ישעיהו פרק כה

ישעיהו פרק כה

(א) יְקֹוָק אֱלֹהַי אַתָּה כל אחד מהזקנים שהוזכרו בסוף הנבואה הקודמת, יאמר "ה'! אתה האלוקים שלי",[1] אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ (כל אחד מהזקנים יאמר) כאשר אשבח אותך, ארומם אותך, אומר שאתה מרומם,[2] כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא (ארומם אותך) כיוון שעשית לנו דבר מופלא (בקיבוץ הגלויות ובניצחון במלחמת גוג ומגוג),[3] עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן העצות שאמרת לפני זמן רב לנביאים שלך, התקיימו באופן חזק ושלם. הנבואות על קיבות הגלויות וניצחון של עם ישראל במלחמת גוג ומגוג, התקיימו בשלמותם[4]: (ב) כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל שהרי אתה עתיד להפוך את הערים של האויבים לתל חרבות,[5] קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה אתה עתיד להפיל ולהכניע עיר בצורה (יש בצלע זו מעין כפילות על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות),[6] אַרְמוֹן זָרִים מֵעִיר ארמון של אנשים זרים לא יהיה יותר בעיר,[7] לְעוֹלָם לֹא יִבָּנֶה והוא אף פעם לא יבנה עוד[8]: (ג) עַל כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם עָז לכן, בעקבות הניסים שתעשה במלחמת גוג ומגוג, אפילו העמים העזים והחזקים יכבדו אותך,[9] קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ ערים של עמים עצומים יתחילו לירא מפניך[10]: (ד) כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל שהרי אתה עתיד להיות מקור חוזק לאנשים דלים וחלשים, לעם ישראל,[11] מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ אתה עתיד להיות לעזרה לאביונים, לעם ישראל, בזמן שהוא יהיה בצרה,[12] מַחְסֶה מִזֶּרֶם אתה תגן על עם ישראל כמו שמחסה מגן על האדם מפני זרם מים,[13] צֵל מֵחֹרֶב (אתה תגן עם עם ישראל) כמו שהצל מגן על האדם מפני השמש,[14] כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר כך דברי הרשעים דומים לחבטה שחובטים את האדם בקיר. הנביא אומר שה' עתיד להגן על עם ישראל מפני הרשעים[15]: (ה) כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ אתה תכניע את רעש הגוים כמו החום שנמא במקום יבש (ואדם איננו יכול להימלט מכך),[16] חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה וכמו שאנשים שמחים על ענן שנראה לאחר תקופת יובש, כך תהיה שירת ושמחת הצדיקים על הכרתת הרשעים[17]: (ו) וְעָשָׂה יְקֹוָק צְבָאוֹת לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה כאשר כל העמים יתאספו כדי להילחם בתושבי ירושלים, ה' צבאות יעשה להם את הדבר הבא.[18] ה' נקרא גם בשם צבאות כיוון שהוא האלוה על צבאות רבים: על צבאות של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) ועל צבאות של מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים),[19] מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים ה' יהפוך את משתה השמנים למשתה שמרים (פסולת היין ומשקים דומים לה). הגויים יחזבו שיהיה להם נוח לכבוש את ירושלים כמו משתה של שמנים, וה' יגרום להם להפסיד במלחמה כמו שמשתה שמרים קשה לגוף,[20] שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים וה' יהפוך שמנים נוחים (כמו מוח עצמות) לשמנים מזוקקים ללא כל משקה. ה' יהפוך את מחשבתם של הרשעים, ובמקום שהם יצליחו לכבוש את ירושלים, הם ינחלו מפלה[21]: (ז) וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים בר הזה, בירושלים, ה' ישחית את המסכה המגינה על כל העמים,[22] וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם וכן יסיר ה' את המסכה המכסהעל כל העמים. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות[23]: (ח) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וה' עתיד להשחית את המיתה לעולם, אנשים לא ימותו יותר,[24] וּמָחָה אֲדֹנָי יְקֹוִק דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וה אלוקים ימחק את הדמעות מעל כל הפנים שהיו בוכות בשעת המוות (כיוון שאנשים כבר לא ימותו),[25] וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ וה' עתיד להסיר את חרפת עם ישראל מהארץ, על ידי שהוא יקבץ אותם מכל הגלויות המפוזרות בכל הארץ. כל עוד עם ישראל מפוזר בין העמים, יש בכך בושה, וה' עתיד להסיר בושה זו,[26] כִּי יְקֹוָק דִּבֵּר (נבואה זו תתקיים) היות וה' אמר אותה, וכל דבר שה' אומר – הוא מקיים[27]: (ט) וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא כאשר תתקיים הנבואה, עם ישראל יאמר:[28] הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זהו האלוקים שלנו שלאורך שנות הגלות, קיווינו שהוא יושיע אותנו,[29] זֶה יְקֹוָק קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ זה ה שקיווינו שיושיע אותנו, ועכשיו אנחנו נגיל ונשמח על כך שהוא הושיע אותנו. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות[30]: (י) כִּי תָנוּחַ יַד יְקֹוָק בָּהָר הַזֶּה שהרי תתגלה גבורתו של ה' בהר הזה, בירושלים (כאשר הוא יכה בכל העמים שיבואו להילחם בעירי רושלים),[31] וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו והעם המואבי ייכתש במקום שבו הוא נמצא (משום שהוא עזר לעמים שעלו להילחם בירושלים),[32] כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן בְּמוֹ מַדְמֵנָה כמו שדשים את התבן באשפה (שם רגילים העוברים ושבים לדרוך על התבן שנזרק לשם)[33]: (יא) וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת וה עתיד לפרוס את ידיו בתוך העם המואבי על מנת להכות בו, כמו שמי ששוחה פורס את ידיו בכל כוחו,[34] וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת יָדָיו וה' ישפיל את גאוות העם המואבי, כאשר הוא יכה בהם, כפי שמי ששוחה מוריד כל דבר שעומד בדרכו עם כאשר הוא מזיז את ידיו עם בתי השחי שלו[35]: (יב) הנביא פונה אל העם המואבי:[36] וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ והחומות החזקים שלך (מבצר ומשגב הם שני מילים שמשמעותם חוזק),[37] הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר ה' השפיל אותם עד שהם הגיעו לארץ ועד לעפר, כך שלא תהיה להם יותר תקומה (השח והשפיל הם שני מלים שמשמעותם השפלה)[38]:

[1] רד"ק. מצודות: הכוונה שהנביא בעצמו יאמר זאת. אבן עזרא הביא את שני הפירושים.

[2] רד"ק.

[3] רד"ק.

[4] רד"ק. רש"י: הכוונה לנבואות שנאמרו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. כמו כן בנגוד לרד"ק שהסביר את המילים "אמונה – אמן" בפירוש של חזק, רש"י הסביר מלשון נאמנות. אולם במשמעות הפסוק אין הבדל בין הפירושים. אבן עזרא כתב בהתחלה שהכוונה היא לימי גוג ומגוג, אולם בסוף דבריו הביא את שיטתו של רבי משה הכהן שהנבואה נאמרה על ימי סנחריב.

[5] רד"ק. רש"י: מזהה את הפסוק על החרבת שעיר לעתיד לבא.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק וכתב שהכוונה לממלכת בבל. לשיטתו, מעיר מוסב על המקומות שבהם כבר לא יהיו יותר ארמונות האויב. רש"י: מעיר היא הסיבה שכבר לא יהיו ארמונות. בגלל שהגויים החריבו את העיר ירושלים, הארמונות שלהם ייחרבו גם כן. אבן עזרא: הכוונה שהגוים לא יהיו יותר בערים.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה למי שיינצל מאותם פורענויות, או לעמים שנמצאים רחוק שאינם מעורבים בפורענויות.

[10] תרגום.

[11] תרגום. רד"ק: "מעוז" מלשון מחסה.

[12] תרגום.

[13] תרגום.

[14] תרגום.

[15] תרגום. רד"ק: הנביא דימה את הצרות והגלות לזרם מים ולחום השמש, והנמשל הוא שהכעס של הגוים דומה לזרם מים שמפיל את הקיר, וללא שה' מגן על עם ישראל, לעם ישראל לא הייתה אפשרות לקום מהפורענות.

[16] רש"י.

[17] רש"י. תרגום: הוסיף שהצל נעשה על ידי סלע. אבן עזרא: הענן מתחבא בשעת החום ואינו מהווה מפלט עבור האנשים שנמצאים במקום החם, כך יהיה גם מצבם של הרשעים שלא יוכלו להימלט מהפורענות. לפי פירושו, פסוק זה הוא פסוק כפול, כלומר: הצלע השניה דומה במשמעותה לצלע הראשונה.

[18] רש"י.

[19] רד"ק לעיל א,ז.

[20] רש"י. תרגום: ה' יזמין את כל העמים למשתה בירושלים. הם יחשבו שמדובר על הזמנה של כבוד, אך ה' יכניע אותם שם. אבן עזרא:אין הכוונה שה' יהפוך את משתה השמנים למשתה שמרים, אלא הכל חלק ממה שה' יאכיל את העמים כאשר הם יבואו לכבוש את ירושלים.

[21] רש"י.

[22] רד"ק. לשיטתו, "בלע" פירושו מלשון השחתה. אבן עזרא: "בלע" מלשון גילוי. רד"ק בשם אביו פירש שהנביא מתכוון לאומה מסוימת שנוהגת לכסות את פניה. מהר"י קרא: הכוונה לפנים מכוסות כדרך המתאבלים על המת, משום שנגזרעל כל הגויים למות.

[23] מצודות.

[24] רש"י. רד"ק: הכוונה חמיתה מקרית ולאל מיתה טבעית, כלומר: אנשים ימשיכו למות מזקנה וכדומה, אבל הם לא ימותו במלחמה או במיתות אחרות בהם מתים אנשים לפני הזמן הטבעי. אבן עזרא: מדובר על הגוים, והכוונה היא שהמוות יבלע אותם.

[25] רד"ק. אבן עזרא:אף אחד לא יצטער כאשר אויבי ישראל ימותו, היות והם היו מציקים לעמים רבים.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק.

[28] רד"ק.

[29] רש"י. מהר"י קרא: מדגיש שעם ישראל לא ראה את ה' בשעה שהוא אמר דברים אלו. אבן עזרא: "ויושיענו" פירושו שהוא תמיד יושיע אותנו.

[30] רד"ק.

[31] תרגום.

[32] תרגום. רד"ק: למרות שסנחריב בלבל את האומות, ולכאורה לא ניתן להכיר מיהו מואבי, בכל זאת יש מספר משפחות שידוע עליהן שהם ממואב, או שהכוונה לעמים שגרים בארץ מואב למרות שאינם מהעם המואבי המקורי.

[33] רד"ק. בשם אביו כתב שמדמנה היא אחת מערי מואב, ומדמנה הינה מקבילה למקומו של מואב שהוזכר בצלע הקודמת.

[34] רד"ק. רש"י: הכוונה שהעם המואבי יספוק את כפיו על פניו כדרכם של אנשים שמצטערים.

[35] רד"ק. רש"י: הכוונה למקום המארבים, ולכאורה כוונתו כמו שפירש במצודות, שבארמונות היו אורבים החיילים, והנביא אומר שארמונות אלו לא יעזרו לאויבי ישראל. מהר"י קרא: כאשר האדם מתאנח, הוא שם את ידיו מתחת למרפק שלו ועושה אותם כמעין ארובה.

[36] רש"י.

[37] מצודות.

[38] מצודות + רד"ק.