ירמיהו פרק יב

ירמיהו פרק יב

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) צַדִּיק אַתָּה יְקֹוָק כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ (ירמיה אמר לה') אני (ירמיה) יודע שאתה (ה') צדיק בדבר עליו אני אתווכח איתך,[1] אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ אך אני (ירמיה) עדיין אתווכח איתך (ה'), לא משום שאני מסתפק וחושב שאתה לא צודק, אלא אני רוצה להבין אותך,[2] מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה (אני רוצה להתווכח איתך) מדוע דרכם של הרשעים מצליחה? מדוע טוב לרשים?[3] שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד ומדוע כל הבוגדים והמורדים בך חיים בשקט ושלווה[4]: (ב) נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ כאשר נטעתם את הנטיעות שלכם, הם השרישו מיד. הנביא אומר שהצלחת הרשעים הייתה כל כך גדולה עד שלמרות שבדרך כלל עובר זמן מעת שאדם נוטע נטיעה ועד שהוא מגדל שורשים, הנטיעות של הרשעים הצליחו לגדל שורשים מיד,[5]  יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי הרשעים הולכים ומוציאים פירות רבים, הם מולידים צאצאים רבים,[6] קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם אתה (ה') אולי קרוב לפיהם, הם אולי אומרים בפיהם שהם מאמינים בך,[7] וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם אך אתה רחוק מהכליות שלהם – בפנים הם אינם מאמינים בך, למרות שכלפי חוץ הם מראים שהם כאילו כן מאמינים בך[8]: (ג) וְאַתָּה יְקֹוָק יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ ה'! אתה הרי מכיר אותי (ירמיה), וראית אותי ובחנת את ליבי, ואתה יודע שליבי באמת נמצא איתך,[9] הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה לכן, תעביר את הרשעים להיות כצאן לטבח, תהרוג אותם כפי שמגיע להם,[10] וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה ותזמין אותם ליום מיוחד שבו הם ימותו, תביא אותם ליום החורבן שאז יהיו רבים שימותו[11]: (ד) פסוק זה מהווה את תשובת ה' לירמיה על שאלתו:[12] עַד מָתַי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ עד מתי כל הארץ תשחית, עד מתי כל הארץ תושחת על ידי הרשעים?[13] וְעֵשֶׂב כָּל הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ ועד מתי כל העשב שבארץ יתייבש כתוצאה ממעשי הרשעים?[14] מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ סָפְתָה בְהֵמוֹת וָעוֹף בגלל החטאים של הרשעים שיושבים בארץ, מתו כל הבהמות והעופות,[15] כִּי אָמְרוּ לֹא יִרְאֶה אֶת אַחֲרִיתֵנוּ (הרשעים גרמו להשחתת הארץ) כיוון שהם אמרו שה' לא רואה מה יעלה בגורלם לבסוף. ה' ענה לירמיה שאמנם עד עתה הצליחו הרשעים במעשיהם וגרמו גם להשחתת הארץ, אולם לא ירחק היום שבו הם יגלו מארצם ומעשיהם ייפסקו[16]: (ה) ה' מדמה לירמיהו את חטאיהם החמורים של יושבי ירושלים:[17] כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ הרי אפילו כאשר רצת עם אנשים שהלכו על רגליהם, אתה נהיית עייף (כפי שמיד יוסבר בעז"ה),[18] וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים ואם כן, איך תתחרה עם הסוסים? ה' אמר דימה את חטאיהם של יושבי ענתות לאנשים שהולכים על רגליהם ואת חטאיהם של יושבי ירושלים לאנשים שרוכבים על סוסים, ואמר שירמיה מכיר עתה רק את חטאיהם הפחות חמורים של יושבי ענתות והדבר קשה לו והם רוצים להרוג אותו על שהוא מוכיח אותם, כל שכן שיהיה קשה לו כשהוא ילמד להכיר את חטאיהם החמורים יותר של יושבי ירושלים והם ינסו להרוג אותו,[19] וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ כאשר אתה בארץ שלך, בענתות, אינך יכול לחיות בביטחון,[20] וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן ואיך אתה יכול לחיות בביטחון בכיכר הירדן הטובה, שם יש אריות. גם כאן ה' אמר לירמיה שהחטאים של יושבי ירושלים (הנמשלים כאן לאריות של כיכר הירדן) חמורים הרבה יותר מהחטאים של יושבי ענתות. לכן מגיע ליושבי יהודה עונש והם עתידים להיהרג ולגלות[21]: (ו) כִּי גַם אַחֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ גַּם הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ הרי גם אחיך ומשפחתך בגדו בך ונהיו אויבים שלך,[22] גַּם הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא גם הם (אחיך ומשפחתך) אספו קבוצת אנשים כדי לנסות ולהרוג אותך,[23] אַל תַּאֲמֵן בָּם כִּי יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת אל תאמין להם (לבני משפחתך) גם אם ידברו אליך דברים טובים, וכל שכן שאינך יכול לבטוח באנשים שאינם ממשפחתך, ולכן נבוכדנצר יהרוג אותם ויכה בהם[24]: (ז) עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי (בגלל החטאים של תושבי יהודה) אני (ה') עזבתי את ביתי, את בית המקדש, ונטשתי את נחלתי, את עם ישראל,[25] נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ מסרתי את עם ישראל שהיה אהוב עליי בידי האויבים שלו[26]: (ח) הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר הנחלה שלי, עם ישראל, נהיו דומים לאריה שנמצא ביער. כשם שאריה היער עסוק בטרף, כך בני ישראל היו טורפים והורגים זה את זה,[27] נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ נחלתי, עם ישראל, דיבר אליי בגסות ובגאווה, ולכן אני (ה') התחלתי לשנוא אותה (את נחלתי, את עם ישראל)[28]: (ט) הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הנחלה שלי, עם ישראל, נהיו כמו עיט שהוא העוף השנוא מבין כל העופות (כפי שמיד יוסבר בעז"ה),[29] הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ כל העופות מקיפים את העיט ומנסים להרוג אותה,[30] לְכוּ אִסְפוּ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה (וכל העופות אומרים זה לזה) תלכו ותאספו את כל חיות השדה, כדי שגם הם יבואו לאכול את העיט. כך גם האומות כולן שונאות את עם ישראל ומזרזות זו את זו להשמיד אותו[31]: (י) רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי רועים רבים ישחיתו את הכרם שלי, את עם ישראל. יהיו גויים רבים שיבואו להשחית את העם שלי,[32] בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי אותם גויים רמסו את הארץ שלי, את ארץ ישראל,[33] נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה אותם גוים הפכו את החלקה החמודה שלי למקום שממה[34]: (יא) שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה הגוים שמו את ארץ ישראל לשממה, נבוכדנצר החריב את ארץ ישראל,[35] אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה האבל של הארץ בא לפניי (ה'), אני רואה את האבל של הארץ על חורבנה,[36] נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ (ולמרות שהבל של הארץ בא לפניי) הארץ עדיין תיחרב כולה, לא אתייחס לאבל של הארץ ולא אמנע את חורבנה,[37] כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב (לא אמנע את החרבת הארץ) כיוון שאף אחד אינו מתחרט על עוונותיו[38]: (יב) עַל כָּל שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים שודדים באו על כל המקומות הגבוהים במדבר,[39] כִּי חֶרֶב לַיקֹוָק אֹכְלָה מִקְצֵה אֶרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ השודדים יהיו על כל המקומות הגבוהים במדבר) כיוון שחרב שהוכנה על ידי ה' תהרוג ותשמיד את כל יושבי הארץ – מקצה אחד של הארץ ועד לקצה השני שלה,[40] אֵין שָׁלוֹם לְכָל בָּשָׂר לאף אחד בעולם לא יהיה שלום, נבוכדנצר יילחם בכל האומות ויכבוש אותם[41]: (יג) זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ (פורעונות נוספת שאביא על תושבי יהודה היא) כאשר הם יזרעו חיטים, הם יקצרו קוצים, במקום יצמחו להם חיטים, יצמחו להם קוצים,[42] נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ הם יהיו חולים מרעב והם לא ימצאו תרופה שתועיל להם,[43]  וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם מֵחֲרוֹן אַף יְקֹוָק ואתם צריכים להתבייש מהתבואה שלכם היות ועל ידי התבואה ניכר כעסו של ה'. התבואה לא צמחה כמו שזרעו אותה ומשום כך כעסו של ה' ניכר באופן שבו צומח התבואה. הנביא אומר לתושבי יהודה שהם צריכים להתבייש בתבואה המעידה שהם אינם מקשיבים בקולו של ה'[44]: (יד) כֹּה אָמַר יְקֹוָק עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' על כל השכנים הרעים שמנסים להזיק לנחלה שאני (ה') הנחלתי לעם שלי – לעם ישראל, כך אמר ה' לעמים השוכנים מסביב לארץ ישראל ומנסים להזיק לה,[45] הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם אני (ה') עתיד לעקור אותם (את העמים שגרים מסביב לארץ ישראל),[46] וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם וגם את תושבי ממלכת יהודה אני (ה') עתיד לעקור מתוכם ולהגלותם[47]: (טו) וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אחרי שאני אעקור אותם, את העמים ששוכנים מסביב לארץ ישראל,[48] אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים אני אחזור וארחם עליהם – הן על תושבי ממלכת יהודה שגלו והן על העמים השוכנים מסביב לארץ ישראל שגלו גם הם,[49] וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ ואני (ה') אחזיר כל אחד מהם לנחלתו ולארצו[50]: (טז) וְהָיָה אִם לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת דַּרְכֵי עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי חַי יְקֹוָק כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל אם העמים ששוכנים מסביב לארץ ישראל ילמדו מדרכם של בני ישראל שיחזרו מהגלות, ויישבעו בשמו של ה', כמו שבני ישראל למדו בעבר מדרכיהם של אותם גויים ולמדו להישבע בשם הבעל במקום להישבע בשמו של ה',[51] וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי (אם העמים ששוכנים מסביב לארץ ישראל ילמדו מדרכם של בני ישראל) אז האומות האלה יהיו בנויים בתוך עמי, הם יישבו לבטח בארצם[52]: (יז) וְאִם לֹא יִשְׁמָעוּ ואם הם לא ילמדו מדרכיהם של בני ישראל,[53] וְנָתַשְׁתִּי אֶת הַגּוֹי הַהוּא נָתוֹשׁ וְאַבֵּד אז אני אעקור את העמים האלהו אשמיד אותם לגמרי,[54] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[55]:

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] מצודות. לפירושו (וכן פירש רד"ק), אין הכוונה דווקא לרשעים מסוימים. רש"י: שאלת ירמיה הייתה על נבוכנצר או על אנשי ענתות.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות. רד"ק: גם אם הם נשבעים בשמך או מזכירים אותך בתפילתם – אין הם מכבדים אותך.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] רד"ק.

[12] מצודות. מהר"י קרא: גם פסוק זה מהווה חלק מהשאלה של ירמיהו שהוא שאל את ה': עד מתי אתה תתעלם מאותם שגורמים להחרבת הארץ.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] רש"י. רד"ק: ה' אמרל ירמיהו שגם כאשר הוא היה עם בני האדם, הוא לא הבין את מעשיהם עד שהם ניסו להרוג אותו על ידי סם המוות, כל שכן שהוא לא יצליח להבין את מעשיו של ה'. את צלע הפסוק השני פירש כמו מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות. רד"ק: גאון הירדן הם הגלים החזקים שיש בנהר הירדן ושרי יהודה נמשלו לאותם גלים חזקים. בפירוש נוסף כתב שנבוכדנצר נמשל לגלי הירדן וה' אמר לירמיהו שהוא לא יצליח לעמוד בפני חייליו. מהר"י קרא: הכוונה לשבט ראובן ושבט גד שהיו מנסים להרוג את ירמיה במאמץ רב יותר ממה שיושבי ענתות ניסו להרוג אותו.

[22] מצודות.

[23] מצודות. רד"ק בשם רב האי גאון: משמעות המילה "מלא" בפסוק זה הוא "חסר" והדבר נאמר בלשון סגינהור. בשם אביו כתב שפירוש הפסוק הוא שאין בליבו של ירמיה שום יראה, הוא לא ירא מהם, למרות שהם אמרו לו שאם הוא לא יפסיק להתנבא, הם יהרגו אותו.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות. רד"ק: כשם שכאשר האריה שואג ביער, נמנעים אנשים מלעבור ביער, ואז המקום נשאר שמם, כך גם ה' עזב את נחלתו. השאגה עצמה היא דימוי לצעקת העשוקים שנעשקו על ידי בני ישראל או שמדובר על קולות שעולים מבתי העבודה הזרה.

[28] מצודות.

[29] מצודות. רד"ק בשם אביו: העופות הםהראשונים שאוכלות את החללים מכיוון שהם הראשונים שרואות את החלל מגבוה כשהן עפות. לאחר מכן שאר החיות רואות את העוף שצבוע בצבע אדום מהדם של החללים וכך הן יודעות לבא גם הן. כך יהיה עם נבוכדנצר ושאר האומות שיבואו להשמיד את ממלכת יהודה, הדבר יהיה כאילו יש להם סימן לבוא ולעלות על יהודה, כמו שהעיט הצבוע בדם מסמן לשאר בעלי החיים לבא. רש"י בפירושו הראשון כתב שהעיט היה מלא בדם משום שהוא הרג בעלי חיים אחרים, וכך ישראל היו מגואלים בדם שהם שפכו, ולכן שאר האומות באו ונאספו עליו.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות. רש"י: הכוונה לחייליו של נבוכדנצר.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות. רד"ק: כנסת ישראל התאבלה לפניי על חורבן הארץ. מהר"י קרא: בנ"י מתאבלים עליי בגלות כדי שאושיע אותם.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות. רד"ק לשיטתו שהמדבר הוא מקום מרעה. לשיטתו, הפסוק מתאר שני סוגים של מקומות, את המדברות ואת המקומות הגבוהים במקומות היישוב.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] מצודות. רש"י: בני ישראל התפלל ותפילתם לא התקבלה בגלל שהם לא חזרו בתשובה. רד"ק: הנביאים זרעו בכם דברי נבואה וניסו להחזיר אתכם בתשובה, אך הדבר לא הועיל. בשם אביו כתב שהכוונה היא שבני ישראל היו שולחים ממון רב למלכי מצרים כדי שיבואו לעזור להם אך מצרים לא באה לעזור להם. מהר"י קרא: המעשים שלכם, החטאים שלכם, גרמו לפורענויות שיבואו עליכם.

[43] מצודות. רש"י: בנ"י פנו אליי בתפילתם אך הם לא נענו. רד"ק: הנביאים נהיו חולים זה על זה משום שתפילתם לא הועילה.

[44] מצודות. רש"י: עליכם להתבייש במעשיכם. רד"ק: הנביאים התביששו בדברי נבואתם הואיל והם לא הועילו.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] עפ"י מצודות בפסוק הקודם.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות. רש"י: אם הם יתגיירו.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] תרגום.