ירמיהו פרק יג

ירמיהו פרק יג

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֵלַי כך אמר אלי ה':[1] הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים לך ותקנה חגורה העשויה פשתן,[2] וְשַׂמְתּוֹ עַל מָתְנֶיךָ ותחגור את החגורה על מתניך כך שהיא תתמלא בזיעה,[3] וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ ואל תכבס את החגורה (גם לאחר שהיא תתמלא בזיעה)[4]: (ב) וָאֶקְנֶה אֶת הָאֵזוֹר כִּדְבַר יְקֹוָק קניתי את החגורה כפי שאמר לי ה',[5] וָאָשִׂם עַל מָתְנָי שמתי את החגורה על המותנים שלי[6]: (ג) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי שֵׁנִית היה דבר נבואה נוסף של ה' אלי בעניין החגורה,[7] לֵאמֹר כך אמר לי ה' בדבר הנבואה[8]: (ד) קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ תיקח את החגורה שקנית ונמצאת על המותניים שלך,[9] וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה ותלך אל נהר פרת,[10] וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע ותטמין את החגורה בחור שנמצא בסלע[11]: (ה) וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אוֹתִי הלכתי והחבאתי את החגורה ליד נהר פרת כפי שה' ציווה אותי לעשות[12]: (ו) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים לאחר שעברו ימים רבים,[13] וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי (לאחר שעברו ימים רבים) ה' אמר לי: קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְקַח מִשָּׁם אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ שָׁם תזדרז ותלך לנהר פרת, וקח משם את החגורה שציוויתי אותך להטמין שם[14]: (ז) וָאֵלֵךְ פְּרָתָה וָאֶחְפֹּר הלכתי לנהר פרת וחפרתי שם,[15] וָאֶקַּח אֶת הָאֵזוֹר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר טְמַנְתִּיו שָׁמָּה לקחתי את החגור מהמקום שבו החבאתי אותו,[16] וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר (לאחר שלקחתי את החגורה ממקום מחבואו) התברר שהחגורה הושחתה, החגורה התקלקלה,[17] לֹא יִצְלַח לַכֹּל ומשום כך החגורה אינה ראויה לשום דבר[18]: (ח) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי היה דבר נבואה מאת ה' אלי,[19] לֵאמֹר כך אמר לי ה' בדברי נבואתו[20]: (ט) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן יְהוּדָה (כמו שהחגורה הושחתה) כך אני אשחית את ממלכת יהודה החזקה,[21] וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלִַם הָרָב וכך אני אשחית את חוזקה של ירושלים שהיא עיר גדולה מאוד (יש בצלע זו כפילות על הצלע הקודמת)[22]: (י) הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי (אשחית את ממלכת יהודה היות ו-) העם הרע היושב בממלכת יהודה מסרב לקבל את דברי,[23] הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם אנשי יהודה הולכים אחרי כל מה שליבם מראה להם, הם עושים את מה שהם רוצים,[24] וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם והם הולכים אחרי אלוהים אחרים בכך שהם עובדים ומשתחווים להם,[25] וִיהִי כָּאֵזוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל ולכן החוזק שלהם עתיד להיות כמו החגורה הזאת שאיננה ראויה לשום דבר, החורבן תבוא עליהם כשם שהיא באה על החגורה[26]: (יא) כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה (החורבן עתידה לבוא עליהם) היות ואני קירבתי לעבודתי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה כמו שאדם מקרב את החגורה אליו בשעה שהוא חוגר אותה,[27] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[28] לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת (קירבתי אותם) כדי שהם יהיו לי לעם, וכדי שהקירוב יגרום לכך שייצא עליהם שם טוב, שבח וגדולה,[29] וְלֹא שָׁמֵעוּ ואף על פי כן הם לא קיבלו את דברי (ולכן החורבן תבוא עליהם)[30]: (יב) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תאמר להם את הדבר הבא,[31] כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' אלוקי ישראל:[32] כָּל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן כל כלי שנקרא "נבל" יהיה מלא ביין,[33] וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ והם יענו לך: הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע כִּי כָל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן האם איננו יודעים שהתפקיד של הנבל הוא להתמלא ביין. אנשי יהודה ישאלו את ירמיהו מה הוא חידש בנבואתו – הרי ברור שכל נבל אמור להתמלא ביין[34]: (יג) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְקֹוָק תאמר להם שכך אמר ה': הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם שִׁכָּרוֹן (הנבואה על נבל היין הוא משל למה שעתיד להיות) אני עתיד לגרום לשכרות גדולה אצל תושבי הממלכה, אצל צאצאי דוד שיושבים על כסא המלכות, אצל כוהני הבעל, נביאי השקר וכל תושבי העיר ירושלים.[35] המשל ליין נועד להעביר שני מסרים. הראשון: כמו שאין דעת בשיכור והוא אינו יודע מה לעשות, כך מי שבאות עליו צרות רבות אינו בר דעת. השני: כשם שנבל היין נשבר כשמכים בו, כך תושבי הממלכה יישברו על ידי שיכו זה את זה, וכך תושבי ממלכת יהודה בעצמם יגרמו לאבדות בנפש בקרב התושבים[36]: (יד) וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל אָחִיו אני אשבור אותם זה בזה, אגרום לכל אחד להתנגש בחברו וכתוצאה מכך הם שניהם ייהרגו,[37] וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו וכן אגרום לבנים ולאבותיהם להישבר זה בזה,[38] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה', לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם ואני לא אחמול, לא אחוס ולא ארחם מלהשחית אותם (יש כפילות בצלע זו על מילים עם משמעות דומה)[39]: (טו) שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ תקבלו את דברי ותטו את אוזניכם לשמוע,[40] אַל תִּגְבָּהוּ אל תהיו גבהי לב, אל תתגאו (ובכך לא תקבלו את דברי),[41] כִּי יְקֹוָק דִּבֵּר שהרי ה' גזר על כך (ולכן כדאי שתחזרו בתשובה ותמנעו את קיום הגזירה)[42]: (טז) תְּנוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ תכבדו את ה' על ידי קבלת דבריו לפני שהוא יחשיך עליכם את עולמכם על ידי הבאת הפרענויות. הכבוד לה' נעשה על ידי חזרה בתשובה,[43] וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף (תתנו כבוד לה') לפני שרגליכם יוכו על הרי החושך, לפני שתצאו לגלות,[44] וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת וכאשר אתם תקוו שיהיה אור, כאשר תקוו שהמצב ישתפר, ה' ישים אתכם בחושך של הקבר,[45] וְשִׁית לַעֲרָפֶל וה' ישים אתכם לערפל (יש כאן חזרה על חצי מהצלע הקודמת של הפסוק)[46]: (יז) וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ ואם אתם לא תקבלו את דבר ה',[47] בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי  הנפש שלי תבכה בסתר, אני אדאג מאוד,[48] מִפְּנֵי גֵוָה (אדאג) בגלל הגאווה שלכם שמונעת מכם מלקבל את דבר ה',[49] וְדָמֹעַ תִּדְמַע נפשי גם תתמלא בדמעות,[50] וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה וגם העיניים שלי יורידו דמעות,[51] כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְקֹוָק (אני עתיד לבכות) היות ועדר ה' נלקח בשבי. הנביא דימה את עם ישראל לעדר ה' משום שה' משגיח עליהם כמו שהרועה משגיח על עדרו[52]: (יח) אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ תאמרו למלך ולמלכה  להשפיל את עצמם ולשבת במקום נמוך במקום לשבת על כסאות מכובדים. הכוונה למלך יהויכין ולאמו שהיו מהראשונים בממלכת יהודה שגלו (עם החרש והמסגר),[53] כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם שהרי ירדתם מהראש שלכם, אתם כבר אינכם אנשים חשובים וירדתם מגדולתכם,[54] עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם אתם ירדתם מהתכשיט שהראה על גדולתכם, אינכם חשובים יותר (יש בצלע זו כפילות על צלע הפסוק הקודמת)[55]: (יט) עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פֹּתֵחַ הערים בממלכת יהודה סגורים ואין מי שיפתח אותם. ממלכת יהודה ממוקמת מדרום לממלכת בבל. הנביא אומר שתושבי ערי יהודה סגרו את שערי העיר היות והם פחדו מהתקפה של נבוכדנצר,[56] הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ כל ממלכת יהודה גלתה,[57] הָגְלָת שְׁלוֹמִים ובכך שילמה ממלכת יהודה על חטאיה[58]: (כ) (ירמיהו ממשיך בפנייתו ליהויכין ולאמו)[59] שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ הַבָּאִים מִצָּפוֹן תרימו את עיניכם ותראו את חייל בבל שבאים מצפון,[60] אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן לָךְ צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ (לאחר הגלות יישאלו את המלך והמלכה) היכן העדר שניתן לך לרעות, היכן הצאן שבגללו נחשבת לאדם חשוב? הנביא אומר שאנשים יתמהו להיכן גלו תושבי ממלכת יהודה והאמה תלויה במלך שלא הנהיג אותם כראוי[61]: (כא) מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ מה תאמרי כאשר האויבים ישגיחו עליך? הנביא שואל מה יאמרו תושבי ירושלים כאשר האויב יעלה להחריב את העיר ולהגלות את תושביה?[62] וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ שהרי את בעצמך לימדת את האויב להיות לשרים עליכם, אתם בעצמכם נתתם לאויב את הרעיון שהם יכולים למלוך עליכם. הנביא אומר שעל ידי שמלכי יהודה פנו אל המלכים הרחוקים מהם (כמו שאחז פנה אל מלך אשור), הם העלו בלב המלכים האלה את האפשרות להתערבותם בנעשה בארץ, וזאת למרות המרחק הרב שבין הארצות,[63] הֲלוֹא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה (כאשר תבוא עליכם הפורענות הזו) יבואו עליכם כאבים חזקים כמו הכאבים החזקים של אישה בשעת לידתה[64]: (כב) וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה האם את (ירושלים) תוכלי לשאול את עצמך מדוע באו עלייך צרות רבות כל כך?[65] בְּרֹב עֲוֹנֵךְ בגלל החטאים הרבים שבהם חטאתם,[66] נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ שולי הבגד שלכם נגלו. כאשר היו מבזים אישה, היו נוהגים להרים את שולי בגדיה, והנביא מדמה את הביזיון שבו יבוזו תושבי ממלכת יהודה לביזיון האישה שמרימים את שולי בגדיה,[67] נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ והורידו את העקבים מהנעליים שלכם כך שאתם הולכים יחפים (דרך נוספת לבזות אדם)[68]: (כג) הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ האם כושי יכול להפוך את עורו, כל שהוא יהיה לבן במקום שחור,[69] וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו האם הנמר יכול להפוך את הכתמים שעל גופו באופן שגופו יהיה חלק,[70] גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לִמֻּדֵי הָרֵעַ גם אתם אינכם יכולים להיטיב ולשנות את דרכיכם הרעים וללכת בדרך טובה (כשם שהכושי והנמר אינם יכולים לשנות את עורם וגופם). הנביא אומר את דבריו בדרך של גוזמא שתושבי ממלכת יהודה יתקשו לשנות את דרכיהם לאחר שהורגלו לחטוא[71]: (כד) וַאֲפִיצֵם כְּקַשׁ עוֹבֵר לכן אני (ה') אפיץ את בני ישראל במהירות רבה, כמו הקש שקל לה להתפזר ולעבור ממקום למקום,[72] לְרוּחַ מִדְבָּר (אפזר את תושבי ממלכת יהודה במהירות) כמו הרוח שנושבת במדבר הריק ואין מה שיעצור את מה שהיא מעיפה לכל כיוון[73]: (כה) זֶה גוֹרָלֵךְ העונש הכתוב בפסוקים יהיה הגורל שלך, הפורענויות הכתובות בפסוקים יקרו לכם כעונש על החטאים שלכם,[74] מְנָת מִדַּיִךְ הפורענויות שיבואו עליכם הם מה שיעלה בחלקכם מידה כנגד מידה (כפי שיוסבר בהמשך),[75] מֵאִתִּי נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[76] אֲשֶׁר שָׁכַחַתְּ אוֹתִי וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר כיוון שאתם שכחתם אותי ובמקום זאת סמכתם על האומות שיעזרו לכם (שהיא עזרת שקר) ולכן אני אשכח אתכם[77]: (כו) וְגַם אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ לכן גם אני אחשוף את שולי הבגד שלכם על ידי שאני ארים את הבגד לכיוון מעלה (עיין פסוק כ"ב),[78] וְנִרְאָה קְלוֹנֵךְ ועל ידי זה הביזיון שלכם יהיה גלוי לכולם[79]: (כז) נִאֻפַיִךְ הטיפשות שלך,[80] וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ והשמחה שלכם בשעה שחטאתם,[81] זִמַּת זְנוּתֵךְ והמחשבות הרעות שלכם ללכת אחרי העבודה הזרה,[82] עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ ראיתי את העבודה זרה שלכם שמאוסה כמו שקצים על פני הגבעות בשדה. הנביא אומר שהוא רואה עדיין את כל החטאים שבהם חטאו תושבי ממלכת יהודה, עד כדי כך שהעבודה הזרה זמינה וגלויה לכל,[83] אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלִַם ירושלים! אוי ואבוי לך,[84] לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד את לא תטהרי מהחטאים שלך עד שיעבור זמן רב[85]:

[1] תרגום.

[2] מצודות. רד"ק כתב שייתכן שירמיהו אכן קנה חגורה בפועל ועשה את כל מה שה' ציווה אותו לעשות. בשם הרמב"ם במורה נבוכים כתב שכל המעשה המוזכר היה בחלום.

[3] מצודות.

[4] רש"י. רד"ק שאל מדוע כתוב בפסוק שלא יביא את החגורה במים ולא כתוב שלא יכבס אותה.

[5] תרגום.

[6] תרגום.

[7] תרגום + מצודות.

[8] על פי פירוש הגר"א ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר שמות, באוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר".

[9] תרגום.

[10] מצודות.

[11] רד"ק. תרגום: הכוונה שיטמין את החגורה על סלע חלק. כך משמע גם מפירוש מצודות בפסוק ז' שהסביר שירמיהו היה צריך לחפור להוציא את החגורה משום שהעפר כיסהו, משמע שירמיהו הניח את החגורה במקום גלוי. מפירוש מצודות לפסוק זה משמע שנקיק סלע הוא סלע שבולט בהר.

[12] מצודות.

[13] תרגום.

[14] תרגום. את השורש ק.ם במשמעות של זריזות הסברנו על פי רד"ק בפירושו לשמואל א' טז,יב.

[15] תרגום.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] רש"י.

[19] תרגום.

[20] על פי פירוש הגר"א ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר שמות, באוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר".

[21] תרגום + מצודות.

[22] תרגום + מצודות.

[23] תרגום + מצודות.

[24] מצודות.

[25] תרגום.

[26] רש"י.

[27] מצודות.

[28] תרגום.

[29] תרגום + מצודות. לפי פירוש זה, התהילה, השם והתפארת נאמרו על בני ישראל. לפי מהר"י קרא הדברים נאמרו על ה': הוא יגדיל את שמו בעולם על ידי שהוא יקרב אליו את בני ישראל,

[30] תרגום.

[31] תרגום.

[32] תרגום.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] רד"ק. מהר"י קרא: עצם השכרות הוא כוס רעל.

[37] רש"י. מצודות: הכוונה שיישברו זה לצד זה.

[38] רש"י.

[39] תרגום.

[40] תרגום + מצודות.

[41] מצודות. תרגום: אל תתרברבו.

[42] תרגום. מצודות: ה' אמר לכם שלא תתגאו.

[43] מצודות.

[44] מצודות. לפי פירושו השורש נ.ג.ף במקום זה נאמר מלשון הכאה. רש"י פירש שהכוונה ללשון כישלון.

[45] מצודות. רד"ק: התקווה של בני ישראל תהיה שמצרים תעזור להם.

[46] מצודות.

[47] תרגום.

[48] רד"ק.

[49] רד"ק. רש"י: מפני הגדולה שלכם שעתידה להתבטל כתוצאה מהחטא שלכם (באופן דומה פירש התרגום). בפירוש נוסף הסביר שהכוונה היא מפני גאוותה של מלכות שמים, שבני ישראל עובדים את הפסלים במקום לעבוד את ה'.

[50] מצודות. רד"ק: הכוונה שהעין תוריד דמעות ויש כאן מעין כפילות על הצלע הבאה.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] רד"ק. בעניין הפועל ש.פ.ל ובהטייתה בפסוק התלבט אם הכוונה שישפילו את עצמם או שישפילו את הכסא שלהם.

[54] מצודות. לפי פירושו "מראשותיכם" הינו מלשון ראש. רד"ק הסביר שמשמעו מלשון רשות, והמלכות נקראת רשות.

[55] תרגום.

[56] רש"י. מצודות: הכוונה שהערים האלה חרבים.

[57] תרגום.

[58] תרגום. רש"י: כתב פירוש נוסף שהכוונה שיהויכין לא יילחם, אלא הוא ייצא למלך בבל לשלום ויסכים לצאת לגלות. מצודות: הגלות של ממלכת יהודה הינה גלות שלימה. בניגוד לגלות יהויכין שלא הייתה שלמה משום שנשארו רבים בארץ, הגלות של צדקיה תהיה שלמה וכולם יגלו. רד"ק: הכוונה לגלות יהויכין, ולמרות שלא כולם גלו עדיין בגלות זו, נחשב הדבר כאילו העם כולו גלה היות והמלך גלה. מהר"י קרא: הגלות עצמה הייתה גלות של שלום וכמעט שלא נהרגו אנשים בגלותו של יהויכין, לעומת הגלות של צדקיה שהייתה מלווה בהרג וחורבן.

[59] מצודות. רד"ק כתב בהתחלה שבכתיב שכתוב בהטיה של יחיד, הכוונה לכל ממלכת יהודה, ואילו הקרי מדבר על הרבים היוצרים יחד את ממלכת יהודה. לאחר מכן כתב שהכוונה למלך ולמלכה. מהר"י קרא: הפניה אל דורו של צדקיה.

[60] מצודות.

[61] רד"ק. כמו כן כתב שהפנייה היא גם אל השרים, ולכן כתוב "לך" בלשון יחיד כנגד קבוצת השרים.

[62] רד"ק ודחה את פירוש התרגום שפירש שהכוונה שה' עתיד לפקוד את העיר על חטאיה, משום שמהמשך הפסוק מוכח שהנביא מדבר על אויבי ירושלים.

[63] רד"ק. לפי הדוגמא שרד"ק הביא, הפניה לא הייתה דווקא למלכי בבל ולא נגעה לכיבודם בשלטון. ייתכן שמשום כך רש"י בשני פירושיו הסביר שהכוונה לממלכת בבל: בפירושו הראשון כתב שמלכי יהודה שלחו שליחים לכשדים להביא מהם עבודה זרה. בפירושו השני כתב שהכוונה לחזקיה שהראה לשליחי מלך בבל את בית נכותו, והוא גרם לכך שמלך בבל רצה לקחת לעצמו את האוצרות שחזקיה הראה להם.

[64] רד"ק.

[65] מצודות.

[66] תרגום.

[67] רש"י.

[68] מצודות. רש"י: הכוונה שהדרכים שוממות כך שאנשים אינם עוברים. מהר"י קרא: מלשון גילוי העקבים (באופן דומה לפירוש מצודות).

[69] מצודות. תרגום: הפירוש של כושי הוא אדם שבא מארץ הודו.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] מצודות.

[73] מצודות. רד"ק: הכוונה שתושבי ממלכת יהודה יגלו למקום מרוחק, למדבר שבין ירושלים לבבל.

[74] מצודות.

[75] רש"י. רד"ק התלבט אם המילה "מדיך" פירושו מידותיך, או שהכוונה לערבוב לשון זכר ולשון נקבה יחד. מבחינת המשמעות אין הבדל בין שתי האפשרויות וגם הוא מפרש כרש"י.

[76] תרגום.

[77] מהר"י קרא.

[78] מצודות. תרגום: אני אגלה את החטאים שלכם ברבים.

[79] מצודות.

[80] תרגום. רד"ק: הנביא קורא לעבודה הזרה מלשון זנות. כשם שאדם עוזב את אשתו לטובת אישה זונה, כך בני ישראל עזבו את ה' לטובת העבודה הזרה.

[81] רד"ק. תרגום: השטויות שלכם.

[82] מצודות.

[83] מצודות.

[84] תרגום.

[85] תרגום. מצודות: יש כאן מעין קביעה ושאלה: את לא תטהרי, ואם את כן מתכוונת להיטהר, מתי זה יקרה. מהר"י קרא: לא נטהרת עד ששאלתי אותך מתי את מתכוונת להיטהר.