ישעיהו פרק כג

ישעיהו פרק כג

בנבואה זו מתנבא הנביא ישעיה על צור, ונחלקו הפרשנים האם הכוונה לעיר צור שנמצאת בלבנון, או שהכוונה לממלכת רומי.[1] (א) מַשָּׂא צֹר זו הנבואה שנאמרה על העיר צור,[2] הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ האניות שבאות מתרשיש – תקימו קול יללה. שני הערים, צור ותרשיש, היו ערי נמל דרכם העבירו סחורות, והנביא אומר שהיות והיער צור עתידה להיחרב, לעיר תרשיש לא יהיה מקום להביא אליו את הסחורות,[3] כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבּוֹא (תקימו קול יללה) מפני שנחרבו הבתים שבהם הייתם מתאכסנים כשהייתם באים לצור,[4] מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לָמוֹ אנשי תרשיש יכלו להבין את גודל חורבן צור עוד מארץ כיתים, היות ואנשי צור ברחו לשם[5]: (ב) דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי תושבי האיים שבים! עליכם להתאבל ולשבת דוממים,[6] סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ היות ועד עתה הצידונים היו עוברים דרככם כאשר הם היו מפליגים בים, ועל ידי כך הם היו מעבירים לכם סחורה. אולם, לאחר שצור נפלה, צידון עתידה ליפול גם כן, משום שהן קרובות זו לזו (וכבר לא תקבלו מהצידונים סחורה)[7]: (ג) וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר על ידי האוניות שהיו מפליגות במים, הייתה העיר צור מקבלת את הגידולים של הזרעים שהגיעו ממצרים (השיחור הוא הנילוס),[8] קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ הקציר של מצרים היה התבואה של צור. המצרים היו מביאים את תבואתם למצרים,[9] וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם העיר צור הייתה מקום שאליו היו מגיעים סוחרים של העמים השונים[10]: (ד) בּוֹשִׁי צִידוֹן העיר צידון (שהייתה סמוכה לצור)! עלייך להתבייש![11] כִּי אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם משום שאמרה העיר צור שהייתה העיר החזקה שישבה על הים,[12] לֵאמֹר כך אמרה העיר צידון:[13] לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי לא היו לי חבלי לידה ולא ילדתי,[14] וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת ואני לא גידלתי בחורים ולא גידלתי בתולות. העיר צור אומרת שהיא נחרבה, ולכן היא הפסיקה להוליד ולגדל בנים[15]: (ה) כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם כשם שהעולם נבהל כאשר הוא שומע את מה שקרה למצרים (כאשר ה' הוציא את בני ישראל ממצרים – את עשרת המכות וקריעת ים סוף),[16] יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר כך כולם יזדעזעו כאשר הם ישמעו את מה שקרה לצור[17]: (ו) עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה אנשי צור! עליכם לעבור אל העיר תרשיש (היות והעיר שלכם עתידה להיחרב),[18] הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי אִי יושבי צור שברחו אל העי. עליכם להרים קול יללה היות והעיר שלכם נחרבה[19]: (ז) הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה האם זאת צור התקיפה והחזקה?[20] מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ בעבר, היו רבים שהיו מביאים לה מנחה מארץ רחוקה כדי לנסות ולהתיישב בה,[21] מֵרָחוֹק לָגוּר ועכשיו היא עברה למקום רחוק לגור שם כיוון שתושביה גלו[22]: (ח) מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה מי יעץ לעשות כן לצור המפוארה?[23] אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים הרי סוחריה היו כל כך מכובדים עד שהם נחשבו לשרים,[24] כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ והסוחרים היו מכובדים מאוד בארץ. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות. הנביא אומר שלולי שה' הכל יכול היה גוזר על צור את חורבנה, לא היה ניתן לעשות זאת[25]: (ט) יְקֹוָק צְבָאוֹת יְעָצָהּ ה' צבאות הוא שיעץ להחריב את צור.[26] ה' נקרא גם בשם צבאות היות והוא האלוה על צבאות רבים: על צבא של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבא של מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים),[27] לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל צְבִי (ה' החריב את צור) כדי להשפיל את כל מי שמתגאה בארץ חמדה, בארץ ישראל,[28] לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ וכדי לבזות את כל הנכבדים בארץ ישראל. ה' רצה שהמתגאים בארץ ישראל יעשו קל וחומר: אם כעונש על גאוותה, ה' החריב את העיר צור, שהייתה עיר גדולה, חזקה ומרכזית, כל שכן שהוא עלול להחריב אותנו[29]: (י) עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר ארץ צור! תעברי לגולה. הנביא דימה את המעבר לגולה ליאור ואמר: כשם שמי היאור מתפשטים למקום רחוק, כך תושבי צור ילכו לגולה למקומות רחוקים,[30] בַּת תַּרְשִׁישׁ צור היושבת ליד ים תרשיש![31] אֵין מֵזַח עוֹד אין לך עוד חוזק, את כבר לא תהיי יותר חזקה[32]: (יא) יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם ה' הטה את ידו על צור שיושבת על הים,[33] הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת ה' העיר את לב הממלכות לבוא ולהילחם בעיר צור במהירות,[34] יקֹוָק צִוָּה אֶל כְּנַעַן ה' עורר את נבוכדנצר לבוא על העיר צור שהייתה עיר מסחר,[35] לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ נבוכדנצר יבוא על העיר צור על מנת להשמיד את חוזקה[36]: (יב) וַיֹּאמֶר ה' אמר לצור:[37] לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז את לא תוסיפי לשמוח למשך תקופה ארוכה (אך לאחר שבעים שנה העיר צור נבנתה חזרה),[38] הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן העיר צידון שנחרבה גם היא על ידי נבוכדנצר. הנביא קורא לעיר צידון בשם "בתולה" כיוון שעד עתה היא לא נכבשה אפילו פעם אחת,[39] כִּתִּים קוּמִי עֲבֹרִי תעברי גם את לארץ כיתים (כשם שאנשי צור עשו),[40] גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ וגם שם (בכיתים) את לא תמצאי מנוח[41]: (יג) הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה הרי גם ארץ כשדים פעם לא הייתה שייכת לבבל,[42] אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים ממלכת אשור ייסדה את ארץ כשדים עבור יושבי ארצות המדברות. הנביא אומר שכשם שאשור נכבשה על ידי בבל והכשדים, כך העיר צור עתידה להיכבש על ידי האויב,[43] הֵקִימוּ בַחוּנָיו עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ הם הקימו את המגדלים והרסו את הארמונות שהיו שם לפני שהם הגיעו,[44] שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה בבל שמה את ממלכת אשור למפלה, ממלכת בבל הפילה את ממלכת אשור[45]: (יד) הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ אניות תרשיש! תקימו קול יללה![46] כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן שהרי החוזק שלכם נעשק. העיר צור שהייתם באים לסחור בה עתידה להיחרב[47]: (טו) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בזמן שתתקיים הנבואה,[48] וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה העיר צור תישכח למשך שבעים שנה. צור תהיה חריבה והיא לא תהיה מרכז לסוחרים,[49] כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד שבעים שנה הם תקופת מלכותו של דוד המלך,[50] מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה לאחר שיסתיימו שבעים שנות החורבן, תיבנה צור פעם נוספת ויבואו אליה הסוחרים, כשם שכאשר אנשים לא באים אל זונה למשך תקופה מסוימת, היא שרה להם על מנת לקרוא להם חזרה אליה[51]: (טז) קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הנביא מדמה את העיר צור לזונה שנשכחה, שהפסיקו לבא אליה, ואומר לה: תיקחי כינור ותסתובבי בעיר (על מנת למשוך חזרה את הבאים אלייך),[52] הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי תנגני טוב ותשירי הרבה על מנת שהסוחרים מהארצות האחרות יזכרו אותך[53]: (יז) וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה לאחר שיסתיימו שבעים שנות החורבן של צור,[54] יִפְקֹד יְקֹוָק אֶת צֹר ה' עתיד לזכור את העיר צור,[55] וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה והעיר צור תחזור לחוזקה,[56] וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה והיא תספק סחורה לכל הממלכות שבעולם[57]: (יח) וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיקֹוָק בימות המשיח יהיה סחורתה חוזקה של צור קודש לה'. הצדיקים עתידים לרשת את ממונה וחוזקה,[58] לֹא יֵאָצֵר העיר תור לא תצליח להכניס את סחורותיה לתוך מחסניה,[59] וְלֹא יֵחָסֵן והיא לא תצליח להעביר את עושרה בירושה לצאצאיה,[60] כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְקֹוָק יִהְיֶה סַחְרָהּ אלא סחורתה תשמש לשכר למי שישמש את ה',[61] לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק (סחורתה של צור תשמש את הצדיקים) לאכול עד כדי שביעה, ולביגוד חשוב שיכסה אותם[62]:

[1] ראה רש"י בפירושו לפסוק ה'.

[2] רד"ק. תרגום: זו כוס הפורענות שתבא על צור.

[3] רד"ק. רש"י: תרשיש הוא שם הים ולא שם העיר.

[4] רד"ק. מצודות פירש "שודד" מלשון עושק, אך מבחינת הפירוש אין הבדל ביניהם.

[5] רש"י בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכיתים הם רומיים והם החריבו את העיר צור. תרגום כתב שהכיתים הם שהחריבו את צור. רד"ק הקשה עליו: הרי הכיתים הם יוונים, ונבוכדנצר הוא שהחריב את צור, ועל סמך זה דחה את פירוש התרגום. אולם נראה לעניות דעתי שאין הכרח לדחות את פירושו, היות וייתכן שהתרגום הסביר שהכיתים הם מארץ כות, שהם היו תחת שלטון נבוכדנצר, כפי שהם היו תחת שלטון מלך אשור והוא הגלה אותם לארץ ישראל. בשם אביו כתב הרד"ק שהכיתים היו סוחרים שהיו הולכים לבבל, והם הציעו לנבוכדנצר לעזור לכבוש את צור מהים. אבן עזרא: מפלת צור הייתה כל כך מפורסמת, עד שהשמועה על כך הגיעה אפילו לארץ כיתים.

[6] רש"י. לפי פירושו, "דמו" מלשון שתיקה. תרגום: "דמו" מלשון שבירה.

[7] רש"י. רד"ק: הפירוש הוא שגם תושבי צידון צריכים להתאבל, משום ש"מלאוך", תושבי צור היו דואגים למלא אותם בסחורה, ועכשיו הם כבר לא יעשו זאת. המחלוקת היא האם צידון תיחרב ובעקבות כך יושבי האיים יושפעו מכך (רש"י), או שמא תושב האיים וצידון יושפעו מחורבן צור שכבר לא יהיה להם סחורה (רד"ק). אבן עזרא: יושבי האי הם תושבי צור שצריכים להתאבל על שהצידונים כבר לא ימלאו את שווקיה (היות והעיר צור תיחרב).

[8] רש"י. בעניין זיהוי השיחור עם הנילוס, עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר בראשית, אוצר המאמרים, במאמר העוסק בעניין גבולות הארץ, שם הרחבנו בעניין זה. תרגום: הכוונה היא שהעיר צור הייתה מספקת את הסחורה של ערים רבות.

[9] רש"י. תרגום: בשעת הקציר, הייתה התבואה מתכנסת לנהרות של צור.

[10] רש"י.

[11] רש"י.

[12] רש"י.

[13] על פי הגר"א בפירושו ליהושע א,א. עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר שמות, באוצר המאמרים, שם הרחבנו במשמעות המילה "לאמר" במקרא.

[14] רש"י.

[15] רד"ק. רש"י: כיוון שהם נהרגו, הרי שהדבר נחשב כאילו שהיא לא גידלה אותם. תרגום: הפסוק המדבר על גידול בנים, מדבר על דרך המשל על הכבוד הגדול שהיה לצור. הכוונה היא שצור אומרת שלא היה שום צורך בכל הכבוד שהיה לה, משום שבסוף היא נחרבה. מהר"י קרא: הוסיף את מדרש חז"ל שהכוונה היא שהים אמר לצור שהיא צריכה להתבייש. למרות שלה (לים) אין בנים שתלויים במעשיה, היא עדיין יראה את ה', כל שכן שצור הייתה צריכה לירא את ה' ובכך למנוע מהפורענות לבא על בניה.

[16] רש"י. רד"ק: כאשר המצרים ישמעו על חורבן צור, הם יתחילו לפחד על מה שעתיד לקרות להם.

[17] רש"י. רש"י הסתפק אם הכוונה לצור העיר שנמצאת בלבנון, או שהכוונה לממלכת רומי. אם הכוונה לצור העיר, הכוונה היא שהעיר צור נשטפה על ידי הים כמו שהמצרים טבעו בים סוף. אם הכוונה לממלכת רומי, עורך רש"י השוואה בין המכות שבאו על מצרים לבין המכות שבאו על צור ומוכיח שהן היו דומות. בסוף דבריו כתב שהכוונה היא לצור העיר, שהרי הכתוב מדבר על צידון, העיר הסמוכה לה. מהר"י קרא פירש שהכוונה לממלכת רומי. רד"ק: בצלע הקודמת סופר על פחד המצרים כשהם ישמעו על הפורענות של צור. בצלע זו הכוונה היא כמו שצור עצמה פחדה כאשר היא שמעה שנבוכדנצר עולה עליה למלחמה.

[18] רש"י. רד"ק: הכוונה לסוחרים.

[19] תרגום: רד"ק המשיך את פירושו מהצלע הקודמת שהכוונה לסוחרים שהפסידו את האפשרות למסחר.

[20] תרגום. רש"י: עד עתה העיר צור הייתה שמחה ועליזה לפניכם.

[21] תרגום. לפי פירושו, "יבלוה רגליה" מוסב על הנאמר קודם. לפי פירוש רש"י "יבלוה רגליה" מוסב על הנאמר בסוף הפסוק. אין מחלוקת ביניהם לגבי הפירוש של הצלע האחרונה של הפסוק, אלא רק לגבי הפירוש של תחילתו. אבן עזרא: העיר צור הייתה אחת הערים הקדומות ולכן פלא שהיא נחרבה.

[22] תרגום.

[23] רד"ק. תרגום: "המעטירה" פירושו שהעיר צור, מרוב חשיבותה, הייתה קובעת מי ימלוך גם במקומות אחרים. אבן עזרא:העיר צור הייתה עטרה לאיים מסביבה.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק. לפי פירושו "כנעניה" פירושו סוחריה, וכך גם פירש רש"י, שהביא מקומות נוספים שמשמעות "כנעני" הוא סוחר, ולפא עליו שלא הביא את הדוגמה שבבראשית לח,ב.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק לעיל א,ז.

[28] מצודות.

[29] רד"ק.

[30] רש"י. רד"ק הוסיף אפשרות אחרת של דימוי. כשם שהיאור זורם מהר, כך הגלות תהיה מהירה.

[31] רש"י. לפי רש"י צריך לחלק בין עיר שנקראה בשם תרשיש (לעיל פסוקים א' ו-ו') לבין ים תרשיש. גם מהר"י קרא הסביר שהכוונה לצור, ונקראה תרשיש משום שהיא יושבת על נתיב ימי. רד"ק: הכוונה איננה שצור עצמה יושבת על תרשיש, אלא שהיא תעבור כולה לתרשיש. אבן עזרא: הפניה היא אל תושבי תרשיש.

[32] רש"י.

[33] רד"ק.

[34] מצודות.

[35] רד"ק. רש"י פירש בפסוק זה שור וצידון היו שייכות לכנען, וזאת בניגוד לפירושו לעיל בפסוק ח'.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק.

[38] רד"ק.

[39] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהעושק נעשה על ידי שהסחורה שלהם הושמדה בחורבן העיר צור. תרגום: הכוונה בצלע זו לעיר צור, שהייתה עושקת את תושבי צידון בשעה שהיו עוסקים במסחר.

[40] מצודות. אבן עזרא: הכוונה היא שהסחורה של העיר צידון הושמדה בחורבן צור, ולכן אנשי צידון צריכים להתחיל לחפש שווקים חדשים למסחר, ולכן עליהם לפנות לכיתים.

[41] מצודות.

[42] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני הסביר שהעיר צור נבנתה על ידי הכשדים, על ידי ממלכת אשור בשביל הספינות שלו. לפי הפירוש הראשון, "ציה" מלשון מדבר, ולפי הפירוש השני משמעו לשון ספינות. בפירושו השלישי כתב שהכוונה היא שממלכת כשדים וממלכת אשור עתידים להיחרב, ולפי פירוש זה "ציים" משמעו חורבן. רש"י: ממלכת כשדים איננה ראויה להיות לעם כפי שאמרו חז"ל שהקב"ה מתחרט על שברא אותו. אבן עזרא: עוד לא היה עם כמו הכשדים ובפירוש נוסף ודומה כתב שהלוואי ולא היה עם כמו הכשדים.

[43] רד"ק. אבן עזרא: אשור בנו את הארץ החריבה, שהלכו בה חיות מרוב שהייתה שוממה.

[44] רד"ק. רש"י: ממלכת אשור עתידה להקים את המגדלים שלהם על העיר צור, בשביל הספינות שלה. אבן עזרא: לאחר שאשור בנו את המגדלים, באו הכשדים וכבשו ממנו את הארץ.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק.

[47] רד"ק.

[48] ראה רד"ק לעיל כב,כ.

[49] רש"י.

[50] רש"י. אלא שכתב שלא מובן לו מדוע הנביא נתן את הסימן של מלכותו של דוד. רד"ק הסביר שחירום מלך צור כרת ברית עם דוד, ולאחר מות שלמה הוא הפר אותו, ולכן הדבר בא לומר לצור שחלק מהסיבה שהיא נחרבה היא כפירה בברית עם דוד. בפירוש שלו כתב רד"ק שהכוונה היא שהממלכה תהיה חריבה למשך שבעים שנה שזוהי תקופת זמן ממוצעת שבה אדם חי. אבן עזרא: הכוונה לתקופת מלכותו של נבוכדנצר וצאצאיו.

[51] רד"ק.

[52] רד"ק. תרגום: כבודך חלף ונדדה למקום רחוק.

[53] רד"ק. תרגום: תהפכי את הכינורות שלך לאבל וכלי הזמר לקינות עצובות.

[54] תרגום.

[55] מצודות.

[56] רש"י וכתב שהנביא השתמש בכוונה במילה שמזכירה את שכר הזונה כדי לגנות את העיר.

[57] רש"י וכתב גם כאן שהנביא השתמש במילת גנאי כדי לתאר את סיפוק הסחורה.

[58] רש"י. רד"ק כתב שייתכן שנבואה זו נאמרה על תקופת בית שני, אך הסיק שמדובר על ימות המשיח. אבן עזרא: הנבואה מדברת על תקופת שיבת ציון.

[59] רש"י.

[60] רש"י. תרגום: הסחורה לא תיגנז.

[61] תרגום.

[62] רש"י.