ירמיהו פרק כג

ירמיהו פרק כג

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) הוֹי "אוי", מית צער,[1] רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת צֹאן מַרְעִיתִי אתם הרועים גורמים לכך שהצאן שלי שאני רועה אותם ייאבד ויתפזר. הנביא פונה למלכי יהודה ומכנה אותם בשם רועים, ואומר להם שבחטאיהם הם גורמים להשמדת ולהגליית העם (אלא שמלשון הפסוק עולה שגם המלכים וגם ה' יתברך נקראו בשם "רועים"),[2] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[3]: (ב) לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת עַמִּי  היות ואתם גורמים להשמדת ולהגליית ישראל, כך אמר ה' אלוקי ישראל על המלכים ששולטים על עמי,[4] אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת צֹאנִי אתם גרמתם לצאן שלי שיתפזר בין האומות, אתם גרמתם לגלות העם,[5] וַתַּדִּחוּם וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם ולא השגחתם עליהם, לא החזרתם אותם לדרך הטובה,[6] הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם אני עתיד לזכור את מעשיכם הרעים (ולהעניש אתכם על כך),[7] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[8]: (ג) וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם אני עתיד לקבץ את המעט מהצאן שלי מכל הארצות אליהם הגליתי אותם. רוב העם ימות בגלות, אך יהיו מעטים שיחזרו,[9] וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל נְוֵהֶן ואני אחזיר אותם למקומם,[10] וּפָרוּ וְרָבוּ ולאחר שיחזרו, הם עתידים לפרות ולרבות[11]: (ד) וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם אני אעמיד להם מנהיגים כשרים שינהיגו אותם בדרך הנכונה,[12] וְלֹא יִירְאוּ עוֹד וְלֹא יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ והעם לא יירא יותר, לא יישבר יותר ולא יחסר יותר. עד עתה חלק מהעם מת כעונש על חטאיו ולאחר שה' יחזיר את העם, לא ימותו עוד כתוצאה מהחטא,[13] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[14]: (ה) הִנֵּה יָמִים בָּאִים בעתיד יהיו ימים שבהם תתקיים הנבואה הבאה,[15] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[16] וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק ואני אעמיד מלך משיח מצאצאיו של דוד המלך. המשיח נקרא "צמח צדיק" מפני שהוא מצמיח את הצדק בעולם. כאשר משיח יבוא, הוא יוסיף צדק בעולם,[17] וּמָלַךְ מֶלֶךְ ובימיו ימלוך מלך על ישראל,[18] וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ המלך יצליח ויעשה בארץ דין צדק ויוסיף זכויות[19]: (ו) בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה בתקופתו של משיח, ממלכת יהודה תיוושע,[20] וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וגם ממלכת ישראל תשכון בבטחה (בניגוד לגאולה בתקופת בית המקדש השני שבה לא חזרה ממלכת ישראל לארץ),[21] וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְקֹוָק צִדְקֵנוּ ובני ישראל יקראו למשיח בשם "ה' צדקנו", כדי לומר שה' יצדיק אותנו בימיו[22]: (ז) לָכֵן היות והגאולה תהיה מאוד חשובה,[23] הִנֵּה יָמִים בָּאִים בעתיד יהיו ימים שבהם תתקיים הנבואה הבאה,[24] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[25] וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי יְקֹוָק אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כאשר אנשים יישבעו בשמו של ה', הם לא יישבעו יותר בשמו של ה' שהעלה את ה' בגבורתו מארץ מצרים (הדברים יוסברו יותר בהמשך)[26]: (ח) כִּי אִם חַי יְקֹוָק אלא, כאשר אנשים יישבעו בשמו של ה',[27] אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם (הם יישבעו בשמו של ה') שהעלה והביא את זרע בני ישראל מהארצות שצפוניות לארץ ישראל ומשאר הארצות אליהם גלו בני ישראל,[28] וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם (ולאחר שה' העלה אותם שוב לארץ ישראל) ה' הושיב אותם על אדמתם, ה' הושיב את שבי הגולה בארץ ישראל. הנביא אומר שהגאולה מהגלות תהיה אירוע חשוב ומשמעותי יותר מיציאת מצרים, ולכן כאשר אנשים יישבעו בשמו של ה', הם יכירו את הגאולה מהגלות, וזאת בניגוד לנהוג עד אז שהם הזכירו את האירוע המשמעותי הגדול ביותר שהיה עד אז, יציאת מצרים[29]: (ט) לַנְּבִאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי הלב שלי נשבר בתוכי בגלל נביאי השקר,[30] רָחֲפוּ כָּל עַצְמוֹתַי כל העצמות שלי זזים (מרוב בלבול בגלל נביאי השקר),[31] הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן אני מבולבל כאדם שיכור וכאדם שעבר עליו יין שטשטש את הלך מחשבתו,[32] מִפְּנֵי יְקֹוָק וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ (אני מבולבל ומצטער) בגלל שה' ודברי קדשו מחוללים על ידי נביאי השקר[33]: (י) כִּי מְנָאֲפִים מָלְאָה הָאָרֶץ שהרי בגלל נביאי השקר, הארץ מלאה אנשים נואפים. לו נביאי השקר לא היו סותרים את דברי נביאי האמת ואומרים שלא תהיה פורענות, המנאפים היו חוזרים בתשובה,[34] כִּי מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ יָבְשׁוּ נְאוֹת מִדְבָּר וכעונש על החטא של שבועת שווא הארץ נחרבה ומקום מרעה הבהמות התייבש.[35] שני החטאים העיקריים שבהם חטאו ישראל היו זנות ושבועת שווא, ומשום כך ברור שה' הביא עליהם עונשים כבדים, ולכן לא ייתכן שנביאי השקר ירגיעו את בני ישראל,[36] וַתְּהִי מְרוּצָתָם רָעָה הרצון שלהם הוא רק לעשות דברים רעים,[37] וּגְבוּרָתָם לֹא כֵן ומעשי הגבורה שלהם לא יצליחו כיוון שהם משתמשים בגבורה שלהם על מנת לחטוא[38]: (יא) כִּי גַם נָבִיא גַם כֹּהֵן חָנֵפוּ שהרי גם נביאי השקר וגם הכהנים ששימשו את העבודה הזרה היו מחניפים לעם ואומרים להם שאינם צריכים לחזור בתשובה (משום שהפורענות לא תבא),[39] גַּם בְּבֵיתִי מָצָאתִי רָעָתָם גם בבית המקדש מצאתי שהם חטאו (משום שהם העמידו צלם בהיכל),[40] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[41]: (יב) לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם בגלל שהם חטאו, כך תהיה דרכם (הדברים יוסברו מיד),[42] כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה (דרכם תהיה) כדרך מחליקה בחושך. כאשר אדם עובד בדרך מחליקה, הוא עלול להיכשל וליפול. גם כאשר אדם הולך בדרך רגילה חושך, הוא עלול ליפול. כל שכן שישראל עתידים להיכשל בדרכם אם היא תהיה דרך מחליקה והם יילכו בה בחושך,[43] יִדַּחוּ וְנָפְלוּ בָהּ ומישהו יפיל אותם בדרכם כך שהם ייפלו (יש שלוש גורמים לנפילה: הדרך המחליקה, החושך ומיש שידחף אותם),[44] כִּי אָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה שהרי אביא עליהם פורענות (הפורענות היא המכשילה את בני ישראל בדרכם),[45] שְׁנַת פְּקֻדָּתָם בשנה הזו אביא על ישראל את הפורענות שבאה להזכיר את החטאים שלהם – העונש שיבוא כתוצאה מהחטאים שלהם,[46] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[47]: (יג) וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה לפני שנביאי השקר שהיו בשומרון גלו, ראיתי שהיו בהם דברים תפלים, דברים שאינם אמיתיים,[48] הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל בשומרון היו נביאים שהתנבאו בשם הבעל,[49] וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל נביאי הבעל התעו את העם שלי, את עם ישראל. הם גרמו לכך שבני ישראל חטאו משום שהם הסיתו אותם לעבוד עבודה זרה[50]: (יד) וּבִנְבִאֵי יְרוּשָׁלִַם רָאִיתִי שַׁעֲרוּרָה גם בנביאי ירושלים ראיתי דבר מגונה (למרות שהם לא התנבאו בשם הבעל),[51] נָאוֹף וְהָלֹךְ בַּשֶּׁקֶר הם היו חוטאים בניאוף ומסיתים את העם לחטוא על ידי נבואות השקר שלהם,[52] וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים לְבִלְתִּי שָׁבוּ אִישׁ מֵרָעָתוֹ וכך הם היו מחזקים את הרשעים שלא לחזור בתשובה מהחטאים שלהם (היות והם היו מבטיחים שהפורענות לא תבוא עליהם),[53] הָיוּ לִי כֻלָּם כִּסְדֹם כל תושבי ירושלים היו רשעים כמו אנשי סדום,[54] וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה ותושבי ירושלים היו כמו רשעים כמו האנשים שהיו בעמורה[55]: (טו) לָכֵן כיוון שנביאי השקר מנעו את החזרה בתשובה מהעם, כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת עַל הַנְּבִאִים כך אמר ה' צבאות על נביאי השקר.[56] ה' נקרא בשם צבאות כיוון שהוא אלוה על שני הצבאות: הצבא שלמעלה (כגון המלאכים) ועל הצבא שלמטה (כגון בני האדם),[57] הִנְנִי מַאֲכִיל אוֹתָם לַעֲנָה אני (ה') עתיד להאכיל אותם עשב מר שנקרא "לענה",[58] וְהִשְׁקִתִים מֵי רֹאשׁ ואני אשקה אותם במיץ שנסחט מעשב מר שנקרא "ראש". הכוונה שה' עתיד להביא עליהם פורענות מרה,[59] כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלִַם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל הָאָרֶץ שהרי בגלל נביאי ירושלים, כל הארץ התמלאה בדברי חנופה, כולם היו מעודדים זה את זה להמשיך בחטאיהם[60]: (טז) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות: אַל תִּשְׁמְעוּ עַל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם אל תקבלו את דברי נביאי השקר שמתנבאים לכם,[61] מַהְבִּלִים הֵמָּה אֶתְכֶם נביאי השקר מטעים אתכם,[62] חֲזוֹן לִבָּם יְדַבֵּרוּ נביאי השקר מתנבאים במה שהם ראו בליבם,[63] לֹא מִפִּי יְקֹוָק דברי נביאי השקר לא נאמרו מפי ה' (אלא מפי ליבם)[64]: (יז) אֹמְרִים אָמוֹר לִמְנַאֲצַי דִּבֶּר יְקֹוָק שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם הם אומרים לרשעים שמבזים אותי שה' אמר שיהיה להם שלום,[65] וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ אָמְרוּ לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה ולכל מי שהולך אחרי מה שליבו רואה וחוטא, הם אומרים שלא תבוא עליהם פורענות[66]: (יח) כִּי מִי עָמַד בְּסוֹד יְקֹוָק וְיֵרֶא וְיִשְׁמַע אֶת דְּבָרוֹ שהרי מי יכול לעמוד לפני ה' כדי שייתגלו בפניו סודות ה', ומי יכול לראות ולשמוע את דברי ה' (נביאי השקר אינם עומדים לפני ה' כיוון שהם אינם מקבלים את דבריו כפי שיוסבר בצלע הבאה),[67] מִי הִקְשִׁיב דְּבָרוֹ וַיִּשְׁמָע רק מי שהקשיב לדבר ה' וקיבל את דבריו יכול להתנא בשם ה' (ולכן רק נביא אמת כירמיהו יכול להתנבא בשם ה' ולא נביאי השקר)[68]: (יט) הִנֵּה סַעֲרַת יְקֹוָק חֵמָה יָצְאָה בעתיד, כתוצאה מכעסו של ה', תצא סערה גדולה, תבוא פורענות גדולה שתשמיד את כל הרשעים. פורענות זו תתרחש בימות המשיח,[69] וְסַעַר מִתְחוֹלֵל  הסערה תשתולל, הסערה תהיה חזקה מאוד,[70] עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל הסערה תחול על ראש הרשעים, על נביאי השקר. הנביא מדגיש שהפורענות תבוא רק על הרשעים[71]: (כ) לֹא יָשׁוּב אַף יְקֹוָק עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ כעסו של ה' לא ייפסק עד שה' יעשה ויקיים את המחשבות שעלו ברצונו לעשות, כעסו של ה' ייפסק רק לאחר שהוא יביא על בני ישראל את כל הפורענויות שהוא תכנן להביא עליהם,[72] בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ בִּינָה בימות המשיח, כאשר תראו שהרשעים יושמדו, אתם תתבוננו בנבואה זו ותבינו שהיא התקיימה[73]: (כא) לֹא שָׁלַחְתִּי אֶת הַנְּבִאִים וְהֵם רָצוּ למרות שלא שלחתי את נביאי השקר, הם רצו במהירות כדי לומר את דברי נבואתם,[74] לֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְהֵם נִבָּאוּ למרות שלא דיברתי אל נביאי השקר, הם נבאו את נבואות השקר שלהם[75]: (כב) וְאִם עָמְדוּ בְּסוֹדִי ואם זה היה אמת שנביאי השקר עמדו בסודות שלי ושמעו את דברי נבואתי, לו נביאי השקר באמת התנבאו,[76] וְיַשְׁמִעוּ דְבָרַי אֶת עַמִּי וִישִׁבוּם מִדַּרְכָּם הָרָע וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם היה ראוי שהם היו משמיעים לעם את הדברים שאמרתי ומחזירים את העם בתשובה מדרכם הרע וממעשיהם הרעים (במקום לעודד אותם שהפורענות לא תבוא ובכך למנוע את חזרתם בתשובה)[77]: (כג) הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי האם אני אלוה רק על הדברים הקרובים אלי? (כפי שיוסבר בהמשך),[78] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[79] וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק האם אני לא האלוהים גם על מה שנמצא כביכול רחוק ממני. הכוונה שה' יכול לשפוט ולהיפרע מהרשעים שנמצאים בארץ ולא רק את מה שנמצא בשמים[80]: (כד) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ הרי גם אם אדם יסתתר במקום שמסתיר אותו היטב – האם אני לא אראה אותו,[81] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[82] הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא הרי כבודי מלא את כל השמים ואת כל הארץ (וממילא אני נמצא גם במקום שבו האדם מסתתר ויכול לדעת את כל מה שהוא עושה שם),[83] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[84]: (כה) שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר אָמְרוּ הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר הרי שמעתי את נביאי השקר שהתנבאו בשמי נבואות שקר,[85] לֵאמֹר כך אמרו נביאי השקר בדבריהם:[86] חָלַמְתִּי חָלָמְתִּי דבר נבואה התגלה אלי בחלום[87]: (כו) עַד מָתַי עד מתי ימשיכו נביאי השקר לומר לעם דברים שאינם נכונים,[88] הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר האם נביאי השקר יכולים לקיים את מחשבתם ולהציל את העם מהפורענות,[89] וּנְבִיאֵי תַּרְמִת לִבָּם הם הרי מתנבאים בנבואות השקר שהם רוצים להתנבא בגלל רשעות יבם – נביאי השקר מתנבאים במה שהם רוצים[90]: (כז) הַחֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת עַמִּי שְׁמִי נביאי השקר חושבים שעל ידי נבואות השקר שלהם, הם יוכלו להשכיח את שמי מעם ישראל,[91] בַּחֲלוֹמֹתָם אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ (נביאי השקר נסים להשכיח את שמי) על ידי החלומות שהם מספרים זה לזה, על ידי שהם מזפרים זה לזה את נבואות השקר,[92] כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבוֹתָם אֶת שְׁמִי בַּבָּעַל (נביאי השקר מנסים להשכיח את שמי) כשם שאבותיהם שככחו אותי כאשר הם התמידו לעבוד את עבודת הבעל[93]: (כח) הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם ראוי שנביאי השקר שלא זכו לנבואה, אלא ראו דברים בחלומות, שיספרו את דבריהם כמו שמספרים חלום. ראוי שנביאי השקר יאמרו את דבריהם כסיפור בעלמא ולא כנבואה,[94] וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת ומי שבאמת התנבא ממני – יאמר את דברי נבואתו,[95] מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר כיצד ניתן להשוות בין הקש לבין התבואה עצמה? כיצד ניתן להשוות חלומות ונבואות שקר לנבואות אמת?[96] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[97]: (כט) הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ הלא הדברים שלי שנאמרים בנבואה הם חזקים כמו האש,[98] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[99] וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע דברי הנבואה כל כך חזקים, כמו שפטיש מסוגל לפוצץ סלע מרוב חוזקו[100]: (ל) לָכֵן הִנְנִי עַל הַנְּבִאִים לכן אני עתיד להוציא את כעסי על נביאי השקר,[101] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[102] מְגַנְּבֵי דְבָרַי אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ נביאי השקר היו גונבים נבואות מנביאי האמת. נביאי השקר היו אומרים גם נבואות אמת שהם שמעו מנביאי האמת כאילו שה' אמר להם (לנביאי השקר) את דברי הנבואה[103]: (לא) הִנְנִי עַל הַנְּבִיאִם ואביא פורענות על נביאי השקר,[104] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[105] הַלֹּקְחִים לְשׁוֹנָם וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם נביאי השקר מתנבאים לפי רצונם ואומרים את דברי השקר שלהם בשם ה'. נביאי הקר אומרים את מה שהם רוצים לומר בשם ה'[106]: (לב) הִנְנִי עַל נִבְּאֵי חֲלֹמוֹת שֶׁקֶר אני אביא פורענות על המתנבאים בנבואות השקר,[107] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[108] וַיְסַפְּרוּם וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם והם מספרים את דברי הנבואה שלהם ועל ידי כך הם מתעים את עמי בשקריהם ובריקנותם,[109] וְאָנֹכִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים ואני לא שלחתי את נביאי השקר ולא ציוויתי אותם לומר את נבואות השקר שלהם,[110] וְהוֹעֵיל לֹא יוֹעִילוּ לָעָם הַזֶּה והם לא גרמו לשום תועלת לעם ישראל,[111] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[112]: (לג) וְכִי יִשְׁאָלְךָ הָעָם הַזֶּה אוֹ הַנָּבִיא אוֹ כֹהֵן אם ישאל אותך עם ישראל, נביא השקר או כהן הבעל,[113] לֵאמֹר כך ישאל אותך העם, נביא השקר או כהן הבעל:[114] מַה מַשָּׂא יְקֹוָק מהם דברי הנבואה של ה'? כאשר נביאי האמת היו מתנבאים נבואות פורענות, היו קוראים לנבואה בלשון "משא", כיוון שהנבואה הכבידה עליהם כמו שמשא מכביד על מי שנושא אותו,[115] וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת מַה מַשָּׂא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם תענה להם שאתה אומר להם דברי משא אמיתיים – ה' עתיד לנטוש אתכם כמו שאדם מוריד מעצמו משא כבד (את העם),[116] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[117]: (לד) וְהַנָּבִיא וְהַכֹּהֵן וְהָעָם אֲשֶׁר יֹאמַר מַשָּׂא יְקֹוָק נביא השקר, כהן הבעל או האנשים מהעם שאמרו "משא ה'" (ששאלו מהי הנבואה של ה' בלשון "משא"),[118] וּפָקַדְתִּי עַל הָאִישׁ הַהוּא וְעַל בֵּיתוֹ אני אזכור להביא את הפורענות עליו ועל משפחתו[119]: (לה) כֹּה תֹאמְרוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶל אָחִיו כך תאמרו זה לזה: איש לחבירו ואיש לאחיו,[120] מֶה עָנָה יְקֹוָק וּמַה דִּבֶּר יְקֹוָק מה ענה ה' על השאלות ששאלנו ומה אמר ה' בדברי נבואתו[121]: (לו) וּמַשָּׂא יְקֹוָק לֹא תִזְכְּרוּ עוֹד אתם כבר לא תשאלו יותר על דברי הנבואה בלשון "משא" (כיוון שתבוא עליכם פורענות),[122] כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ הנבואה באמת נקראת משא משום שהנביא חייב לומר אותה ולא בגלל שדברי הפורענות שנאמרו בנבואה הם משא על העם,[123] וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ ואת הנבואה מה' צבאות אלוקינו שנקראת "משא", אתם הופכים ל"משא" במשמעות של כובד.[124] ה' נקרא בשם צבאות כיוון שהוא אלוה שני צבאות: צבא העליונים (כמו המלאכים) וצבא התחתונים (כמו בני האדם). הנביא אומר שבמקום שהעם יעריך את המשא, את דברי הנבואה, הוא זלזל בו, ולכן הוא כבר לא יזכה יותר לדברי נבואה: (לז) כֹּה תֹאמַר אֶל הַנָּבִיא כך תשאלו את נביאי האמת:[125] מֶה עָנָךְ יְקֹוָק וּמַה דִּבֶּר יְקֹוָק מה ענה לך ה' לשאלה ששאלנו ומה אמר ה' בנבואתו. אל תשתמשו בלשון "משא" כשתרצו לברר את דברי הנביא[126]: (לח) וְאִם מַשָּׂא יְקֹוָק תֹּאמֵרוּ ואם אתם תאמרו שוב "משא ה'" על דברי הנבואה, למרות שהוזהרתם על כך,[127] לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק לכן (היות וקראתם לדברי הנבואה שוב בשם "משא") כך אמר ה':[128] יַעַן אֲמָרְכֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מַשָּׂא יְקֹוָק בגלל שקראתם לדברי הנבואה "משא ה'",[129] וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תֹאמְרוּ מַשָּׂא יְקֹוָק ואני שלחתי אליכם דברי נבואה שבהם הזהרתי אתכם מלקרוא לנבואה "משא"[130]: (לט) לָכֵן הִנְנִי וְנָשִׁיתִי אֶתְכֶם נָשֹׁא כעונש על החטא שלכם אני עתיד להעביר אתכם ממקום למקום,[131] וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הָעִיר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם מֵעַל פָּנָי ואני עתיד להרחיק ממני אתכם ואת העיר ירושלים שנתתי לכם ולאבותיכם (יש בעונש זה מידה כנגד מידה. העם קרא לדברי הנבואה משא, וה' עתיד להוריד את העם מעליו כמו שעושים למשא)[132]: (מ) וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם חֶרְפַּת עוֹלָם ואני עתיד לבייש אתכם לתקופה ארוכה (על ידי שאתם תגלו בין האומות),[133] וּכְלִמּוּת עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁכֵחַ והבושה הגדולה לא תישכח כיוון שהיא תתקיים לאורך זמן[134]:

 

[1] תרגום.

[2] מצודות. תרגום: תרגם את המילה "רועים" כ"פרנסים" ייתכן לומר לשיטתו שהנבואה לא נאמרה דווקא למלכים, אלא לכל המנהיגים בעם. רד"ק: מדברי הנביא עולה שהייתה תקופה שבה ה' היה רועה ישראל עד שהמלכים הדיחו את עם ישראל שלא לעבוד את ה' ומאז הם נקראו רועי ישראל. מהר"י קרא: נבואה זו נאמרה על מלכי יהודה ועל מלכי ישראל. יש להבין את דבריו שהרי ירמיהו התחיל להתנבא לאחר שממלכת ישראל כבר גלתה. מדברי רש"י עולה שהכוונה למלכי יהודה.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] תרגום.

[9] מצודות. רד"ק: נבואה זו נאמרה על הגלות שלאחר חורבן בית המקדש השני.

[10] תרגום. מצודות: אחזיר אותם למקום דיוריהם. במשמעות אין הבדל בין הפירושים.

[11] מצודות.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] תרגום.

[17] רד"ק.

[18] מצודות. רד"ק: הנביא כתב תואר כפול "ומלך מלך" למרות שהיה לכאורה מספיק לכתוב רק פועל אחד והמשמעות הייתה זהה, כדי להדגיש שהמלך יהיה חזק מאוד.

[19] תרגום. מהר"י קרא: הנביא עושה הנגדה. בניגוד ליהויקים שלא עשה משפט צדק, מלך המשיח כן ישפוט דין אמת.

[20] מצודות.

[21] מצודות. לגבי חזרתם של עשרת השבטים בתקופת בית המקדש השני, עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר עזרא, אוצר המאמרים, מאמר ____ שם הרחבנו בעניין ובררנו שלפי רוב השיטות גם בתקופת בית המקדש השני, חזר חלק קטן מעשרת השבטים. שם גם הובאה המחלוקת אם גם לעתיד לבא הם לא יחזרו.

[22] רד"ק. תרגום: הכוונה שהעם יתפלל שה' יעשה לו זכויות.

[23] מצודות.

[24] תרגום.

[25] תרגום.

[26] מצודות. תרגום תרגם שאנשים לא ידברו יותר על גבורתו של ה' שהעלה את בני ישראל מארץ מצרים.

[27] תרגום.

[28] תרגום.

[29] מצודות.

[30] תרגום והוא תרגם את המילה "בתוכי" כאקוויוילנט ל"מעי", אך הדברים נאמרו על דרך המשל.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] רד"ק. רש"י: הכוונה שהנביא הזדעזע מהפורענות שה' אמר שהוא יביא על בני ישראל.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] רד"ק.

[37] תרגום. מצודות: הם רצים לעשות דברים רעים.

[38] מצודות. רד"ק: הגבורה שלהם משמשת לדבר שאיננו אמיתי. הם משתמשים בגבורה שלהם להילחם ולהתגבר על נביאי השקר במקום על נביאי האמת.

[39] מצודות. רש"י כתב שהכוונה לנביאי האמת ולכהנים בבית המקדש, והנביא אומר שגם הם היו נגועים בניאוף, למרות שהם היו אמורים לשמש דוגמא לעם בהתנהגותם ולהימנע מחטאים אלו תרגום: הכוונה בנביאים איננה דווקא לנביא שמתנבא בשם ה' או בשם עבודה זרה, אלא לאנשים שהיו מזהירים את העם מדעתם (בלשון התרגום: סופר), ולשיטתו, גם החטא שלהם לא היה באמירת דברי חנופה או בניאוף, אלא באופן כללי דרכם הייתה מקולקלת.

[40] רש"י.

[41] תרגום.

[42] תרגום.

[43] רש"י.

[44] רד"ק. מצודות: הכוונה שהם יהיו נידחים מהמקום שבו הם נמצאים, הם ייעקרו ממקומם ולאחר מכן הם ייפלו.

[45] מצודות.

[46] מצודות בתוספת הסבר על פ פירושו לעיל יא,כג. דעת מקרא פירש שאין הכוונה לשנה רגילה, אלא לתקופת זמן.

[47] תרגום.

[48] רש"י + רד"ק. תרגום: תרגם תפלה בפירוש של רשעות.

[49] רד"ק וכתב שבממלכת יהודה לא היו נביאי בעל ומנשה היה מלך יהודה היחיד שעבד לבעל.

[50] תרגום.

[51] רש"י + רד"ק.

[52] מצודות.

[53] רש"י.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] תרגום.

[57] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ט.

[58] מצודות.

[59] מצודות. תרגום: כוס של קללה כמו ראש הנחש. רד"ק: הכוונה לסם המוות.

[60] מצודות.

[61] תרגום.

[62] תרגום. רד"ק: נביאי השקר מפתים אתכם.

[63] רד"ק. תרגום: רשעת ליבם.

[64] רד"ק.

[65] מצודות.

[66] מצודות.

[67] תרגום + רש"י.

[68] תרגום.

[69] רד"ק וכתב שלמרות שהדברים נכתבו בלשון עבר, הכוונה ללשון עתיד, אלא שדרך הנבואות העתידות לבוא להיכתב בלשון עבר כדי לומר שמשעה שיצא הדבר מאת ה', הרי שזה כאילו שהדבר כבר נעשה.

[70] תרגום ובכך תרגם את המלע הזו באופן קצת שונה מהצלע הקודמת. רד"ק: בצלע זו יש חזרה על הנאמר בצלע הקודמת, והכוונה היא שהסופה תצא – מלשון חלות. רש"י: פירש מלשון שכינה, הסופה תחפש מקום כדי לשכון עליו, ולבסוף היא תשכון על ראש הרשעים.

[71] תרגום.

[72] תרגום.

[73] רד"ק וכתב שהיות וכתוב כאן תתבוננו בלשון נוכח ולא יתבוננו בלשון נסתר לעתיד לבוא, יש רמז לתחיית המתים מהתורה. מהר"י קרא פירש את ההתבוננות בשני אופנים: או שההתבוננות תהיה לדעת מי צדק – נביאי השקר או נביאי האמת, או שההתבוננות תהיה על החטאים שגרמו לפורענות לבא. מצודות: ההתבוננות תהיה על שה' באמת לא שב מכעסו עד שהפורענויות התקיימו.

[74] תרגום.

[75] תרגום.

[76] מצודות.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] תרגום.

[80] מצודות. רד"ק פירש את הפסוק בהקשר של זמן. ה' איננו אלוהים חדשים כמו העבודה הזרה, אלא הוא אלוה המוכר עוד מבריאת העולם וממילא הוא מסוגל לעשות הכל.  תרגום: ה' אמר שהוא זה שברא את העולם ושהוא עתיד לבנות את העולם לצדיקים. מהר"י קרא: ה' יכול לראות לא רק את המעשים הגלויים אלא גם את המעשים הנסתרים. כך משמע גם מפירוש רש"י שכתב שהפסוק הבא מהווה כפילות לפסוק זה.

[81] מצודות.

[82] תרגום.

[83] תרגום + מצודות.

[84] תרגום.

[85] תרגום.

[86] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, אוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", שם הרחבנו בהסברים השונים למילה "לאמר" במקרא.

[87] תרגום.

[88] מצודות.

[89] רש"י.

[90] מצודות.

[91] מצודות.

[92] מצודות.

[93] מצודות. תרגום: הכוונה שהיו נשבעים בשם העבודה הזרה.

[94] רש"י. רד"ק: הנביא שואל כיצד ניתן להשוות את דברי החלומות לדברי הנבואה? הרי גם אם יש דברי אמת שנאמרו בחלום – הם דברים מועטים לעומת דברי הנבואה שכולם אמת.

[95] מצודות.

[96] מצודות. תרגום: ההשוואה איננה בין דברי הנבואה אלא בין האנשים – לא ניתן להשוות את הצדיקים (נביאי האמת) והרשעים (נביאי השקר). רד"ק: כתב הפוך. התבן משמש למאכל בהמות ואילו הבר משמש למאכל בני אדם. לכאורה מוכח כדבריו מדרשת חז"ל (ברכות נה,א) על הפסוק "כשם שאי אפשר לבר בלא תבן", משמע שהבר הוא המשובח יותר מהתבן.

[97] תרגום.

[98] תרגום. רש"י: דברי הנבואה שבאים לנביא באים בו כמו אש בוערת. רד"ק: דברי הנבואה עוסקים בפורענות גדולה וחזקה שתבוא. מהר"י קרא: דבריי עושים רושם גדול כמו האש שעושה רושם גדול.

[99] תרגום.

[100] תרגום. מהר"י קרא: הכוונה שדברי ה' חזקים ועתידים להתקיים לעומת נבואות השקר שלא יתקיימו.

[101] תרגום. רד"ק: בפסוקים אלו מוזכר שלש פעמים שה' עתיד להביא פורענות על נביאי השקר, היות והיו שלושה סוגים של נבואות שקר. א. נביאים שהיו שומעים דברי נביא אמת והיו אומרים את דברי הנבואה לאחרים שעוד לא שמעו את דברי הנבואה מאת ה' כאילו שהנבואה נאמרה לנביא השקר עצמו. ב. נביאים שהיו מדברים בלשון חלקה. ג. נביאים שהיו אומרים דברי חלומות שלא היו נבואות.

[102] תרגום.

[103] רש"י והביא דוגמא לדבר. ירמיהו אמר "הנני שובר את קשת עילם", וחנניה בן עזור אמר "שברתי את על מלך בבל". חנניה למד שה' עתיד להביא פורענות על בבל (עיין סנהדרין פט,א).

[104] מצודות.

[105] תרגום.

[106] תרגום.

[107] תרגום.

[108] תרגום.

[109] תרגום.

[110] תרגום.

[111] תרגום.

[112] תרגום.

[113] מצודות. תרגום תרגם את המילה "נביא" כסופר. כפי שראינו לעיל, היו אנשים שהיו מזהירים את העם מדעתם והם נקראים בלשון התרגום "סופר".

[114] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, אוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", שם הרחבנו בהסברים השונים למילה "לאמר" במקרא.

[115] רש"י.

[116] מצודות.

[117] תרגום.

[118] מצודות.

[119] תרגום.

[120] מצודות.

[121] מצודות.

[122] מצודות.

[123] מצודות וכתב אפשרות נוספת להסבר דברי הנבואה בשם משא משום שהנביא נושא את הדברים ואומר אותם אל העם. רש"י בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שה' אומר את דברי נבואתו רק למי ששומע בקול ה', וכתב על פירוש זה שהוא לא שמע שפירשו כך, אבל פירוש זה הוא הפירוש העיקרי. בפירוש נוסף כתב שמי שקרא לדבר ה' "משא", תבוא עליו נבואת פורענות. בפירושו השלישי כתב שנביא השקר היה מבקש מנביא האמת לומר לו את הסגנון של הנבואה שנאמרה לו מאת ה', ונביא השקר היה הולך ואומר את דבריו באותו סגנון, אלא שהיה משנה את תוכן הנבואה, וירמיהו אמר שבמקום לשים לב לסגנון הנבואה, צריך לשים לב לתוכנה, ונביא השקר אמר דברים שאינם נכונים.

[124] רד"ק + מצודות.

[125] תרגום.

[126] מצודות.

[127] מצודות.

[128] מצודות.

[129] מצודות.

[130] מצודות.

[131] רש"י. לפי פירושו ולפי מצודות כל הצלע של הפסוק עוסק בהנעה ממקום למקום. רד"ק פירש "נשיתי" מלשון שכחה. ה' כביכול ישכח את ישראל והדבר יביא עליהם פורענות. בשם תרגום כתב שהפירוש הוא מלשון נתישה באות ת'.

[132] מצודות.

[133] מצודות.

[134] מצודות.