נח איש צדיק

נח איש צדיק

השאלות

פעמיים לאורך התורה לימדו אותנו חז"ל שמקצת שבחו של אדם אומרים בפניו אבל לא את כולו. נתחיל דווקא במשה רבינו שהוא השני. כאשר אהרון ומרים דיברו לשון הרע על משה, הקב"ה אמר לאהרון ומרים להיפרד ממשה, ורק אז הסביר להם את גדולת נבואתו של משה רבינו, וכפי שכתב רש"י שם:

ומפני מה משכן והפרידן ממשה, לפי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו, וכן מצינו בנח, שלא בפניו נאמר (בראשית ו, ט) איש צדיק תמים, ובפניו נאמר (בראשית ז, א) כי אותך ראיתי צדיק לפני.

          הקב"ה לא רצה שמשה שרינו ישמע על גודל נבואתו, ולכן הפריד בין אהרון ומרים למשה בשעת משעה. רש"י מביא גם את המקרה השני, של נח, שם יש דיוק בפסוקים עצמם. מצד אחד כתוב על נח שהוא היה איש "צדיק תמים", אולם כאשר הקב"ה דיבר עם נח, הוא לא הכיר את מעלת התמימות שלו, אלא רק את מעלת צדקותו, ומכאן למדו חז"ל בגמרא בעירובין שאומרים רק מקצת שבחו של אדם בפניו.

          אם נשים לב, צריך לשאול כמה שאלות:

• אם הקב"ה רצה לומר רק מקצת שבחו של נח, מדוע בחר דווקא בתואר צדיק ולא בתואר תמים?
• לו יצוייר שנח היה באמת רק צדיק – האם לא היה ניצל גם כן מהמבול? כלומר: האם מקצת שבחו של נח הוא הסבר מספיק להצלתו מהמבול, או שמא היה צריך גם את צדקותו של נח וגם את תמימותו, ורק בגלל שאסור לומר את כל שבחו של אדם בפניו, הסתפק הקב"ה בתיאור צדקותו של נח?
• מדוע אדון הנביאים, משה רבינו, לא מוזכר גם הוא בתואר "צדיק"? יש תארים אחרים שנאמרו לגבי משה רבינו, אך בשום מקום לא נאמר עליו שהיה צדיק? יתירה מכך – לא נאמר על אף אדם בתורה, או אפילו במפורש בתנ"ך שהוא היה צדיק, ונח הוא היחיד שנשא בתואר זה?

פירוש התואר צדיק

     בפרשנים נאמרו הסברים רבים לתואר צדיק, אולם כדי לענות על השאלות ששאלנו, נסביר את הדברים על פי הגרי"ז, ולעניות דעתי הוא מבסס את דבריו על הגמרא בראש השנה (אם כי כדבריו הוא מביא את דברי הרמב"ם). נעיין תחילה בדברי הגמרא (טז,ב):

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים.

          כלומר: התואר של צדיק הוא אדם שיצא צודק בדין, ועל כן הוא זוכה להיחתם לחיים טובים. כך כתבו בשם הגרי"ז:

יש להבין מהו צדיק ... ובתרגום אונקלוס כתב "נח גבר זכאי" ... ונראה לבאר על פי מהשכתב הרמב"ם וזה לשונו: "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכויות ועוונות. מי שזכויותיו יתירות על עוונתיו צדיק, ומי שעוונותיו יתירות על זכויותיו רשע, מחצה על מחצה – בינוני. וכן המדינה אם היו זכויות כל יושביה מרובות על עוונותיהן הרי זו צדקת, וכן העולם כולו. אדם שעוונותיו מרובין על זכויותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר "על רוב עוונויך", וכן מדינה שענוונותיה מרובין מיד היא אובדת שנאמר "זעקת סדום ועמורה כי רבה", וכן העולם כולו אם היו עוונותיהם מרובים מזכויותיהן מיד הן נשחתין שנאמר "וירא ה' כי רבה רעת האדם" עד כאן.

והנה במדינה או העולם שעוונותיהן מרובין מזכויותיהן שהם נשחתים מיד, הרי גם הצדיק שאינו גמור שזכויותיו מרובין על עוונותיו גם כן נשחת עמהם, שמיעוט עוונותיו מצטרף לריבוי עוונות העולם כולו, ולפיכך נידון עם העולם כולו. מה שאין כן צדיק גמור שאין לו עוונות כלל, אינו נידון עם כל העולם כולו, מכיוון שאין לו עוונות כלל, אין מקום להצטרף עם דין העולם כלל ... ועל זה כתיב "תמים" ומתרגמינן "שלים", והיינו צדיק גמור, לפיכך לא נידון עם העולם וניצל.

          נסכם את דבריו של הגרי"ז: צדיק הוא אדם שיוצא זכאי בדין. אולם, במקרה וסביבתו של הצדיק נחתמת למיתה, גם הצדיק ייגרר אחריהם, אלא אם הוא צדיק גמור. נח היה צדיק תמים, צדיק שלם, ולכן הוא לא נידון עם כל העולם, וזכה להינצל.

          על פי הדברים האלה, מובן מדוע בחר הקב"ה בתואר צדיק שהוא התואר הבסיסי, והתמים הוא רק תיאור של צדקותו של נח, תיאור שמעלה אותו אמנם לדרגה שהוא יכול להינצל, ובלי שהיה גם תמים, היה נאבד גם הוא במבול. נותר לנו להסביר מדוע משה רבינו לא נקרא בתואר צדיק.

          יש הבדל גדול בין נח למשה רבינו. נח שכה להינצל, אך לא זכה להציל. משה רבינו הציל בכוחו את עם ישראל מספר פעמים מכליה. אצל משה רבינו ניכר כח גדול של מסירות נפש לעם ישראל שעוד לא נוצר בתקופתו של נח, אבל מסירות נפש זו מראה על דרגה הרבה יותר גבוהה: בכל הפעמים שה' רצה להשמיד את עם ישראל ולהציל את משה רבינו, משה סירב לכך. מכאן שתיאורו של משה רבינו איננה רק הצלה מהדין, אלא התבטלת מוחלטת שלו לטובת עם ישראל ומסירות נפש "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". התבטלות מוחלטת של אדם הוא סימן של עבדות, ולכן משה רבינו מתואר כעבד ה' ולאו דווקא כצדיק.