ישעיהו פרק יב

ישעיהו פרק יב

(א) וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא ובימות המשיח, כאשר אתה, עם ישראל, תראה את הפורענויות הקשות שיעברו על הגויים, תאמר:[1] אוֹדְךָ יְקֹוָק כִּי אָנַפְתָּ בִּי ה'! אני מודה לך על שכעסת עליי (והענשת אותי על חטאיי),[2] יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי ועתה, לאחר שנענשתי והחטא שלי כופר, אני מבקש שתחזור בך ותנחם אותי בכך שתביא עלי דברים טובים[3]: (ב) הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד אני בוטח בה' שמושיע אותי ולכן אינני צריך לפחד,[4] כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְקֹוָק שהרי העוז והשבח של ה',[5] וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה הוא שהיה לי לישועה. עם ישראל עתיד לומר שכוחו של ה' הוא שהושיע את העם, וה' עשה זאת כדי שלאחר מכן ישבחו אותו על כך[6]: (ג) וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן כשם שאדם ששואב מים ממעין, איננו צריך לחשוש להתייבשות של המעין (כיוון שיש נביעה תמידית של המים), כך עם ישראל יוכל להיות בשמחה תמידית, היות ולא תפסוק להם הברכה,[7] מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה הישועה הגדולה נחשבת כאילו שאבתם מים ממעיין ישועה (שלא יפסק לעולם)[8]: (ד) וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא אתם תאמר זה לזה:[9] הוֹדוּ לַיקֹוָק תאמרו דברי הודאה לפני ה',[10] קִרְאוּ בִשְׁמוֹ תתפללו בשם ה',[11] הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו תודיעו בעמים את כל מעשיו (שגרמו לישועה),[12] הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ תזכירו את שמו של ה' לשבח, כיוון ששמו גדול וחזק[13]: (ה) זַמְּרוּ יְקֹוָק כִּי גֵאוּת עָשָׂה תשבחו לפני ה' כיוון שהוא עשה מעשי גבורה,[14] מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ מעשי הגבורה מפורסמים בכל העולם[15]: (ו) צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן היושבים בציון! תרימו קולכם בקולות שמחה,[16] כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כיוון ששמו של ה' גדל בעקבות הניסים הגדולים שהוא עשה לכם[17]:

[1] רש"י. לפי פירושו, עצם העונש מהווה דבר טוב, כיוון שעתה יכול עם ישראל לחזור בתשובה, והכעס הראה לעם ישראל שהם חייבים לחזור בתשובה (על פי השלמה מפירושו של רש"י לנידה לא,א). תרגום: הכוונה היא שעם ישראל יודה לה' שיש לו עוד תקווה למרות שהיה מגיע לו עונש קשה יותר. לפי פירושו, "כי" היא מילת סיבה, והכוונה היא שעם ישראל מודה לה' על שכעס עליו, היות והכעס לא היה בחומרה הראויה שהיה מגיע לעם ישראל. אבן עזרא: פירוש המילה "כי" היא "למרות", ועם ישראל מודה לה' למרות כעסו.

[2] רש"י.

[3] רש"י.

[4] מצודות. תרגום: אני סומך על דבריו של האל שמושיע אותי.

[5] רש"י.

[6] רש"י וכן דחה את האפשרות ש"עוזי" פירושו העוז של עם ישראל. כמו כן הסביר את ההבדל בין שמות ה' בפסוק: בתחילה כתוב "יה" ולאחר מכן כתוב "י.ה.ו.ה". עד הישועה היה שמו של ה' חלוק וכביכול שלא היה שלם, אך לאחר המפלה של בני עשיו, מפלה שעמלק כלול בה גם כן, הושלם שמו של ה'.

[7] רד"ק. תרגום: הנביא מדמה את המי ללימוד חכמה, וכוונת הפסוק לומר שיהיה להם לימוד חדש שיביא אותם ליראת ה', מה שלא היה עד אותה תקופה. רש"י הרחיב את דברי התרגום, שבזמן גלות בבל נשתכחו רזי התורה מעם ישראל מרוב צרות, והנביא מתנבא שרזי תורה יתגלו מחדש. אבן עזרא: הפסוק מדמה את העונג הגדול שיהיה בימות המשיח, לאדם צמא שיכול לשאוב מים רבים.

[8] רד"ק. תרגום: הלימוד יהיה מהצדיקים הנבחרים.

[9] רד"ק.

[10] תרגום.

[11] תרגום. רד"ק הוסיף פירוש נוסף: לקרוא לעמים בשם ה'.

[12] תרגום.

[13] רש"י.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] רד"ק. הגר"א: צהלי – על ידי כהנים בסתר. ורוני – על ידי הלויים בגלוי.

[17] רד"ק. תרגום: כיוון שהוא השרה את שכינתו בכם.