יהושע פרק ג

יהושע פרק ג

(א) וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר יהושע קם משנתו מוקדם בבוקר,[1] וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים בני ישראל נסעו ממקום שנקרא "שטים", שם הם חנו עד עתה (ומשם כאמור נשלחו המרגלים),[2] וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יהושע ובני ישראל הגיעו אל שפת נהר הירדן,[3] וַיָּלִנוּ שָׁם בני ישראל ישנו על שפת נהר הירדן,[4] טֶרֶם יַעֲבֹרוּ (בני ישראל ישנו על שפת נהר הירדן) לפני שהם עברו את הירדן[5]: (ב) וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים לאחר שעברו שלשת הימים עליהם ציוו השוטרים את בני ישראל. כפי שראינו בפרק א' פסוק יא', יהושע ציווה את השוטרים לומר לעם שבעוד שלשה ימים הם יעברו את הירדן. פסוק זה מדבר על מה שארע לאחר שעברו הימים האלה,[6] וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה (לאחר שעברו שלושת הימים) השוטרים עברו פעם נוספת בתוך מחנה ישראל[7]: (ג) וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם השוטרים ציוו את בני ישראל,[8] לֵאמֹר כך אמרו השוטרים לבני ישראל בשעה שציוו אותם:[9] כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם (השוטרים לבני ישראל בשעה שציוו אותם) כאשר אתם תראו את ארון ברית ה' אלוקיכם, את ארון הברית (שנקרא כך משום שהיו בו לוחות הברית. לוחות הברית נקראו כך מכיוון שבאותה שעה שה' נתן אותם לעם ישראל, הוא כרת איתם ברית),[10] וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ והכהנים שיצאו משבט לוי, יישאו את ארון הברית,[11] וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו (לאחר שאתם תראו את הכהנים נושאים את ארון הברית) תיסעו גם אתם ממקומכם ותלכו אחרי הארון[12]: (ד) אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אולם, בכדי לכבד את ארון הברית, עליכם לוודא שיהיה ביניכם ובין הארון מרחק של כאלפיים אמות מצומצמות,[13] אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו אל תתקרבו למרחק קטן יותר מאלפיים אמה מהארון,[14] לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ (אני מצווה אתכם ללכת אחרי הארון) כדי שתדעו באיזו דרך ללכת,[15] כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם (אתם צריכים שהארון יראה לכם את הדרך שתלכו בה) מכיוון שעדיין לא עברתם בדרך אתמול או שלשום, מכיוון שבעבר לא עברתם בדרך שבה אתם הולכים עכשיו ואינכם מכירים אותה. השוטרים אמרו לבני ישראל שהסיבה שהם צריכים ללכת אחרי הארון היא מפני שזוהי הפעם הראשונה שהם הולכים בדרך זו, וממילא הם אינם מכירים את הדרך שצריך ללכת בה, ורק על ידי שהם יילכו אחרי הארון, הם יוכלו לדעת את הדרך[16]: (ה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם יהושע אמר לבני ישראל בתאריך ז' ניסן (שלושה ימים לפני שהכהנים ציוו את בני ישראל את אופן מעבר הירדן):[17] הִתְקַדָּשׁוּ תהיו מוכנים לעבור את הירדן ותכינו את כל הדרוש לכך,[18] כִּי מָחָר (עליכם להיות מוכנים) כיוון שבעתיד, בעוד מספר ימים, כשתעברו את נהר הירדן,[19] יַעֲשֶׂה יְקֹוָק בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת (בעוד מספר ימים) ה' יעשה בתוככם דברים נפלאים, ה' יעשה ניסים ויבקע את נהר הירדן לשניים[20]: (ו) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים יהושע אמר לכהנים:[21] לֵאמֹר כך אמר יהושע בדבריו לכהנים:[22] שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית (יהושע אמר לכהנים) טלו את ארון הברית ותישאו אותו במקום הלויים שנשאו אותו עד עכשיו (בשעת מעבר הירדן, הכהנים הם שנשאו את ארון הברית, בגלל שבשעת בקיעת הירדן התרחש נס גדול ולצורך כך נשיאת הארון נעשתה בקדושה גדולה יותר),[23] וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם ותעברו לפני העם, כלומר: תהיו הראשונים מהעם לעבור את הירדן,[24] וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם הכהנים נשאו את ארון הברית והלכו ראשונים, לפני שאר בני ישראל[25]: (ז) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל יְהוֹשֻׁעַ ה' אמר אל יהושע ביום מעבר הירדן (י' ניסן):[26] הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל היום אתחיל לגדל אותך בעיני כל עם ישראל, היום יתחילו בני ישראל לכבד אותך מאוד,[27] אֲשֶׁר יֵדְעוּן על ידי הניסים שאעשה לעם ישראל בשעה שתנהיג אותם ידעו בני ישראל,[28] כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ (על ידי הניסים שאעשה לעם ישראל בשעה שתנהיג אותם ידעו בני ישראל ש-) כמו שהייתי עם משה ועשיתי ניסים לעם ישראל בזמן שמשה היה המנהיג שלהם, כך אהיה בעזרתך ואני (ה') אעשה לעם ישראל ניסים גדולים גם בתקופת הנהגתך. הקב"ה אמר ליהושע שעם ישראל יכיר בכך שהקב"ה יסייע לו כמו שהוא סייע למשה על ידי נס בקיעת הירדן[29]: (ח) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית אתה (יהושע) תצווה את הכהנים שנושאים את ארון הברית בשעת מעבר הירדן,[30] לֵאמֹר כך תאמר לכהנים בשעת הציווי,[31] כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן כשאתם תעברו את הירדן, ותגיעו לקצה המים בעבר השני של נהר הירדן, כלומר: כשתגיעו לקצה המערבי של נהר הירדן,[32] בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ (כשתגיעו לקצה המערבי של הירדן) תעצרו ותעמדו בתוך הנהר ואל תעלו מיד ליבשה, עד ששאר העם יעבור את נהר הירדן[33]: (ט) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יהושע אמר לבני ישראל: גֹּשׁוּ הֵנָּה (יהושע אמר לבני ישראל) תתקרבו יותר למקום ארון הברית,[34] וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם (תתקרבו למקום הארון) ותשמעו את ציווי ה' אלוקיכם[35]: (י) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ יהושע אמר לבני ישראל:[36] בְּזֹאת תֵּדְעוּן על ידי שאתם תיראו נס גדול, את בקיעת מי הירדן, אתם תדעו את שני הדברים הבאים:[37] 1) כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם שאלוקים שהוא קיים השרה את שכינתו ביניכם. יהושע אמר לבני ישראל שעל ידי שיראו את בקיעת מי הירדן, הם יידעו שה' השרה את שכינתו ביניהם,[38] 2) וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי על ידי בקיעת מי הירדן אתם גם תדעו שה' יגרש מפניכם את שבעת העמים: הכנעני, החיתי, החוי, הפריזי, הגרגשי, האמורי והיבוסי[39]: (יא) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ הנה, ארון הברית של ה' שהוא אדון כל הארץ (ארון הברית נקרא כך משום שבנתינתו כרת ה' ברית ובין לבני ישראל),[40] עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן (ארון הברית של ה') נכנס לפניכם לתוך נהר הירדן[41]: (יב) וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל עכשיו, לפני שאתם עוברים את הירדן, תמנו לכם שנים עשר אנשים משבטי ישראל,[42] אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט (תמנו לכם שנים עשר אנשים) מכל אחד משנים עשר השבטים תמנו איש אחד.[43] אולם, עדיין לא נאמר לאנשים אלה מה יהיה תפקידם ורק לאחר מעבר הירדן, נאמר להם מה לעשות[44]: (יג) וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְקֹוָק אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן כאשר כפות רגלי הכהנים שנושאים את ארון הברית של אדון כל הארץ ידרכו במי הירדן,[45] מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן (כאשר כפות רגלי הכהנים ידרכו במי הירדן) מי הירדן ייחלקו לשני חלקים באופן שבין שני החלקים תיווצר יבשה,[46] הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ המים שזורמים לכיוון מטה, ויגיעו עד למקום בו נבקע הירדן, יעמדו במקומם ולא ימשיכו לזרום,[47] נֵד אֶחָד (המים היורדים לכיוון מטה יעמדו) בקיבוץ אחד, בערימה אחת, ולא ימשיכו לזרום לכיוון מטה[48]: (יד) וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם כאשר העם נסע מהמקום שבו היה ממוקם מחנה האוהלים שלהם, לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן (כאשר העם נסע מהמקום שבו היה ממוקם מחנה האוהלים שלהם) על מנת לעבור את נהר הירדן,[49] וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם (כאשר העם נסע על מנת לעבור את הירדן) הכהנים שנשאו את ארון הברית הלכו לפני העם, הכהנים הלכו ראשונים לפני שאר העם[50]: (טו) וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן כאשר הגיעו הכהנים נושאי ארון הברית עד שפת נהר הירדן,[51] וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם כאשר הכהנים טבלו את רגליהם בקצה נהר הירדן בעבר הירדן המזרחי,[52] וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו הירדן היה מלא במים עד הקצוות שלו, כל הירדן היה מלא במים, עד שפת הנהר משתי קצותיו,[53] כֹּל יְמֵי קָצִיר (נהר הירדן היה מלא במים) למרות שהתחילה כבר עונת הקציר, ודרך הנהרות להתחיל להתייבש בחודש ניסן. הנביא מציין שלמרות שבדרך כלל בחודש ניסן הנהרות היו מתייבשים, בשעה שבני ישראל עברו את נהר הירדן, הנהר היה מלא במים. דבר זה מגדיל את נס בקיעת הירדן[54]: (טז) וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה המים שזורמים מלמעלה לכיוון מטה נעמדו, ולא המשיכו לרדת,[55] קָמוּ נֵד אֶחָד המים נעמדו והיו לערימה אחת, הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן קיבוץ המים היה רחוק מאד מעיר שנקראת "אדם", שהייתה ליד מקום שקוראים לו "צרתן",[56] וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח המים שבשעת בקיעת הירדן עברו את מקום הבקיעה, הספיקו לזרום ולהגיע לים הערבה שהוא ים המלח,[57] תַּמּוּ נִכְרָתוּ (המים שכבר הספיקו לזרום ולהגיע לים המלח בשעת בקיעת הירדן) נגמרו, נעקרו ממקומם והמשיכו לזרום, וכך נשאר המקום יבש: המים לא המשיכו לזרום למקום הבקיעה ונעצרו במקום מרוחק מהעיר אדם, והמים שכבר הגיעו לים הערבה המשיכו לזרום,[58] וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ בני ישראל עברו את הירדן במקום הבקיעה שהיה מול העיר יריחו[59]: (יז) וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְקֹוָק בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הכהנים שנשאו את ארון הברית נעמדו במקום היבש שנוצר בתוך הירדן, שכאמור היה בשפת הירדן בעבר הירדן המזרחי,[60] הָכֵן הכהנים נעמדו בצורה כזו שהם היו מכוונים זה מול זה,[61] וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה כל בני ישראל עברו ביבשה שנוצרה על ידי בקיעת הירדן,[62] עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן כך היה עד שכל בני ישראל סיימו לעבור את הירדן, ורק לאחר שהעם כולו עבר את הירדן, גם הכהנים עלו ליבשה[63]:

[1] תרגום. מלבי"ם: יהושע קם מוקדם בבוקר משלש סיבות: א. כדי שיספיקו לעבור את הירדן ולא יצטרכו ללכת בחושך. ב. כדי להזדרז בעניין מצווה. ג. כדי להתפלל מוקדם בבוקר.

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] מצודות. מלבי"ם: הסיבה שבני ישראל לנו לפני שעברו את הירדן הייתה כדי שנס בקיעת הירדן יהיה בבוקר, באור יום, וכולם יראו את הנס.

[5] תרגום.

[6] מצודות.

[7] תרגום.

[8] תרגום.

[9] עפ"י הביאור בפרק א' פסוק א' בהסבר המילה "לאמר" על פי פירוש הגר"א.

[10] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא שבני ישראל יראו שני שינויים מהאופן שבו היו נוסעים בדרך כלל: הראשון שהארון נסע לפניהם ולא אחרי שני דגלים, והשני הוא שהכהנים הם אלה שנשאו את ארון הברית.

[11] רש"י, והביא בשם חז"ל שבארבעים ושמונה מקומות נקראו הכהנים בשם "לויים". רד"ק: למרות שבדרך כלל היו הלויים נושאים את הארון, כאן נשאו הכהנים את הארון על מנת להקדישו יותר, מפני הנס שייעשה בו (בקיעת הירדן). כמו כן כתב בשם חז"ל שיש שלושה מקומות שבהם הכהנים היו אלה שנשאו את הארון: במעבר הירדן, בהקפת העיר יריחו וכאשר החזירו את הארון למקומו בימי מרד אבשלום. בנביא מסופר על פים אחת נוספת שהכהנים היו אלה שנשאו את הארון והוא בזמן בניין בית המקדש, אז הכהנים העלו את הארון והכניסו אותו לקדש הקדשים, אך מכיוון שהנחה זו של הארון הייתה הנחה קבועה, לא החשיבו חז"ל מקרה זה כאחד המקרים שבהם הכהנים נשאו את הארון.

[12] רש"י, וכתב שמסע זה שונה משאר המסעות, שכל זמן שמשה רבינו היה קיים, היה עמוד הענן נוסע תחילה ומראה לבני ישראל את הדרך והארון היה נוסע אחרי שני דגלים. אולם, הדבר אינו פשוט כל עיקר, ועיין באוצר מפרשי התורה על פרשת בהעלותך בדיון כמה ארונות ברית היו ובשיטת רש"י שם.

[13] רש"י + מצודות וההכרח לומר שהיו אלפיים אמה מצומצמות היא משום שכתוב "כאלפיים". כמו כן הוסיף רש"י וכתב שהסיבה שהמרחק היה דווקא אלפיים אמה היה כדי שיהיה ניתן לבוא לפני הארון ולהתפלל בשעת המצור על יריחו שהייתה בשבת, וכך הארון לא היה מחוץ לתחום. בעל מעם לועז הוסיף סיבה נוספת וכתב שיהושע עמד ליד הארון וכך אם היו ספקות לבני ישראל שהם היו צריכים לפשוט, הם היו יכולים ללכת לארון ולשאול אותו. רד"ק הסביר בשני אופנים שונים את עניין הכ"ף של כאלפיים וכתב באפשרות הראשונה שכך דרך הכתוב לומר את שיעוריו. באפשרות השנייה כתב שהכוונה היא לכ' האמתות, כלומר שהכ' בא דווקא לדייק ולומר שצריך שיהיו דווקא אלפיים אמה. בהסבר לטעם להרחיק מהארון אלפיים אמה הוסיף הרד"ק על מדרש חז"ל וכתב שהסיבה היא משום שבני ישראל לא ידעו את הדרך, וכך הם ידעו את הדרך ללכת בה. אברבנאל הסביר בשלושה אופנים את הציווי למרחק של אלפיים אמה. א. כדי שיהיה קל יותר לראות את הארון ולארות את כיוון ההליכה. המרחק מהארון מאפשר את ראיית הדרך מרחוק וכך כל אחד יכול לעבור דרכו. ב. כדברי חז"ל שהכוונה היא שבעת כיבוש יריחו לא יתרחקו יותר מאלפיים אמה מהארון. ג. כדי שמהמרחק שבו הארון נמצא, יהיה ניתן לראות את נס בקיעת הים. רי"ף: הסיבה לציווי על המרחק מהארון היא כדי שינהגו בארון הברית בכבוד.

בעל מעם לועז הוסיף עניין נוסף וכתב שהארון של יוסף הצדיק הלך יחד עם ארון הברית.

רד"ק: בקרי קוראים "ביניו" ובכתיב כתוב "בינו". בהסבר הראשון כתב שאין זה משנה והכל הוא עניין אחד. בהסבר השני כתב על פי הדרש שהכוונה היא לשני ארונות שהיו שם – ארון הברית וארונו של יוסף.

[14] עפ"י מצודות.

[15] מצודות. רד"ק: "למען תדעו את הדרך" הוא הסבר לסיבה שבני ישראל צריכים לשמור אלפיים אמה של מרחק. במלבי"ם כתב להוכיח שבעל הטעמים פירש כרד"ק ולא כמצודות ורש"י.

[16] מצודות.

[17] רש"י. רד"ק כתב שאמירת יהושע אל הכהנים שבפסוק הבא הייתה ביום מעבר הירדן, ולכאורה גם אמירה זו הייתה באותו היום. ועיין באוצר המאמרים לגבי סדר האירועים ממיתת משה ועד שבני ישראל עברו את הירדן.

[18] רש"י וכן פירש רד"ק. מפירוש מצודות משמע שיהיו טהורים מטומאה. מלבי"ם: מכך שהקב"ה ציווה שהיום הכהנים הם אלה שישאו את ארון הברית, ידע יהושע שעתידים להקיים ניסים גדולים (כשם שבשתי הפעמים האחרות שבהם הכהנים נשאו את ארון הברית – בהקפת העיר יריחו ובהכנסת הארון לבית המקדש לאחר בנייתו בימי שלמה היו ניסים גלויים). מעם לועז: למרות שכבר בפרק א' ראינו שיהושע אמר לבני ישראל שיתכוננו לקראת מעבר הירדן, כאן הוא חזר והזהיר אותם משום שיש לזרז את האדם בשעת מעשה. סיבה נוספת היא שכאן יהושע עצמו היה המזרז את בני ישראל ובפרק א' היו אלה השוטרים.

[19] רש"י.

[20] רד"ק. אברבנאל: יהושע אמנם אמר לעם להתכונן לניסים גדולים שיקרו, אך הוא לא ידע אלו ניסים עתידים לקרות (שהרי הקב"ה עוד לא התגלה אליו ואמר לו שהירדן ייבקע).

[21] לפי רש"י, הדיבור כאן היה ביום המחרת ליום השלושים למותו של משה, ביום הראשון לשלשת הימים שהשוטרים עברו בקרב מחנה ישראל. לפי רד"ק מדובר בי' ניסן, יום הכניסה לארץ. מעם לועז: הסיבה שיהושע היה צריך לצוות את הכהנים פעם נוספת היא משום שלא נאמר מתי הם יקחו את האבנים וגם בגלל שכאשר ממנים אדם לתפקיד שיש בו כבוד, אין זה דרך ארץ שייקח על עצמו את התפקיד לפני שאומרים לו לעשות כן.

[22] עפ"י הגר"א בפרק א' פסוק א'.

[23] תרגום + רש"י.

[24] תרגום.

[25] תרגום.

[26] כך משמע מלשון הפסוק "היום אחל". אברבנאל: מדברים אלה של ה' הבין יהושע שכוונתו של ה' לבקוע את הירדן. א. ה' אמר לו שיגדל אותו לעיני כל ישראל, ואם עוברים בתוך הירדן ללא שהירדן נבקע – איזה גידול בעיני ישראל יש בדבר? ב. ה' אמר לו שיגדל אותו כמו שגידל את משה. כשם שבני ישראל האמינו בגדולתו של משה לאחר קריעת ים סוף, כך גם גידולו של יהושע יהיה על ידי קריעת הירדן. ג. הציווי שהכהנים יעמדו עד שכל בני ישראל יעברו את הירדן. אם הירדן אינו נבקע – אין שום סיבה לציווי שהכהנים יעמדו עד שכל בני ישראל יעברו. הסיבה לציווי שהכהנים יעמדו בקצה הירדן עד שכל העם יעברו היא בגלל שכל עוד שהארון היה בירדן, המים נשארו חצויים.

[27] מצודות. רי"ף: הכוונה היא שהניסים שיקרו היו יהיו רק התחלה של הכיבוד שבו יכבדו בני ישראל את יהושע.

[28] מצודות.

[29] עפ"י מצודות. רד"ק כתב שבקיעת הירדן נועדה לעשות נס דומה ליהושע כבקיעת ים סוף שנעשתה למשה.

[30] תרגום.

[31] עפ"י הגר"א לפרק א' פסוק א'.

[32] מצודות וכך פירש גם רד"ק. מרש"י משמע שהכוונה היא שהציווי הוא שהכהנים יעמדו מיד כאשר הם ייכנסו לירדן, כלומר שיעמדו בצד המזרחי.

[33] מצודות.

[34] רד"ק. רש"י הוסיף וכתב שזהו אחד המקומות שבהם מועט החזיק את המרובה, שבשטח כל כך קטן הצטמצם העם כולו.

[35] תרגום.

[36] אברבנאל: יהושע אמר כאן שני דברים. דבר ראשון אמר את הניסים שיעשה ה' לישראל. אך הוסיף עניין נוסף מדבריו ברוב ענוותנותו ואמר שהסיבה שה' עושה את הניסים אינו כדי לגדל אותו מול העם, אלא סיבת עשיית הניסים היא בגלל אמונתם של בני ישראל. האמירה הראשונה הייתה בשמו של ה' והאמירה השנייה הייתה דבריו של יהושע עצמו.

[37] מצודות וכן פירש רד"ק. רש"י פירש שמדובר על הנס שבו יהושע צמצם את כל בני ישראל בין שני בדי הארון. נראה לומר שמצודות ורד"ק לשיטתם שלא הזכירו את הנס של צמצום בני ישראל למקום הארון (אלא שברד"ק כאן בסוף דבריו הביא מדרש זה של חז"ל). מלבי"ם: הכוונה היא שעל ידי שני דברים, יראו בני ישראל שאדון כל הארץ עובר לפניהם: א. ממה שארון הברית עובר לפניהם, יידעו שה' הולך לפניהם, כמלך ההולך לפני עמו לכבוש את הארץ. ב. ממה שאדון כל הארץ עובר לפניהם בירדן, זהו סימן שה' פותח בפניהם את שערי הארץ. כמו כן הסביר את עניין צמצום בני ישראל בין שני הבדים באופן שכך הקב"ה הקיף את עם ישראל כולו, וזוהי אחת הדרכים להופעת השכינה בישראל.

[38] תרגום.

[39] מצודות.

[40] מצודות וכן פירש רש"י. רד"ק פירש בתחילה בשני אופנים: בפירושו הראשון כתב כרש"י ומצודות שהכוונה היא שהארון הוא של אדון כל הארץ, אלא שחלק עליהם בשילוב המילים בפסוק וכתב שחסר את המילה "ארון", וצריך לקרוא את הפסוק כך: הנה ארון הברית שהוא הארון של אדון כל הארץ. בפירושו השני כתב שחסרה המילה "ברית" וצריך לקרוא את הפסוק כך: הנה ארון הברית שהוא ברית של אדון כל הארץ. לאחר מכן הביא רד"ק פירוש נוסף וכתב שיש מפרשים שהארון עצמו הוא אדון כל הארץ, שכן הקב"ה השרה את שכינתו על הארון, ועל ידי ארון הברית הוכח לכולם שהקב"ה הוא ששולט על העולם והפך את טבע המים: במקום לזרום הם נעמדו במקום אחד. מעם לועז: ארון הברית נקרא כאן אדון כל הארץ משום שעל ידו בני ישראל ינחלו את הארץ וכך כולם יראו שה' הוא אדון כל הארץ. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא שלא רק ארון הברית יעבור את הירדן, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. עד עכשיו ה' עבר לפני בני ישראל באספקלריא שאינה מאירה ובשעת קריעת הירדם הוא התגלה באספקליה מאירה.

[41] רש"י.

[42] תרגום. מלבי"ם: הכוונה היא שכל אחד משנים עשר האנשים יהיה תחת כל השבט מפני שהאנשים יהיו מנשיאי השבט.

[43] תרגום.

[44] רש"י ורד"ק. מצודות כתב שתפקיד שנים עשר האנשים היה לעמוד ליד מקום הארון וכך הם יוכלו לראות את בקיעת הירדן. לשיטתו מובן מדוע היה צורך במינוי נוסף של שנים עשר האנשים בתחילת פרק ד' בעוד שלפי רש"י ורד"ק יש לפרש ולומר שהציווי בתחילת פרק ד' נאמר ליהושע לפני מעבר הירדן. מלבי"ם: תפקיד האנשים האלה הוא להיות עדים על נס בקיעת הירדן. אברבנאל: תפקיד שנים עשר האנשים היה לחפש מקום שבו השבט שלהם יוכל לנוח בו. ההשוואה היא ששנים עשר המרגלים ששלח משה הלכו לפני הארון ולכן הייתה על ידם תקלה, בעוד ששנים עשר האנשים שילכו עכשיו לאחר הארון, יוכלו לתור מקום לשבטם ללא שהדבר יגרום לתקלות.

[45] תרגום. מצודות: פסוק זה מוסב על הפסוקים שלפניו. לעיל פירש מצודות שהכוונה היא ששנים עשר האנשים עתידים לראות דבר כלשהו, ועתה פירש שהכוונה היא שהם יראו שכאשר הכהנים יניחו את כפות רגליהם בתוך מי הירדן – מי הירדן יכרתו. רלב"ג: לו יהושע היה קובע שמי הירדן ייבקעו לזמן מוגבל, היה ניתן להקטין את הנס ולומר שיהושע ידע זמן שמי הירדן עתידים להיבקע, ועל פי ידיעה זו אמר לבני ישראל שמי הירדן יכרתו. אולם, יהושע אמר שכל עוד שכפות רגלי הכהנים יהיו מונחים בירדן, מי הירדן לא ימשיכו לזרום, ולפי זה הזמן היה בלתי מוגבל והיה יכול להיעשות רק על ידי נס.

[46] דעת מקרא.

[47] רש"י. מלבי"ם: הכוונה היא שהמים שיורדים לכיוון מטה יעלו חזרה למעלה בניגוד לטבעם, ואילו המים היורדים למטה ימשיכו לרדת, וכך תיווצר היבשה. זאת בניגוד לקריעת ים סוף שם ניצבו המים כשתי חומות.

[48] מצודות + רש"י.

[49] תרגום.

[50] תרגום. מלבי"ם: לעיתים נקרא הארון "ארון הברית" על שם שבו היו הלוחות שעליהם נכרת הברית בין ה' ובין ישראל ולפעמים נקרא הארון "הארון הברית" על שם שהארון עצמו משמש לברית שבין ה' לישראל.

[51] תרגום.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות וכן רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב הרד"ק שבגלל שאלו היו ימי הקציר, הירדן היה מלא על כל גדותיו, בגלל הפשרת השלגים, ולפי פירוש זה הנביא מציין שהנהר היה מלא במים כדרך הטבע.

[55] תרגום.

[56] מצודות. רד"ק: הנביא מדגיש שלו לא היו המים נעמדים בערימה אחת, היו המים שוטפים את העיר אדם למרות שהיו רחוקים מהעיר, וזאת בגלל שהמים היו רבים כל כך. מעם לועז: כתב בשם חז"ל שלא מצאנו עיר שנקראת אדם, אלא הכוונה היא שבקיעת הירדן הייתה בזכות אברהם אבינו שנקרא האדם הגדול.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] תרגום.

[60] רש"י. מלבי"ם: למרות שבדרך כלל כשמים מתייבשים על אדמה, האדמה נהית רטובה ולא ניתן לעומד עליה, כאן היה נס והכהנים היו יכולים לעמוד על האדמה שהמים שעליה התייבשו. כמו"כ הביא המלבי"ם את דברי הרלב"ג האומר שה' לא יחדש דבר במציאות (כמו שלא יעשה משולש מרובע) ונס בקיעת הירדן כאן היה על ידי הרוח שזהו דבר שקורה גם במקרים אחרים. המלבי"ם חולק על הרלב"ג ואומר שנכון הדבר שה' לא יחדש דבר במציאות, אך קריעת הירדן לא נעשתה על ידי רוחות, שאם הדבר היה נעשה על ידי הרוח היו המים מתפזרים גם לכיוון העיר אדם, אלא המים נבקעו מפני רצון ה'.

[61] רש"י. מצודות: מזומנים להישאר שם עד שכולם יעברו את הירדן. רד"ק: נעמדו במקום שהיו מתוקנים לעמוד בו.

[62] תרגום.

[63] תרגום.