תהילים פרק ה

תהלים פרק ה

(א) לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת המזמור הזה נמסר על הלויים שהיו מתחזקים ומנגנים בכלי שנקרא "נחילות",[1] מִזְמוֹר לְדָוִד המזמור הזה הם דברי שבח שאמר דוד[2]: (ב) אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' ה'! תאזין למה שאני אומר בפי,[3] בִּינָה הֲגִיגִי ותבין את מה שאני חושב בליבי[4]: (ג) הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי ה' שאתה המלך שלי והאלוקים שלי! תקשיב לקול תפילתי,[5] כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל שהרי אני אתפלל רק אליך[6]: (ד) ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי ה'! תשמע את קולי בבוקר כאשר אני אתפלל לפניך. התפילה היא הדבר הראשון שאדם עושה בבוקר – לפני שהוא עוסק בצרכיו,[7] בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה בכל בוקר, אסדר לפניך את תפילתי ואצפה שתקבל אותה[8]: (ה) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה שהרי אתה לא רוצה את הרשעים, ואם כן ראוי שתקבל את תפילתי להינצל מהם,[9] לֹא יְגֻרְךָ רָע לא יהיה דבר רע שיגור איתך, לא יהיה איתך דבר רע, ולכן ראוי שתקבל את תפילתי להינצל מהרשעים[10]: (ו) לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ הרשעים לא יעמדו לנגד עיניך, אינך רוצה לראות את הרשעים,[11] שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אתה שונא את כל מי שעושה שקר[12]: (ז) תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב אתה תאבד את האנשים שמדברים דברי שקר,[13] אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה' וה' מואס באדם שרוצח ומרמה[14]: (ח) וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ (לעומת הרשעים שנמאסים בעיניך) אני, דוד, אכנס לביתך בגלל חסדיך הרבים – למרות שאיני ראוי לכך,[15] אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ ואני אשתחווה לפניך ביראה, וכוונתי תהיה להשתחוות כלפי בית המקדש. כאשר אדם משתחווה לה', הוא מכוון להשתחוות לפניו בבית המקדש, ולכן, למרות שבית המקדש עוד לא נברא, נחשב הדבר כאילו שהוא מכוון כלפי בית המקדש[16]: (ט) ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי ה'! תנחה אותי בדרך של צדקה ומשפט כדי שהאויבים שלי לא ישמחו בכישלון שלי,[17] הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ ה'! תגרום לי ללכת בדרך ישרה ומתוקנת (וכך אויביי לא יוכלו לנצח אותי)[18]: (י) כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה (צריך להציל אותי מאויביי) היות ואין בפיהם דברים נכונים. כאשר הם מדברים, הם אומרים שהם אוהבים אותי, אבל הם באמת שונאים אותי,[19] קִרְבָּם הַוּוֹת והמחשבות שלהם מרמות (כיוון שאינם אומרים את מה שהם באמת חושבים),[20] קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן מי שיקשיב להם כאשר הם מדברים דברי חלקות – שהם כביכול אוהבים אותי – ייפול בקבר. דוד המלך אומר ששונאיו מטעים אותו ומראים את עצמם כאילו שהם אוהבים אותו, ואם הוא יקשיב לדבריהם, הוא ייפול, משום שהם באמת רוצים להרוג אותו[21]: (יא) הַאֲשִׁימֵם אֱלֹהִים ה'! תשים את אויביי שממה,[22] יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם תפיל את עצתם, אל תיתן להם להוציא את מחשבותיהם אל הפועל,[23] בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ בגלל הפשעים הרבים שלהם – תכשיל אותם,[24] כִּי מָרוּ בָךְ כיוון שהם מרדו בך בכך שהם לא קיבלו את מלכותי. אתה ציווית שאמלוך, והם לא הסכימו לקבל אותי למלך, ולכן הם מורדים בך[25]: (יב) וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ (לאחר שתשמיד את אויבי) כל מי שחוסה בך, כל מי שבוטח בך – ישמח,[26] לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ והם תמידי שבחו אותך,[27] וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ ואתה תסוכך עליהם, תגן עליהם,[28] וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ וכל מי שאוהב את שמך ישמח כאשר הוא יראה שאתה מברך את הצדיקים (כפי שכתוב בפסוק הבא[29]: (יג) כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' שהרי אתה ה' תברך את הצדיק (ואז שימחו אוהבי שמך),[30] כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ וכמו המגן שמקיף את כל גופו של האדם, כך אתה תקיף את הצדיק ברצונך ותגן עליו[31]:

[1] רש"י כאן בשם מנחם, והפירוש ש"למנצח" הוא מלשון התחזקות מבוססת על פירושו למזמור ד. בהמשך דבריו דחה את הפירוש ש"נחילות" מלשון נחלה, וכתב שייתכן לומר שהוא מלשון גייסות, והמזמור נאמר כתילה על מציאות שבה עלו גייסות להילחם בישראל. רד"ק הוסיף על פירושו למזמור הקודם (שדומה לפירוש רש"י אלא שפירש את המילה "למנצח" מלשון ניצוח על תזמורת) את פירושו של רב האי ש"נחילות" הן נחילי דבורים, והמזמור נאמר על שונאי דוד בעם ישראל, כאשר חז"ל כתבו שהכוונה לדואג ואחיתופל. אבן עזרא: "נחילות" מלשון נחלה, וכתב שהמילה "נחילות" היא פתיחה של המזמור. רס"ג: "נחילות" מלשון המחלים את פני ה'. ספורנו: המזמור הזה נאמר על הצלת דוד מיד שאול. מאירי: יתכן שההבדל בין "נגינות" ל"נחילות" הוא באופן הוצאת הקולות מהמיתרים של כלי הנגינה. כמו כן כתב שהמזמור נאמר על אויבי דוד, אבלשום או אחרים, והוסיף את דברי חז"ל שהמזמור נאמר על דואג ואחיתופל.

[2] תרגום.

[3] רד"ק. ספורנו: מדובר על דברי דוד לשאול כששאל אותו מדוע הוא רודף אחרי עבדו.

[4] רד"ק. תרגום: הסביר "הגיגי" מלשון רינון, ובהוצאה של פירוש יין הטוב כתוב שהיה כתוב "ריגוני" במקום "רינוני", ואז הפירוש הוא רצון או שאיפה. רש"י: הביא את מדרש חז"ל שכאשר לאדם אין כח לשאול את צרכיו לפני ה', ה' יבין את הגיגי ליבו. מאירי: כתב בתחילה כרד"ק ולאחר מכן כתב שיתכן שההגיגים הם על דרך השאלה לדברים שהוא אמר. ספורנו: מדובר על דברי דוד ששיסע את אנשיו של יהרגו את שאול במערה.

[5] רד"ק. ספורנו: התפילה המדוברת היא כאשר דוד היה במערה.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק. רש"י: בבוקר אני קורא אליך על הרשעים. רי"ד: הבוקר הוא לשון של מהירות, שה' ישמע את קולו מהר, כשם שהבוקר מגיע בתחילת היום.

[8] תרגום + רד"ק. רש"י: "אערוך" מלשון מערכה. הציפיה של דוד היא שה' יעשה את הדין ברשעים. ספורנו: אגיד לפניך את עניין מי שרודף אותי, ואצפה שתציל אותי מידם. רס"ג: אין הכוונה שדוד עורך את תפילותיו רק בבקרים ולא גם בערבים, אלא שהוא מתפלל ברציפות לפני ה', וכנראה שהכוונה שבבוקר התפילות מתחילות.

[9] רד"ק. ספורנו: הרשע הוא רדיפת האויבים אחריי.

[10] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב ש"רע" פירושו "איש רע". ספורנו: הרע הוא דואג. רי"ד: הוסיף עוד פירוש למילה "יגורך" – מלשון פחד. ה' אינו צריך לפחד מהרשעים. בסיום דבריו כתב את הפירוש ש"יגורך" מלשון מגורים. רס"ג: לא יגור בשכנות לבית המקדש אדם רע. המהדיר במהדורת מוסד הרב קוק הסביר שההכרח שלו לפרש כך נובעת מכך שברור שאף אדם אינו יכול לגור בשכנות לה'.

[11] רד"ק וכתב שיש שתי משמעויות למילה :הוללות": רשעות וטיפשות, אך שניהם עם משמעות דומה, היות והרשעות איננה מדרך החכמה. רש"י פירש "הוללות" מלשון השתטות. רס"ג: ההוללים הם מושחתי המידות. רי"ד: ההוללים הם שוטים שיוצאים מדרך הישר. ספורנו: הזיפים הם ההוללים שמבקשים להשיג גדולה משאול.

[12] תרגום. ספורנו: הכוונה למרגלים שאינם כנים.

[13] רד"ק. ספורנו: הכוונה לזיפים שאמרו לשאול שדוד מסתתר איתם. מצודות: הכוונה למי שמדבר על דוד דברי כזב לפני שאול.

[14] רד"ק וכתב שדרכו של הכתוב לפתוח בנוכח ולעבור ללשון נסתר. רש"י: "איש דמים ומרמה" מכוון כלפי עשיו ועמלק. אבן עזרא: הכוונה לאנשים שמדברים דברי רכילות, ועל ידי כך שופכים את דמם של אנשים. ספורנו: גם פסוק זה מדבר על הזיפים ועל דואג.

[15] תרגום + רד"ק. רש"י: החסד הכתוב בפסוק איננו מה שגורם לעמידה לפני ה', אלא דוד ייכנס להודות על החסדים שה' עשה איתו. מאירי: החסד הוא שה' יקרב אותו, והבית הוא רק ביטוי לקרבה. בסוף דבריו כתב שייתכן שהכוונה שהחכמה העליונה שלו נמשלת לבית. ספורנו: ההשוואה היא שדואג לא יראה מה' משום שתורתו מהשפה אל החוץ.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק ולפי פירושו "שוררי" מלשון "אשורנו", אנשים שמסתכלים עליו כל הזמן בעין רעה במטרה לנצח אותו. מאירי: אויביי מציקים לי כך שאינני פנוי לעבודת ה', ולכן אני מבקש עזרה מאת ה' שיסייע לי לעבוד אותו.

[18] רד"ק. לפי פירושו לכאורה מדובר על דרך רוחנית. רס"ג: עולה מפירושו שהכוונה לדרך שבטוחה מבחינה גשמית.

[19] רד"ק. אבן עזרא: המילה "נכונה" מוסבת על מילה שאיננה כתובה בפסוק, והכוונה לדברים שנאמרים על ידיהם.

[20] רש"י. תרגום: הגוף של הרשעים מלא ברעש. רס"ג: הגרונות שלהם פתוחים כמו קברים כדי להשמיד.

[21] רד"ק ולפי פירושו, וכן לפי פירוש מצודות המילה "חלקות" היא מלשון רכות. בדבריו הסביר רד"ק שהכתוב קורא לדברים שנאמרים בשם "גרון" משום שחלק גדול מהאותיות יוצאות מהגרון, וגם משום שהגרון קרוב לקרביים שהכתוב דימה אותם לקבר. רש"י פירש מלשון "חלקלקות", כלומר דברי שקר. ספורנו: "גרונם" כדי לבלוע ממון, וההחלקה היא חנופה שהם מתחנפים לשאול.

[22] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב ש"האשימם" מלשון אשמה, כלומר, שה' לא יתן להם לעשות את מה שהם זוממים. תרגום פירש מלשון אשמה, שהם התחייבו. רס"ג: פירש מלשון בושה. אבן עזרא התלבט אם השורש הוא א.ש.מ או י.ש.מ. ספורנו: תוסיף להם חטאים על חטאיהם עכשיו כך שהם יוכרעו לכף חובה. מאירי: תודיע את אשמתם ברבים על ידי שכולם יראו את העונש שלהם. בפירוש הוסף פירש כרד"ק.

[23] רד"ק. אבן עזרא: תאשים אותם בגלל עצתם, העצה שלהם תגרום להם ליפול.

[24] תרגום. מצודות: תדיח אותם מדחי אל דחי. ספורנו: תדיח אותם באופן פתאומי.

[25] רד"ק.

[26] רד"ק. ספורנו: החוסים הם דוד ואנשיו.

[27] תרגום.

[28] רד"ק.

[29] רש"י. ספורנו: הכוונה לשאר עם ישראל שישמח כאשר דוד ימלוך.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק. ספורנו: הכוונה בצדיק היא לדוד.