יואל פרק ג

יואל פרק ג

(א) וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן לעתיד לבא, בזמן שיבא המשיח,[1] אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר אני (ה') אתן הרבה מרוחי על כל בני האדם כך שגם אומות העולם יכירו את ה'. הכוונה היא שה' ייתן בלב בני האדם שני דברים: חכמה והכרת ה'. הסיבה שהנביא משתמש בלשון "שפיכה" בתארו את נתינת הרוח היא משום שה' יתן הרבה מאוד רוח על בני האדם כמו אדם ששופך דבר מה בכמות גדולה,[2] וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם  בזמן ביאת המשיח, יהיו בניכם ובנותיכם נביאים. כוונת הנביא היא שבזמן ביאת המשיח, תשוב הנבואה אל עם ישראל לאחר הפסקה ארוכה,[3] זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן הזקנים שלכם (של בני ישראל) יחלמו חלומות של דברי נבואה,[4] בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ וכן הבחורים שלכם יראו חזיונות (מראות) של נבואה[5]: (ב) וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי בזמן המשיח, אני (ה') אשפוך את רוחי אפילו על העבדים והשפחות, כך שגם להם יהיה דעת להכיר את ה'[6]: (ג) וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אני (ה') אתן בימות המשיח מופתים ואותות בשמים ובארץ,[7] דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן המופתים יכללו את שלושת המרכיבים הבאים: א. דם – בארץ יישפך הרבה מאוד דם, הרבה מאוד אנשים ייהרגו, כאשר הכוונה היא למלחמת גוג ומגוג. ב. תרד אש מהשמים. ג. עמוד עשן זקוף יעלה לשמים. הסיבה שהנביא קרא לעמוד העשן "תמרות" היא כדי להמשיל את זקיפות עמוד העשן לעץ תמר. כשם שעץ תמר עומד זקוף, כך עמוד העשן יעלה באופן זקוף[8]: (ד) הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ מגודל הצרות שיבואו על אומות העולם בזמן המשיח, אור היום יהיה להם לחושך, היום ייראה להם חשוך מרוב צרות,[9] וְהַיָּרֵחַ לְדָם ואור הירח ייהפך למראה של דם, היות והירח לא תאיר כדרכה. הנביא משתמש בדימויים כדי לדמות את הצרות שיבואו על אומות העולם: החשכת אור השמש והפיכת מראה אור הירח לדם,[10] לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא צרות אלה יבואו על אומות העולם מעט לפני יום הגאולה, הנקרא בפי הנביא "יום ה' הגדול והנורא" משום שביום הגאולה, עוצמתו של ה' תתגלה לעין כל[11]: (ה) וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק יִמָּלֵט בניגוד לאומות עליהם תבוא הפורענות בזמן ביאת המשיח, הפורענות לא תבוא על בני ישראל שיקראו בשם ה',[12] כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק בהר ציון, בירושלים, תהיה פליטה כמו שאמר ה' שיקרה. הנביא אומר שבימות המשיח תתקיים נבואת ה' שנאמרה בספר דברים: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך". על ידי שבני ישראל יקראו בשם ה', הם יינצלו מהפורענות שתבוא על שאר אומות העולם, וכך כולם יראו ששם ה' נקרא על בני ישראל,[13] וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יְקֹוָק קֹרֵא לא כל תושבי ציון וירושלים יינצלו המפורענות, אלא רק אותו חלק שקורא בשמו של ה'. אותם שאינם קוראים בשם ה' ילקו גם הם בפורענות שתבוא על עם ישראל[14]:

[1] מצודות. א"ע הביא פירוש שהכוונה אינה לימות המשיח, אלא לזמן שאחרי הנביא יואל.

[2] מצודות. רש"י: על כל בשר הכוונה היא לכל מי ששם את ליבו רך כבשר. רד"ק: הכוונה היא לנבואה ורוח שה' ייתן רק על ישראל.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] מצודות. מלבי"ם ישנם שלש דרגות נבואה כאן וכל אחד מתנבא בדרגה המתאימה לו: נבואה גמורה – יתנבאו בו הבנים והבנות שנולדו בזמן המשיח. חזון (למטה מהנבואה בו רואים מחזות בהקיץ) – יראו אותם שנולדו לפני ימות המשיח אך לא הרבה לפני כן. חלום (חלומות צודקים המעורבים בדברים לא אמיתיים) יהיו על ידי הזקנים שנולדו זמן רב לפני ביאת המשיח.

[6] מצודות. א"ע: הכוונה היא לעבדיפ ושפחות שחזרו לתורת ה'.

[7] מצודות.

[8] מצודות. רד"ק: האש הוא ברקים שייצאו מהשמים וכאשר הם יפלו לארץ, הם יגרמו לשריפות ענק.

[9] מצודות. רש"י: הסיבה שהשמש תלקה היא כדי לבייש את המשתחוים לחמה. רד"ק כתב אפשרות לפירוש נוסף שהכוונה היא לצרות שיבואו על בני ישראל בתקופה שלפני ביאת המשיח.

[10] מצודות. א"ע: הכוונה היא לסימני מזלות לכך שיקרו מלחמות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות + רש"י.

[14] מצודות. רש"י: הכוונה היא שאותו חלק יהיה מזומן לפני ה' וקרוא לפניו.