שאלות ותשובות עזרא

שאלות ותשובות ספר עזרא

שאלות - עזרא פרק א'

• מהם שני הדברים עליהם מסופר בפסוקים שאירעו בשנה הראשונה למלכותו של כורש?

הפסקת נבואתו של ירמיהו ונתינת רשות ע"י כורש לבנות את ביהמ"ק.

• באלו שתי דרכים הודיע כורש לנתיניו שהוא נותן רשות לעלות לירושלים ולבנות את ביהמ"ק?

כרוז, מכתב.

• כיצד ציווה ה' את כורש לבנות את ביהמ"ק?

נבואה של ישעיה.

• לפי דבריו של כורש, מהי הסיבה שעליו לשמוע בקול ה'?

כיוון שה' המליך אותו.

• מה ציווה כורש את שאר העם שאינו רוצה לעלות לירושלים?

לרומם את העולים לירושלים ולתרום להם.

• באלו 4 דברים צריכים לרומם את העולים לירושלים?

כסף, זהב, רכוש (מגדנות) ובהמות.

• מה עשו העמים שישבו מסביב לישראל, בשעה שהעולים עלו לירושלים?

חיזקו את ידי העולים בכך שנתנו להם כסף, זהב, רכוש ובהמות.

• היכן הניח נבוכדנצר את הכלים שלקח מביהמ"ק?

בבית הע"ז שלו.

• למי מסר כורש את כלי המקדש?

ששבצר.

• את מי ציווה כורש להוציא את כלי המקדש ולתת את הכלים לישראל?

מתרדת.

• אלו כלי מקדש מוזכרים שנמסרו ביד ששבצר?

אגרטלים, כפורים וכלים נוספים.

• למה שימשו אגרטלי הזהב?

נטילת ידיים.

• למה שימשו ה"כפורים"?

זריקת הדם ע"ג המזבח.

• כמה כלי מקדש הוציאו בסך הכל ונתנו לששבצר?

5400.

ביאורי מילים – עזרא פרק א':

• ינשאוהו אנשי מקומו (ד) – ירוממו אותו אנשי מקומו.
• לכל העיר האלוקים את רוחו (ה) – כל מי שה' עורר את רצונו.

שאלות - עזרא פרק ב'

• לאלו ערים חזרו העולים ליהודה?

לערים מהן גלו.

• מה לא יכלו לעשות הכהנים שעלו לירולים מתל מלח ותל חרשא?

לומר את ייחוסם.

• "אלה ביקשו כתבם המיחשים":
  • במי מדובר? בכהנים שעלו מתל חרשא ותל מלח.
  • מהו הכתב שביקשו כהנים אלו? כתב הייחוס, סדר הדורות שלהם.
  • מה קרה לאחר שמשפחות אלו לא מצאו את כתבם? נמאסו מהכהונה.
  • עד מתי היה אסור לכהנים אלו לאכול מהקדשים והתרומה? עד שיבררו את ייחוסם באורים ותומים.
• כמה מישראל עלו לירושלים?

42360.

• כמה עבדים ושפחות עלו לירושלים יחד עם העולים?

7,337 + 200 משוררים.

• אלו בהמות היו ביד העולים לירושלים?

סוסים, פרדים, גמלים וחמורים.

• מה החליטו חלק מראשי האבות לעשות בשעה שהם הגיעו לירושלים?

לבנות את ביהמ"ק.

• איך נקבעה נדבת כל אחד מראשי האבות שהחליטו לבנות את ביהמ"ק?

לפי כוחו ועושרו.

• היכן הניחו את הנדבות שנידבו ראשי האבות?

באוצר המלאכה.

• מה היה סך כל תרומת ראשי האבות לצורך בניית ביהמ"ק?

61,000 מטבעות זהב שנקרא דרכמונים, 5,000 מנים כסף, 100 בגדי כהונה.

10) מיהם האנשים הבאים:

                א. העם – שבאי יהודה ובנימין.

                ב. המשוררים – הלויים שהיו אחראים לשיר בביהמ"ק.

                ג. השוערים – הלויים שהיו אחראים לשמור בביהמ"ק.

                ד. הנתינים – צאצאי הגבעונים.

ביאורי מילים – עזרא פרק ב':

• כתבם המתיחשים (סב) – הכתב ובו סדר הייחוס שלהם.
• ויגאלו (סב) – נמאסו.
• דרכמונים (סט) – סוג של מטבע זהב.
• כסף מנים (סט) – משקל בו היו מודדים את הכסף.

שאלות - עזרא פרק ג'

1. באיזה חודש התאספו בני ישראל לירושלים?

תשרי.

• מה בנו ישוע, זרובבל וחבריהם?

את המזבח במקום המקדש.

• היכן הניחו את המזבח?

על בסיס, במקום בו עמד המזבח הישן.

• מדוע הזדרזו בוני המזבח לבנות את המזבח?

בגלל שפחדו מעמי הארץ שרצו למנוע מהם לבנות את ביהמ"ק.

• מהם "עלות לבקר ולערב" שהעלו על גבי המזבח?

קרבנות עולת התמיד.

• איזה חג עשו בני ישראל כשהתאספו לירושלים?

סוכות.

• הסבר: "ועלת יום ביום במספר, כמשפט דבר יום ביומו".

בני ישראל הקריבו את הקרבנות כפי מספר הקרבנות שמצווה עליהם להקריב בכל אחד מימי הסוכות.

• אלו עוד קרבנות הקריבו על המזבח שנבנה במקום המקדש?

עולת תמיד, מוספי ר"ח, מוספי חגים וקרבנות נדבה.

• מה ההבדל בין השימוש במזבח מר"ה ועד סוכות, לשימוש המזבח מסוכות והלאה?

מר"ח עד סוכות – אמנם הקריבו הקרבנות אך לא בצורה רציפה. מסוכות – בצורה רציפה.

• הסבר: "והיכל ה' לא יסד".

ביהמ"ק עדיין לא נבנה ורק המזבח היה במקום המקדש.

• למי שילמו ישראל כסף כדי לבנות את ביהמ"ק?

לחוצבים ולחרשים.

• אלו 3 דברים נתנו ישראל לאנשי צידון וצור? מדוע נתנו להם דברים אלו?

אוכל, שתייה ושמן. כיוון שהיו מביאים את העצים אל יפו.

• לאיזה נמל היו מביאים את העצים ששימשו לבניין ביהמ"ק?

יפו.

• הסבר: "כרשיון כורש מלך פרס עליהם".

בניית ביהמ"ק ע"י אנשי צור וצידון וע"י החוצבים והחרשים נעשתה ברשות כורש.

• באיזו שנה לעלייתם לירושלים ובאיזה חודש, התחילו לבנות את ביהמ"ק?

שנה שנייה, חודש אייר.

• מה היה תפקיד הלויים שהיו מבן 20 שנה ומעלה לעשות, בזמן מלאכת בניין ביהמ"ק?

לשיר.

• הסבר: "ויסדו הבנים את היכל ה' ".

הבנאים בנו את יסודות ביהמ"ק.

• במה היו לבושים הכהנים בשעת בניית ביהמ"ק?

בגדים מכובדים.

• מה היה תפקיד הכהנים בשעת בניית ביהמ"ק?

לנגן בחצוצרות.

• במה ניגנו הלויים בשעת בניית ביהמ"ק?

מצלתיים.

• אלו שירים היו שרים בזמן בניית ביהמ"ק?

שירי דוד מספר תהילים.

• באלו 2 זמנים הרימו הכהנים והלויים את קולם?

בזמן ההלל ובשעה שהודו לה'.

• מהם 2 ההרגשות המנוגדים שהרגישו הנוכחים בשעת בניית יסודות ביהמ"ק? מי הרגיש כל דבר?

הזקנים שראו את ביהמ"ק הראשון היו עצובים ובכו על שביהמ"ק השני קטן יותר מביהמ"ק הראשון ואילו הצעירים היו שמחים על עצם בניית ביהמ"ק.

• איזה קול נשמע חזק יותר: קול הבכי או קול השמחה?

בכי.

ביאורי מילים – עזרא פרק ג':

• מכונותיו (ג) – בסיס
• חצבים (ז) – חוצבי אבנים
• חרשים (ז) – עובדים בעץ, בעלי המלאכה שבנו את קירות ביהמ"ק.
• לנצח על מלאכת בית ה' (ח) – לומר שירה בשעת בניית ביהמ"ק.

שאלות - עזרא פרק ד'

• מה רצו לעשות צרי יהודה ובנימין? מדוע רצו לעשות זאת?

לסייע בבניית ביהמ"ק. כדי שיוכלו למנוע את הבניין.

• צרי יהודה טענו שהם עובדים את ה' כבר זמן רב. מאיזו תקופה טענו צרי יהודה שהם עובדים את ה'?

אסר חדון.

• מי היה בנו של סנחריב שמלך אחריו?

אסר חדון.

• מה הייתה תשובת זרובבל ושאר ישראל לבקשת צרי יהודה?

שלא יתנו להם להצטרף, רק ישראל יבנו את ביהמ"ק וכך ציווה גם כורש לעשות.

• מה עשו העמים הזרים שביהודה?

הרפו את ידי ישראל מבניית ביהמ"ק.

• אלו אנשים שכרו צרי יהודה כדי לעזור להם במעשיהם? כיצד אנשים אלו עזרו להם?

יועצים, לומר למלך שיפסיק את בניין ביהמ"ק.

• מהו הזמן שבו נמנע מישראל לבנות את ביהמ"ק השני?

מסוף ימיו של כורש ועד לימי דריוש השני.

• כיצד מנעו צרי יהודה מישראל לבנות את ביהמ"ק השני בזמן מלכותו של אחשורוש?

כתבו כתב שטנה.

• הסבר: "כתוב ארמית ומתורגם ארמית".

הכתב היה באותיות ארמיות וגם השפה בה היה כתוב המכתב הייתה ארמית.

• מה היה תפקידו של רחום?

היה מדבר בלשון יפה ומליצית.

• מה היה תפקידו של שמשי?

סופר ומאומן בכתיבת דברים.

• אלו עמים הצטרפו לרחום ושמשי בכתיבת המכתב אל כורש?

דיניא, אפסתכיא, טרפליא, אפרסיא, בבליא, שושנכיא, דחיא, עלמיא.

• כיצד מכונה כורש בפרק זה? כיצד מכונה סנחריב בפרק זה?

ארתחשסתא, אסנפר.

• הסבר: "שאר עבר נהרה".

שאר העמים שישבו בעבר הנהר.

• מה אמרו צרי יהודה לכורש שיקרה, אם יצליחו היהודים לסיים את בניית חומת העיר ירושלים ואת ביהמ"ק?

היהודים ימרדו במלך.

• אלו 3 סוגי מיסים מזכירים צרי יהודה לכורש בדבריהם, שכורש לא יוכל לגבות מיסים אלו לאחר שהיהודים ימרדו בו?

מנדה – מס המלך שמוטל על כל אזור.

בלו – מס שמוטל על כל אחד מאנשי הממלכה.

הלך – מס שמביאים למלך כשהוא מגיע למקום מסויים.

• מה אמרו צרי יהודה לכורש לבדוק בספר זכרונותיו?

מהי הסיבה שירושלים חרבה בעבר.

• מדוע חרבה ירושלים בעבר, לפי טענת צרי יהודה?

כיוון שהם מרדו במלכים.

• מה ציווה כורש בעקבות דבריהם של צרי יהודה?

להפסיק את בניית ביהמ"ק.

• עד מתי עמדה בתוקף הגזירה שלא לבנות את ביהמ"ק לפי דבריו של כורש?

עד שיחליט אחרת.

• עד מתי הופסקה עבודת בניין ביהמ"ק בפועל?

עד השנה השנייה למלכות דריוש.

פירוש הארמית – פרק ד':

כתוב ליד כל קבוצת מילים את פירושה בעברית:

(יא) דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא

 דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא

עַבְדָךְ אֱנָשׁ עֲבַר נַהֲרָה וּכְעֶנֶת:

(יב) יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא

 דִּי יְהוּדָיֵא דִּי סְלִקוּ מִן לְוָתָךְ

 עֲלֶינָא אֲתוֹ לִירוּשְׁלֶם

 קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא

 בָּנַיִן וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִילוּ

 וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ:

(יג) כְּעַן יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא

 דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן

 מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ  לָא יִנְתְּנוּן

 וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק:

(יד) כְּעַן

כָּל קֳבֵל דִּי מְלַח הֵיכְלָא מְלַחְנָא

 וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲרִיךְ לַנָא לְמֶחֱזֵא

 עַל דְּנָה שְׁלַחְנָא וְהוֹדַעְנָא לְמַלְכָּא:

(טו) דִּי יְבַקַּר בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא דִּי אֲבָהָתָךְ

 וּתְהַשְׁכַּח בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא

 וְתִנְדַּע דִּי קִרְיְתָא דָךְ קִרְיָא מָרָדָא

וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן

 וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ מִן יוֹמָת עָלְמָא

 עַל דְּנָה קִרְיְתָא דָךְ הָחָרְבַת:

(טז) מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָה לְמַלְכָּא

 דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן

 לָקֳבֵל דְּנָה חֲלָק בַּעֲבַר נַהֲרָא לָא אִיתַי לָךְ:

(יז) פִּתְגָמָא שְׁלַח מַלְכָּא

 עַל רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא

 וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן דִּי יָתְבִין בְּשָׁמְרָיִן

 וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה שְׁלָם וּכְעֶת:

(יח) נִשְׁתְּוָנָא

 דִּי שְׁלַחְתּוּן עֲלֶינָא מְפָרַשׁ קֱרִי קָדָמָי:

(יט) וּמִנִּי שִׂים טְעֵם

 וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ

 דִּי קִרְיְתָא דָךְ מִן יוֹמָת עָלְמָא

 עַל מַלְכִין מִתְנַשְּׂאָה וּמְרַד

 וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד בַּהּ:

(כ) וּמַלְכִין תַּקִּיפִין הֲווֹ עַל יְרוּשְׁלֶם

 וְשַׁלִּיטִין בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה

 וּמִדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ מִתְיְהֵב לְהוֹן:

(כא) כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם

 לְבַטָּלָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ

 וְקִרְיְתָא דָךְ

 לָא תִתְבְּנֵא

 עַד מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם:

(כב) וּזְהִירִין הֱווֹ

 שָׁלוּ לְמֶעְבַּד עַל דְּנָה

 לְמָה יִשְׂגֵּא חֲבָלָא

 לְהַנְזָקַת מַלְכִין:

(כג) אֱדַיִן

 מִן דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי  אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מַלְכָּא

 קֱרִי קֳדָם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהוֹן

 אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל יְהוּדָיֵא

 וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל:

(כד) בֵּאדַיִן

 בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם

 וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס:

ביאורי מילים – עזרא פרק ד':

• סכרים (ה) – שוכרים.
• כתבו שטנה (ו) – כתבו קטרוג.
• כתב בשלם (ז) – כתב דברי שלום.
• כנותיו (ז) – חבריו.
• כתב הנשתון (ז) – כתב האיגרת.
• בעל טעם (ח) – אדם בעל דברים, יודע לדבר בלשון מליצית.
• כנמא (ח) – כמו שנאמר
• חדה (ח) – אחת.

שאלות - עזרא פרק ה'

• אלו נביאים התנבאו לתושבי יהודה בפרקנו?

חגי וזכריה.

• מה היה תוכן נבואתם לפי המסופר בכתובים?

לא נזכר תוכן נבואתם.

• מי עזר לזרובבל וישוע לבנות את ביהמ"ק?

החברים והנביאים.

• מה שאלו תתני, שתר בוזני וחבריהם את זרובבל ואנשיו?

מי ציווה אותם לבנות את ביהמ"ק.

• מה היה תפקידו של תתני?

מושל עבר הנהר.

• כיצד מנע ה' מצרי יהודה להפסיק את עבודת ביהמ"ק?

האיסור לא נאכף עד שהדברים הגיעו אל דריוש.

• מאלו חומרים אמרו תתני וחבריו יהודה לדריוש שמהם נבנה ביהמ"ק?

עצים ואבנים.

• אלו שמות לקחו תתני וחבריו מבוני המקדש ומדוע?

את שמות האחראים על המלאכה, כדי להלשין עליהם למלך.

• מה ביקשו בוני המקדש מדריוש לבדוק בבית האוצר של המלך?

לראות אם יש שם ציווי של כורש שציווה לבנות את ביהמ"ק.

פירוש הארמית – פרק ה':

ב) בֵּאדַיִן קָמוּ

זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר יוֹצָדָק וְשָׁרִיו

 לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם

 וְעִמְּהוֹן

 נְבִיַּיָּא דִי אֱלָהָא מְסָעֲדִין לְהוֹן: פ

(ג) בֵּהּ זִמְנָא

אֲתָא עֲלֵיהוֹן

תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן

וְכֵן אָמְרִין לְהֹם

 מַן שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה

 לִבְּנֵא וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה:

(ד) אֱדַיִן כְּנֵמָא

אֲמַרְנָא לְּהֹם

מַן אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא

דִּי דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן:

(ה) וְעֵין אֱלָהֲהֹם הֲוָת עַל שָׂבֵי יְהוּדָיֵא

וְלָא בַטִּלוּ הִמּוֹ עַד טַעְמָא לְדָרְיָוֶשׁ יְהָךְ

 וֶאֱדַיִן יְתִיבוּן נִשְׁתְּוָנָא עַל דְּנָה:

(ו) פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא

דִּי שְׁלַח תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה

וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתֵהּ

אֲפַרְסְכָיֵא

דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה

עַל דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא:

(ז) פִּתְגָמָא שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי

וְכִדְנָה כְּתִיב בְּגַוֵּהּ

לְדָרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שְׁלָמָא כֹלָּא:

(ח) יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא

דִּי אֲזַלְנָא לִיהוּד מְדִינְתָּא

לְבֵית אֱלָהָא רַבָּא

 וְהוּא מִתְבְּנֵא אֶבֶן גְּלָל

 וְאָע מִתְּשָׂם בְּכֻתְלַיָּא

 וַעֲבִידְתָּא דָךְ אָסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָא

 וּמַצְלַח בְּיֶדְהֹם:

(ט) אֱדַיִן שְׁאֵלְנָא

 לְשָׂבַיָּא אִלֵּךְ

 כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם

 מַן שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה

 לְמִבְנְיָה וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה:

(י) וְאַף שְׁמָהָתְהֹם שְׁאֵלְנָא לְּהֹם

 לְהוֹדָעוּתָךְ

 דִּי נִכְתֻּב שֻׁם גֻּבְרַיָּא דִּי בְרָאשֵׁיהֹם:

(יא) וּכְנֵמָא פִתְגָמָא הֲתִיבוּנָא לְמֵמַר

 אֲנַחְנָא הִמּוֹ עַבְדוֹהִי דִי אֱלָהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא

 וּבָנַיִן בַּיְתָא

 דִּי הֲוָא בְנֵה מִקַּדְמַת דְּנָה שְׁנִין שַׂגִּיאָן

 וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל רַב בְּנָהִי וְשַׁכְלְלֵהּ:

(יב) לָהֵן מִן דִּי הַרְגִּזוּ אֲבָהָתַנָא לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא

 יְהַב הִמּוֹ בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל כַּסְדָּאָה

 וּבַיְתָה דְנָה סַתְרֵהּ

 וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל:

(יג) בְּרַם

 בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא דִּי בָבֶל

 כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית אֱלָהָא דְנָה לִבְּנֵא:

(יד) וְאַף מָאנַיָּא דִי בֵית אֱלָהָא דִּי דַהֲבָה וְכַסְפָּא

 דִּי נְבוּכַדְנֶצַּר הַנְפֵּק מִן הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם

 וְהֵיבֵל הִמּוֹ לְהֵיכְלָא דִּי בָבֶל

 הַנְפֵּק הִמּוֹ כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא מִן הֵיכְלָא דִּי בָבֶל

 וִיהִיבוּ לְשֵׁשְׁבַּצַּר שְׁמֵהּ דִּי פֶחָה שָׂמֵהּ:

(טו) וַאֲמַר לֵהּ

 אֵל מָאנַיָּא

 שֵׂא אֵזֶל אֲחֵת הִמּוֹ בְּהֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם

 וּבֵית אֱלָהָא יִתְבְּנֵא עַל אַתְרֵהּ:

(טז) אֱדַיִן

 שֵׁשְׁבַּצַּר דֵּךְ

 אֲתָא יְהַב אֻשַּׁיָּא דִּי בֵית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם

 וּמִן אֱדַיִן וְעַד כְּעַן מִתְבְּנֵא וְלָא שְׁלִם:

(יז) וּכְעַן

 הֵן עַל מַלְכָּא טָב

 יִתְבַּקַּר בְּבֵית גִּנְזַיָּא דִּי מַלְכָּא

 תַמָּה דִּי בְּבָבֶל

 הֵן אִיתַי דִּי מִן כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא

 שִׂים טְעֵם לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דֵךְ בִּירוּשְׁלֶם

 וּרְעוּת מַלְכָּא עַל דְּנָה יִשְׁלַח עֲלֶינָא

שאלות - עזרא פרק ו'

• מה ציווה דריוש לעשות לאחר שקיבל את האיגרת מתתני וחבריו?

לחפש באוצרות המלך ולבדוק אם יש ציווי מכורש לבנות את ביהמ"ק.

• היכן נמצא הכתב שמעיד על ציוויו של כורש לבנות את ביהמ"ק?

נרתיק עור בארמון במדי.

• מה היה גובה ורוחב ביהמ"ק לפי הכתוב באיגרת?

60 אמות לשניהם.

• כמה שורות אבן וכמה שורות עץ היו בנויות לסירוגין בקירות ביהמ"ק?

3 אבן, 1 עץ.

• מהיכן היה הכסף לבנות את ביהמ"ק?

מאוצרות המלך.

• מה ציווה דריוש את תתני וחבריו לאחר שמצא את הכתב בו מרשה כורש לבנות את ביהמ"ק?

שיתרחקו מבניין ביהמ"ק ולא יפריעו למלאכת הבנייה.

• אלו כספים העביר דריוש לצורך בניית ביהמ"ק?

את המיסים שגבה מעבר הנהר.

• מה עוד ציווה דריוש לתת לבוני המקדש?

בני בקר, אילים וכבשים, חיטים, מלח, יין ושמן.

• לפי מה קבע דריוש את כמות הנדבה שלו לביהמ"ק?

לפי השיעור שקבעו הכהנים בירושלים.

• מדוע תרם דריוש את תרומותיו לבניין ביהמ"ק? מה ציפה מהכהנים לעשות בתמורה?

להתפלל לשלום מלכותו ולשלום בניו.

• מה יקרה לכל מי שלא ימלא אחר הציווי של דריוש?

יעקר עץ מביתו, האדם ייתלה על העץ מביתו ומקומו ייהפך להיות מקום אשפה.

• באיזה תאריך נגמר בניין ביהמ"ק?

ג' אדר לשנה השישית לדריוש.

• אלו קרבנות הקריבו בני ישראל בחנוכת ביהמ"ק?

100 פרים, 200 אילים, 400 כבשים, 12 שעירי עיזים לחטאת.

• איך קבעו את המשמרות של הכהנים לאחר חנוכת ביהמ"ק?

לפי איך שהיו המשמרות שלהם לפני הגלות.

• איזה חג מצויין בכתוב, שחגגו בנ"י זמן קצר לאחר חנוכת ביהמ"ק?

פסח.

• מי שחט את קרבן הפסח?

לויים.

• על מה שמחו בני ישראל לאורך חג הפסח?

על כך שה' נתן בלב דריוש לחזק את בניין עבודת ביהמ"ק.

• כיצד נקרא דריוש בפס' כב'?

מלך אשור.

פירוש הארמית – פרק ו':

 (א) בֵּאדַיִן

 דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם

 וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא

 דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶל:

(ב) וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא

 בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי

 מְדִינְתָּה מְגִלָּה חֲדָה

 וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ דִּכְרוֹנָה:

(ג) בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא

 כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית אֱלָהָא בִירוּשְׁלֶם

 בַּיְתָא יִתְבְּנֵא

 אֲתַר דִּי דָבְחִין דִּבְחִין

 וְאֻשּׁוֹהִי מְסוֹבְלִין

 רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין

 פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין:

(ד) נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא

 וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת

 וְנִפְקְתָא מִן בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב:

(ה) וְאַף מָאנֵי בֵית אֱלָהָא

 דִּי דַהֲבָה וְכַסְפָּא

 דִּי נְבוּכַדְנֶצַּר הַנְפֵּק מִן הֵיכְלָא דִי בִירוּשְׁלֶם

 וְהֵיבֵל לְבָבֶל

 יַהֲתִיבוּן וִיהָךְ לְהֵיכְלָא דִי בִירוּשְׁלֶם לְאַתְרֵהּ

 וְתַחֵת בְּבֵית אֱלָהָא:

(ו) כְּעַן

 תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה שְׁתַר בּוֹזְנַי

 וּכְנָוָתְהוֹן אֲפַרְסְכָיֵא

 דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה רַחִיקִין הֲווֹ מִן תַּמָּה:

(ז) שְׁבֻקוּ לַעֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא

 דֵךְ פַּחַת יְהוּדָיֵא

 וּלְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בֵּית אֱלָהָא

 דֵךְ יִבְנוֹן עַל אַתְרֵהּ:

(ח) וּמִנִּי שִׂים טְעֵם

 לְמָא דִי תַעַבְדוּן עִם שָׂבֵי יְהוּדָיֵא אִלֵּךְ

 לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דֵךְ

 וּמִנִּכְסֵי מַלְכָּא דִּי מִדַּת עֲבַר נַהֲרָה

 אָסְפַּרְנָא

 נִפְקְתָא תֶּהֱוֵא מִתְיַהֲבָא לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ

 דִּי לָא לְבַטָּלָא:

(ט) וּמָה חַשְׁחָן

 וּבְנֵי תוֹרִין

 וְדִכְרִין

 וְאִמְּרִין

 לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא

 חִנְטִין מְלַח חֲמַר וּמְשַׁח

 כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי בִירוּשְׁלֶם

 לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם

 דִּי לָא שָׁלוּ:

(י) דִּי לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא

 וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי:

(יא) וּמִנִּי שִׂים טְעֵם

 דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה

 יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ

 וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי

 וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה:

(יב) וֵאלָהָא דִּי שַׁכִּן שְׁמֵהּ תַּמָּה

 יְמַגַּר כָּל מֶלֶךְ וְעַם

 דִּי יִשְׁלַח יְדֵהּ לְהַשְׁנָיָה לְחַבָּלָה

 בֵּית אֱלָהָא דֵךְ דִּי בִירוּשְׁלֶם

 אֲנָה דָרְיָוֶשׁ שָׂמֶת טְעֵם אָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד:

(יג) אֱדַיִן

 תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה שְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן

 לָקֳבֵל דִּי שְׁלַח דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא

 כְּנֵמָא אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ:

(יד) וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין

 בִּנְבוּאַת חַגַּי נְבִיָּה וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא וּבְנוֹ

 וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל

 וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס:

(טו) וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר

 דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא:

(טז) וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל

 כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא וּשְׁאָר בְּנֵי גָלוּתָא

 חֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה

 בְּחֶדְוָה:

(יז) וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה

 תּוֹרִין מְאָה

 דִּכְרִין מָאתַיִן

 אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה

 וּצְפִירֵי עִזִּין לְחַטָּאָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל תְּרֵי עֲשַׂר

 לְמִנְיָן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

(יח) וַהֲקִימוּ כָהֲנַיָּא בִּפְלֻגָּתְהוֹן

 וְלֵוָיֵא בְּמַחְלְקָתְהוֹן

 עַל עֲבִידַת אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם כִּכְתָב סְפַר מֹשֶׁה:

שאלות - עזרא פרק ז'

• מדוע נקרא עזרא בשם "עזרא הסופר"?

כיוון שהבין מהר בתורת משה.

• מה נתן דריוש לעזרא, לאחר שה' נתן את חינו של עזרא בעיני דריוש?

כל מה שביקש (רשיון עליה לארץ וסמכויות שפיטה)

• באיזו שנה למלכות דריוש העלה עזרא את בני הגולה בעלייה השניה?

7.

4) באיזה תאריך הגיע עזרא יחד עם העולים איתו?

                א' אב.

5) באיזה תאריך יצא עזרא עם העולים מבבל? כמה זמן הלכו עזרא והעולים בדרכים?

א' ניסן, 4 חודשים.

6) כיצד הצליח עזרא לעלות לירושלים במהירות כל כך גדולה?

סייעתא דשמיא.

7) הסבר: "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ".

                עזרא הכין את ליבו והתאמץ לדרוש את תורת ה'.

• הסבר: "ספר דברי מצות ה' וחוקיו על ישראל".

היה מתחכם בדברי ה' ומצוותיו שציווה את ישראל.

• מה ציווה דריוש את הפקידים שבעבר הנהר לעשות?

ככל מה שיבקש עזרא.

• מדוע ציווה דריוש לתת לעזרא את כל מבוקשו?

כדי שה' לא יכעס עליו ועל בניו.

• מאלו מיסים פטר דריוש את העסוקים בעבודת המקדש?

את שלשת סוגי המיסים המוזכרים בפרק ב'.

• דריוש ציווה את עזרא למנות דיינים. את מי ציווה דריוש למנות לדיינים?

את כל מי שעזרא יבחר בחכמתו.

• מהם ארבעת העונשים שהיה בסמכות הדיינים להטיל על הנידונים לפניהם?

מוות, הריגת המשפחה, ממון ובית הסוהר.

• מה אמר עזרא לאחר דברי דריוש?

ברוך ה' שנתן לי חן כזה בעיני המלך.

פירוש הארמית – פרק ז':

(יב) אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא

 לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא

 דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר

 וּכְעֶנֶת:

(יג) מִנִּי שִׂים טְעֵם

 דִּי כָל מִתְנַדַּב בְּמַלְכוּתִי מִן עַמָּה יִשְׂרָאֵל

 וְכָהֲנוֹהִי וְלֵוָיֵא

 לִמְהָךְ לִירוּשְׁלֶם עִמָּךְ

 יְהָךְ:

(יד) כָּל קֳבֵל דִּי מִן קֳדָם מַלְכָּא

 וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי

 שְׁלִיחַ לְבַקָּרָא עַל יְהוּד וְלִירוּשְׁלֶם

 בְּדָת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ:

(טו) וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַב

 דִּי מַלְכָּא וְיָעֲטוֹהִי

 הִתְנַדַּבוּ לֶאֱלָהּ יִשְׂרָאֵל

 דִּי בִירוּשְׁלֶם מִשְׁכְּנֵהּ:

(טז) וְכֹל כְּסַף וּדְהַב

 דִּי תְהַשְׁכַּח בְּכֹל מְדִינַת בָּבֶל

 עִם הִתְנַדָּבוּת עַמָּא וְכָהֲנַיָּא

 מִתְנַדְּבִין לְבֵית אֱלָהֲהֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם:

(יז) כָּל קֳבֵל דְּנָה אָסְפַּרְנָא

 תִקְנֵא בְּכַסְפָּא דְנָה

 תּוֹרִין דִּכְרִין אִמְּרִין

 וּמִנְחָתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן

 וּתְקָרֵב הִמּוֹ עַל מַדְבְּחָה

 דִּי בֵּית אֱלָהֲכֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם:

(יח) וּמָה דִי עֲלָךְ וְעַל אֶחָךְ יִיטַב

 בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּד

 כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם תַּעַבְדוּן:

(יט) וּמָאנַיָּא דִּי מִתְיַהֲבִין לָךְ

 לְפָלְחָן בֵּית אֱלָהָךְ

 הַשְׁלֵם קֳדָם אֱלָהּ יְרוּשְׁלֶם:

(כ) וּשְׁאָר חַשְׁחוּת בֵּית אֱלָהָךְ

 דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּן

 תִּנְתֵּן מִן בֵּית גִּנְזֵי מַלְכָּא:

(כא) וּמִנִּי אֲנָה אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מַלְכָּא

 שִׂים טְעֵם לְכֹל גִּזַּבְרַיָּא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה

 דִּי כָל דִּי יִשְׁאֲלֶנְכוֹן

 עֶזְרָא כָהֲנָה סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא

 אָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד:

(כב) עַד כְּסַף כַּכְּרִין מְאָה

 וְעַד חִנְטִין כֹּרִין מְאָה

 וְעַד חֲמַר בַּתִּין מְאָה

 וְעַד בַּתִּין מְשַׁח מְאָה

 וּמְלַח דִּי לָא כְתָב:

(כג) כָּל דִּי מִן טַעַם אֱלָהּ שְׁמַיָּא יִתְעֲבֵד

 אַדְרַזְדָּא לְבֵית אֱלָהּ שְׁמַיָּא

 דִּי לְמָה לֶהֱוֵא קְצַף עַל מַלְכוּת מַלְכָּא וּבְנוֹהִי:

(כד) וּלְכֹם מְהוֹדְעִין

 דִּי כָל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא

 וּפָלְחֵי בֵּית אֱלָהָא

דְנָה מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ

לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם:

(כה) וְאַנְתְּ עֶזְרָא כְּחָכְמַת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ

 מֶנִּי שָׁפְטִין וְדַיָּנִין

 דִּי לֶהֱוֹן דָּאיְנִין לְכָל עַמָּה דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה

 לְכָל יָדְעֵי דָּתֵי אֱלָהָךְ

 וְדִי לָא יָדַע תְּהוֹדְעוּן:

(כו) וְכָל דִּי לָא לֶהֱוֵא עָבֵד דָּתָא דִי אֱלָהָךְ

 וְדָתָא דִּי מַלְכָּא

 אָסְפַּרְנָא דִּינָה לֶהֱוֵא מִתְעֲבֵד מִנֵּהּ

 הֵן לְמוֹת הֵן לִשְׁרֹשִׁי

 הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין:  

שאלות - עזרא פרק ח'

• מה גילה עזרא כאשר חנה עם העולים איתו ליד נהר אהוא?

שאצבעות הלויים שעלו איתו קצוצים והלויים אינם יכולים לנגן.

• כיצד פתר עזרא את הבעיה שגילה ליד נהר אהוא?

שלח לאידו שיביא לו לויים.

• מה התבייש עזרא לבקש מדריוש?

ליווי לא"י.

• מה עשו עזרא והעולים כשביקשו מה' שיראה להם את הדרך לירושלים?

צמו.

• לשם מה הפריש עזרא 12 כהנים?

כדי לתת בידם את כלי המקדש.

• מהי נחושת מוצהבת?

נחושת שנראית כמו זהב.

• באיזה תאריך יצאו עזרא והעולים מנהר אהוא?

יב' ניסן.

• כמה זמן לקח לעזרא להגיע לנהר אהוא, וכמה זמן לקח לו להגיע מנהר אהוא לירושלים?

בערך שבועיים, שלשה וחצי חודשים.

• מהם "צפירי החטאת"?

שעירי החטאת.

• למי מסרו עזרא והעולים את ציווי המלך דריוש?

לאנשים החשובים שהיו רואים את פני המלך ולמושלי עבר הנהר.

שאלות - עזרא פרקים ט' – י'

• באיזה חטא חטאו ישראל לפי מה שאמרו השרים לעזרא?

נשיאת נשים נכריות.

• מי היו הראשונים מבין בני ישראל שהתחתנו עם גויים?

השרים והסגנים.

• מהם שלשת הדברים שעשה עזרא כששמע את החטא בו חטאו ישראל?

קריעת בגדיו, תלישת שערות וישיבה במשותק.

• עד מתי ישב עזרא משותק?

עד זמן הקרבת תמיד של בין הערביים.

• מה רצה עזרא להדגיש בביטוי "כמעט רגע"?

שהגאולה לא הייתה שלמה.

• הסבר: "הלא תאנף בנו עד כלה".

הרי תכעס עלינו עד שתשמיד אותנו.

• הסבר: "ועתה יש מקוה לישראל על זאת".

יש תקווה לישראל על דבר זה של נשיאת נשים נכריות.

• מה הציע שכניה בן יחיאל לעשות?

שעזרא ידאג שכולם יגרשו את נשותיהם הנכריות.

• את מי השביע עזרא לגרש את הנשים הנכריות?

את שרי הכהנים, הלויים, ועם ישראל בשם העם כולו.

• לאיזו לשכה הלך עזרא לאחר שהשביע את עם ישראל לגרש את הנשים הנכריות?

יהוחנן בן אלישיב.

• מדוע לא אכל ושתה עזרא?

כצער על חטא נשיאת הנשים הנכריות.

• כמה זמן נתן עזרא לעם כולו להתאסף בירושלים?
• ימים.
• מה הדין של מי שלא ייענה לקריאתו של עזרא ולא יבוא לירושלים (2 דברים).

יחרם רכושו וינודה מעם ישראל.

• היכן ישב העם כשהתאסף לירושלים?

ברחובות הר הבית.

• הסבר: "תנו תודה".

תתוודו.

• מה ענה העם לעזרא כשאמר להם לגרש את הנשים הנכריות?

שיעשו כן אך התהליך יהיה איטי.

• כיצד יתבצע תהליך גירוש הנשים הנכריות לפי דברי העם?

כל פעם תעלה עיר אחרת יחד עם הזקנים והשופטים של העיר ויגרשו את הנשים הנכריות.

• באיזה תאריך ווידאו עזרא וראשי המשפחות שעם ישראל אכן מגרש את נשותיו הנכריות?

א' טבת.

• באיזה תאריך הסתיים תהליך גירוש הנשים הנכריות?

א' ניסן.

• איזה אירועים בספר עזרא אירעו בא' ניסן?

עזרא יצא מבבל לעלות לירושלים, סיום גירוש הנשים הנכריות.

• כמה זמן ארך תהליך גירוש הנשים הנכריות?

3 חודשים.