תהילים פרק ד

תהלים פרק ד

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד המזמור הזה נמסר ללוי שהיו מתאמצים במלאכת השירה, על מנת לשיר אותו תוך כדי עבודת המקדש[1]: (ב) בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי האלוקים שעושה איתי צדק! כאשר אני מתפלל אליך אני מבקש שתענה לתפילותיי,[2] בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי בכל פעם שהייתי בצרה – הבאת אותי לרחבות, הצלת אותי מהצרה,[3] חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי תחוס עלי ותקבל את תפילתי[4]: (ג) בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה בני אדם! עד מתי אתם תבזו את כבודי? הכוונה לאנשי אבשלום שהיו מבזים את דוד המלך,[5] תֶּאֱהָבוּן רִיק ועד מתי אתם תאהבו דברים שלא יתקיימו. הכוונה למלכות אבשלום שלא עתידה להתקיים לאורך זמן,[6] תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה ואתם תמיד תבקשו לכם דבר כזב, דבר שלא יתקיים (מלכות אבשלום)[7]: (ד) וּדְעוּ כִּי הִפְלָה ה' חָסִיד לוֹ ואתם צריכים לדעת שה' הפריש אותי מכם כדי שאהיה מלך עליכם. הוא עשה זאת משום שאני חסיד כלפיו. החסיד הוא מי שעושה מעבר למה שהוא חייב לעשות,[8] ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו ה' יקבל את תפילתי כאשר אקרא אליו[9]: (ה) רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ תפחדו מה' וכך לא תמשיכו לחטוא בכך שאתם רודפים אותי,[10] אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם כך תחשבו בליבכם כאשר אתם שוכבים על מיטתכם ומוכנים לשינה, כך שאתם תהיו פנויים לחשיבה (בלילות בני אדם פחות טרודים). דוד אמר לאויביו שיאמרו לעצמם לפחד מה' ולהפסיק לרדוף אחריו,[11] וְדֹמּוּ סֶלָה ותשתקו ותפסיקו למרוד בי[12]: (ו) זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק (היות וחטאתם) עליכם להקריב קרבנות של צדק כדי שה' יכפר לכם על שמרדתם בי (בניגוד לקרבנות של רשעים שנקראו זבחי תועבה),[13] וּבִטְחוּ אֶל ה' ועליכם לבטוח בה' ולא על גבורתכם[14]: (ז) רַבִּים אֹמְרִים האנשים הרבים התומכים באבשלום אומרים:[15] מִי יַרְאֵנוּ טוֹב הלוואי ויראו לנו דבר טוב, שאבשלום ינצח וימלוך במקום דוד,[16] נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה' אבל אנחנו מתפללים אליך ה' שאור פניך יינשא עלינו ושאני אנצח ואחזור למלוך[17]: (ח) נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי ה'! אתה נתת בליבי שמחה כאשר עם ישראל הצליח במעשיו,[18] מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ (נתת שמחה בליבי) כאשר הדגן והתירוש של עם ישראל התרבה, והם זכו לשפע גדול. אולם, התומכים באבשלום היו כפויי טובה. במקום לשמוח בהצלחתי, הן מנסים למנוע ממני את המלוכה[19]: (ט) בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן (למרות שהם רודפים אותי) אני מתפלל שנזכה לחיות יחד בשלום, ואז אוכל לשכב ולישון ללא דאגות,[20] כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי שהרי רק אתה תושיב אותי לבטח, באופן שאויביי לא יוכלו להזיק לי[21]:

[1] רש"י ולפי פירושו "למנצח" מלשון להתחזק, ואין פירוש מילה זו דווקא בעניין השירה. מצודות: "למנצח" משמעו הזמר ששר את המזמור. רד"ק: המזמור הזה נאמר בשלושה מיני שבח – ניצוח, ניגון ומזמור. המנצח היה אחראי על השירה ולא על הנגינה והיו לו כלים שנקראו "נגינות" ו"שמינית", ואילו כלי הנגינה היו הנבלים כינורות, מצלחים, חצוצרות ושופרות. בסוף דבריו כתב שאיננו יודע אם אלה שהיו מנגנים היו גם שרים תוך כדי נגינתם, או שהיו ששרו והיו שניגנו. אבן עזרא: דחה את שיטת רס"ג שהכוונה שדוד מסר את הנגינה הזו לאחד המשוררים כדי לנגן אותו, וכתב שהמנצח הוא האדם שממונה על המנגנים. רי"ד: "למנצח" מלשון לנצח, חוזק, והמנצח על המנגינות היה   

[2] תרגום. רד"ק: גם מזמור זה נאמר על בריחתו מפני אבשלום, ודוד אומר שה' יודע שהוא הצודק. כמו כן הסביר ששם "אלוקים" נאמר על פעולת שפיטה. ספורנו: המזמור נכתב על בריחתו מפני אבשלום. רי"ד: המזמור נכתב על אויביו של דוד, אבל אין זיהוי של אויב ספציפי. מאירי: פירש "צדקי" בשני אופנים. א. האות י במילה "צדקי" מיותרת, והכוונה לאלוקי צדק. ב. האלוה ששופט אותו.

[3] רש"י ולפי פירושו הדברים נאמרו על העבר. רד"ק: הדברים אמרו על העתיד. ספורנו: מדובר על מלחמותיו עם דוד, גלית והפלשתים.

[4] תרגום. רס"ג: דוד אמר שכמו שה' הציל אותו מכל הצרות שעברו עליו, כך הוא רוצה שה' יקבל את תפילתו. המהדיר במהדורת מוסד הרב קוק כתב שההכרח שלו לפרש כן הוא שכתוב "הרחבת" בלשון עבר.

[5] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב ש"כבודי" פירושו "נפשי". ספורנו: היו קוראים לו "בן ישי" כאילו אין לו שם. רש"י: הכוונה ב"איש" לאבות הקדושים, שבכל אחד מהם נאמר "איש".

[6] רד"ק. ספורנו: ה' לא ימסור אותי ביד שאול. מאירי: ה' לא יפיל את ממלכת דוד. מצודות: עד מתי תדברו דברים שאינם נכונים.

[7] רד"ק. רש"י: אתם תמיד רודפים למצוא כזבים ולהעליל עלי שקרים (כמו הזיפים).

[8] רד"ק. מאירי: החסיד הוא מי שמופרש לעבודת ה'.

[9] תרגום.

[10] רד"ק. ספורנו: אל תמשיכו להילחם נגדי כיוון שאוכל להתנקם מכם בהיותי מלך. אבן עזרא בתחילה פירש באופן דומה לרד"ק ולאחר מכן דחה פירוש שהכוונה שלא יאמרו את מה שהם חושבים בליבם, ודחה זאת, משום שאדם צריך לומר בליבו את מה שהוא חושב, והוא צריך לחשוב מחשבות טובות. רס"ג: "אל תחטאו" – לו, למשיח ה'.

[11] רד"ק

[12] רד"ק וכתב שיש דממה מאמירה ויש דממה ממעשה.

[13] רד"ק + מאירי. מאירי פירש "קרבנות צדק" שיקריבו את הקרבנות מתוך כוונה גדולה. רס"ג: תזבחו לה' קרבנות צדק על שהמליך אותי עליכם. רש"י: אם תצדיקו את מעשיכם, תהיו דומים לאנשים שהקריבו קרבנות. אבן עזרא: קרבנות הצדק הם קרבנות שלמים שאינם באים על חטא.

[14] רד"ק. רש"י: עליכם לבטוח בה' שישפיע עליכם טובה, ולפי פירושו מזמור זה נאמר על שאול.

[15] רד"ק.

[16] רד"ק. רש"י: רבים מישראל רואים את השפע והטוב שמאפיין את אומות העולם, והם מבקשים להיות כמוהם. מאירי בשם חז"ל: כשבאה צרה על אדם, יש רבים שמתייאשים ואומרים שהלוואי וה' יראה להם טוב, אך דוד ידע שהוא יכול לסמוך על ה' וששכר הצדיקים שמור לעולם הבא.

[17] רד"ק ולפי פירוש זה "נסה" מלשון נשיאה. כמו כן, לפי פירוש זה, האתנחתא אינה במקום, משום שהמילים "נסה עלינו" מחוברות לסוף הפסוק במקום לתחילתו. בפירוש נוסף כתב שהכוונה להתייחסות לעולם. יש רבים בעולם שמתאווים לעולם הזה, ואני, דוד, מתאווה לעולם הבא. רש"י פירש "נס" מלשון הרמה, שה' ירים עליו לנס את אור ה'. בפירוש נוסף כתב ש"נס" הוא מלשון זוהר, והכוונה לזוהר פניו של ה'. אבן עזרא: כתב שיש אומרים ש"נס" הוא השורש, אך הוא עצמו פירש כדברי רד"ק שהכוונה למקבילה למילה נ.ש.א.

[18] רד"ק. בדבריו הסביר שה' נתן בליבו שמחה, משום שכאשר אדם רוצה לעשות טוב, ה' נותן לו כח לכך. רס"ג פירש שהכוונה "מעת שנתת שמחה בליבי". עיין בהערות המהדיר של מהדורת מוסד הרב קוק. רי"ד: דוד אומר שלא ניתן לומר עליו שהוא שמח במפלתם, אלא הוא תמיד שמח בשמחתם.

[19] רד"ק. רש"י: הכוונה לשמחה כאשר רואים את הטוב והשפע של אומות העולם, משום שאם הם זכו לשפע כל כך גדול למרות שהם מכעיסים את ה', קל וחומר שעם ישראל שיזכה לאותו שפע משום שהוא עובד את ה'.

[20] רד"ק. רש"י: הכוונה שאם עם ישראל היה יושב בשלום עם דוד, דוד היה יכול לישן כשהוא בטוח. מאירי: אני אשכב עם הצדיקים באופן בטוח לעתיד לבא.

[21] רד"ק ולפי פירושו ""לבדד" משמעו שרק ה' יעשה זאת. רש"י: "בדד" מוסב על דוד, שהוא לא היה צריך שיהיו איתו גייסות אם ה' היה נותן לו ביטחון מאויביו בתוך עם ישראל. מאירי: למרות שאין מי שעוזר לי, אני בוטח בה' שהוא יעזור לי. גם לפי פירוש זה "בדד" מוסב על דוד. בפירוש נוסף כתב שהכוונה שאדם בדרך כלל רוצה בחברתם של אנשים אחרים והוא מרגיש בטוח יותר כשהוא נמצא בחברתם. דוד אמר שהוא סמוך על ה', גם כאשר הוא אינו נמצא בחברת אנשים אחרים, כאילו היה בחברת אנשים רבים.