אסתר פרק י

אסתר פרק י

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם המלך אחשוורוש הטיל מס על הארץ ועל האיים שבים[1]: (ב) וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וכל הסיפורים על נצחונותיו וגבורותיו,[2] וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וכן הפרשה שמסופר שם שהמלך אחשוורוש גידל את מרדכי ומינה אותו להיות משנה למלך,[3] הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס כל האירועים והסיפורים הקשורים לכך כתובים בסםר שנקרא "סםר דברי הימים למכי פרס ומדי".[4] מעלתו של מדרכי הייתה כל כך גדולה, והוא היה אדם כל כך חשוב, עד שהזכירו אותו בספר הזכרונות של מלכי פרס ומדי[5]: (ג) כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שהרי מרדכי היהודי היה בתפקיד המשנה למלך אחשוורוש,[6] וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים והוא היה ממונה על כל היהודים,[7] וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו והוא היה רצוי בעיניהם של רוב אחיו משבט בנימין,[8] דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ מרדכי היה מחפש לראות למי מעם ישראל הוא יכול לעשות טוב (ולא חיכה שיפנו אליו כדי לבקש את עזרתו),[9] וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ והוא היה מדבר דברי שלום לכל הצאצאים של עם ישראל[10]:

[1] תרגום. אבן עזרא: הכוונה שאחשוורוש הטיל מס על המדינות שאינם תחת שלטונו, אלא שעתה הם פחדו ממנו ולכן הם שילמו לו מס. כוונת הפסוק לומר שלאחר שאחשוורוש גידל את מרדכי, הוא הצליח מאוד במלכותו, וזכה שגם הארצות שאינן תחת שלטונו והאיים שרחוקים מאוד ממלכותו יפחדו ממנו ויתנו לו את מיסיהם. בנוסח ב' כתב שייתכן שמרדכי השיא לו את העצה הזו. חכמי צרפת: בפרק ב' כתוב שאחשוורש עשה הנחה למדינות ולא גבה מהם מיסים מלאים. עתה החזיר אחשוורוש את המס. ר"מ חלאיו: ייתכן שהכוונה שאחשוורוש הטיל את המס על הארץ עוד לפני סיפור ההצלה, אלא שהכתוב המתין עד עתה מלכתוב זאת. בהסבר "איי הים" כתב שהכוונה שהאיים היו סמוכים לאי או שהאיים היו מוקפים מהים מכל צד. בשם חז"ל כתב שכולם נעשו רשים בימיו בגלל המס. מוהר"ם אלשייך: כתב באופן דומה לדברי האבן עזרא שהצלחתו של אחשוורוש בעקבות הצלת היהודים גרמה לכך שהוא הצליח לגבות מיסים גבוהים יותר, אלא שהוא קישר זאת גם לעמים שמרדו בו לאחר שהוא ביטל את בניין בית המקדש, וכתב שכולם חזרו להיות משועבדים אליו והוא לא נזקק להתחנף אליהם כפי שעשה את המשתה, אלא היה יכול לרדות בהם ולגבות מיסים. מלבי"ם: מרדכי הוא שכבש את הארצות, אלא שהכתוב ייחס את הכיבושים אל אחשוורוש לכבודו.

[2] אבן עזרא (נוסח ב).

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] אבן עזרא (נוסח ב). מוהר"ם אלשייך: בדרך כלל לא היו כותבים בספר דברי הימים את האירועים שהיו קשורים למשנה למלך, אלא שכולם כאן הבינו שהצלחתו של אחשוורוש נבעה מיחסו למרדכי ומהמינוי של מרדכי למשנה למלך.

[6] תרגום. רינת יצחק: לכאורה משמע שמרדכי היה השליט על עם ישראל, והרי לכאורה הוא עובר בכך על "לא יסור שבט מיהודה", למרות שרק אמו הייתה משבט יהודה ואילו אביו היה משבט בנימין. הגרי"ז סובר שיש שני סוגים של נשיאות: מלכות ונשיאות הסנהדרין. המלך בארץ ישראל וראש הגולה שבחוץ לארץ יכולים להיות רק מזכרים, ואילו הנשיא יכול להיות גם מנקבות, כלומר: אדם משבט אחר שאמו משבט יהודה. לפי זה אפשר להסביר שמרדכי היה רק ראש הסנהדרין ולא ראש הגולה. אולם הגר"א כתב שמרדכי היה גם ראש הגולה, ונשאר בצריך עיון על דברי הגר"א. אלא שלעניות דעתי נראה שאין כאן קושיא בכלל, שהרי הרמב"ן בפרשת ויחי (בראשית מט,י) מסביר שהמינוי של שלאול למלך הייתה רק זמנית ולא נועדה להעברה לדורות הבאים, וכן כשכתב על חטא החשמונאים, לא כתב שחטאם היה עצם תפיסת השלטון באופן זמני, אלא רק שהם העבירו את השלטון גם בירושה, ומשמע שהאיסור של "לא יסור שבט מיהודה" איננו חל על אדם שהושיע את עם ישראל בתוקף תפקידו כמקורב למלכות או מתוך מרד בשלטון, שאז ברור שהוא צריך להמשיך את שלטונו ולא לוותר עליו, אחרת הישגיו לא יתמידו. הכוונה שאסור שלשלטון זה יהיה אופי של מלכות שעוברת מירושה מדור לדור.

[7] תרגום. מוהר"ם אלשייך: הכתוב מדגיש שלמרות שמרדכי היה המשנה למלך אחשוורוש, הוא לא זנח את היהודים והמשיך לדון בסנהדרין.

[8] תרגום. רש"י: מרדכי היה רצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו משום שחלק מהסנהדרין פרשו ממנו לאחר שהתמנה להיות המשנה למלך, היות והוא הפסיק מלימודו. אבן עזרא: אין יכולת באדם להיות רצוי לכולם בגלל הקנאה. בנוסח ב' כתב שמתוקף תפקידו היו פונים אליו בבקשות רבים, חלק מהבקשות היו ראויות וחלקן לא, ומרדכי טיפל רק בבקשות הראויות, ומי שנענה בשלילה, לא היה מרוצה ממרדכי. רס"ג:הכוונה שמרדכי היה רצוי להרבה מאחיו, אך אין כוונה לומר שיש חלק מאחיו שהוא לא היה רצוי מהם. חכמי צרפת: חלק מהעם לא הסכים עם מעשיו של מרדכי משום שהוא התגרה בהמן. בפירוש נוסף כתב שהכתוב לא דקדק והכוונה שהוא היה רצוי לכל אחיו. ר"א כהן צדק כתב שמרדכי פרש מהסנהדרין.  מוהר"ם אלשייך: מרדכי היה רצוי לרוב אחיו כמו שחז"ל אמרו על רב של מקום שיש לו מעט שונאים משום שהוא מחייב אותם בדין. במהשך הפסוק שולל את האפשרות שמרדכי לא היה רצוי לחלק מאחיו משום שהוא לא היטיב להם, שהרי כתוב שהוא היה דורש טוב לעמו – אלו הצדיקים, ודובר שלום לכל זרעו – לשאר עמו הוא גם היה דובר שלום. באופן נוסף כתב לפרש שלמרות שבדרך כלל יש סכנה כאשר צדיק עולה לגדולה, שמא הוא יתגאה, מרדכי נשאר עממי ודאג לאחיו היהודים, ואפילו לא ניסה להתייחס טוב יותר לשבט בנימין משאר השבטים.

[9] אבן עזרא. חכמי צרפת: הכוונה שהיה פונה למלך ולשרים על מנת שיטפלו בבעיות של עם ישראל. ר"א כהן צדק: היו שני אחשוורוש: אחד היה חכם והשני טיפש.

[10] רש"י. אבן עזרא: מרדכי היה מתייחס לבניו וכאשר הוא היה פוגש אותם הוא היה מקדים להם לשלום, והכתוב סיפר בגדול ענוותנותו של מרדכי כפי שסופר גם על גודל ענוותנותו של משה.

תועלויות הרלב"ג:

• שראוי לשמוח בדבר טוב כאשר הוא נמצא, ולכן כתוב שאחרי שאחשוורוש הראה את עושרו, הוא גם עשה משתה להשתמש בעושרו.
• שלא ראוי שכאשר אנשים מוזמנים לסעודה, שתהיה הטלת קנאה בין המשתתפים, ולכן כתוב שאחשוורוש נתן לכל אחד מיטות יפות ואמר למשתרים לעשות כרצון איש ואיש.
• לוודא שהמשרתים מספקים את כל צורכיהם של משתתיפ הסעודה, שמא המשתתף מתבייש לבקש את מה שהוא צריך. לכן כתוב שהשתייה היתה כדת אין אונס – הכל היה מוכן לפניהם.
• שראוי שתהיה הפרדה בין גברים לנשים באירועים כשם שושתי עשתה משתה נפרד לנשים.
• שראוי שנשים ייכנעו לעשות את רצון בעליהם, ולכן המגילה סיפרה את מה שקרה לושתי על שלא שמעה בקול בעלה.
• להודיע שכל אדם צריך להתרחק מהגאווה, וזאת על ידי שהמגילה סיפרה את מה שקרה לושתי בעקבות גאוותה.
• שהמלך צריך להתייעץ עם יועציו כשם שאחשוורוש התייעץ איתם למרות שהוא היה בשעת כעסו.
• היועץ הקטן צריך לומר את דבריו שתחילה כדי שלא יפחד לסתור את דברי הגדול וכדי לכבד את הגדול לדבר אחרון. לכן ממוכן שהיה היועץ הקטן אמר ראשון את עצתו.
• להודיע את עומק מחשבותיו של ה' שהקדים תרופה למכתו של המן וגרם לכך שאסתר תמלוך במקומה של ושתי וכך עם ישראל יינצל.
• אחשוורוש שלח ספרים שכתוב בהם "להיות כל איש שורר בביתו", ועל ידי כך גרם לכך שלא לקחו ברצינות את הספרים ששלח המן, היות וכל אחד יודע שהאיש שורר בביתו ולא צריך לשלוח על כל ספרים. לו היו האיגרות ששלח המן נלקחות ברצינות, היו רבים יותר שהיו מנסים להשמיד את היהודים.
• על ידי ייחוס של מרדכי ואסתר התגלה שהתקיימו דבריו של יעקב לבנימין "בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל".
• ללמדנו שהאדם צריך לחמול על קרוביו ולרחם עליהם. על ידי שמרדכי חמל על אסתר וקירב אותה, הייתה ישועה לעם ישראל.
• לעיתים יש סימן קטן למה שאמור להיות בהמשך. הגי נתן לאסתר להיות במקום שונה מכל הנערות, ועל ידי כך היה בדבר סימן שהיא תעלה לגדולה.
• ללמדנו את מעלת הענווה. גם לאחר שאסתר מלכה, היא עדיין הקשיבה למרדכי.
• להרחיק את הגנות. מרדכי רצה שאסתר תיבחר למלכה על מנת שהיא לא תישאר פילגש של המלך, ולכן ציווה עליה לא לומר את עמה ומולדתה.
• להוידע השגחת ה' על עם ישראל שגרם לאסתר למצוא חן בעיני המלך יותר משאר הנשים, למרות שהיו נשים רבות ועוד הרבה מאוד פילשגים.
• להודיע את החכמה של עם ישראל. מרדכי שהיה מהחרש והמסגר היה יושב ושופט בשער המלך והבין את זממם של בגתן ותרש בחוכמתו הרבה.
• ללמדנו שראוי לאדם לדאוג לשלום המלך ששלוט עליו, ולכן מרדכי מנע את רציחתו של אחשוורוש.
• אדם שגומל טובה לאדם אחר – ראוי שיידעו מי גומל הטובה, כשם שאסתר אמרה למלך על מזימת של בגתן ותרש בשמו של מרדכי.
• ראוי לאדם שלא לעשות דבר נגד המלכות, דבר הנלמד מעונשם של בגתן ותרש על שרצו למרוד באחשוורוש.
• ראוי לאדם לגמול טובה למי שגמל לו טובה, ולכן אחשוורוש ציווה לכתוב את הצלתו על ידי מרדכי בספר דברי הימים.
• להודיע את עומק מחשבותיו של ה' שגרם שמרדכי יציל את אחשוורוש מבגתן ותרש ועל ידי כך אחשוורוש יהיה חייב טובה לעם ישראל.
• להראות שלא ראוי שאדם ישתחווה לשום צד של אלוהות חוץ מה' יתברך כמו שמרדכי לא כרע והשתחווה למרדכי.
• להודיע שלא ראוי שלאל קיים את מצוות המלך אלא אם מצוות המלך סותרת את מצוות התורה. לכן הכתוב מספר על השאלה למרדכי "מדוע אתה עובר את מצוות המלך"?
• ללמד שאדם לא ראוי לסמוך על קשריו על המלך כדי שהוא יוכל לעשות ככל מה שהוא רוצה, שהרי המן סמך על קשריו עם אחשוורוש כדי לעשות את רצונו להשמיד את היהודים ובסופו של דבר זה מה שגרם לו שהוא וצאצאיו יאבדו.
• להודיע את השגחת ה' שביום שעליו נפל הגורל שעם ישראל יושמד, סיבב ה' שיהיה רווח והצלה ליהודים.
• להודיע שאדם ראוי לחקור ולהיות ער למה שקורה מסביבו, וכך ידע מרדכי מיד את הגזירה שיצאה מביתו של בית המלך.
• ללמד שכאשר באה צרה על האדם, ראוי שהוא יראה את עצמו מוכה מלפני ה', כשם שמרדכי הצטער ולבש שק ואפר.
• להודיע שגם כאשר אדם חושב שלא ניתן לצאת מהצרה שבאה עליו, הוא עדיין צריך להתפלל אל ה' ולעשות את ההשתדלות, כשם שמרדכי התפלל אל ה' למרות שהוא ידע שלא ניתן להשיב כתב שיצא מאת המלך וגם עבר ליד שער המלך בשק ואפר כדי שדבר הגזירה יתפרסם ויגיע לידי אסתר המלכה.
• כאשר אדם צריך לבקש את עצתו של אדם אחר, צריך לומר לו את כל הפרטים הקשורים לעניין, כפי שמרדכי אמר לאסתר את כל הפרטים שהיו קשורים לגזרתו של המן: את המשא ומתן בין המן לאחשוורוש, העתק של הספרים ששלח המן ועוד.
• ללמד שכאשר אדם אמור למות בכל מקרה, שלא יקדים את מיתתו. לכן אסתר לא הסכימה להיכנס אל אחשוורוש ולגרום לעצמה גזר דין מוות למרות שא גזרתו של המן הייתה יוצאת אל הפועל היא הייתה מתה בכל מקרה. אדם צריך לדחות את הפורענות משום שייתכן שהיא לא תבא.
• כל מי שיכול לבקש רחמים על עם ישראל ואינו מבקש – תשוב עליו קללת העונש, כשם שמרדכי אמר לאסתר "את ובית אביך תאבדו".
• דבר שה' נתן לאדם והוא אינו משתמש בו – מבלבל את מחשבת ה' יתברך. אם אסתר לא הייתה נכנסת אל החצר הפנימית, הדבר היה בניגוד לתכנית האלוקית שמינה אותה להיות מלכה.
• אדם שיודע שעתידה לבא עליו צרה, יתפלל ויבקש שגם הציבור יתפלל עליו, כשם שאסתר ביקשה ממרדכי לכנוס את כל היהודים שיתפללו ויצומו לפני שהיא תיכנס לאחשוורוש.
• כאשר אדם צריך להשתדל, הוא צריך לעשות את ההשתדלות באופן מושלם ולחשוב על כל האפשרויות השונות שההשתדלות תצליח בצורה המיטבית. כך אסתר נכנסה לחצר הפנימית בגדי מלכות כדי שהיא תמצא חן בעיני המלך, לא ביקשה ישר את בקשתה היות וידעה שהמן יתנגד להצלת ישראל, ולכן היא כיבדה את המן והזמינה אותו למשתה, שמא תוכל לנצל את הכבוד שהיא נתנה להמן כדי שהוא יסכים לבטל את הגזירה, או שייתכן שהיא תמצא אנשים שיעזרו לה להתמודד עם המן, וכן עוד השתדלויות שונות שעשתה אסתר.
• ללמדנו שראוי לשלם טובה תחת טובה כשם שאחשוורוש היטיב למרדכי על שמרדכי הציל אותו.
• לא ראוי שאדם ינצל את אדונו ויקח ממנו דברים רבים, כשם שהמן ענה לאחשוורוש שיעשה דברים רבים למי שהמלך חפץ ביקרו, והדבר גרם לו למפלה.
• להודיע שה' לא יעזוב את הצדיק ביד הרשע: המן חשב שהוא יבקש מהמלך לתלות את מרדכי, וה' יתברך סיבב את הדברים שבמקום לבקש את בקשתו מהמלך, המלך אמר לו לקחת את מרדכי ולהרכיב אותו על הסוס.
• כאשר אדם רוצה להתייעץ, עליו להתייעץ עם כל האנשים שיכולים לתת לו עצה טובה, ולכן המן התייעץ גם עם זרש אשתו ולא רק עם אוהביו.
• ללמד שמי שרודף אחרי הכבוד – הכבוד בורח ממנו. המן רדף אחרי הכבוד ורדיפה זו היא שגרמה לכך שכבודו יילקח על ידי שהוא ירכיב את מרדכי.
• ללמד שהעיתוי של כל מעשה חשוב ושכאשר מבקשים משהו גדול צריך לעשות אותו בהדרגה. אסתר חיכתה לעיתוי המושלם על מנת לומר לאחשוורוש מה בקשתה, והזמינה אותו פעמיים למשתה. היא חיכתה שגם אחשוורוש יבין שהוא נתן כבוד רב מידי להמן. כמו כן היא אמרה בדבריה אל המלך שאם עם ישראל היה נמכר לעבדים ולשפחות היא הייתה שותקפת, כדי להראות למלך שיש תועלת מעם ישראל (שהם יכולים להיות עבדיו), בניגוד לדבריו של המן.
• ישנם מקרים שבהם אנשים מסכימים לדבר מה והדבר מראה על העתידות למרות שלא מדובר בנבואה. כך היה במרגלים ששלח יהושע שהם ראו שיושבי הארץ אמרו שה' מסר אותם בידי עם ישראל בגדר אמירת העתיד, וכך היה גם במגילה כאשר זרש ושאר אוהביו של המן אמרו לו שאם הוא החל ליפול בפני מרדכי, הוא עתיד ליפול לגמרי.
• לפרסם את השגחת ה' יתברך על עם ישראל, שבאותם הדברים שרצו לאבד את עם ישראל – עם ישראל ניצל: הספרים שנשלחו, העץ שהמן הכין למרדכי שימש לתלייתו של המן, התחנונים של המן בפני אסתר גרמו לכעסו של אחשוורוש ועוד.
• האדם צריך להשתדל להיות נאהב על עמו ולדרוש את טובתם. כך נהג מרדכי למרות שהוא היה אדם חשוב בבית המלך.
• ללמד שראוי שאדם יועיל לקרוביו ככל שהוא יכול, כשם שאסתר מיהרה להודיע לאחשוורוש שמרדכי קרוב משפחתה ולמנות אותו על בית המן.
• כאשר אדם מיטיב לקרוביו, עליו ליזהר שהדבר לא ייעשה באופן שבו ניתן יהיה לחשוד בו ובמניעיו. לכן אסתר מינתה את מרדכי על בית המן רק לאחר שהיא ראתה שאחשוורוש מינה אותו לתפקיד חשוב, וכשם שיוסף היטיב לאחיו רק אחרי שהוא קיבל רשות על כך מפרעה.
• כאשר המלך היטיב לאדם, אל יבקש מיד את שאר בקשותיו, אלא ימתין מעט כדי שיעבור זמן ממילוי בקשתו הראשונה. לכן אסתר חיכתה לאחר תליית המן תקופת זמן עד שהיא הוסיפה לבקש בקשות מאת אחשוורוש.
• כאשר יש דבר כלשהו העומד על הפרק, ראוי להודיע עליו זמן רב לפני כן כדי שיהיה אפשר להתכונן אליו. לכן מרדכי ואסתר מיהרו לשלוח את ספריהם מיד כאשר הדבר התאפשר, ולא חיכו יותר.
• להודיע שעם ישראל לא לקח מהשלל, למרות שהדבר היה מותר לו. ההיתר שניתן ליהודים לקחת מהשלל היה כדי שלא יחשדו שבסופו של דבר מרדכי ואסתר רוצים שהשלל יגיעו אל בית המלך ואז הם יוכלו לזכות בו, אולם עם ישראל נמנע מלקיחת השלל למרות ההיתר.
• להודיע על השדחת ה' שגרם להטות את ליבו של אחשוורוש ולענות בחיוב לבקשותיה של אסתר. לאחשוורוש היה קשה הריגת על האנשים, ולמרות זאת ביקשו מרדכי ואסתר לתת להם הזדמנות נוספת לסיים להשמיד את אויביהם או כדי לקיים את מצוות מחיית עמלק. אולם בסוף דבריו כתב שכנראה שהשונאים לא היו מעמלק.
• ללמד את ההלכות הקשורות למצוות הפורים.