איכה פרק ג

ביאור ושננתם עם חלק מההערות למגילת איכה, פרק ג'.

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אב תשע"ח

איכה פרק ג

(א) אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי אני הוא הנביא שראה את העוני. הנביא ירמיה מתלונן שלמרות שהיו נביאים רבים שנביאו על חורבן בית המקדש, הוא היה היחיד שראה את החורבן בפועל,[1] בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ כאשר ה' הכה בכעסו את עם ישראל על ידי שבט (מקל)[2]: (ב) אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ ה' הנהיג והוליך אותי,[3] חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר אך הוא הנהיג אותי למקום של חושך ולא למקום של אור[4]: (ג) אַךְ בִּי יָשֻׁב ה' ישוב ויכה אותי,[5] יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם שהרי כל היום הוא מכה דווקא אותי (בכך שאני ראית את חורבן בית המקדש)[6]: (ד) בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי ה' כחש את בשרי על ידי שהוא הביא עליו כל מיני נגעים ומחלות,[7] שִׁבַּר עַצְמוֹתָי ה' שבר את העצמות שלי[8]: (ה) בָּנָה עָלַי ה' בנה עלי מצור, ה' גרם לכך שהאויב יטיל עלי מצור,[9] וַיַּקַּף ה' גרם לכך שהעיר הוקפה על ידי חיילי האויב,[10] רֹאשׁ וּתְלָאָה ה' גרם לכך שהאויבים הצליחו להחליש ולהלאות את ראשי עם ישראל[11]: (ו) בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי ה' הושיב אותי בבית האסורים החשוך,[12] כְּמֵתֵי עוֹלָם ואני כמו המתים שהולכים לעולם אחר[13]: (ז) גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא ה' סגר עלי כדי שלא אצא. הכוונה שה' גרם לכך שאויבי ירושלים יקיפו את העיר וימנעו את היציאה ממנה,[14] הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי ה' שם על רגלי אזיקים כבדים עשויים מנחושת (כפי שהיה נהוג לשים על רגלי האסירים)[15]: (ח) גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ גם אם אני אצעק ואתפלל אל ה',[16] שָׂתַם תְּפִלָּתִי ה' עדיין סתם את חחלונות הרקיע על מנת שתפילתי לא תתקבל[17]: (ט) גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית ה' סתם את דרכי היציאה מהעיר על ידי שהוא הניח שם אבני גזית,[18] נְתִיבֹתַי עִוָּה ולכן, על מנת לצאת מהעיר, אני צריך ללכת בדרכים עקלקלות (ואינני יכול ללכת בדרכים הרגילות היוצאות מהעיר)[19]: ס (י) דֹּב אֹרֵב הוּא לִי ה' הפך להיות כמו דב שאורב לי. כשם שהדב מסוכן לאדם, כך ה' הביא על תושבי ירושלים סכנות,[20] אֲרִי בְּמִסְתָּרִים וה' הפך להיות כמו אריה שמסתתר[21]: (יא) דְּרָכַי סוֹרֵר ה' פיזר קוצים בדרכים שבהן אני הולך,[22] וַיְפַשְּׁחֵנִי ובכך גרם לי ה' לפסק את רגלי (כיוון שמי שהול בדרכים צריך להרחיב את צעדיו),[23] שָׂמַנִי שֹׁמֵם ה' שם אותי לחורבן ושממה[24]: (יב) דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ ה' מתח את מיתרי הקשת שלו,[25] וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ והוא שם אותי מטרה לחץ שהוא יורה. ה' ירה עלי את החיצים שלו[26]: (יג) הֵבִיא בְּכִלְיוֹתָי בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ ה' פגע בכליות שלי עם החיצים שהוא רוקן מהאשפה, הכלי ששמים בו את החיצים[27]: (יד) הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל עַמִּי הייתי לצחוק בפני כל העמים,[28] נְגִינָתָם כָּל הַיּוֹם הם היו מנגנים מתוך שמחה על מצבי[29]: (טו) הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים ה' גרם לי לשבוע מאכילת מרור רב, ה' הביא עלי פורענויות רבות,[30] הִרְוַנִי לַעֲנָה ה' השקה אותי בעשבים מרים. ה' הביא עלי פורענויות רבות[31]: (טז) וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי ה' גרם לשיניים שלי להישבר על ידי שהוא האכיל אותי בחצץ. כאשר עם ישראל גלה, ה' אמר ליחזקאל הנביא להכין כלים קטנים על מנת ללוש בו את העיסה בשעת הגלות. עם ישראל צחק על יחזקאל ונענע מלהכין את הכלים ולכן נאלץ ללוש את העפר בתוך הבור, וכך נכנסו אבני חצץ ללחמים,[32] הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר ה' שפך עלי כל כך הרבה אפר עד שהדבר דומה כאילו שהוא כפה עלי אפר כמו שכופים כלי על חפץ[33]: (יז) וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי מאסתי מלבקש שלום היות ואני יודע שהשלום לא יבוא משום שה' ימשיך להביא עלי פורענויות,[34] נָשִׁיתִי טוֹבָה שכחתי מה זה טובה מרוב פורענויות שבאו עלי[35]: (יח) וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי אמרתי בליבי שהחוזק שלי אבד, כבר לא אהיה חזק יותר,[36] וְתוֹחַלְתִּי מֵיְקֹוָק  אבד גם הטובה שציפתי וייחלתי לו מאת ה'. ה' כבר לא יעשה לי עוד טוב[37]: (יט) הנביא פונה אל ה' יתברך בבקשה:[38] זְכָר עָנְיִי תזכור את העינוי של נפשי,[39] וּמְרוּדִי וכן תזכור את מה שמרדו בי השונאים שלי,[40] לַעֲנָה וָרֹאשׁ ומה שהם השקו אותי משקים העשויים מעשבים מרים שנקראים "לענה" ו"ראש"[41]: (כ) זָכוֹר תִּזְכּוֹר וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי נפשי תזכור את כל הפורענויות שעברו עלי וכך היא תהיה כנועה ומושפלת[42]: (כא) זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי דברי נחמה אלו אומר בליבי (הדברים שמובאים החל מהפסוק הבא),[43] עַל כֵּן אוֹחִיל ולכן אחכה לכך[44]: (כב) חַסְדֵי יְקֹוָק כִּי לֹא תָמְנוּ חסדי ה' מנעו ממנו כליון. למרות הפורענויות הרבות שבאו עלינו, ה' עדיין עשה איתנו חסד ומנע את כליוננו,[45] כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו רחמי ה' לא הסתיימו והוא תמיד ממשיך לרחם עליו (ולהשפיע לנו חסדים – גם בעת הפורענות)[46]: (כג) חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים החסדים שלך מתחדשים בכל בוקר ובוקר, בכל בוקר אתה עושה איתנו חסדים נוספים,[47] רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ ניתן להאמין בך בלי חשש שלא תקיים את דבריך[48]: (כד) חֶלְקִי יְקֹוָק אָמְרָה נַפְשִׁי נפשי אמרה לי שה' הוא חלקי, שעליו אני סומך,[49] עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ ולכן אני מייחל לדבריו ולישועתו[50]: (כה) טוֹב יְקֹוָק לְקֹוָו ה' טוב למי שמצפה לישועתו,[51] לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ לנפש שדורשת ללמוד (את תורתו)[52]: (כו) טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְקֹוָק טוב שאדם ייחל בשקט לישועתו של ה'[53]: (כז) טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו טוב לגבר שעוד בנעוריו ילמד את עצמו לישא את עול המצוות[54]: (כח) יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם אדם שבאו עליו יסורים – ישב בודד וימתין לישועתו של ה',[55] כִּי נָטַל עָלָיו כיוון שגזירה זו באה עליו מאת ה'[56]: (כט) יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ (אדם שבאו עליו יסורים) ישתחווה אל ה' עד שכאשר הוא מטיח את פניו על הקרקע, הוא יאכל את העפר,[57] אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה אולי על ידי כך תהיה לו תקווה והוא יושע[58]: (ל) יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי אדם שמאמין שהכל מאת ה' יתברך, יושיט את הלחי שלו לאדם שמכה אותו ולא יחזיר מכה למי שהכה אותו,[59] יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה האדם המאמין בה' יהיה שבע מהחרפות והבזיונות שהוא עובר, הוא לא יחזיר ויבייש את מי שמבייש אותו[60]: (לא) כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי שהרי ה' לא יזנחי מישהו לעולם וישאיר אותו לעולם ביד שונאיו. בשלב כלשהו ה' יציל את האדם מאויביו[61]: (לב) כִּי אִם הוֹגָה בתחילה ה' מביא על האדם יגון (בגלל חטאו),[62] וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו אך לבסוף הוא מרחם על האדם כפי גודל חסדיו (של ה')[63]: (לג) כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ שהרי ה' לא עינה או גרם יגון לאנשים סתם בגלל שהוא רוצה להרע להם[64]: (לד) לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ ה' איננו רוצה לדכא תחת רגליו את כל האסירים שבארץ, ה' לא רוצה להכאיב לאנשים, אלא הם צריכים להיענש בגלל חטאיהם[65]: (לה) לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיוֹן ה' גם אינו רוצה להטות את משפטו של האדם בדין שנעשה לפני ה', ה' לא רוצה לשפוט אדם ליסורים אם הוא באמת זכאי[66]: (לו) לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ אֲדֹנָי לֹא רָאָה לא הוכשר בעיניו של ה' לעוות את משפטו של האדם בבית דין של מעלה, ואם באו ייסורים על האדם, סימן הדבר שהוא חטא[67]: (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי מי אמר שצריך להביא על האדם פורענות,[68] אֲדֹנָי לֹא צִוָּה אם ה' לא ציווה על כך (משום שעברו על מצוותיו)[69]: (לח) מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב אדם איננו יכול לומר שהרע והטוב אינו יוצא מאת ה' אלא שהכל מקרה[70]: (לט) מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי על מה אדם חי צריך להתלונן?[71] גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו כל אדם צריך להתלונן על חטאיו (כיוון שהם גרמו לייסורים, והייסורים לא באו במקרה)[72]: (מ) נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה אנחנו נבדוק את הדרכים שבהן הלכנו ונחקור אותן (על מנת לבדוק היכן טעינו),[73] וְנָשׁוּבָה עַד יְקֹוָק ואז נחזור בתשובה אל ה'[74]: (מא) נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם כאשר אנחנו נישא את כפינו אל השמים, עלינו גם לישא לשם את לבבנו ולחזור בתשובה,[75] אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם עלינו לחזור אל ה' ששכינתו בשמים[76]: (מב) נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אנחנו חטאנו ומרדנו בך,[77] אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ ואתה לא סלחת (כיוון שלא חזרנו בתשובה)[78]: (מג) סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ גרמת לכעס להיות מחיצה בינך לבינינו,[79] הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ הרגת אנשים רבים מעם ישראל ולא ריחמת עלינו[80]: (מד) סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה עשית מחיצה על ידי העננים על מנת למנוע מתפילותינו לעלות אליך[81]: (מה) סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים אתה ממאיס אותנו בעיני העמים כאילו שהיינו ליחה מאוסה[82]: (מו) פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כָּל אֹיְבֵינוּ כל אויבינו פתחו עלינו את פיהם על מנת לגזור עלינו גזירות קשות[83]: (מז) פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר השבר והרתת גרמו לנו לפחד וחרדה[84]: (מח) פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי העיניים שלי יזלגו דמעות כמו נהרות מים. הנביא מדמה את הדמעות הרבות שיירדו כשהוא יבכה על החורבן לזרימה של מקור מים,[85] עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי על השבר שעבר על עם ישראל[86]: (מט) עֵינִי נִגְּרָה העיניים שלי יזלגו דמעות,[87] וְלֹא תִדְמֶה הדמעות לא יפסיקו,[88] מֵאֵין הֲפֻגוֹת בגלל שלא יהיה מי שינחם אותי מהצרות[89]: (נ) עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְקֹוָק מִשָּׁמָיִם (לא יהיה הפסק לדמעות) עד שה' יסתכל ויראה מהשמים את עלבוני[90]: (נא) עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי מכל תושבי העיר ענתות, העיר שבה התגורר ירמיהו, העיניים שלי (ירמיהו) נבלו והתקלקלו הכי הרבה.משפחתו של ירמיהו עבדה בבית המקדש, ולכן החורבן נגע להם יותר[91]: (נב) צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם האויבים שלי צדו אותי ללא סיבה כמו שצדים ציפורים[92]: (נג) צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי האויבים שלי אסרו אותי בבור, בבית הסוהר,[93] וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי והם רגמו בי אבנים[94]: (נד) צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי האויבים גרמו למים שיציפו את הבור והגובה שלהם יעבור את הראש שלי,[95] אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי ובמקום להתייאש, אמרתי שזו הייתה גזירה מאת ה'[96]: (נה) קָרָאתִי שִׁמְךָ יְקֹוָק מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת ה'! התפללתי אליך מתחתית הבור[97]: (נו) קוֹלִי שָׁמָעְתָּ ה'! קיבלת את תפילתי (כאשר התפללתי מהבור),[98] אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי וגם עכשיו אל תימנע מקבלת התפילה על מנת להושיע אותי[99]: (נז) קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ התקרב אלי ושלחת מלאך להציל אותי ביום שבו התפללתי אליך,[100] אָמַרְתָּ אַל תִּירָא אמרת לי לא לפחד[101]: (נח) רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי ה'! היית רב עם האנשים שרבו איתי,[102] נַפְשִׁי גָּאַלְתָּ חַיָּי הצלת את חיי מאותם אויבים[103]: (נט) רָאִיתָה יְקֹוָק עַוָּתָתִי ה'! ראית את הדברים המעוותים שהם עושים לי עכשיו,[104] שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי תשפוט את המשפט שלי, תציל אותי כמו שהצלת אותי בעבר[105]: (ס) רָאִיתָה כָּל נִקְמָתָם גלוי לפניך כל מה שהם מנסים לנקום בי, כל מה שהם מנסים להרע לי,[106] כָּל מַחְשְׁבֹתָם לִי כל המזימות שלהם (גלויים לפניך)[107]: (סא) שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְקֹוָק ה'! שמעת אותם מבזים אותי,[108] כָּל מַחְשְׁבֹתָם עָלָי כל המזימות שלהם נגדי, הם משקיעים הרבה על מנת להרע לי[109]: (סב) שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל הַיּוֹם הדברים של השונאים שלי והמחשבות שלהם – רק עליי, הם משקיעים הרבה על מנת להרע לי[110]: (סג) שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה ה'! תשים לב לכל פעולות הקימה והישיבה שלהם (שמיועדים לפגוע בי),[111] אֲנִי מַנְגִּינָתָם הם שרים עלי כל היום (שהם יזיקו לי)[112]: (סד) תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְקֹוָק כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם ה'! תגמול להם חזרה כפי שהם עשו. כשם שהם מנסים להזיק לי, כך תזיק להם[113]: (סה) תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תתן להם שברון לב,[114] תַּאֲלָתְךָ לָהֶם ותגרום להם שהם יהיו נלאים ועייפים[115]: (סו) תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְקֹוָק ה'! תרדוף אחרי אויבי בכעס ותשמיד אותם מתחת שמי ה', תשמיד את אויבי מהעולם[116]:

 

[1] רש"י. אבן עזרא כתב אפשרות נוספת שירמיהו מתכוון לכל אדם מישראל שראה את החורבן. פלגי מים: יש שני מיני ייסורים. א. כדי לרפא את האדם ולעזור לו, כמו רופא שמנתח חולה על מנת שיהיה לו טוב יותר. ב. ייסורים שבאים מתוך כעס. הנביא קונן על שהייסורים שהוא ראה באים מתוך כעס ולא כדי לעזור.

[2] רש"י. אבן עזרא: "עברתו" אינו מוסב על ה', אלא על האויב.

[3] תרגום. פלגי מים: ההנהגה היינו שמי שמנהיג הולך לפני המונהג וההולכה היא שהמולך הולך לפני מי שמוליך אותו. ה' הנהיג את ירמיהו ואת עם ישראל הוא הוליך. הנביא אומר שהיות והוא רואה שאין שום אור בנבואה שבה ה' מנהיג אותו, סימן שהייסורים אינם כדי לרפא את ישראל אלא רק כדי לייסר אותם, משום שאם מטרת הייסורים הייתה לרפא את עם ישראל, ה' היה אמור להראות לו גם את האור שלאחר החושך.

[4] תרגום.

[5] רש"י.

[6] רש"י. פלגי מים: פסוק זה הוא דברי נחמה שה' יכול להפוך את דרכו ובמקום להעניש את עם ישראל, הוא יכול להיטיב לו.

[7] תרגום. רש"י כתב שתי אפשרויות לפרש את הנאמר בפסוק. א. בדומה לתרגום שה' גרם לכך שבשרו של ירמיהו נרקב. ב. הכוונה לזקנים ולנערים שהוזכרו בסוף הפרק הקודם שהיו צריכים לשכב על הקרקע ובכך בשרם נרקב. פלגי מים: עם ישראל אמר פסוק זה. בניגוד לדברי הנחמה שנאמרו בפסוק הקודם, כאן נאמר שכשם שבמקרה שכבר אין עור ובשר על העצם והעצם נשבר, אין אפשרות לרפואה, כך כאשר ה' סילק את הצדיקים (שהנביא דימה אותם לעור והבשר), לא תהיה עוד נחמה.

[8] תרגום.

[9] תרגום.

[10] תרגום.

[11] תרגום. רש"י פירש את המילה "תלאה" מלשון מרירות. בשם חז"ל הסביר שהכוונה לנבוכנצר שהקיף את עם ישראל על ידי שהוא הטיל את המצור ולאחר מכן נבוזראדן שר הטבחים סיים את מלאכתו בכך שהגלה את עם ישראל והחריב את בית המקדש. פלגי מים: לא ניתן לרפא את הייסורים על ידי תרופות היות והם רבים כל כך. כמו כן הוא הוסיף פירוש שהכוונה שכאשר הייסורים באים בפתאומיות, ניתן לפעמים לרפא אותם, אך כאשר ה' כבר חשב על הייסורים לפני כן והוא הגיע למסקנה שמגיע לעם ישראל לסבול את הייסורים הללו, לא ניתן לרפא אותם.

[12] תרגום ועיין ספר ירמיהו פרק ל"ב.

[13] תרגום. פלגי מים: כשם שאין רפואה למת, כך אין רפואה מהייסורים שהביא ה'.

[14] רש"י. פלגי מים: ה' הפך להיות לי לשונא עד שכביכול הוא מנע ממני מלעשות תשובה.

[15] רש"י. פלגי מים: הנחושת היא המתכת המסמלת את המעשים שתלויים ביצר הרע: אכילה, עניינים הקשורים בצניעות ועוד. ה' הכביד את יצר הרע על מנת שאחטא.

[16] תרגום.

[17] רש"י. פלגי מים: בגלל שחטאיי הובילו לכך שנהייתי טמא, תפילתי לא תתקבל.

[18] תרגום. פלגי מים: יצר הרע מנה ממני מללכת בדרכי התורה על ידי שהוא כביכול הניח אבני גזית על הדרך שמובילה לעשיית מעשים טובים.

[19] רש"י. פלגי מים: התרגלתי לחטוא משום שה' מנע ממני את ההליכה בדרך הטובה.

[20] רש"י.

[21] תרגום. אבן עזרא דחה את הפירוש שכאשר בא דב, בא אחריו גם אריה. פלגי מים: ה' הגביר עלי את יצר הרע כמו דב שיחטיא אותי בכל פעם, ולאחר מכן כאשר חטאתי, יצר הרע היה כמו אריה שיוצא במהירות ממחבואו ומשסע את הטרף.

[22] רש"י. אבן עזרא: ה' גרם לדרכים לסור ממני, אינני יכול ללכת בדרכים שאני רגיל ללכת בהם. פלגי מים: הדב והאריה הניחו בדרך התורה קוצים כדי שלא אוכל ללכת בהם.

[23] רש"י. פלגי מים: ה' הפך אותי לכל כך רע עד שכאילו פסעתי על התורה והמצוות.

[24] תרגום. אבן עזרא: "שומם" מלשון תמיהה, שכל מי שיראה את הארץ יתמה על החורבן הנורא.

[25] תרגום.

[26] רש"י.

[27] רש"י. פלגי מים: היצר הרע עבד במחשכים עד שהוא גרם לי לחטוא גם במחשבות.

[28] אבן עזרא בפירושו השלישי שכתב שהי' במילה "עמי" נוספת. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא לעם שבירושלים ובפירושו השני כתב שהכוונה לעם שנמצא תחת שלטונו. תרגום כתב שהכוונה היא לכל פריצי עמו. פלגי מים: הנביא אומר שכאשר הוא אמר בפני העם את דברי הנבואה, הם צחקו עליו. זו הסיבה שבאו עליהם כל הצרות האלה.

[29] תרגום.

[30] תרגום. פלגי מים: הנביא חוזר לדברי כנסת ישראל (לאחר שבפסוק הקודם דיבר בשם עצמו). ה' האכיל אותם במרורים, גרם להם לחטוא. כשם שכאשר אוכלים את המרור, הוא מתוק בתחילתו ומר בסופו, כך כאשר אדם חוטא הוא מרגיש הנאה בתחילה אך לאחר מכן הוא מרגיש את הטעם המר של החטא.

[31] עיין ביאורנו דברים כט,יז. פלגי מים: בעוד הצלע הקודמת מדברת על החטא (בניגוד לדברי הפרשנים האחרים שגם הצלע הקודמת מדברת על הפורענות), צלע זו מדברת על העונש שדומה לצמח הלענה שהוא כולו מר.

[32] רש"י.

[33] רש"י. אבן עזרא: למילה "הכפישני" אין מילה דומה במקרא, והמשמעות היא מלשון מאיסה.

[34] תרגום.

[35] תרגום. פלגי מים: בגלל שזנחתי את התורה שנקראת שלום, אין לי כבר יותר טובה.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] אבן עזרא בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב ש"זכר" היא מילת מקור, כלומר: שהנביא תמיד זוכר.

[39] תרגום.

[40] תרגום.

[41] תרגום. פלגי מים: יש בפסוק זה תפילה אל ה' שיקבל את התשובה של עם ישראל. עם ישראל אומר שהמרד שהוא מרד בה' נחשב עכשיו ללענה (מאכל מר) וראש (שתיה מרה), ולכן מבקשים מאת ה' שיקבל את התשובה.

[42] רש"י בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהזכירה נאמרה כלפי ה', והנביא אומר שהוא יודע שה' עתיד לזכור את כל הפורענויות שעברו על עם ישראל והוא יחכה לזכירה זו. פלגי מים: יש בקשה מאת ה' שיכניע את ליבם כך שלא ימרדו בו.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] רש"י בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שחסדי ה' לא תמו, ובכל עת ה' עדיין עושה איתנו חסדים.

[46] תרגום. פלגי מים: אני יכול לראות שה' עדיין מרחם עלינו על ידי שלא הגענו לכדי כליון.

[47] רש"י.

[48] רש"י. אבן עזרא: הסתפק אם הכוונה מלשון חשיבות או שהכוונה רבים מבחינה מספרית. פלגי מים: ה' מחזק את האמונה אצלי ועל ידי כך אינני חוטא. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שעל ידי שה' מחדש את הניסים בכל בוקר, הוא מעורר את המונה בליבו.

[49] אבן עזרא + רש"י.

[50] תרגום.

[51] תרגום. פלגימ ים:האדם איננו צריך להתייאש.

[52] תרגום.

[53] רש"י ולפי פירושו האות ו' שבתחילת המילה "ויחיל" נוספת. פלגי מים:ה' הוא טוב אם האדם מצפה לישועתו.  כמו כן הדגיש שהאדם מצפה לישועתו של עם ישראל ולא לישועתו של האדם מצרותיו הפרטיות.

[54] תרגום. אבן עזרא: הכוונה לעול המוסר.

[55] רש"י. תרגום: אדם שבאו עליו יסורים בעולם הזה, יצפה לקבל את שכרו בעולם הבא.

[56] רש"י.

[57] אבן עזרא.

[58] תרגום.

[59] תרגום.

[60] תרגום.

[61] תרגום. אבן עזרא פירש את השורש ז.נ.ח כמקביל לשורש מ.א.ס (כשם שהוא עשה לעיל בפסוק יז').

[62] רש"י.

[63] רש"י.

[64] רש"י. לפי פירושו "מליבו" כוונתו לליבו של ה', ומילה זו מוסבת גם על הצלע הראשונה וגם על הצלע השניה (וצריך לסרס את הפסוק). תרגום: בגלל שה' לא עינה את האדם ועל ידי כך הסיר את זחיחות ליבו, האדם חטא, והדבר גרם לצורך בהבאת ייסורים רבים יותר. לפי פירושו של התרגום "ליבו" כוונתו לליבו של האדם. פלגימ ים: הצרות שנבוכדנצר יעשה לעם ישראל לא יבואו לו מרצונו, אלא מרצון ה'. בני איש הם בני אברהם יצחק ויעקב.

[65] רש"י. פלגי מים: נבוכדנצר לא היה יכול לרמוס את כל העולם לולי שזה היה רצון ה'.

[66] רש"י.

[67] רש"י. תרגום: לעוות אדם אני במרביתו.

[68] תרגום.

[69] תרגום.

[70] רש"י. תרגום: בת הקול רומזת על החמס שמלאה בארץ, וכאשר ה' ירצה לגזור על העולם גזירות טובות, הבת קול אמר דברים טובים. פלגי מים: "רעות" בלשון רבים מכיוון שהפסוק אומר שגם החטא וגם העונש אינם מרצונו של ה', אלא מרצון האדם ומבחירתו החופשית. "טוב" בלשון יחיד כיוון שהשכר שבא על בחירה טובה בא מאת ה'.

[71] רש"י. בהמשך דבריו הביא מדרש שאמר ר' יוחנן שמיום שה' נתן לאדם אפשרות לבחור בין הטוב לרע, אדם לא יכול לומר שהפורענויות או הדברים הטובים באים מעצמם, אלא הכל כתוצאה ממעשיו. לפי פירושו, "יתאונן" מלשון תלונה. תרגום: "יתאונן" מלשון "הון", והנביא שואל מה מרוויח האדם מחטאיו. פלגי מים: מי שהוא צדיק במדרגה של חי, לא יתלונן על הצרות הבאות עליו.

[72] רש"י.

[73] תרגום. פלגי מים: עלינו לחקור על חטאים אצל אחרים כיוון שרק כך נוכל להבין גם את החטאים שלנו משום שאדם אינו רואה נגעי עצמו.

[74] תרגום.

[75] רש"י. לפי פירוש זה, "כפיים" מלשון ידיים. בפירושו השני כתב ש"כפיים" פירושו עננים. לבסוף הביא מדרש חז"ל שכשם שאדם מנקה את ידיו ואינו משאיר על ידיו לכלוך כלשהו, כך על האדם לחזור בתשובה ולא להשאיר אצלו אפילו חטא אחד. תרגום: נשליך מידנו את הגזל. פלגי מים: המעשה נקרא כפיים והפסוק אומר שצריך לייחד גם את המעשים וגם את המחשבות אל ה'.

[76] תרגום.

[77] תרגום.

[78] תרגום.

[79] רש"י. תרגום: הרדיפה הייתה בגלות.

[80] תרגום.

[81] תרגום.

[82] רש"י. תרגום: הסביר את המילה "סחי" מלשון טלטול, והכוונה שה' טלטל את עם ישראל בין העמים.

[83] תרגום.

[84] תרגום. רש"י: יש כאן שני שלבים. השלב הראשון הוא הפחד, וכאשר ברחנו מהפחד, נפלנו אל הפחת, אל הבור.

[85] תרגום.

[86] תרגום.

[87] תרגום.

[88] תרגום.

[89] תרגום. רש"י: לא יהיה ניתן להעביר את הדמעות או להחליף אותם.

[90] תרגום.

[91] רש"י.

[92] תרגום. פלגי מים: הכוונה לגלות מצרים. הציפור אוכלת חיטים והגלות למצרים הייתה כדי לקנות תבואה. השימה בבור שבפסוק הבא קראה בימי גלות בבל אצל דניאל.

[93] תרגום.

[94] תרגום. רש"י: ירמיהו התנבא בפסוק על דניאל ופירוש הפסוק הוא שלמרות ששמו את דניאל בבית הסוהר, עדיין רגמו אותו באבנים. אבן עזרא (טעמים): או ששמו אבן גדולה על מנת לכסות את הבור, או שהיו זורקים אבנים כדי לוודא שהוא עדיין חי.

[95] רש"י. פלגי מים: בפסוק יש דימוי, כאילו שבגלות המים הגיעו עד לראש.

[96] תרגום.

[97] תרגום. אבן עזרא: מדובר על התחתית של התחתית, ולכן נאמר "תחתיות" בלשון רבים. פלגי מים: התפללתי אליך בגלות מצרים למרות שהייתי שקוע בשערי טומאה.

[98] תרגום.

[99] תרגום. פלגי מים: כאשר אדם חוטא, החטאים גורמים למחיצה שמונעת את קבלת התפילות. לכן ה' צריך לחתור פתח תחת כסא הכבוד על מנת לקבל אותם (כמו שהוא קיבל את התפילות של מנשה). הנביא אמר "לרווחתי" בגלל הרווח שנדרש על מנת לקבל את התפילות.

[100] תרגום. אבן עזרא: מצאתי אותך קרוב.

[101] תרגום. פלגי מים: הכוונה לקריעת ים סוף, אז אמר ה' לישראל שהם אינם צריכים לפחד.

[102] רש"י.

[103] תרגום.

[104] רש"י.

[105] רש"י.

[106] תרגום. פלגי מים: כיוון שאתה יודע שכאשר אני נופל בידם הם מנסים רק להתנקם בי בייסורים נוראיים, אני מבקש שאתה תהיה זה שתתנקם בי.

[107] תרגום.

[108] תרגום. פלגי מים: הם מחרפים רק את ה'.

[109] תרגום.

[110] תרגום.

[111] תרגום.

[112] תרגום.

[113] תרגום. פלגי מים: יש לחלק בין "גמול" שם מדובר על מחשבה, לבין "מעשה ידיהם" שם מדובר כבר על מעשים.

[114] רש"י בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא לאטימות הלב. בסוף דבריו דחה את הפירושים האומרים שהכוונה ללשון יגון, כיוון שהאות נ' של יגון איננה שורשית.

[115] רש"י.

[116] תרגום.

סוכה - רוחניות וגשמיות

הסוכה מסמלת את החיבור בין הרוחניות לגשמיות לקחים משנת מלחמה של חרבות ברזל
אוצר לדרך - אמונה

הברית, ההפרה והתקומה - לפרשות ניצבים וילך

מדוע משה רבינו כינס את עם ישראל והעביר אותו בברית שידע שהיא תופר? כיצד לומדים מהפסוקים שמדברים על עבודה זרה של עם ישראל על תחיית המתים?
אוצר לדרך - אמונה

איוב פרק ט

ביאור אוצר המקרא לספר איוב פרק ט אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך יהי רצון שהלימוד מפרק זה יהיה לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד נפל בעת הלחימה בעזה תובב"א
אוצר המקרא על התנך

שאלות בנושא השעה

תשובות לחלק מהשאלות שנשאלתי לאחרונה
אוצר לדרך - אמונה