הושע פרק י"א

הושע פרק יא

(א) כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ גם כאשר עם ישראל היה נער, עוד לא התפתח לעם (הכוונה היא כשעם ישראל היה במצרים) אני (ה') אהבתי את עם ישראל,[1] וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי ומאז שעם ישראל שהוא בני יצא ממצרים, שלחתי אליו נביאים כדי להחזירו בתשובה[2]: (ב) קָרְאוּ לָהֶם ככך שהנביאים הרבו לקרוא לעם ישראל לחזור בתשובה,[3] כֵּן הָלְכוּ מִפְּנֵיהֶם כך הלכו ישראל והתרחקו מהנביאים,[4] לַבְּעָלִים יְזַבֵּחוּ וְלַפְּסִלִים יְקַטֵּרוּן ובני ישראל הלכו להקריב קרבנות לבעל והקטיר לפסלים. הנביא אומר שככל שה' שלח נביאים פעמים רבות יותר, כך עם ישראל הלך והתרחק מה' והלך לעבוד עבודה זרה[5]: (ג) וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו אני (ה') הרגלתי את ישראל במנהיג שיקח אותם על זרועותיו, שלחתי את משה שינהיג אותם בנחת,[6] וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים ועיין כל זאת, בני ישראל אינם מבינים שהרפואה והישועה תבוא ממני (מה')[7]: (ד) בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם אני (ה') משכתי את בני ישראל בחבלים רכים ונוחים שבהם מושכים בני אדם. הכוונה היא שה' מנהיג את עם ישראל ברכות ורחמנות,[8] בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה אני (ה') הנהגתי את בני ישראל בחבלים עבים של אהבה. גם כאן הכוונה היא שה' הנהיג את עם ישראל באהבה ורחמנות,[9] וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם אני (ה') הייתי לבני ישראל כמו אדם שחורש את שדהו והוא מרחם על הבהמה, ולכן הוא מוריד ממנה את העול,[10] וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל וכן הייתה כמו אדם רחמן שמטה את האוכל כלפי הבהמה כשהוא מאכיל אותה, וכך אני (ה') סיפקתי את כל צרכיהם של בני ישראל[11]: (ה) לֹא יָשׁוּב אֶל אֶרֶץ מִצְרַיִם לא היה לבני ישראל לחזור למצרים ולבקש מהם עזרה,[12] וְאַשּׁוּר הוּא מַלְכּוֹ כִּי מֵאֲנוּ לָשׁוּב והםא אשור הוא מלכו של עם ישראל שבמקום לפנות אליי (אל ה') הם פנו אליו בבקשת עזרה. במקום שעם ישראל היה פונה לאשור לעזרהף היה עליו לפנות אליי[13]: (ו) וְחָלָה חֶרֶב בְּעָרָיו החרב תשכון בערים של עם ישראל,[14] וְכִלְּתָה בַדָּיו החרב תאכל את הענפים של עם ישראל, את הגיבורים של עם ישראל,[15] וְאָכָלָה וכן תאכל החרב גם את כל עם ישראל,[16] מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם הסיבה שהחרב תאכל את כולם היא בגלל שבני ישראל ייעצו לבקש עזרה ממלכים שהם בשר ודם במקום לפנות אל ה'[17]: (ז) וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי העם שלי, עם ישראל, מסתפק האם לחזור אל ה'. בני ישראל מחכים שה' יחזור קודם אליהם ויציל אותם לפני שהם יחזרו אל ה',[18] וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ הנביאים ימשיכו לקרוא לעם ישראל לחזור את העליון, אל ה',[19] יַחַד לֹא יְרוֹמֵם ומכל עם ישראל שהם יחד, אין אדם אחד שה' יכול להחזרו אליו, כיוון שכולם מחכים שה' יחזור אל ישראל במקום שהם יחזרו תחילה אל ה'[20]: (ח) אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם למרות חטאיך, איך אני (ה') יכול למסור אותך ישראל בידי האויב. למרות חטאיך, אני מרחם עליך,[21] אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל איך אני יכול למסור אותך ישראל בידי אויביך,[22] אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה איך אני יכול להעניש אותך כמו אדמה שהיתה עיר שנהפכה יחד עם סדום,[23] אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם ואיל אני יכול להעניש אותך כמו צבויים, שגם היא עיר שה' הפך יחד עם סדום,[24] נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי הלב שלי (של ה') התהפך עליי, במקום להעניש את עם ישראל, אני רוצה עכשיו לרחם עליהם,[25] יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי כל הרחמים והחמלה התחממו בליבי, אני (ה') התמלאתי ברחמים על עם ישראל[26]: (ט) לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי אני (ה') לא אעשה לישראל כפי שמגיע להם מכך שהם הכעיסו אותי,[27] לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם אני (ה') לא אשחית את ישראל, למרות שאייסר אותם הרבה,[28] כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ (לא אשחית את ישראל ואדחה את עונשם) מכיוון שאני (ה') מולך ומושל עליהם לעד בנגוד לאדם אחר שאינו רוצה לדחות את נקמתו בגלל שהוא חושש שלא תהיה לו הזדמנות נוספת לנקום את נקמתו. ה' מסביר שמכיוון שעם ישראל הוא תמיד תחת ממשלתו, יהיו לו הזדמנויות נוספות כדי להיפרע מעם ישראל על חטאיהם, ולכן אינו ממהר לעשות זאת עכשיו,[29]  בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ אני (ה') אמשיך להשרות את שכינתי הקדושה בתוככם,[30] וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר ולא אשרה את שכינתי בעיר אחרת של עמים אחרים, אשכון רק בתוך ישראל[31]: (י) אַחֲרֵי יְקֹוָק יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג בזמן הגאולה, עם ישראל יתאסף יחד כדי ללכת אחרי ה', כמו שהחיות מתאספות יחד בשעה שהאריה שואג,[32] כִּי הוּא יִשְׁאַג וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם ה' יעורר את הלבבות של עם ישראל לחזור אליו (הנביא מדמה זאת לשאגה של ה') וישראל שהם בניו של ה' ימהרו לחזור לה' מכל קצות הארץ[33]: (יא) יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם בני ישראל יחזרו ממצרים לארץ ישראל במהירות גדולה כמו שציפור עפה במהירות,[34] וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר וכן יחזרו בני ישראל לארץ ישראל מאשור במהירות כמו שיונה עפה במהירות,[35] וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם אני (ה') אושיב את בני ישראל בבטחון בבתיהם שבארץ ישראל,[36] נְאֻם יְקֹוָק אלה הם דברי ה':

[1] מצודות. רש"י: הכוונה היא גם כשעם ישראל היה מנוער מכל המצוות. מהר"י קרא: כמו שאב מייסר את בנו כדי להחזירו למוטב, כך ה' מייסר את עם ישראל.

[2] מצודות. רד"ק הוסיף פירוש נוסף שה' קרא לפרעה לשלח את ישראל מכיוון שישראל הוא בנו.

[3] מצודות. א"ע: הכוונה היא שה' קרא לבני ישראל כדי להוציאם ממצרים.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה בתרגלתי היינו שהכנסתי את ישראל למצרים. א"ע: ה' אומר שהוא חיזק את ישראל כך שהם יוכלו ללכת על רגליהם. לדבריו, גם כאן הכוונה היא להוצאה ממצרים. רד"ק: הסיבה שדווקא אפרים הוזכר כאן היא בגלל העגלים שעשו אפרים. רד"ק: הכוונה היא שכאשר ה' הוציא את בני ישראל ממצרים, הוא לא הנהיג אותם דרך ארוכה בבת אחת, אלא הוליך אותם מעט מעט, ללא מסעות ארוכים. מלבי"ם: אני הוא רגלו של אפרים, עליי עומדים וסומכים ישראל.

[7] מצודות. רש"י: עשו עצמם כאילו שאינם יודעים. בשם המדרש כתב שהכוונה היא שה' הרגיל את יעקב אבינו כדי לברך את אפרים.

[8] מצודות.

[9] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שכאשר יעקב ובניו ירדו למצרים, ה' משך אותם לשם בעבותות האהבה. מלבי"ם: למרות שאשור ימשכו את ישראל, בכל זאת ה' גם ימשוך את ישראל בעבותות האהבה שהם חזקות יותר ממשיכתו של מלך אשור.

[10] מצודות. רש"י הוסיף פירוש שהכוונה היא כמו איכר שמאריך את המוט עליו נמצא העול.

[11] מצודות. רש"י: ה' נתן כל לבני ישראל כדי לסבול את הייסורים. מהר"י קרא: הכוונה היא שה' הטה את השעבוד במצרים באופן שהמצרים לא העבידו את ישראל מעבר ליכולתם. א"ע כתב בשם ר' מרינוס שהכוונה היא שהאכיל את עם ישראל לאט (וייתכן שכוונתו כפירוש הרד"ק על המסעות).

[12] מצודות. מלבי"ם: ה' אומר שלמרות שעם ישראל גלה לאשור, הרי שאשור לא היה מכביד עליהם לו לא היו מורדים בו ופונים למצרים.

[13] מצודות. רש"י: למרות ההבטחה לבני ישראל שלא יחזרו למצרים, הרי שאין בהבטחה זו כל תועלת, מפני שבחטאיהם הם גרמו לאשור לשלוט עליהם. מהר"י קרא: בגלל שעם ישראל לא היה יכול לחזור למצרים, הם פנו לאשור כדי לבקש מהם עזרה במקום לפנות אל מצרים. א"ע: היורדים למצרים סירבו לחזור לארץ ישראל.

[14] מצודות.

[15] מצודות. רד"ק: בדיו היינו הכפרים.

[16] מצודות.

[17] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא בגלל שעצה שלהם להקים את העגלים.

[18] מצודות. רש"י: הכוונה היא שגם לאחר תוכחות הנביאים, עם ישראל בקושי חוזר אליי. א"ע: הכוונה היא שעם ישראל אינו "חותך", אינו יורד למטה ואינו עולה למעלה. רד"ק: עם ישראל תלויים בין הצרה לבין הישועה ממנה. בשם אביו כתב שהכוונה היא שעם ישראל היה מסופק במצוות. מלבי"ם: בשעה שישראל חוטאים ה' עולה למעלה ועוזב אותם, אך אינו עוזב אותם לגמרי, ובני ישראל מבקשים ממנו לחזור אליהם.

[19] מצודות.

[20] מצודות. רש"י: הכוונה היא שאל הדבר שהנביאים יקראו אל בני ישראל (להחזירם בתשובה) כולם יחד לא יעשו כן. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא שבכל הקשיים והייסורים שה' יביא על בני ישראל, הם בכל זאת לא יחזרו בתשובה. תרגום: עם ישראל יעסוק בדברים קשים, יחטא בחטאים גדולים כלשון שעל היינו לשון חוזק. רד"ק בשם אביו: הכוונה היא שלא יהיה אדם אחד שיעלה למדריגה שהוא חושב לעלות אליה.

[21] מצודות. מלבי"ם: לכאורה ה' איהו יודע מה לעשות: אם הוא יחזור לישראל, הוא יצטרך להפוך את העיר בגלל חטאיהם, אך אם לא יחזורף יהפוך אשור את העיר. לכן אומר ה' שהוא בחר בדרך האמצע: מצד אחד לא לחזור לעיר אך מצד שני הוא לא ישית אותם לגמרי.

[22] מצודות. מהר"י קרא: אמגנך היינו לשון שבר.

[23] מצודות.

[24] מצודות. רד"ק: מכאן שישראל היו ראויים שיבואו עליהם עונשים אלה.

[25] מצודות.

[26] מצודות. רד"ק: התגלגלו רחמיי.

[27] תרגום.

[28] רד"ק. רש"י: אני לא אחזור בי מדבריי שאמרתי שאני לא אמאס בישראל.

[29] מצודות. רש"י: הק אומר שאינו אדם שמתנחם ומתחרט על הדברים הטובים שהוא הבטיח. מהר"י קרא: אינני כמו איש שממהר להיפרע ואין לו סבלנות. א"ע: ה' אומר שבניגוד לבני אדם שאינם יכולים לסבול את הכעס – הוא כן יכול.

[30] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שה' הואמשכין את קדושתו בישראל, ולכן אם הוא ייפרע מישראל כפי חטאיהם, יהיה בכל משום חילול ה'. מהר"י קרא: כל עוד יש ביניכם קדוש, אני לא אבוא להשחית את העיר.

[31] מצודות. רש"י הוסיף פירוש נוסף שהכוונה היא לשנאה, שה' לא ישכון בשנאה בישראל. א"ע: אין ה' שורה בעיר,שהרי ה' לא נמצא בתוך העיר, אך ה' בכ"ז ישרה את שכינתו בישראל. חז"ל אמרו שה' לא ישרה את שכינתו בירושלים של מעלה עד שהוא יוכל להשרות את שכינתו בירושלים של מטה.

[32] מצודות. רש"י: ה' ישאג להם כאריה שייצאו מהגלות. מהר"י קרא: אם עם ישראל יחזור בתשובה, ה' ישאג כאריה על האומות המשעבדות בהם. מבלי"ם: ה' ישאג כמו אריה. מלכו אשור דומה לאריה, וה' אומר שעכשיו הוא יתדמה למלכות אשור בכל שהניסים שיעשה לא יהיו ניסים גלויים, אך לעתיד לבוא הוא יעשה ניסים גלויים וישאג בקולו עצמו.

[33] מצודות. רש"י: ההתכנסות תהיה ממערב. א"ע: הכוונה היא למצרים שנמצת מערבית לישראל. רד"ק: הכוונה היא שה' ישלח אות או נביא לישראל כדי להחזיר אותם לארץ ישראל. כמו"כ הסביר שהתנועה של עם ישראל תהיה ממזרח למערב.

[34] מצודות.

[35] מצודות. מהר"י קרא: אין הכוונה למהירות אלא הדימוי הוא כשם שהציפור והיונה חוזרים אל קיניהם, כך ישראל יחזרו לארץ ישראל. א"ע: הכוונה היא שכמו שהציפור והיונה מפחדים משאגת האריה, כך אויבי ישראל יפחדו מה'.

[36] מצודות.