ירמיהו פרק ל

ירמיהו פרק ל

להאזנה לפרק לחצו כאן

(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְקֹוָק הדברים המובאים לקמן הם דברי נבואה שנאמרו לירמיהו מאת ה',[1] לֵאמֹר כך אמר ה' לירמיהו בדברי הנבואה[2]: (ב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כך אצר ה' אלוקי ישראל,[3] לֵאמֹר כך אמר ה' בדבריו:[4] כְּתָב לְךָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אֶל סֵפֶר תכתוב את דברי הנבואה הבאים שאומר לך על ספר[5]: (ג) כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים שהרי עתידים לבוא ימים,[6] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[7] וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה ואני עתיד להחזיר לארץ ישראל את הגולים מממלכת ישראל ומממלכת יהודה,[8] אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה',[9] וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם וִירֵשׁוּהָ ואני אחזיר את בני ישראל לארץ ישראל והם יירשו את הארץ. הכוונה לגאולה שתהיה בימות המשיח[10]: (ד) וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל יְהוּדָה אלה הם הדברים שה' דיבר על ממלכת ישראל וממלכת יהודה[11]: (ה) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק שהרי כך אמר ה':[12] קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ כאשר יבוא המשיח, הגויים עתידים לומר שהם שמעו קול חרדה,[13] פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם והקול הזה יביא לפחד אצל הגויים והם יחשבו שלא יהיה שלום בזמן זה[14]: (ו) שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר תברו עכשיו ותראו אם יש מציאות שבה זכר מוליד ילדים. הרי ברור שדבר זה לא ייתכן,[15] מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה אם כן, מדוע ראיתי שכל גבר היה שם את ידיו על מותניו כאילו שהוא הולך להוליד,[16] וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן ופניהם של כל הגברים הפך לירוק כאילו שהם הולכים ללדת (היות ולפעמים צבע פניה של יולדת משתנה)[17]: (ז) הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ "אוי", היום הזה עתיד להיות יום גדול מאוד, ביום זה יבואו פורענויות רבות,[18] וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב בזמן הזה, עם ישראל יהיה בצרה גדולה,[19] וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ אולם עם ישראל יוושע מאותה צרה[20]: (ח) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא בתקופת מלחמת גוג ומגוג,[21] נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות.[22] ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא האלוה על צבאות של מעלה (כמו המלאכים) ועל צבאות של מטה (כמו בני האדם),[23] אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ אני אשבור את עול האויב מעל הצוואר שלך. העול הוא המוט ששמים על גבי בהמה וכך היו שולטים על הבהמה בשעת חרישתה. במקרא מדומה השיעבוד לעול המוטל על ראשם של ישראל,[24] וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק ואני אנתק את החבלים שמחברים את העול לראש,[25] וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ עוֹד זָרִים והעמים הזרים לא ישעבדו יותר את ישראל[26]: (ט) וְעָבְדוּ אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם והם יעבדו רק את ה' אלוקיהם,[27] וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם וכן הם יקבלו את דבריו של מלך המשיח שאקים עליהם למלך[28]: (י) הנביא פונה לעם ישראל: וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב עבדי יעקב! אינך צריך לפחד מכל הפורענויות שתראה,[29] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[30] וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל ועם ישראל! אל תישבר (כשתראה את הצרות באות על אומות העולם). יש בצלע זו חזרה על צלע הפסוק הראשונה כדרכם של הנבואות,[31] כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק שהרי אני מוכן להושיע אותך מהמקום הרחוק שבו אתה נמצא, אני מוכן לגאול אותך מהמקום שבו אתה נמצא,[32] וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם ואני אגאל את כל צאצאיך מהארץ שבו הם שבויים, מהארץ שבה הם נמצאים בגלותם,[33] וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד ויעקב (כינוי לעם ישראל) ינוח וישקוט ויחיה בשלווה ולא יהיה מי שיגרום לו לחרדה[34]: (יא) כִּי אִתְּךָ אֲנִי שהרי אני נמצא לעזרתך,[35] נְאֻם יְקֹוָק כך אמרה ',[36] לְהוֹשִׁיעֶךָ ואני אושיע אותך. ה' אמר שהוא יהיה לעזרת בני ישראל ושהוא יושיע אותם,[37] כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם שהרי אני אשמיד את כל העמים שהפישרתי אתכם בארצותיהם,[38] אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה אבל אותך אני לא אשמיד,[39] וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט ואני אביא עליך ייסורים רק כדי ללמד אתכם שלא לחטוא והייסורים יהיו במידה שאתם תוכלו לסבול אותם (ולא כפי שבאמת מגיע לכם) לפי חטאכים),[40] וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ אבל לא אשמיד אותך[41]: (יב) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק שהרי כך אמר ה':[42] אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ למרות שעכשיו השבר שלך כואב לך מאוד,[43] נַחְלָה מַכָּתֵךְ ולמרות שעכשיו המכה שלך מאוד חולה (הדברים יובנו בהמשך)[44]: (יג) אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר אף אחד לא העלה בדעתו שאת תוכלי להבריא ממכתך. אף אחד לא חשב שתוכלי לשרוד את הפורענויות שבאו עלייך, אף אחד לא חשוב שתבוא לך ישועה,[45] רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ ולכן לא ניסו לרפא אותך (תעלה פירושו רפואה ויש כפילות בצלע זו של הפסוק כדרכם של הנבואות)[46]: (יד) כָּל מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ כל מי שאהב אותך שכח ממך,[47] אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ ואף אחד לא ביקר אותך בימי מחלתך. הנביא אומר שלא היה עם אחד שדרש בשלומם של ישראל כיוון שמצבם היה כל כך רע,[48] כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי שהרי אני (ה') הכיתי אותך במכה כל כך חזקה ובייסורים כל כך אכזריים כמו מכה שהאויב מכה את אויבו (ולכן חשבו שעזבתי אתכם),[49] עַל רֹב עֲוֹנֵךְ הענשתי אותך על החטאים הרבים שלך,[50] עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ החטאים שלך היו רבי כל כך (ולכן נענשת בפורענויות כל כך נוראיות)[51]: (טו) מַה תִּזְעַק עַל שִׁבְרֵךְ מדוע את זועקת על השבר שלך, על הפורענות שבאה עלייך,[52] אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ ומדוע את אומרת שהמכה שלך אנושה,[53] עַל רֹב עֲוֹנֵךְ על נעוונות הרבים שלך,[54] עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ ועל החטאים שלך שהתרבו,[55] עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ הבאתי עליך את הפורענויות האלה[56]: (טז) לָכֵן אך אני נשבע,[57] כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ כל מי שהשחית בך – יושחת הוא בעצמו,[58] וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וכל מי שגרם לך צרות – ילך בשבי,[59] וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה כל מי שרמס אותך – יירמס בעצמו,[60] וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז וכל מי שלקח ממך רכוש – רכושו יילקח ממנו[61]: (יז) כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ שהרי רק לך אעלה רפואה (ולא לעמים שהציקו לך),[62] וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ ואני ארפא אותך מכל המכות שלך (כך שתחזרי למצבך הקודם),[63] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[64] כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ שהרי אומות העולם אמרו עלייך שאת עיר מנודחת, שאת עיר שתושביה גלו,[65] צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ ואומות העולם אמרו שאין מי שדורש את העיר ציון, אין מי שאכפת לו מהעיר ציון[66]: (יח) ה' אמר שבניגוד לטענת האומות שאין מי שדורש את ירושלים – הרי שהוא עתיד לדרוש אותה: כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה': הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב אני עתיד להחזיר את יעקב לארצו,[67] וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם ואני גם ארחם על הערים שלהם,[68] וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ והעיר ירושלים תיבנה במקומה,[69] וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב ובית המקדש יישב על מקומו שבו הוא היה לפני שהוא נחרב[70]: (יט) וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה יהיו רבים מתושבי ירושלים שיעלו תודה לה',[71] וְקוֹל מְשַׂחֲקִים וכן ייצא מתושבי ירושלים קולות שמשבחים את ה' על כל הטובה שהוא עשה,[72] וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ אני ארבה את בני ישראל והם לא יתמעטו יותר – בניגוד לתקופת הגלות שבו הם התמעטו,[73] וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ והם יהיו לעם כבד והם לא יתמעטו (יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות)[74]: (כ) וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם בניו של עם ישראל יהיו חביבים על ה' יתברך כמו שהם היו לפני שהם חטאו,[75] וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן וכנסת ישראל תהיה נכונה ומזומנת לפני, אני אשגיח עליהם על מנת להיטיב להם,[76] וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו ואני אביא פורענות על כל מי שידחק בעם ישראל[77]: (כא) וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ מי שימלוך על עם ישראל יהיה אחד ממנו. בניגוד למציאות בגולה שבה מלך של עם אחר מלך על עם ישראל,[78] וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא ומי שימשול על עם ישראל יצא ממנו ולא מעם אחר (יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות),[79] וְהִקְרַבְתִּיו אני אקרב את מי שמולך על עם ישראל,[80] וְנִגַּשׁ אֵלָי והוא ימשיך להתקרב אלי ולדבק בי. בתחילה ה' יטע בלב המלך אהבת ה' והמלך ימשיך לרצות ולידבק בה' יתברך,[81] כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי שהרי מי יכול לחייב את לבו לגשת אלי ולאהוב אותי. ה' אמר שכל אדם שרוצה לידבק בה' צריך סיוע מאת ה' בתחילה,[82] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה'[83]: (כב) וִהְיִיתֶם לִי לְעָם אתם כולכם תהיו העם שלי ותשגיחו בי,[84] וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים וגם אני אשגיח עליכם ואהיה האלקים שלכם ואיטיב לכם[85]: (כג) הִנֵּה סַעֲרַת יְקֹוָק חֵמָה יָצְאָה בעתיד תצא סערה חזקה מאת ה' בגלל כעסו,[86] סַעַר מִתְגּוֹרֵר הסערה הזאת תכרית את מי שהיא תבוא עליו,[87] עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל הסערה הזו הולכת לחול על ראש הרשעים (ולהכרית אותם)[88]: (כד) לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן אַף יְקֹוָק כעסו של ה' על אומות העולם לא יירגע. כעסו של ה' על אומות העולם יתמיד,[89] עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ עד שה' יעשה ויקיים את מה שהוא חשב לעשות להם,[90] בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ לאחר זמן אתם תוכלו לראות את הפורענות שתבוא על אומות העולם. הנביא אומר שייתכן שהפורענות לא תבוא בתקופה הקרובה, אך גם אם היא תתמהמה, היא עדיין עתידה לבא[91]: (כה) בָּעֵת הַהִיא בזמן הגאולה,[92] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה':[93] אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל אני אשגיח ואיטיב לכל המשפחות בעם ישראל,[94] וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם ועם ישראל יאמין בי ויקבל את מלכותי[95]:

[1] תרגום.

[2] על פי הגר"א בביאורו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, אוצר המאמרים, במאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", שם הרחבנו במשמעות המילה "לאמר" במקרא.

[3] תרגום.

[4] על פי הגר"א בביאורו ליהושע א,א.

[5] מצודות.

[6] תרגום. רש"י: דברים אלו נאמרו כתגובה לשאלה שירמיהו היה עשוי לשאול. מי יקרא בכלל את הדברים האלה? לכן אמר לו ה' שעם ישראל עתיד לחזור לארץ ישראל. רד"ק: על ידי שעם ישראל יראה שהתקיימו דברי הפורענות עליהם התנבא ירמיהו, הוא יבין שגם נבואות הנחמה עתידים להתקיים.

[7] תרגום.

[8] מצודות. רד"ק כתב שברור שצריך לומר שנבואה זו נאמרה על הגאולה שתהיה בימות המשיח משום שבבניין בית המקדש השני, לא עלו מכל השבטים, אלא רק משבטי יהודה ובנימין. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר עזרא, אוצר המאמרים, שם דנו בהרחבה בשאלה האם עשרת השבטים חזרו בבניין בית שני.

[9] תרגום.

[10] תרגום + מצודות.

[11] תרגום.

[12] תרגום.

[13] רד"ק. רש"י כתב שייתכן לומר שהכוונה איננה למלחמת גוג ומגוג אלא לקול שישמעו יושבי בבל בזמן נפילת מלכות בבל.

[14] מצודות.

[15] תרגום + מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות. רש"י גם כאן התלבט אם הכוונה למלחמת גוג ומגוג או לנפילת ממלכת בבל. לכאורה קשה להסביר פסוק זה על נפילת ממלכת בבל, שהרי בשעת נפילת ממלכת בבל, לא היו צרות לעם ישראל בסדר גודל שונה מהצרות הרגילות לבוא עליו, ואם כן לכאורה אין הצדקה לומר על תקופה זו שיהיו בה פורענויות "מאין כמוהו".

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] תרגום. את ההסבר שמדובר על תקופת גוג ומגוג הסברנו על פי הפרשנים שהבאנו לעיל (עיין למשל פירוש רד"ק לפסוק ז').

[22] תרגום.

[23] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ט.

[24] מצודות.

[25] מצודות.

[26] מצודות. רד"ק: חלק מהפסוק מדבר בלשון נוכח וחלק ממנו מדבר על עם ישראל לבלשון נסתר משום שכך דרכו של המקרא.

[27] תרגום.

[28] תרגום. רד"ק הוסיף פירוש נוסף שהכוונה לדוד המלך שיקום בתחיית המתים.

[29] תרגום. משמע שהכוונה לפורענויות שיבואו בגוג ומגוג ואילו רש"י לשיטתו שהכוונה למפלת מלך בבל. מצודות העיר שהכוונה היא שעם ישראל לא ישתקע בגלות.

[30] תרגום.

[31] תרגום + מצודות.

[32] מצודות.

[33] מצודות ומשמע מדבריו שהנביא אומר לעם ישראל שהדור הזה לא יגאל אלא רק צאצאיהם. רד"ק הסביר שכוונת הנביא היא שגם הילדים הקטנים של עם ישראל ייצאו מהגלות, מפני שהיינו חושבים שרק המבוגרים מביניהם יצליחו לברוח.

[34] מצודות.

[35] תרגום.

[36] תרגום.

[37] תרגום.

[38] מצודות.

[39] תרגום.

[40] רד"ק והוא הסתמך בדבריוגם על התרגום שכתב "לאלפותך". כמו כן הסביר הרד"ק שכתוב "למשפט" בפתח משום שהכוונה היא לאותו מפשט שה' היה תמיד מייסר את ישראל בו, הוי אומר: היסורים תמיד באים על ישראל רק כדי ללמד אותם ולא כדי להעניש אות כפי שמגיע להם.

[41] תרגום. מהר"י קרא: אני לא אסלח לכם על כל חטאיכם לגמרי, אלא אמשיך לייסר אתכם על ידי המלכויות.

[42] תרגום.

[43] רד"ק + מצודות.

[44] רד"ק + מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות. רד"ק זיהה את המאהבים כאשור ומצרים שבני ישראל היו פונים אליהם כדי להיעזר בהם. לפי פירושו המכה ביד האויבים איננו דימוי לעוצמת המכה שבה ה' הכה את ישראל (כפי שביארנו בפנים), אלא שמצרים ואשור לא היו יכולים להילחם נגד הכשדים ולעזור לעם ישראל. בשם אביו פירש כפי שמבואר בפנים.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות. רד"ק: למרות שהפניה כאן היא בלשון זכר ורוב מה שכתוב בפסוקים הללו נאמר בלשון נקבה, כך דרך המקרא לפנות לעם ישראל הן בלשון זכר והן בלשון נקבה.

[53] מצודות.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] רש"י. מצודות: היות וה' משלם גמול על כל מעשה.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות. רש"י כתב שהכוונה בצלע זו לעניינים שבממון וכתב שכך גם משמע מהתרגום.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] תרגום.

[65] תרגום.

[66] מצודות.

[67] תרגום ולפי תרגומו "אהל" נאמר מלשון קרקע.

[68] תרגום.

[69] תרגום. רד"ק: מקומה של ירושלים נקראה תל משום שירושלים גבוהה מכל הארצות.

[70] תרגום.

[71] תרגום.

[72] תרגום.

[73] תרגום.

[74] רד"ק. תרגום: הכוונה שעם ישראל יהיה עם חזק ולא חלש.

[75] מצודות.

[76] מצודות.

[77] מצודות.

[78] תרגום.

[79] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה למשיח ולפי פירושו אין כאן כפילות בפסוק.

[80] מצודות.

[81] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה שהוא יתפלל.

[82] מצודות. רש"י כתב שההגשה כאן מלשון מלחמה, כלומר: אף אחד לא יכול להילחם בה' יתברך ולמחות בו. מהר"י קרא: אין עוד אומה אחרת שהתקרבה אלי כמו שאני עתיד לקרב את עם ישראל.

[83] תרגום.

[84] מצודות.

[85] מצודות.

[86] תרגום + מצודות. רד"ק: נבואה זו היא אותה הנבואה שנאמרה לעיל בפרק כ"ג, והיא כתובה פעם נוספת כדי לחזק את הנבואה. יש מספר שינויים בלשון אך הם אינם משנים את המשמעות.

[87] מצודות. לפי פירושו מתגורר מלשון כריתה. לעומתו פירש רש"י מלשון מגורים, והכוונה שהסערה תשפיע על הרשעים, אך לו כתוב בפסוק מה בדיוק הסערה הזו הולכת לעשות. תרגום הסביר מילה זו מלשון אסיפה והמשמעות דומה מאוד לפירוש רש"י. מהר"י קרא פירש מלשון משיכה, והכוונה היא שהפורענות שה' הביא על ישראל תימשך גם על הגויים.

[88] מצודות.

[89] מצודות.

[90] מצודות. תרגום הסביר קצת אחרת והכוונה שהוא יחזור בו ממה שרצה לעשות להם ולא ממשה שחשב לעשות להם.

[91] מצודות.

[92] מצודות.

[93] תרגום.

[94] מצודות.

[95] מצודות.