ירמיהו פרק כו
ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק כו'.
מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח
ירמיהו פרק כו
להאזנה לפרק לחצו כאן
(א) בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בתחילת מלכותו של יהויקים בן יאשיהו שהיה מלך יהודה,[1] הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת יְקֹוָק (בתחילת מלכותו של יהויקים בן יאשיהו שהיה מלך יהודה) היה דבר הנבואה מאת ה',[2] לֵאמֹר כך אמר לי ה' בדברי נבואתו[3]: (ב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְקֹוָק עליך לעמוד בחצר בית המקדש,[4] וְדִבַּרְתָּ עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית יְקֹוָק ובחצר בית המקדש, עליך לפנות לכל התושבים בערי יהודה שבאים לבית המקדש להשתחוות,[5] אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם (עליך לומר לתושבי ערי יהודה) את כל הדברים שאני (ה') אצווה אותך (ירמיה) לומר להם,[6] אַל תִּגְרַע דָּבָר אל תחסיר מלומר דבר אחד ממה שאני מצווה אותך לומר[7]: (ג) אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה אולי לאחר שתושבי יהודה ישמעו את דברי הנבואה, הם יחזרו מדרכם הרעה, אולי תושבי יהודה יחזרו בתשובה לאחר שהם ישמעו את דברי הנבואה,[8] וְנִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם ואז, לאחר שהם יחזרו בתשובה, אני (ה') אשנה כביכול את דעתי, ולא אביא עליהם את הפורענות שחשבתי להביא עליהם,[9] מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם (חשבתי להביא על תושבי ממלכת יהודה פורענות) בגלל מעשיהם הרעים[10]: (ד) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אתה (ירמיהו) תאמר לתושבי ממלכת יהודה, כֹּה אָמַר יְקֹוָק (תאמר לתושבי ממלכת יהודה) כך אמר ה': אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם (תאמר לתושבי ממלכת יהודה בשם ה') אם לא תקבלו את דבריי ללכת לפי התורה שאני (ה') נתתי לפניכם[11]: (ה) לִשְׁמֹעַ עַל דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם ואם לא תשמעו בקולם של עבדי הנביאים שאני (ה') שולח לדבר אליכם,[12] וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם ואני (ה') תמיד הייתי מקדים ושולח לכם את הנביאים (ובכל זאת לא חזרתם בתשובה)[13]: (ו) וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה ואני (ה') אתן שהבית הזה, בית המקדש, יהיה כמו המשכן שהיה בשילה. כמו שהמשכן שהיה בשילה נחרב בימיו של עלי, כך בית המקדש עתיד להיחרב,[14] וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ וכל העמים שעל פני הארץ ישתמשו בעיר ירושלים כדוגמא לקללה. כשהם ירצו לקלל מישהו ולאחל לו שתבוא עליו פורענות, הוא יאחל לו שיקרה לו כמו שקרה לירושלים (משום שהפורענות שתבוא על ירושלים תהיה פורענות קשה וחזקה)[15]: (ז) וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם כוהני הבעל, נביאי השקר וכל העם שמעו,[16] אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְקֹוָק (כוהני הבעל, נביאי השקר וכל העם שמעו) את ירמיהו מדבר את דברי הנבואה האלה בבית המקדש[17]: (ח) וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם כאשר ירמיהו סיים לומר לעם את כל דברי הנבואה שה' ציווה אותו לומר,[18] וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם כוהני הבעל, נביאי השקר וכל העם אחזו בירמיהו,[19] לֵאמֹר כך אמרו כוהני הבעל, נביאי השקר וכל העם כאשר הם תפסו את ירמיהו:[20] מוֹת תָּמוּת (כוהני הבעל, נביאי השקר וכל העם כאשר הם תפסו את ירמיהו) אתה (ירמיהו) תמות[21]: (ט) מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם יְקֹוָק מדוע אמרת את דברי הנבואה בשם ה',[22] לֵאמֹר כך אמרת בדברי הנבואה בשם ה':[23] כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה הבית הזה, בית המקדש, עתיד להיחרב, כמו שנחרב המשכן בשילה,[24] וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב והעיר הזאת, ירושלים, עתידה להיחרב, עד שלא יהיה מי שיישב בה,[25] וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יְקֹוָק כל העם נאסף למקום בבית המקדש שבו עמד ירמיהו[26]: (י) וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שרי יהודה שמעו את הרעש הגדול שנוצר בשעה שהעם תפס את ירמיהו, והוא הבין שנביאי השקר וכוהני הבעל תפסו את ירמיהו,[27] וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ בֵּית יְקֹוָק שרי יהודה עלו מבית המלך אל בית המקדש (לאחר שהם שמעו שהעם תפס את ירמיהו),[28] וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר יְקֹוָק הֶחָדָשׁ שרי יהודה ישבו בפתח השער של בית המקדש שנבנה מחדש. שער נבנה מחדש לאחר שהוא נפל[29]: (יא) וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם כוהני הבעל ונביאי השקר אמרו לשרי יהודה ואל שאר העם, לֵאמֹר כך אמרו כוהני הבעל ונביאי השקר בדבריהם אל השרים ואל העם:[30] מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה דינו של האיש הזה, דינו של ירמיהו הוא מיתה,[31] כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם דינו של ירמיהו מיתה, היות והוא ניבא על ירושלים את דברי הנבואה ששמעתם. כוהני ונביאי השקר טענו שה' לא ניבא את ירמיהו, ושירמיהו המציא את דבריו שירושלים תיחרב, ולכן דינו מיתה כדי נביאי שקר[32]: (יב) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם ירמיהו אמר לכל שרי יהודה ולכל העם שהיה שם,[33] לֵאמֹר כך אמר ירמיהו לשרים ולעם:[34] יְקֹוָק שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם ה' שלח אותי להתנבא את כל שברי הנבואה ששמעתם שאמרתי שעתידים לבוא על בית המקדש ועל ירושלים, ולא המצאתי את דברי הנבואה האלה[35]: (יג) וְעַתָּה היות ודברי הנבואה נאמרו מפי ה' ולא המצאתי אותם,[36] הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם (היות ודברי הנבואה נאמרו מפי ה' ולא המצאתי אותם) תחזרו בתשובה ותתקנו את דרככם ומעשיכם,[37] וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וקבתלו על עצמכם לקים את דברי ה' אלוקיכם,[38] וְיִנָּחֵם יְקֹוָק אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם וכך ה' כביכול יחזור בו מהפורענות שהוא אמר שיקרה לכם. אם תחזרו בתשובה, ה' לא יביא עליכם את הפורענות שהוא התכוון להביא עליכם[39]: (יד) וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם ואני (ירממיהו) מסור בידכם,[40] עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם ואתם יכולים לעשות לי כפי שנראה לכם שצריך לעשות לי, אתם יכולים לעשות לי כל מה שאתם רוצים[41]: (טו) אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ אלא שעליכם לדעת,[42] כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי שאם אתם תהרגו אותי (כפי שיש בכוחכם לעשות),[43] כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם (אם אתם תהרגו אותי) אתם תביאו על עצמכם חטא של רצח אדם זכאי,[44] וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ והחטא הזה יהיה מוטל על יושבי העיר הזאת (ירושלים) ועל תושביה,[45] כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי יְקֹוָק עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שהרי ה' באמת שלח אותי לומר באזניכם את כל דברי הנבואה האלה (וממילא אם תהרגו אותי, תהרגו אדם זכאי ויהיה לכם חטא בכך)[46]: (טז) וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים שרי יהודה וכל העם השתכנעו מדבריו של ירמיהו והם אמרו לכוהני הבעל ולנביאי השקר:[47] אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת על האיש הזה, על ירמיהו, לא חל משפט מות,[48] כִּי בְּשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ (על ירמיהו לא חל דין מוות) שהרי הוא דיבר אלינו בשם ה' אלוקינו, הוא אמר את דברי הנבואה שנאמרו לו על ידי ה' ולא מעצמו[49]: (יז) וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ אנשים צדיקים וזקנים מבני ישראל רצו להציל את ירמיהו מדין מיתה, והם חיו עוד בתקופתו של חזקיה מלך יהודה, כך שהם הכירו את דברי הנבואה של מיכה שהם עתידים לומר לעם,[50] וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם הזקנים הצדיקים אמרו אל שאר העם כדי לשכנע אותם שלא להרוג את ירמיהו,[51] לֵאמֹר כך אמרו הזקנים בדבריהם אל שאר העם[52]: (יח) מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה (הזקנים אמרו אל העם) מיכה המורשתי היה מתנבא בתקופתו של חזקיהו מלך יהודה,[53] וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה מיכה אמר לכל תושבי ממלכת יהודה,[54] לֵאמֹר כך אמר מיכה בדבריו לתושבי ממלכת יהודה:[55] כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות.[56] ה' נקרא גם בשם צבאות על שם שהוא אלוה על צבאות של מעלה (למשל המלאכים והכוכבים) ועל צבאות של מטה (למשל בני האדם),[57] צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ (מיכה אמר) שציון עתידה להיות חרושה עד שיהיה אפשר לזרוע בה שדה. במקום העיר ציון, תהיה שדה שאפשר לחרוש אותה, היות והעיר תיחרב,[58] וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה והעיר ירושלים תהיה מלאה בתלים, כדרך המקומות שנחרבים,[59] וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר והר הבית יהיה מלא בגלי אבנים, עד שההר יהיה דומה ליערות שיש בהם סוללות אבנים[60]: (יט) הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה האם חזקיה מלך יהודה ושאר תושבי ממלכת יהודה הרגו את מיכה על דברי הפורענות שהוא ניבא?[61] הֲלֹא יָרֵא אֶת יְקֹוָק הרי חזקיה המלך היה ירא מה',[62] וַיְחַל אֶת פְּנֵי יְקֹוָק (ומשום שחזקיה היה ירא מה') הוא התפלל לפני ה' שיבטל את הפורענות (ולא הרג את מיכה),[63] וַיִּנָּחֶם יְקֹוָק אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם (ולאחר שחזקיה התפלל אל ה') ה' ביטל את הפורענות שהוא אמר שהוא יביא על תושבי ממלכת יהודה,[64] וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ אבל אנחנו נביא על עצמנו פורענות גדולה יותר על ידי שנהרוג את ירמיהו, משום שבמקום לחזור בתשובה, אנחנו נחטא בחטא נוסף (של הריגת ירמיה)[65]: (כ) וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְקֹוָק והיה נביא נוסף שהיה מתנבא בשם ה',[66] אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים שמו של הנביא היה אוריה בן שמעיה ממקום שנקרא קרית יערים,[67] וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ וגם הוא (אוריה) היה מתנבא עלהעיר ירושלים ועל ממלכת יהודה את אותם נבואות הפורענות שירמיהו ניבא[68]: (כא) וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו יהויקים המלך, הגיבורים שהיו לו ושרי יהודה שמעו את דבריו של אוריה,[69] וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ יהויקים רצה להרוג את אוריה משום שהוא לא האמין שה' אמר לאוריה להתנבא את נבואות הפורעות האלה. יהויקים חשב שאוריה ניבא מעצמו את נבואות הפורענות האלה,[70] וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ אוריה שמע שיהויקים רוצה להרוג אותו,[71] וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם (לאחר שאוריה שמע שיהויקים רוצה להרוג אותו) אוריה פחד וברח מפני יהויקים והגיע למצרים. כוהני הבעל ונביאי השקר טענו שאין להביא הוכחה מכך שלא הרגו את מיכה המורשתי שניבא נבואות פורענות על ממלכת יהודה, שהרי אוריה שהתנבא גם הוא נבואות פורענות על ממלכת יהודה ומשום כך יהויקים הרג אותו (ולכן צריך להרוג גם את ירמיהו)[72]: (כב) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם יהויקים מלך יהודה שלח אנשים אל מצרים (לשם ברח אוריה),[73] אֵת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר יהויקים שלח את אלנתן בן עכבור, וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ יהויקים שלח אנשים נוספים יחד עם אלנתן,[74] אֶל מִצְרָיִם יהויקים שלח את אלנתן ואת האנשים שהיו איתו למצרים: (כג) וַיּוֹצִיאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם אלנתן והאנשים שאיתו הוציאו את אוריה ממצרים,[75] וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אלנתן והאנשים שאיתו הביאו את אוריה אל יהויקים מלך יהודה,[76] וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב יהויקים הרג את אוריה על ידי החרב,[77] וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִבְלָתוֹ אֶל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם יהויקים השליך את גופתו של אוריה לקבר שפשוטי העם היו נקברים בו. יהויקים לא קבר את אוריה יחד עם שאר הנביאים משום שאוריה ניבא נבואות פורענות על ממלכת יהודה, ולכן תושבי ממלכת יהודה חשדו שהוא ממציא את הנבואות בעצמו ושהוא אינו מתנבא בשם ה'[78]: (כד) אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ (העם השתכנע מדברי הכוהנים שסברו שצריך להרוג את ירמיהו כמו שיהויקים הרג את אוריה) אלא שידו של אחיקם בן שפן הצילה את ירמיהו והוא מנע מהעם מלקח את ירמיהו ולהרוג אותו[79]:
0503367613
[1] תרגום. רש"י: דברי נבואה אלו נאמרו ארבע שנים לפני דברי הנבואה הקודמים. מהר"י קרא: נבואה זו נאמרה שלש שנים לפני שנבוכדנצר התחיל למלוך.
[2] תרגום.
[3] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[4] תרגום.
[5] מצודות.
[6] תרגום.
[7] מצודות.
[8] מצודות.
[9] מצודות.
[10] תרגום.
[11] תרגום.
[12] מצודות.
[13] מצודות.
[14] מצודות.
[15] מצודות.
[16] מצודות.
[17] תרגום.
[18] תרגום.
[19] תרגום.
[20] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[21] תרגום.
[22] תרגום.
[23] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[24] תרגום.
[25] תרגום.
[26] מצודות.
[27] רש"י.
[28] מצודות.
[29] מצודות. כמו"כ כתב שייתכן לומר שזהו השער שבנה יותם מחדש. רש"י:כאשר יהויכין גלה יחד עם חלק מכלי בית המקדש, חייליו של נבוכדנצר שברו את השער המזרחי, וצדקיהו חזר ובנה אותו. רד"ק בשם חז"ל כתב שהכוונה לשער ששם חידשו הסופרים הלכה. לאחר מכן כתב שייתכן לומר שחידשו את השער הזה או שהוסיפו עליו בניין כלשהו.
[30] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[31] תרגום.
[32] מצודות.
[33] תרגום.
[34] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[35] מצודות.
[36] מצודות.
[37] מצודות.
[38] תרגום.
[39] תרגום.
[40] תרגום.
[41] מצודות.
[42] תרגום.
[43] תרגום. לפי פירושו צריך להוסיף את המילה "אלא" לתחילת המשפט כפירוש של המילה "כי".
[44] מצודות.
[45] תרגום.
[46] תרגום.
[47] מצודות.
[48] תרגום.
[49] תרגום + מצודות.
[50] רד"ק + מהר"י קרא.
[51] מהר"י קרא.
[52] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[53] תרגום.
[54] תרגום.
[55] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[56] תרגום.
[57] רד"ק בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק ט'.
[58] מצודות.
[59] מצודות.
[60] מצודות.
[61] מצודות.
[62] מצודות.
[63] מצודות.
[64] מצודות.
[65] מצודות.
[66] מצודות. רש"י: מי שאמר את הדברים הראשונים אינו מי שאמר את הדברים האחרונים. את הדברים הראשונים אמרו הזקנים הצדיקים ואילו את הדברים האלה אמרו הרשעים שאמרו שכשם שאוריה נהרג, כך ירמיהו צריך להיהרג.
[67] תרגום.
[68] מצודות.
[69] תרגום.
[70] מצודות.
[71] מצודות.
[72] תרגום. מהר"י קרא: אין פסוקים אלו עוסקים בדברי הכוהנים אלא שהכתוב מספר על מקרה שקרה בימי ירמיהו שבו אוריה נהרג, והכתוב אומר שגם ירמיהו היה נהרג לולי שאחקים הציל אותו.
[73] תרגום.
[74] תרגום.
[75] תרגום.
[76] תרגום.
[77] תרגום.
[78] מצודות.
[79] תרגום + מצודות.