ירמיהו פרק טז

ירמיהו פרק טז

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי היה אלי דבר נבואה מאת ה',[1] לֵאמֹר כך אמר לי ה' בדבריו[2]: (ב) לֹא תִקַּח לְךָ אִשָּׁה אל תתחתן עם אישה,[3] וְלֹא יִהְיוּ לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה כדי שלא יהיו לך בנים ובנות בארץ ישראל[4]: (ג) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק שהרי כך אמר ה':[5] עַל הַבָּנִים וְעַל הַבָּנוֹת הַיִּלּוֹדִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה (ה' אמר) על הבנים והבנות שנולדים בארץ ישראל,[6] וְעַל אִמֹּתָם הַיֹּלְדוֹת אוֹתָם וכן אמר ה' על האימהות היולדות אותם,[7] וְעַל אֲבוֹתָם הַמּוֹלִדִים אוֹתָם בָּאָרֶץ הַזֹּאת וכן אמר ה' על האבות שמולידים את הבנים והבנות בארץ ישראל[8]: (ד) מְמוֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ העם ביהודה ימות ממחלות הקשורות לרעב,[9] לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ האנשים יהיו כל כך טרודים בצרות הרבות שיעברו עליהם עד שהם לא יצליחו להספיד ולקבור את המתים,[10] לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ הם יהיו מושלכים על פני האדמה כמו שהזבל שמזבלים איתו מושלך שם,[11] וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב יִכְלוּ והם ימותו מחרב האויב ומרעב,[12] וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ ואת הגופות שלהם יאכלו העופות שבשמים והחיות שבארץ[13]: (ה) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק שהרי כך אמר ה':[14] אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ אל תיכנס לבית המרזח, לבית ששותים בו מיני משקאות משכרים,[15] וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד ואל תך להספיד אותם,[16] וְאַל תָּנֹד לָהֶם ואל תזיז את הראש. דרכם של המנחמים את האבל היה להזיז את הראש בשעת הניחומים,[17] כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה שהרי אני אספתי את השלום מאת העם הזה, לא יהיה להם יותר שלום,[18] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[19] אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים ולא אתנהג איתם יותר במידת החסד והרחמים, אני לא אעשה איתם יותר חסד ולא ארחם עליהם יותר[20]: (ו) וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִקָּבֵרוּ גם הגדולים וגם הקטנים ימותו בארץ הזאת ולא יספיקו לקבור את המתים (היות והם יהיו רבים כל כך),[21] וְלֹא יִסְפְּדוּ לָהֶם ובגלל שיהיו מתים רבים כל כך, לא יספיקו להספיד אותם,[22] וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם ולא יתלשו את השערות שלהם. דרכם של האבלים היה לשרוט בבשרם ולתלוש את שערות ראשם. התורה אסרה על בני ישראל להתאבל כך, ודברי הנבואה נאמרו על דרך המשל כדי להדגיש שלא תהיה אפשרות להתאבל למרות שמעשים אלו אסורים מצד עצמם[23]: (ז) וְלֹא יִפְרְסוּ לָהֶם עַל אֵבֶל לְנַחֲמוֹ עַל מֵת בגלל שיהיו מתים רבים כל כך, הם לא יספיקו לפרוס לחם בסעודות ההבראה ולנחם בו את המת,[24] וְלֹא יַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס תַּנְחוּמִים עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ ולא יספיקו להשקות כל אחד מהם כוס יין על מנת לנחם אותם על מיתת האב והבן. דרכם היה להשקות את האבל בכוס יין על מנת לנחמו[25]: (ח) וּבֵית מִשְׁתֶּה לֹא תָבוֹא לָשֶׁבֶת אוֹתָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בהמשך יובא ההסבר מדוע אסרתי עליך להיכנס ולשבת עם אנשי יהודה בבית המשתה כדי לאכול ולשתות[26]: (ט) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (אסור לך להיכנס לבית המשתה) משום שכך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל:[27] הִנְנִי מַשְׁבִּית מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לְעֵינֵיכֶם וּבִימֵיכֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה בעתיד הקרוב, אני אשבית מהמקום הזה קולות של ששון ושמחה, קולות של נישואי חתן וכלה, ואתם תראו זאת בעיניכם.[28] משום כך ירמיהו צווה שלא להיכנס לבית המשתה. ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא האלוה על צבאות של מעלה (כמו המלאכים) ועל צבאות של מטה (כמו בני האדם)[29]: (י) וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כאשר אתה תאמר לעם הזה את כל דברי הנבואה האלה,[30] וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ אם הם ישאלו אותך,[31] עַל מֶה דִבֶּר יְקֹוָק עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת על איזה חטא ה' מביא עלינו את הפורענות הגדולה הזו,[32] וּמֶה עֲוֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ ומהם העוונות והחטאים שבהם חטאנו לפני ה' אלוקינו. מדוע ה' מביא עלינו את הפורענות הזו[33]: (יא) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם תענה להם: עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי הפרענות באה כעונש על שאבותיכם עזבו את עבודתי, על שהם הפסיקו לעבוד אותי,[34] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[35] וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם והם טעו אחרי עבודה זרה, עבדו אותם והשתחוו להם,[36] וְאֹתִי עָזָבוּ וְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ והם לא האמינו בי ולא קיימו את המצוות שבתורה[37]: (יב) וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת מֵאֲבוֹתֵיכֶם ואתם עשיתם מעשי חמורים יותר מהחטאים של אבותיכם,[38] וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע וכל אחד מכם הולך אחרי ההרהורים הרעים שבליבו,[39] לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי ואינכם מקבלים את מצוותי[40]: (יג) וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם אני אשליך אתכם מארץ ישראל ואטיל אתכם לארץ שאתם ואבותיכם אינם מכירים,[41] וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה ושם אתם תעבדו לאנשים שעובדים עבודה זרה,[42] אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה ואתם לא תוכלו לנוח מרוב עבודה[43]: (יד) לָכֵן לשון שבועה,[44] הִנֵּה יָמִים בָּאִים עוד עתידים לבוא ימים,[45] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה':[46] וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי יְקֹוָק אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לא יאמרו יותר בשעה שנשבעים שהם נשבעים בשם ה' שהעלה את בני ישראל מארץ מצרים[47]: (טו) כִּי אִם חַי יְקֹוָק אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה אלא יישבעו בשמו של ה' שהעלה את בני ישראל מארץ בבל ומשאר הארצות שהוא הגלה אותם לשם,[48] וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם והם עתידים להישבע בשמו של ה' שאמר שהוא יחזיר את בני ישראל לארצם. הנביא אומר שהגאולה מגלות בבל תהיה משמעותית ומרשימה יותר מאשר הגאולה ממצרים, ולכן יישבעו בשמו של ה' שגאל את בני ישראל מגלות בבל ולא מגלות מצרים[49]: (טז) הנביא חוזר לנבואות הפורענות:[50] הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַיָּגִים רַבִּים אני עתיד לשלוח דייגים רבים (כפי שיוסבר בהמשך הפסוק),[51] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[52] וְדִיגוּם הדייגים ידוגו את תושבי ממלכת יהודה. הכוונה שהבבלים ייקחו את תושבי ממלכת יהודה בשבי כמו שהדייגים דגים את הדגים,[53] וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים ולאחר מכן אביא ציידים, וְצָדוּם מֵעַל כָּל הַר וּמֵעַל כָּל גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים הציידים יצודו את תושבי ממלכת יהודה שיברחו להרים, לגבעות בחורים שיש בסלעים[54]: (יז) כִּי עֵינַי עַל כָּל דַּרְכֵיהֶם שהרי כל דרכיהם גלויים לפני,[55] לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי הם אינם יכולים להסתיר את דרכם ממני. יש בצלע זו כפילות על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[56] וְלֹא נִצְפַּן עֲוֹנָם מִנֶּגֶד עֵינָי החטאים שלהם אינם מוסתרים ממני[57]: (יח) וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֵה עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם אני עתיד לשלם להם קודם כל על החטאים שבהם הם ואבותיהם חטאו. החטאים הראשונים שה' יפרע מהעם הינם החטאים שבהם העם חזר על חטאי אבותיו,[58] עַל חַלְּלָם אֶת אַרְצִי על שהם חיללו את הארץ שבה אני משרה את שכינתי,[59] בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם מָלְאוּ אֶת נַחֲלָתִי הם מילאו את נחלתי בענייניהם המאוסים והמתועבים. הם מילאו את ארץ ישראל בעבודה זרה[60]: (יט) יְקֹוָק עֻזִּי וּמָעֻזִּי ה'! אתה מקור החוזק שלי (יש כפילות בשני מילים שמשמעותם חוזק),[61] וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה וביום צרה – אני יכול לסמוך עליך ולברוח אליך,[62] אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ בימות המשיח, כל העמים עתידים לבוא אליך מכל קצות הארץ,[63] וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל והם יאמרו שהאלילים שאבותיהם לימדו אותם לעובדם, הם אלילי הבל ואין בהם כל תועלת[64]: (כ) הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ אָדָם אֱלֹהִים האם אדם יכול לעשות לעצמו אלוהים? האם אדם יכול לעשות עבודה זרה ולעבוד אותו?[65] וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים הרי האדם עצמו איננו אלוהים וממילא הוא אינו יכול לעשות בעצמו אלוהים אחר[66]: (כא) לָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעָם לכן אני מודיע לבני ישראל:[67] בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי בגאולה העתידה אני עתיד להראות להם את כח ידי ואת גבורתי באופן שהדברים יהיו ברורים וניכרים להם יותר ממה שהיה בגאולות הראשונות,[68] וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי יְקֹוָק ואז הם יידעו ששמי הוא ה' ושאני שולט על העולם[69]:

[1] תרגום.

[2] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, אוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר".

[3] תרגום.

[4] מצודות. רד"ק: שאל מדוע ה' ציווה את ירמיהו שלא להוליד בנים ובנות בארץ ישראל? הרי לכאורה ירמיהו היה אמור להיות מסוגל להציל אותם בזכויות שיש לו. גם הגזירה עצמה לא חלה על כולם, אלא הייתה שארית לפליטה שלא סבלה מהפורענויות. לכן הסביר הרד"ק שהכוונה שלא יוליד בנים ובנות בענתות ואין הכוונה שלא יוליד כלל בארץ ישראל. על אנשי ענתות נגזרה כליה גמורה. ירמיהו גם לא היה מצליח להוציא את בניו ובנותיו מענתות לפני קיום הגזירה משום שקרוביו לא היו מאפשרים לו להוציא אותם מהעיר. בסוף דבריו כתב שאנשי ענתות חזרו בתשובה ולכן לא נידונו לכליה גמורה.

[5] תרגום.

[6] תרגום.

[7] תרגום.

[8] מצודות.

[9] תרגום.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] תרגום.

[15] תרגום + רש"י. רש"י הוסיף את פירוש חז"ל שהכוונה לבית שמתאבלים בו. רד"ק פירש בשם אביו שמרזח הוא לשון הרמת קול, בין לעניין שמחה ובין לעניין עצב.

[16] תרגום.

[17] מצודות. רש"י: אל תקונן עליהם.

[18] מצודות.

[19] תרגום.

[20] מצודות.

[21] רש"י.

[22] מצודות.

[23] רש"י. רד"ק: דרכם היה לעבור על איסורי תורה ולהתגודד ולעשות קרחה.

[24] רש"י. רד"ק הוסיף אפשרות שהכוונה לפריסת ידיים ומחיאת כפיים כדרכם של האבלים.

[25] מצודות.

[26] תרגום + רש"י. מצודות: ההימנעות מהכניסה אל בית המשתה מהווה מופת ואות לכך שהדברים אכן יתקיימו. ייתכן שלא קיבל את פירושו של רש"י משום שה' אמר לירמיהו שלא יהיו קולות של שמחה בתור עובדה ולא בתור סיבה לאיסור.

[27] רש"י.

[28] תרגום.

[29] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ט.

[30] תרגום.

[31] מצודות. תרגום: כתב "ווימרון אליך", כלומר שאין זה ספק שיאמרו אלא וודאי שיאמרו כך.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] תרגום.

[36] תרגום.

[37] מצודות. תרגום תרגם גם בצלע זו "ואותי עזבו" שהם עזבו את עבודת ה' ויש לעיין מה ההבדל בין הנאמר בצלע זו לנאמר בצלע הקודמת.

[38] מצודות.

[39] תרגום. מצודות פירש שרירות מלשון הבטה אך במשמעות ביאור הפסוק אין כל הבדל. עיין במילון אוצר מפרשי התנ"ך ובביאורנו לדברים כט,יח ובהערות שם.

[40] תרגום.

[41] מצודות. תרגום: "והטלתי" מלשון טלטול. במשמעות ביאור הפסוק אין הבדל בין הפירושים.

[42] תרגום.

[43] מצודות. תרגום: הכוונה שלא יהיה להם רחמים.

[44] רש"י. תרגום ומצודות: לא מדובר כאן בלשון שבועה אלא בנתינת טעם. הנביא מסביר מדוע הגאולה תהיה גדולה וחשובה כל כך. רד"ק: ה' שלח גם דברי נחמה עם הנביאים שניבאו על הפורענויות משום שהוא רצה להפיח תקווה בעם.

[45] מצודות. רד"ק: המדיחים חסרים מהפסוק והכוונה למלכי האומות.

[46] תרגום.

[47] מצודות. רש"י: הביא את דברי חז"ל שאין הכוונה שתיעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שהגאולה האחרונה תהיה עיקר והגאולה ממצרים יהיה טפל לה.

[48] תרגום.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] תרגום.

[53] מצודות. רש"י השווה בין פעולת הדיג לבין ההליכה בגלות: כשם שהדייג שולה את הדג ממקום גידולו, כך הבבלים ילכדו את תושבי ממלכת יהודה בתוך העיר. כשם שהדג מת לאחר שהוא יוצא מהמים, כך ה' יביא אויבים שיהרגו את תושבי ממלכת יהודה, ולאחר מכן יביא ציידים שיצודו את אלה שיצליחו לברוח. רד"ק פירש הפוך: הדייגים מסמל את ההרג על ידי חרב האויב ואילו הציידים מסמלים את לקיחת העם לגלות. מהר"י קרא: הציידים הם אומות העולם ששכנו בקרבת ארץ ישראל והיו מסגירים את אלה שברחו מהבבלים.

[54] מצודות. את המילים "מנקיקי הסלעים" ביארנו על פי רד"ק בפירושו לעיל יג,ד. מפירוש מצודות משמע שהכוונה לסלע בולט.

[55] תרגום.

[56] תרגום.

[57] תרגום.

[58] רש"י. תרגום: הכוונה שה' ישלם להם כפול.

[59] תרגום.

[60] תרגום.

[61] מצודות.

[62] מצודות. רש"י פירש בשני אופנים נוספים: א. מלשון פלא. ב. מלשון גאות ורוממות.

[63] רד"ק.

[64] רד"ק.

[65] מצודות.

[66] מצודות.

[67] מצודות.

[68] מצודות. רד"ק: ה' יודיע עכשיו לאלה שאינם רוצים לשוב שהוא יביא עליהם פורענות גדולה. כך גם משמע מהתרגום.

[69] רש"י.