איוב פרק ח

איוב פרק ח[1]

(א) וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹּאמַר בלדד ממקום שנקרא שוח ענה לאיוב ואמר לו[2]: (ב) עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה עד מתי אתה תאמר את הדברים האלה, שה' עושה עוול לאנשים,[3] וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִיךָ ויש בפיך דברים רבים שאתה אומר[4]: (ג) הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט האם ה' יעוות את המשפט?[5] וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק והאם ה' יעוות את הצדק?[6]: (ד) אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם אם בניך חטאו לה' – הוא שילח אותם על ידי הפשע שלהם – הפשע היה השליח כדי להרוג את בניך. ה' הרג את בניך בגלל שהם חטאו[7]: (ה) אִם אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל אֵל אם תתפלל אל ה' שיפסיק לייסר אותך,[8] וְאֶל שַׁדַּי תִּתְחַנָּן ואם תתחנן לה'[9]: (ו) אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה ואם תעשה זאת בטוהר וישרות הלב (תתפלל לפני ה'),[10] כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ אז ה' יעורר עליך את רחמיו,[11] וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ והוא יעשה את מקומך מקום צדק, הוא יביא לך בנים ועושר במקום הראשונים שנלקחו ממך[12]: (ז) וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר הטוב שהיה לך בהתחלה, לפני שה' הביא עליך ייסורים, יהיה נחשב לקטן ביחס לטוב שיבוא עליך,[13] וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד ומה שיהיה לך בסוף – יגדל מאוד. יהיה לך הרבה יותר טוב ממה שהיה לך בהתחלה[14]: (ח) כִּי שְׁאַל נָא לְדֹר רִישׁוֹן תברר מה קרה בדורות הראשונים, תברר מה קרה בעבר,[15] וְכוֹנֵן לְחֵקֶר אֲבוֹתָם ותכין את דעתך למה שאבותיהם חקרו וביררו[16]: (ט) כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע שהרי אנחנו כאן רק מאתמול, ולכן איננו יודעים מה קרה בעבר. אנחנו עדיין צעירים ולא היינו בדורות הקודמים, ומשום כך איננו יודעים מה קרה בדורות הראשונים,[17] כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ שהרי ימינו על הארץ דומה לצל. כשם שהצל איננו עומד במקום אחד לאורך זמן, כך גם אנחנו לא נמצאים על הארץ לאורך תקופה ארוכה[18]:(י) הֲלֹא הֵם יוֹרוּךָ יֹאמְרוּ לָךְ הרי הם, האבות, יאמרו לך את המסקנות מהחקירות שלהם,[19] וּמִלִּבָּם יוֹצִאוּ מִלִּים ומרצונם נם יוציאו מילים ויאמרו לך את מה שתשאל אותם[20]:(יא) כך יאמרו הזקנים של הדורות הקודמים:[21] הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה האם עץ הגומא יכול לגדול במקום שאין שם ביצה?[22] יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם האם צמח שנקרא "אחו" יכול לגדול במקום שאין בו מים?[23]: (יב) עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף כאשר הוא עדיין לח – הוא לא ייקטף. הוא לא יישבר כל עוד הוא לח,[24] וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ אך כאשר הביצה מתייבשת וכבר אין מים שמשקים אותו – הוא מתייבש. ייבוש זה נעשה עוד לפני ששאר החציר מתייבש, כיוון שהוא רגיש יותר[25]: (יג) כֵּן אָרְחוֹת כָּל שֹׁכְחֵי אֵל כך הדרכים של מי ששוכח את ה'. בהתחלה הם מצליחים מאוד, אך מהר מאוד הם נענשים על מעשיהם,[26] וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד והתקווה של החנפים, של הרשעים, נאבדת במהירות. כשם שהגידולים כמו הגומא גדלים מהר וטוב, אך בסופו של דבר הם מתייבשים מהר, כך הרשעים בהתחלה מצליחים בדרכיהם, אך מהר מאוד ה' מעניש אותם[27]: (יד) אֲשֶׁר יָקוֹט כִּסְלוֹ המחשבה של הרשע שהוא יכול לחיות בביטחון – תיכרת. הרשע לא יוכל לחיות יותר בביטחון שהוא חשב שהוא יוכל לחיות בה כאשר הוא היה בשיא הצלחתו,[28] וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחוֹ והביטחון שלו בהצלחתו דומה לבית עכביש. כשם שקורי העכביש אינם חזקים ולכן אינם מתקיימים לאורך זמן, כך מחשבת הרשע שהוא יכול לחיות בביטחון לא תתקיים לאורך זמן[29]: (טו) יִשָּׁעֵן עַל בֵּיתוֹ וְלֹא יַעֲמֹד הרשע מסתמך על ביתו, אך ביתו לא יחזיק מעמד,[30] יַחֲזִיק בּוֹ וְלֹא יָקוּם למרות שהרשע יאחז בבית – הבית לא יתקיים בידו ויתמוטט. הרשע איננו יכול להסתמך על ביתו משום שהבית לא יחזיק מעמד[31]: (טז) רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ הרשע רטוב לפני שהוא התייבש על ידי השמש. הכתוב דימה את הצלחת הרשע ללחלוחית של הגומא והאחו. ההצלחה של הרשע תהיה רק עד שהוא כביכול יתייבש,[32] וְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא והשורש שלו יוצא אל הגינה כדי לינוק משם מים (דימוי לשלב ההצלחה של הרשע)[33]: (יז) עַל גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ השורשים שלו יגדלו ויסתבכו בגל אבנים (כהמשך ההצלחה שלו),[34] בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה והוא רואה בית אבנים ובונה לו שם מצודה[35]: (יח) אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ אבל לאחר שלב ההצלחה, כאשר ה' ייפרע ממנו ויבלע אותו ממקומו,[36] וְכִחֶשׁ בּוֹ לֹא רְאִיתִיךָ המקום שלו יכחיש אותו ויאמר לו שהוא לא ראה אותו מעולם. כל מה שהרשע בטח בו – לא יתקיים בידו[37]: (יט) הֶן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ הרי מה שהרשע הסתמך עליו ושמח בו – לא יחזור עוד. הרשע לא יצליח יותר במעשיו,[38] וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ והתקווה תצמח מאנשים אחרים. הצדיקים יתחילו להצליח[39]: (כ) הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם שהרי ה' לא ימאס לעשות טוב לאנשים תמימים, לצדיקים,[40] וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים והוא לא ייתן חוזק בידי מי שמבקש להרע לצדיקים[41]: (כא) עַד יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ (ה' יתן לך טוב) עד שפיך יתמלא בשחוק,[42] וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה ועל שפתיך יעלו קולות של תרועה מרוב שמחה[43]: (כב) שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת השונאים שלך כביכול יתלבשו בבושה. שונאיך יתביישו כאשר יבוא עליך כל הטוב בעתיד,[44] וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ ובית הרשעים לא יחזיק מעמד ויתמוטט לעולם[45]:

[1] רמב"ן בפירושו לפסוק א כתב שבלדד טען כלפי איוב טענות חזקות יותר מאליפז, והוא סבור שהעונשים הגיעו לאיוב. בניו היו רשעים והוא עצמו צריך למרק חלק ממעשיו.

[2] תרגום.

[3] תרגום + ספורנו. רמב"ן: עד מתי תטען שאתה צדיק?

[4] רש"י. רלב"ג: אמרי פיך ייחשבו לכעס חזק.

[5] רש"י. רמב"ן: האם ה' יגמול רע לטובים?

[6] רש"י. רמב"ן: האם ה' לא יגמול טוב לטובים וישאיר אותם בידי המקרה? בפירושו השני כתב שהצלע הקודמת דיברה על אי שפיטת הרשעים, וצלע זו מדברת על נתינת גמול לצדיקים.

[7] רש"י. ספורנו: את בניך הוא השאיר ליד המקרה, משום שהם חטאו. רמב"ן: מצודות: הוא הרג אותם בבית המשתה, והדבר מראה שהם חטאו לו בכך שהם תמיד הגיעו לכדי קלות ראש. דבריו מבוססים על דברי התרגום שפירש "ביד" כמקביל ל"אתריהון".

[8] תרגום. ספורנו: הכוונה שיתוודה ויעשה תשובה על שלא מיחה בבניו. הצלע הבאה מדברת על תפילה.

[9] תרגום.

[10] מצודות. ספורנו: אם לא חטאת עם בניך.

[11] מצודות. רלב"ג הוסיף פירוש ש"יעיר" מלשון שמחה.

[12] רמב"ן. תרגום פריש "נות" מלשון נאה. רלב"ג פירש נות צדקך" שפירושו נשמה. ספורנו: ה' יחשיב לך את העוונות כזכויות.

[13] רמב"ן.

[14] רמב"ן.

[15] רש"י.

[16] רש"י. ספורנו: הכוונה מה שקיבלו מאבותיהם.

[17] תרגום.

[18] מצודות. רמב"ן: גם אם נראה עכשיו שהרשעים מצליחים, כאשר מתבוננים על העבר, רואים שבסופו של דבר הם משלמים מחיר על מעשיהם ונענשים.

[19] תרגום.

[20] תרגום. רמב"ן: הם יאמתו את הדברים על ידי משלים שהם יוציאו מליבם. מצודות: הכוונה שהם יוציאו את המילים בעצמם – גם בלי שתשאל אותם.

[21] רש"י.

[22] רש"י.

[23] מצודות.

[24] רש"י ולפי פירושו קטיפה מלשון שבירה. אבן עזרא: הכוונה ב"אבו" למקום שהוא גדל, ולא ללחלוחית. רמב"ן: "אבו" פירושו יציאת הנץ, החניטה של הפרי.

[25] רש"י.

[26] רש"י.

[27] רש"י.

[28] רש"י. אבן עזרא דחה פירוש של רס"ג שמדובר על הישענות על הבל.

[29] רש"י.

[30] רלב"ג.

[31] רלב"ג.

[32] רש"י. מצודות: מדובר על הפורענויות שבאות על הצדיק.

[33] רש"י.

[34] רש"י. רלב"ג: "גל" פירושו גל מים ולא תל אבנים.

[35] רש"י. בשם מנחם פירש "יחזה" מלשון הגבלה. אבן עזרא פירש "יחזה" מלשון להסתבך.

[36] רש"י. רמב"ן התלבט אם הכוונה שהשמש תבלע אותו ממקומו, או שמישהו אחר יבלע אותו ממקומו. בכל אופן אין הבדל במשמעות הפסוק בין פירושו לפירוש רש"י. בהסבר פירוש התרגום כתב רמב"ן שיש בפסוק זה תמיהה: האם יתכן שהשורשים יסתבכו על בית האבן? הרי אין לאילן כזה שום שורש, אלא הוא יונק מעט ומיד מת (וכך גם הרשעים אינם מצליחים במעשיהם לאורך זמן).

[37] רש"י.

[38] רש"י. רמב"ן: כל שמחתו של העץ הוא רק להיכרת, כך הרשע יכול לשמוח רק באבידתו.

[39] רש"י. מצודות: לשיטתו שהפסוקים עוסקים בפורענויות שבאות על הצדיקים, הכתוב אומר שלאחר שהצדיקים ייעקרו מהמקום שהם הסתמכו עליו, הם יראו שהכל היה לטובה, ובמקום החדש אליו הם נעקרו, הם יצליחו יותר. ספורנו הביא דוגמאות לצדיקים שנעקרו ממקומם והצליחו יותר: אברהם ויוסף. רמב"ן: אם הבנים שלהם יצמחו – גם הם ייכרתו.

[40] רש"י.

[41] רש"י. מצודות: הוא לא ייטיב לרשעים בלי סיבה. ספורנו: הכוונה לכשדים ושבא שלקחו את הממון של איוב.

[42] רמב"ן.

[43] רמב"ן. ספורנו: הכוונה לתרועת ניצחון על איבוד אויביו.

[44] מצודות.

[45] רמב"ן.