ירמיהו פרק לג
ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ירמיהו פרק לג'.
מערכת אוצר התורה - ושננתם | ניסן תשע"ח
ירמיהו פרק לג
להאזנה לפרק לחצו כאן
(א) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית ה' אמר לירמיהו נבואה נוספת על עניין זה, נבואה זו היא נבואת המשך על הנבואה שנאמרה בפרק הקודם, וגם היא עוסקת בעניין הגאולה,[1] וְהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה ירמיהו היה עדיין אסור בבית האסורים,[2] לֵאמֹר כך אמר ה' לירמיהו בנבואתו[3]: (ב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק עֹשָׂהּ כך אמר ה' שעשה את ירושלים,[4] יְקֹוָק יוֹצֵר אוֹתָהּ לַהֲכִינָהּ ה' עתיד ליצור את ירושלים באופן שהעיר תהיה מתוקנת לעולם, ירושלים תישאר מתוקנת עד עולם לאחר שה' יבנה אותה מחדש,[5] יְקֹוָק שְׁמוֹ היות ואין מגבלה לכוחו של ה', הוא יכול לעשות זאת[6]: (ג) קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ אם תתפלל אלי ותבקש שאודיע לך את מה שיקרה בעתיד – אקבל את פתילתך ואעשה זאת,[7] וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת לֹא יְדַעְתָּם ואני אומר לך דברי נחמה גדולים וחזקים שאתה לא יודע אותם עדיין[8]: (ד) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שהרי כך אמר ה' אלוקי ישראל:[9] עַל בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת וְעַל בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה (ה' אמר את דברו) על הבתים של האנשים הפשוטים ודבריו נכונים גם לגבי הבתים של האנשים החשובים,[10] הַנְּתֻצִים אֶל הַסֹּלְלוֹת הבתים היו שבורים ונתוצים על מנת שיקימו מאבניהם סוללות אבנים (מעין ערימות אבנים) על מנת שתושבי העיר יוכלו לתקוף את האויב שנמצא מחוץ לחומה,[11] וְאֶל הֶחָרֶב תושבי העיר השתמשו בחרבות ברזל גדולות וחזקות על מנת לנתץ את בתי העיר[12]: (ה) בָּאִים לְהִלָּחֵם אֶת הַכַּשְׂדִּים תושבי ירושלים סירבו להיכנע ולכן הם יצאו להילחם נגד הכשדים,[13] וּלְמַלְאָם אֶת פִּגְרֵי הָאָדָם ועל ידי כך הם ימלאו את בתי ירושלים בפגרי אדם (היות והם יפסידו במלחמה),[14] אֲשֶׁר הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי אני גרמתי לאויב להכות בישראל בגלל הרוגז והחימה שלי,[15] וַאֲשֶׁר הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהָעִיר הַזֹּאת עַל כָּל רָעָתָם והסתרתי את פני מהעיר ירושלים בגלל כל החטאים שלהם, סילקתי את השגחתי מהעיר ירושלים[16]: (ו) הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא אני עתיד להעלות רפואה לירושלים, אני עתיד לרפא את ירושלים (ארוכה ומרפא הן מילים עם אותה משמעות),[17] וּרְפָאתִים ואני ארפא גם את העיר וגם את תושביה,[18] וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת ואני עתיד לגלות להם שלום אמת שמתקיים[19]: (ז) וַהֲשִׁבֹתִי אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל אני אחזיר את תושבי ממלכת יהודה ואת תושבי ממלכת ישראל למקומם,[20] וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה ואני אקיים אותם כמו שקיימתי אותם לפני הגלות[21]: (ח) וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲוֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי אני אמחל להם על כל החטאים שבהם הם חטאו לי,[22] וְסָלַחְתִּי לכול לְכָל עֲוֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי ואני אסלח להם על כל החטאים שלהם שהם חטאו ופשעו בי (יש בצלע זו מעין חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות)[23]: (ט) וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ על ידי שכל העמים שבעולם ישמעו שהשפעתי טובה לעם ישראל, הדבר יגרום לשמי להתפרסם אצלם, ושמחה, לשבח ולכבוד,[24] אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אֹתָם העמים ישמעו את כל הטוב שאני עושה עם בני ישראל,[25] וּפָחֲדוּ וְרָגְזוּ ובני ישראל יפחדו וירעדו מלחטוא, בני ישראל לא יחטאו ישראל,[26] עַל כָּל הַטּוֹבָה וְעַל כָּל הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ (בני ישראל לא יחטאו) כדי שהם לא יאבדו את כל הטוב ואת השלום שאני עושה לירושלים[27]: (י) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה':[28] עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה במקום שאתם אומרים שהוא ייחרב לגמרי ולא יהיו בו בני אדם ובהמות, עוד עתידים להישמע,[29] בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם בערים של ממלכ יהודה ובשווקים של ירושלים,[30] הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה שהם שוממות ואין בהם בני אדם ובהמות[31]: (יא) קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קולות של ששון ושמחה,[32] קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קולות שמחה של חתנים וכלות,[33] קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְקֹוָק צְבָאוֹת קולות שאומרים שצריך להודות לה' צבאות.[34] ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא האלוה על כמה צבאות: צבא מעלה (כגון המלאכים והכוכבים) ועל צבא מאה (כמו בני האדם ובעלי החיים),[35] כִּי טוֹב יְקֹוָק כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ שהרי ה' משפיע לנו טוב והוא יעשה איתנו חסד לעולם,[36] מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְקֹוָק והם יביאו לבית המקדש קרבנות תודה לה' על הניסים שהוא יעשה להם,[37] כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה שהרי אני אחזיר את עם ישראל אל ארץ ישראל כמו שהיה לפני הגלות,[38] אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה'.[39] ה' אמר שלמרות שירושלים עתידה להיחרב על ידי נבוכדנצר, הרי שבעתיד הוא יחזיר את עם ישראל לירושלים, וקולות של שמחה וחתונה יישמעו שם כמו גם החזרת קרבנות התודה על הניסים שהוא יעשה להם: (יב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת כך אמר ה' צבאות: עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין אָדָם וְעַד בְּהֵמָה עוד יהיה בעיר ירושלים שעתידה להיחרב עד שלא יהיו בה בני אדם ובהמות,[40] וּבְכָל עָרָיו וכן יהיה בכל שאר ערי ישראל,[41] נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן יהיה מקום למגורי הרועים ועדרי הצאן[42]: (יג) בְּעָרֵי הָהָר בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה בכל הערים: בערים שבהרים, בערים שבעמקים, בערי הדרום, בערים שבנחלת שבט בנימין, בערים שמסביב לירושלים ובערים של שבט יהודה,[43] עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה כל הערים) ינהגו על ידי רועה שיעמוד בראשם, השלטון יחזור לעם ישראל,[44] אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה'[45]: (יד) הִנֵּה יָמִים בָּאִים עוד עתיד להגיע היום,[46] נְאֻם יְקֹוָק כך אמר ה',[47] וַהֲקִמֹתִי אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל בֵּית יְהוּדָה ואני אקיים את הדברים הטובים שאמרתי על ממלכת ישראל ועל ממלכת יהודה[48]: (טו) בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא באותם הימים ובאותו הזמן,[49] אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה אני אצמיח מצאצאיו של דוד את מלך המשיח,[50] וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ והוא עתיד לעשות בארץ משפט וצדקה[51]: (טז) בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה באותם הימים, תושבי ממלכת יהודה עתידים להיוושע,[52] וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח והעיר ירושלים תשרה בבטחה,[53] וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ וה' יקרא לעיר ירושלים,[54] יְקֹוָק צִדְקֵנוּ (ה' יקרא לעיר ירושלים) ה' צדקנו. תושבי ירושלים יאמרו שה' הוא צדקם ולכן ה' יקרא לעיר בשם זה[55]: (יז) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק שהרי כך אמר ה':[56] לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל לא יפסוק מצאצאיו של דוד אדם שיישב על כסא מלכות ישראל, הממלכה תהיה תמיד נתונה בידי צאצא של דוד המלך[57]: (יח) וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי ולא יהיה כהן משבט לוי שייפסק ממני (כפי שיבואר בהמשך),[58] מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל הַיָּמִים לאורך כל השנים הם יקריבו קרבנות עולה ויקטירו מנחות ויעשו את קרבנות השלמים (ובכך הם לא ייפסקו מעל ה')[59]: (יט) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ היה דבר נבואה מאת ה' אל ירמיהו,[60] לֵאמוֹר כך אמר ה' לירמיהו בדבריו[61]: (כ) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה':[62] אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה אם תצליחו להפר את הברית שכרתי עם היום והלילה. כאשר נח ובניו יצאו מהתיבה ה' כרת ברית שלא יהיה ניתן לשנות את סדרי הזמנים של היום והלילה,[63] וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם ואם תצליחו למנוע מהיום להיות בזמנו ומהלילה להיו בזמנו (יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת של הפסוק כדרכם של נבואות)[64]: (כא) גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ (אם תצליחו להפר את הברית שכתי עם היום והלילה שיהיו כל אחד בזמנו) אז תופר גם הברית שלי עם דוד המלך, וצאצאיו לא ימשיכו למלוך על ישראל,[65] וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי ואז גם אפר את הברית עם הכנים הלויים שמשרתים אותי בית המקדש. כשם לא ניתן להפר את הברית עם היום והלילה, כך לא ניתן להפר את הברית עם דוד המלך (שמלכותו תתקיים לעד) ועם הכהנים המשרתים (שהם יעבדו בבית המקדש)[66]: (כב) אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם כמו שלא ניתן לספור את הכוכבים שבשמים ואת גרגירי החול שעל שפת הים,[67] כֵּן אַרְבֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי כך ארבה את צאצאיו של דוד עבדי ואת הכהנים מבני לוי שמשרתים אותי. ה' ירבה מאוד את תאתאי דוד ואת הכהנים[68]: (כג) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ היה דבר נבואה מאת ה' אל ירמיהו,[69] לֵאמֹר כך אמר ה' לירמיהו בדבריו[70]: (כד) הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ הרי ראית את מה שעם ישראל דיבר,[71] לֵאמֹר כך אמר עם ישראל בדבריו:[72] שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר יְקֹוָק בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם שתי המשפחות, משפחתו של דוד המלך ומשפחת הכהונה, בתחילה ה' בחר בהם ולאחר מכן הוא מאס בהם,[73] וְאֶת עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם והם טענו שמאסתי בעם שלי עוד לפני שמאסתי בבית דוד ובכהנים (ולכן הם טוענים שה' כבר אינו מעוניין שעם ישראל יהיה עמו, ושצאצאי דוד המלך יהיו מלכים מטעמו, ושהכהנים יעבדו יותר בבית המקדש)[74]: (כה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק כך אמר ה':[75] אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה אם לא יתקיים הברית שכרתי על החוק שבכל יממה יהיה יום ולילה,[76] חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי ואם לא קבעתי חוקי טבע בשמים וארץ[77]: (כו) גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס (אם לא יתקיימו החוקים של היום והלילה וחוקי הטבע) אז אמאס בעם ישראל ובבית דוד. אולם, כל עוד שהברית שלי עם היום, הלילה וחוקי הטבע יתקיים, גם הברית שלי עם בני ישראל ועם בית דוד יתקיים,[78] מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב ואז לא אמנה את צאצאיו של דוד למלכים על צאצאיהם של אברהם, יצחק ויעקב,[79] כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים כאשר אחזיר את עם ישראל מהגלות ואני ארחם עליהם, אז אמנה עליהם פעם נוספת מלך מבית דוד[80]:
[1] רד"ק.
[2] תרגום.
[3] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.
[4] רד"ק. רש"י פירש שהכוונה שה' עושה את הנבואה. מהר"י קרא: הנביא סתם את מה שה' הולך לעשות.
[5] תרגום.
[6] מצודות.
[7] רש"י.
[8] רד"ק. תרגום ורש"י כתבו שהמילה איננה "בצורות", אלא "נצורות", כלומר דברים שידועים רק לה' יתברך.
[9] תרגום.
[10] מצודות.
[11] רש"י.
[12] מצודות. תרגום: הסוללה הוקמה על מנת למנוע מחרבם של האויבים להיכנס לתוך העיר. מהר"י קרא: כאשר הבבלים היו נותצים את החומה, היו תושבי העיר מתקנים את החומה על ידי ניתוץ בתיהם ושימוש באבני הבית כדי למלא את החלל. רד"ק: בתי העיר היו נתוצים על ידי סוללות וחרב האויב.
[13] תרגום.
[14] רש"י. מהר"י קרא: תושבי ירושלים היו קוברים את מיתיהם במקומות שבהם הם ניתצו את הבתים היות והם לא היו יכולים להוציא את הפגרים החוצה.
[15] תרגום.
[16] מצודות.
[17] רד"ק.
[18] מצודות.
[19] מצודות. תרגום: אני אגלה להם את דרך האמת שהם יילכו בה.
[20] מצודות.
[21] תרגום.
[22] מצודות.
[23] מצודות.
[24] תרגום + מצודות.
[25] תרגום.
[26] מצודות.
[27] מצודות.
[28] תרגום.
[29] תרגום.
[30] תרגום.
[31] מצודות.
[32] תרגום.
[33] מצודות.
[34] תרגום.
[35] רד"ק בפירושו לישעיהו א,ט.
[36] מצודות.
[37] מצודות. רד"ק: לא הוזכרו קרבנות שבאים על נחטא, כיוון שלא יהיו בעם ישראל רשעים וחוטאים.
[38] מצודות.
[39] תרגום.
[40] מצודות.
[41] מצודות.
[42] תרגום על פי הביאור יין הטוב. רד"ק: הצאן יוכל לרבוץ בכל מקום בלי לפחד.
[43] תרגום.
[44] רש"י. מצודות הסביר שהכוונה לצאן ממש, ויהיה שפע גדול של צאן עד שהרועה ישכור אדם נוסף שיעזור לו במניים הצאן. רד"ק הוסיף פירוש שהכוונה שעם ישראל יעבור לפני ה' שהוא יהיה הרועה, וה' שיפוט את החוטאים.
[45] תרגום.
[46] תרגום.
[47] תרגום.
[48] תרגום.
[49] תרגום.
[50] מצודות.
[51] תרגום.
[52] תרגום.
[53] תרגום.
[54] רד"ק.
[55] רד"ק. מצודות: תושבי ירושלים יאמרו שה' יצדיק אותם לאורך כל הזמן שירושלים תהיה קיימת. תרגום: תושבי ירושלים יבקשו מה' שיעשה איתם צדקות. רד"ק הוסיף בשם אביו שה' שהוא צדקם של ישראל יקרא לעיר ירושלים כך (אולם לא זכיתי להבין מהו השם שה' יקרא לעיר).
[56] תרגום.
[57] תרגום. רש"י: ההבטחה היא רק אם הצאצאים של דוד לא יחטאו.
[58] תרגום + מצודות.
[59] תרגום + מצודות. רש"י: לא יכרת מצאצאיהם מישהו שיכול לעבוד בבית המקדש.
[60] תרגום.
[61] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.
[62] תרגום.
[63] רש"י.
[64] מצודות.
[65] מצודות.
[66] מצודות.
[67] מצודות.
[68] מצודות.
[69] תרגום.
[70] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.
[71] תרגום.
[72] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א.
[73] מצודות.
[74] מצודות. רש"י: הכוונה שהטוענים שה' מאס בכהנים ובבית דוד פונים לשאר העם ומסיתים בדבריהם שה' מאס בשתי המשפחות. רד"ק: היות והם חשבו שה' מאס בצאצאי דוד ובכהנים, עם ישראל ימנע מלהוכיח את בניו, היות והם חשבו שאין תקווה לתיקון, שהרי רוב עם ישראל גלה. בשם אביו כתב שהכוונה שעם ישראל החליט שהוא אינו מקיים מצוות בגלל שה' מאס בצאצאי דוד ובכהנים.
[75] תרגום.
[76] רד"ק.
[77] רד"ק. רש"י: הביא את מדרש חז"ל שהכתוב מדבר על התורה המקיימת את העולם, אך כתב שמדרש חז"ל איננו מסתדר עם פשט הכתובים.
[78] רד"ק. כמו כן הזכיר שהכתוב הזכיר רק את עניין המלוכה ולא את עניין הכהנים, אך ברור שהכוונה גם לכהנים, אלא שבגלל שהכהנים כבר הוזכרו לעיל, הכתוב חזר רק על בית וד שהוא עיקר הנהגת עם ישראל. בשם רבי יונה המדקדק כתב שהיות ויעקב כבר הוזכר בסוף הפסוק, כאשר הוזכר יעקב בתחילת הפסוק, הכוונה לאהרן ("אם אינו עניין"). בשם האבן עזרא כתב שהפסוק אומר שגם אם אדם יהיה מזרע יעקב, ה' עדיין ימאס בו מהיות מלך אלא אם הוא יהיה מבית דוד.
[79] תרגום.
[80] מצודות.