ישעיהו פרק יח

ישעיהו פרק יח

נבואה זו נאמרה על העתיד להיות במלחמת גוג ומגוג.[1] (א) הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם "אוי" לארץ שמגיעים אליה על ידי אוניות, והמפרשים של האוניות פרושות כמו הכנפיים של הנשר,[2] אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ (מגיעים אל ארץ ישראל) ממקומות רחוקים שמעבר לארץ כוש. הארץ שממנו יגיעו האויבים תהיה רחוקה מאוד[3]: (ב) הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים אותה ארץ שולחת שליחים בים,[4] וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם השליחים נשלחים בספינות קטנות העשויות מעץ שנקרא "גומא",[5] לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט נאמר לשלוחים לעשות כדברים הבאים) מלאכים ששטים בספינות קלות העשויות מעץ הגומא! תלכו אל עם שהעמים האחרים היו מושכים אותו לכל צד והיו מורטים את שערותיהם,[6] אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה (תלכו) לעם שנעשו לו דברים מופלאים מהיום שהם קיבלו את התורה. לעם ישראל נעשו ניסים גדולים וגם כשהוא גלה, הוא לא הושמד לגמרי,[7] גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה עם ישראל הוא עם שתמיד קיווה לישועתו של ה', גם כאשר הוא נרמס על ידי הגויים,[8] אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ עם ישראל הוא העם שהגויים בזזו את ארצו[9]: (ג) כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כל מי שיושב בתבל וכל מי ששוכן בארץ. כל העמים שנמצאים בעולם,[10] כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ כאשר עם ישראל יחזור לארצו וירימו את הדגל על מוט ארוך (כפי שכתוב לעיל יא,יב), אתם כבר תיראו את נשיאת המוט, ולא תצטרכו לראות במו עיניכם את עצם חזרת עם ישראל לארצו,[11] וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ וכאשר קול השופר יתקע על מנת לאסוף את עם ישראל חזרה לארצו (כפי שכתוב לקמן כז,יג), אתם תשמעו זאת ולא יהיה צורך שתלכו ותבררו אם עם ישראל חזר לארצו[12]: (ד) כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אֵלַי שהרי כך אמר לי ה':[13] אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי לאחר שאביא את הפורענות על אויבי ישראל, אני (ה') אשקוט ואוכל להתבונן בבית המקדש שנבנה,[14] כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר כמו קרני השמש המחממות שיוצאות לאחר הגשם (שהן מיטיבות לאדמה),[15] כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר וכמו ענן שמוריד טל לאחר החום של ימות הקציר. השמש מועילה לאדמה לאחר ירידת גשם, והגשם מועיל לאדמה לאחר יום חם והנביא מדמה את טובתו של ה' לגשם ולשמש מעין זה[16]: (ה) כִּי לִפְנֵי קָצִיר לפני שיגיע הזמן של הקציר (החל בתחילת הקיץ),[17] כְּתָם פֶּרַח כאשר יסתיים השלב שהפירות יוציאו פרחים (כפי שיוסבר מיד),[18] וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה ואז יגיע השלב שניצני הפרי יהיו בוסר, וכך הפרי יגיע כמעט לגמר בישולו. הנביא מדמה את הצלחת האויב לפרי שגדל ומגיע כמעט לגמר בישולו. הגעת הפרי לגמר בישולו מסמל את הצלחת האויב בכיבוש חלק גדול מארץ ישראל ובכיבוש ירושלים,[19] וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת אז יגיע השלב שבו ה' יכרית את ענפי הגפן הרכים על ידי המזמרות,[20] וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז ואת ענפי הגפן הגדולים שכבר הצליחו להתפשט יסיר החיתוך. הנביא אומר שכאשר האויב יגיע כמעט םשיא הצלחתו, ה' ישמיד אותו[21]: (ו) יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ הגופות של מחנה גוג ומגוג יהיו נטושים כך שהעופות הנמצאים בהרים והבהמות הנמצאות בארץ יוכלו לאכול את בשרם,[22] וְקָץ עָלָיו הָעַיִט בימי הקיץ הגופות ייאכלו על ידי העופות,[23] וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף ובחורף, הבהמות הנמצאות בארץ יאלכו את הגופות[24]: (ז) בָּעֵת הַהִיא לאחר מפלת גוג ומגוג,[25] יוּבַל שַׁי לַיקֹוָק צְבָאוֹת יביאו אומות העולם יחד עם עם ישראל מנחה לה' צבאות.[26] ה' נקרא גם בשם צבאות משום שהוא האלוה על צבאות רבים, כמו צבא השמים (הכוכבים והמלאכים) וצבא הארץ (בני האדם ובעלי החיים),[27] עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט (את המנחה יביאו האומות יחד עם עם ישראל שהוא) עם שהעמים האחרים היו מושכים אותו לכל צד והיו מורטים את שערותיהם,[28] וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה לעם שנעשו לו דברים מופלאים מהיום שהם קיבלו את התורה,[29] גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה עם שתמיד קיווה לישועתו של ה', גם כאשר הוא נרמס על ידי הגויים,[30] אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ העם שהגויים בזזו את ארצו,[31] אֶל מְקוֹם שֵׁם יְקֹוָק צְבָאוֹת הַר צִיּוֹן אל המקום שבו נקרא שמו של ה' צבאות, בהר ציון[32]:

[1] רש"י. כך פירשו פרשנים נוספים. אולם אבן עזרא מפרש לאורך הפרק שדברי הנבואה הללו נאמרו על מפלת סנחריב.

[2] תרגום.

[3] תרגום וכתב שהכוונה היא לארץ הודו. רש"י: בגלל שארץ כוש נמצאת במזרח והארץ מאוד חמה, העופות מגיעים לשם, וכך הארץ מלאה בצלצולי העופות. מצודות: בארץ כוש יש צל רב משום שמפרשי האוניות פרושים כמו הכנפיים של העופות. אבן עזרא: הכוונה לממלכת אשור. "צלצל" הוא כפילות של המילה "צל" והכוונה היא שממלכת אשור היא ארץ רחבה.

[4] תרגום.

[5] רד"ק וכתב שהגומא הוא חומר גמיש ולכן הוא יכול לעבור במקומות שספינות העשויות מעץ אינן יכולות לעבור. מהר"י קרא: ספינות הגומא מהירות מהספינות הרגילות.

[6] רד"ק. רש"י: השליחים נשלחו כדי לברר אם עם ישראל חזר לארצו.

[7] רד"ק.

[8] מצודות. רד"ק: הקו הוא מעין פלס שהבנאים משתמשים בו. כשם שהבנאי משתמש בפלס כדי לבנות נדבך אחר נדבך עד אשר הוא משלים את הבניין, כך הגויים היו עקביים שלב אחר שלב בנסותם להשמיד את עם ישראל. רש"י כתב שני פירושים. א. "קו" פירושו "מידה" והכוונה היא שה' פרע מעם ישראל מידה כנגד מידה על ידי שנתן לעמים לרמוס אותו. ב. "קו" מלשון "קיא", כלומר שעם ישראל היה מבוזה מאוד. מהר"י קרא: "קו" מלשון ריקנות. הגויים רוקנו את עם ישראל.

[9] תרגום. לפי רוב הפרשנים, השליחות של השליחים היא חיובית. אולם מהר"י קרא כתב שהשליחות הייתה לכבוש את ארץ ישראל והמלך אמר להם לא לפחד מעם ישראל.

[10] תרגום.

[11] רש"י. רד"ק: הכוונה היא שהגוים עצמם יאספו את עם ישראל חזרה לארצם כאילו נשו את הנס.

[12] רש"י.

[13] תרגום.

[14] רד"ק. מהר"י קרא: הכוונה היא שה' יניח לעם ישראל.

[15] רד"ק. רש"י: כמו קרני השמש שיוצאות על הירקות.

[16] רד"ק. רש"י: הקוצרים רוצים את הטל כאשר חם מידי.

[17] רד"ק. רש"י: לפני שעמלק יצליח למלא את תאוותו.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק. אבן עזרא: הזלזלים הם הענפים שנמצאים ליד השורשים.

[21] רד"ק.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק וכתב שבדרך כלל העופות מסתובבות שם בקיץ.

[24] רד"ק וכתב שבספר יחזקאל כתוב שהקבורה תארך שבעה חודשים ואילו מהפסוק משמע שפרק הזמן יהיה ארוך יותר (קיץ וחורף), ולמד מכאן שלא כל חיילי גוג ומגוג יזכו לקבורה. רש"י למד מהפסוק שמשפט גוג ומגוג שנים עשר חודש. אבן עזרא: לשיטתו שמדובר על מפלת סנחריב.

[25] על פי התרגום.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק לעיל א,ט.

[28] עיין לעיל פסוק ב'.

[29] עיין לעיל פסוק ב'.

[30] עיין לעיל פסוק ב'.

[31] עיין לעיל פסוק ב'.

[32] רד"ק.