פורים כפורים

ב"ה

פורים – כיפורים

          בסוף ספר פחד יצחק על פורים, הביא בשם הגר"א ביאור לדברי המהר"ל:

כי יום כיפורים היינו שיום כיפור הוא כמו פורים. וכתב על זה הגר"א כי בכל יום טוב קובע הוא המהלך של מחצה להשם ומחצה לכם. ובוודאי דיום כיפור חסר הוא צורה זו, שהרי אין בו לגמרי המחצה לכם. ועל כן באה ההשלמה ליום כיפור על ידי פורים, שאין בו שום חיוב של מחצה להשם, באופן שיום כיפור ופורים מהווים ביחד צורה של שלמות, שכן על ידי צירופם נוצרה השלמות של מחצה להשם ומחצה לכם.

          כל אחד מהחגים מחולק באופן שווה בין שני "חציו לה'", דהיינו, הבאת קרבנות והקדשת החג לצורך עבודת ה', לבין "חציו לכם", דהיינו ריבוי אכילה ושתיה. שונה הוא יום הכיפורים בהיותו החג היחיד שמוקדש כולו לה'. משום כך היה צורך בחג ש"יאזן" את יום כיפור על ידי שיהיה כולו "לכם". משום כך, היה צורך בחג שיתווסף, חג הפורים, שבו יש ר את "כולו לכם" בלי חציו לה', וכך ב"ממוצע" שבין יום כיפור לבין פורים, על ידי צירוף שני החגים האלה, נוצרים שני חגים שיחד יש בהם "חציו לה'" ו"חציו לכם".

          הפחד יצחק ממשיך בביאור דבריו של הגר"א:

כל מי שרגיל באור תורתו של הגר"א יודע נאמנה כי אחד המקורות לדברים הנ"ל הוא מה שאמרו בגמרא דמעיקרא כתיב במגילת אסתר "משתה ושמחה ויום טוב", ולבסוף לא כתיב כי אם "משתה ושמחה" בלי יום טוב. היינו משום ד"יום טוב לא קבילו עלייהו" (עם ישראל לא קיבל על עצמו איסור עשיית מלאכה ביום כיפור) ... וברור הוא לכל בר דעת דהך שלא קיבלו עלייהו איסור מלאכה, אין זה משום שלא רצו לתת לפורים את החשיבות של איסור מלאכה, אלא שאדרבא לפי עניינו של פורים עדיפות הוא אצלו שהוא מותר במלאכה, והיינו כדברי הגר"א. דאדרבה זו היא צורת השלמות המיוחדת לפורים דווקא, שכל כולו הוא משמש בבחינת המחצה לכם. ואם היה בו איסו מלאכה, שוב היה גם ל"השם" מלבד המחצה לכם, וזה היה פוגם בעצם מהותו של פורים ... ונמצא שעניינו של פורים הוא דווקא מצד מציאות עולם הזה לישראל ...

          עם ישראל לא קיבל על עצמו איסור לעשות מלאכה בפורים, משום שהיה צורך מיוחד שיהיה היתר עשיית מלאכה בפורים, שהרי פורים משלים את הצד "לכם" של יום הכיפורים, ובלי אפשרות לעשיית מלאכה, חסר בצד ה"לכם".

          אלא שנראה לעניות דעתי שיש להוסיף נקודה נוספת בביאור דברי המהר"ל על פי הגר"א ובהמשך על ידי הפחד יצחק. מדוע דווקא חג הפורים משלים את הצד של "לכם" של יום כיפור? נראה להסביר משום שהמיוחד בפורים הוא עבודה מתוך הסתר פנים. כל עניין פורים היה על ידי הסתר פנים של הקב"ה, והתגלה במהלך זה שעם ישראל מקבל על עצמו מחדש את התורה דווקא במהלך של הסתר פנים. משום כך יש להדגיש דווקא את הצד של "לכם" כביכול להסתיר את חלקו של הקב"ה ולהראות לו שגם כאשר יש עבודה של "לכם", על אף שהצד של הקב"ה אינו מודגש, עדיין יש בכך חלק מעבודת ה'. כשם שקבלת התורה הייתה בתקופה של הסתר פנים על ידי הקב"ה, כך עבודת היום נעשית כביכול על ידי הסתרת חלקו של הקב"ה, ורק על ידי חיבור עם יום כיפור, נשמר הרצף של "חציו להשם וחציו לכם".

          אולם, מבחינה אמיתית, הדבר מראה דווקא על קדושת עם ישראל. כשם שקבלת התורה בזמן הסתר פנים מהווה בסיס מיוחד במינו לכך שעם ישראל קיבל על עצמו את התורה גם בתקופה של הסתר פנים מבחינת ה' יתברך, גם היכולת לקבוע מועד שהוא כולו "לכם", ועדיין להחיל בו קדושה, מראה שאצל עם ישראל המהות של קדושת "לכם" קשורה בקשר בל ינתק עם "להשם", רק שהדבר נעשה במעין הסתרת פנים, ומתבטאת בנקודה פנימית שלעיתים קשה לראותה.

          משום כך מובא שכל המועדים עתידים להתבטל חוץ מפורים. לפורים יש יכולת מיוחדת להראות שגם בתקופה של הסתר פנים, וגם באופן של קיום החג על ידי שיהיה כולו "לכם", יש שינוי משאר המועדים, ומיוחדות וחביבות זו, היא שגורמת לכך שחג הפורים לא יתבטל לעתיד לא.

          דווקא משום כך יש להקפיד שה"לכם" יהיה כלי אמיתי לקבלת קדושה. מרן הרב קוק מסביר ששתיית היין בפורים נועדה להוציא את הנקודה הפנימית הקדושה של כל אחד מישראל, על ידי ניתוקו של האדם מהכבלים שבחיי היום יום מגבילים אותו. לעיתים נראה שנקודה זו נשכחת, וקיום מצוות השתייה מנותקת מכל רבב של קדושה.