפילתו, אינו מפסיק להתפלל מיד כשהוא נזכר, אלא הוא מקצר את תפילתו, על ידי שיאמר את פתיחת הברכה ואת חתימתה לדוגמא: בברכת חונן הדעת אומר "אתה חונן לאדם דעת ברוך אתה ה' חונן הדעת". יָרַד לִטְבּל במקרה ובעל קרי ירד לטבול במקווה והגיע זמן קריאת שמע, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא אם בעל הקרי יכול להספיק לעלות מהמקווה ולהתלבש לפני נץ החמה, הרי שהדין הוא שיעלה מהמקווה, יתלבש ויקרא קריאת שמע. אך אם אינו יכול להספיק לעלות מהמקווה ולהתלבש ולקרוא קריאת שמע לפני נץ החמה, הדין הוא שעליו לשקוע במים עד הצוואר, ויקרא קריאת שמע. ההיתר להתכסות במים הוא רק במקרה והמים שעומד בהם אינם צלולים כך שאינו רואה את עצמו ערום. אֲבָל לא יִתְכַּסֶּה אסור לאדם להתכסות או לקרוא קריאת שמע ליד סוגי המים הבאים: לא בְמַיִם הָרָעִים במים מסריחים, וְלא בְמֵי הַמִּשְׁרָה (וכן אסור לו להתכסות) במים ששרו בהם פשתן, עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם (אסור לקרוא קריאת שמע כנגד מים מסריחים או מים ששרו בהם פשתן) עד שיטיל רביעית מים נקיים לתוך המים הרעים או לתוך מי המשרה. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה, אַרְבַּע אַמּוֹת המשנה כותבת שצריך להתרחק ממים רעים או ממי משרה שלא הטיל לתוכם מים נקיים ארבע אמות כדי לקרוא קריאת שמע. אולם, אם רואה את הצואה או את המים הרעים, גם אם התרחק יותר מארבע אמות, אסור לו לקרוא קריאת שמע עד שגם לא יראה את המים:

משנה ו

זָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה, צְרִיכִין טְבִילָה, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר:

*

זָב שֶׁרָאָה קֶרִי אדם שטמא בטומאת זיבה שראה טומאה שיוצאת מהגוף, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע וכן אישה הטמאה בטומאת נידה שראתה גם כן טומאה שיוצאת מגופה, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה מי שהיא באמצע לשמש את מיטתה וראתה טומאת נידה, צְרִיכִין טְבִילָה כל אלו צריכים טבילה, למרות שטבילה לא תטהר אותם לגמרי, שהרי בעל הקרי כשיטבול יהיה טמא עדיין בטומאת זיבה, למרות זאת חייבים לטבול, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר ר' יהודה פוטר את כולם מהטבילה, כיוון שבכל מקרה הם עתידים להיטהר מהטומאה הקודמת שלהם: