ירמיהו פרק יט

ירמיהו פרק יט

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': הָלוֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ לך ותקנה בקבוק העשוי על ידי קדר שמכין כלי חרס, הבקבוק יהיה עשוי חרס,[1] וּמִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים וגם זקני העם וזקני הכהנים יילכו איתך לקנות את הבקבוק, וכך גם הם ישמעו את דברי הנבואה[2]: (ב) וְיָצָאתָ אֶל גֵּיא בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְסִית ותצא מירושלים אל מקום שנקרא "גיא בן הנם" הנמצא מול שער האשפות (ששם היו זורקים את שברי החרס),[3] וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ ותאמר שם את דברי הנבואה שאומר לך. דברי הנבואה כתובים בפסוקים הבאים[4]: (ג) וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק מַלְכֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם ותאמר: מלכי יהודה ותושבי ירושלים! תקבלו את דברי הנבואה מה',[5] כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל. ה' נקרא בשם צבאות משום שהוא האלוה על צבאות של מעלה (כמו המלאכים) ועל צבאות של מטה (כמו בני האדם),[6] הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו אני מביא על המקום הזה פורענות שכל מי שישמע אותה – האוזניים שלו יצלצלו מפחד[7]: (ד) יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי הפורענות תבוא בגלל שבני ישראל עזבו אותי והפסיקו לעבוד אותי,[8] וַיְנַכְּרוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה והם טימאו את המקום הזה, את בית המקדש,[9] וַיְקַטְּרוּ בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה והם העלו קטורת לעבודה זרה שאף אחד לא הכיר: לא הם, לא אבותיהם ולא מלכי יהודה,[10] וּמָלְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה דַּם נְקִיִּם והם מילאו את המקום הזה בדם של אנשים זכאים שהם שפכו. הכוונה לילדי שהם הקריבו לשם העבודה הזרה[11]: (ה) וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל והם בנו את הבמות לבעל על מנת לשרוף את בניהם באש כקרבן עולה לבעל. דרכם היה להקריב את בניהם לקרבן עולה לבעל,[12] אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי ואני מעולם לא ציוויתי להקריב את בניהם לקרבן – אפילו לפני. ה' אומר שהקרבת הבנים לקרבן איננה מעשה רצוי גם כשהוא נעשה לשם שמים,[13] וְלֹא דִבַּרְתִּי ומעולם לא אמרתי לכם להקריב את בניכם לקרבן,[14] וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי ומעולם לא חשבתי לצוות על הקרבת הבנים לפני לקרבן[15]: (ו) לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים לכן בעתיד עתידים לקרות הדברים הבאים,[16] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[17] וְלֹא יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם למקום הזה לא ייקרא יותר "התופת" או "גיא בן הנם". היה נהוג לקרוא למקום שבו הקריבו את הבנים לבעל "תופת" על שם שהיו מתופפים בתופים בשעת ההקרבה כדי שלא ישמעו את קולות האב שצועק כשהקריבו את בנו, וכן היו קוראים למקום זה "בן הנם" על שם הבן שהיה נוהם ומשמיע קולות בשעה שהיה נשרף,[18] כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה אלא יקראו למקום זה הגיא של ההריגה, משום שייהרגו שם אנשים רבים[19]: (ז) וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה במקום הזה אני ארוקן את עצת יהודה וירושלים. תושבי ממלכת יהודה והעיר ירושלים לא ימצאו עיצה להינצל מהפורענות,[20] וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם ואני אטיל אותם לפני חרבות אויביהם,[21] וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וכן אטיל אותם ביד מי שמבקש להרוג אותם,[22] וְנָתַתִּי אֶת נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ ואתן את הנבלות שלהם לעוף השמים ובהמת הארץ למאכל. ההורגים לא ייקברו כך שהעופות והבהמות יאכלו את נבלתם[23]: (ח) וְשַׂמְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה אני אשים את העיר הזאת, את ירושלים, לתימהון ולשריקה. מי שיראה את העיר בחורבנה, יתמה על גודל החורבן עד שהוא ישרוק כדרכם של האנשים המופתעים,[24] כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ כל מי שיעבור ליד ירושלים יתמה וישרוק כשיראה את כל המכות שבאו עליה[25]: (ט) וְהַאֲכַלְתִּים אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם וְאִישׁ בְּשַׂר רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ כל אחד יאכל את בשר בניו, בשר בנותיו ובשר חברו,[26] בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם בגלל המצור והצרה שייגרמו על ידי ההצדקות מצד אויביהם ומצד הרוצים להורגם (לא תהיה להם ברירה אלא לאכול את בשר בניהם, בנותיהם וחבריהם)[27]: (י) וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק (לאחר אמירת דברי הנבואה) תשבור את הבקבוק,[28] לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ לעיני האנשים שהלכו איתך (זקני הכוהנים והעם)[29]: (יא) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם תאמר לזקני הכוהנים והעם: כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות. ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא האלוה על צבאות של מעלה (כמו הכוכבים) ועל הצבאות של מטה (כמו בני האדם):[30] כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת הָעָם הַזֶּה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת כמו שהנביא שבר את הבקבוק, כך אשבור את העם שביהודה ואת העיר ירושלים,[31] כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת כְּלִי הַיּוֹצֵר אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד כמו שכאשר שוברים את הכלי שנעשה על ידי הקדר ולא ניתן לתקנו לאחר מכן (כך לא תהיה תקנה לשבירת העם),[32] וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ מֵאֵין מָקוֹם לִקְבּוֹר ובמקום של התופת (שבו היו מקריבים את הבנים לעבודה הזרה) לא יהיה מקום לקבור את כל ההרוגים מכיוון שהם יהיו רבים כל כך[33]: (יב) כֵּן אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה אעשה לעיר הזאת כפי שאמרתי, אביא פורענות על העיר כפי שנאמר בדברי הנבואה,[34] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[35] וּלְיוֹשְׁבָיו ואביא את הפורענות גם על תושבי העיר,[36] וְלָתֵת אֶת הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת והעיר הזאת תהיה מלאה בהרוגים כמו שהתופת הייתה מלאה בבנים שנהרגו לשם העבודה הזרה[37]: (יג) וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים הבתים הטמאים בעיר ירושלים ובממלכת יהודה יהיו כמו התופת,[38] לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם הבתים הטמאים הם הבתים שעל גגותיהם העלו קטורת לכוכבי השמים,[39] וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים ועל גגותיהם גם העלו נסכים לעבודה הזרה[40]: (יד) וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְקֹוָק שָׁם לְהִנָּבֵא ירמיהו הגיע מהתופת – לשם שלח אותו ה' להתנבא בכל הנבואה שנאמרה עד עתה (הנבואה המופיעה מפסוק ג' ואילך),[41] וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְקֹוָק ירמיהו נעמד בחצר בית המקדש,[42] וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם ירמיהו אמר לכל העם את דברי הנבואה[43]: (טו) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' צבאות אלוקי ישראל. ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא האלוה על צבאות של מעלה (כמו המלאכים) וגם על צבאות של מטה (כמו בני האדם). הוא נקרא גם בתואר "אלוקי ישראל" משום שהוא האלוה שלהם למרות שחלקם חטאו לפניו,[44] הִנְנִי מֵבִיא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל כָּל עָרֶיהָ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ אני אביא על העיר ירושלים ועל הערים הסמוכות לה את כל הפורענות שאמרתי שאביא עליה,[45] כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָי בגלל שהם התעקשו שלא לקבל את דברי. הנביא מדמה את העקשנות לקושי של העורף. כשם שכאשר העורף מתקשה, לא ניתן לסובב אותו, כך לא ניתן לשנות את התנהגותו של העקשן[46]:

[1] מצודות והסביר שנקרא בקבוק בגלל הקולות שמשמיע כשיוצא ממנו הנוזל דרך פיו הצר.

[2] רד"ק.

[3] רש"י. בעניין הזיהוי של מקום שער האשפות ישנה מחלוקת בפרשנים. רד"ק כתב בתחילה שמדובר על שער בחומה אך לאחר מכן כתב בשם חז"ל שהוא שער משערי הר הבית. מהר"י קרא פירש שבשער זה היו מכינים כלי חרס.

[4] תרגום + מצודות.

[5] תרגום.

[6] על פי רד"ק בפירושו לספר ישעיהו א,ז.

[7] מצודות.

[8] תרגום.

[9] תרגום. רש"י ומצודות פירשו את המילה "וינכרו" מלשון שהפכו את המקום למקום זר לה'.

[10] תרגום.

[11] רש"י.

[12] מצודות.

[13] מצודות. תרגום: לא ציוויתי על כך בתורה.

[14] מצודות. תרגום: לא ציוויתי על כך על ידי הנביאים.

[15] מצודות.

[16] תרגום.

[17] תרגום.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות והמילה "בקותי" מלשון בקבוק.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] מצודות.

[24] מצודות.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] מצודות.

[28] תרגום.

[29] תרגום.

[30] רד"ק בפירושו לפסוק ט"ו.

[31] מצודות.

[32] רש"י ולפי פירושו יש לחלק בין העם לבין העיר. לעם אין תקנה אך לעיר יש תקווה ותקנה. לעומתו פירש מצודות שגם לעיר אין תקנה.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] תרגום.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות ולפי פירושו הטמאים שכתוב בסוף צלע הפסוק מוסב על הבתים שנאמרו בתחילתה.

[39] תרגום.

[40] תרגום.

[41] מצודות.

[42] תרגום.

[43] תרגום.

[44] רד"ק.

[45] מצודות.

[46] מצודות.