ישעיהו פרק לג

ישעיהו פרק לג

(א) הוֹי שׁוֹדֵד אוי סנחריב השודד,[1] וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד (אתה שודד) למרות שלא שדדו אותך,[2] וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בוֹ ואתה בוגד למרות שלא בגדו בך,[3] כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כאשר אתה תסיים להיות שודד לאחרים, ישדדו אותך. הנביא אומר על אשור שבסופו של דבר, הממלכה תיפול,[4] כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ כאשר אתה תשלים לבגוד באחרים – עוד יבגדו בך[5]: (ב) יְקֹוָק חָנֵּנוּ ה'! תרחם עלינו,[6] לְךָ קִוִּינוּ אנחנו, תושבי ירושלים, מקווים לך ומתפללים אליך שתציל אותנו מידי אשור,[7] הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים בכל בוקר, אתה תהיה הזרוע החזקה שלנו, אתה תהיה מקור הכח שלנו,[8] אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה וכאשר תבוא עלינו הצרה, אתה תהיה מקור הישועה שלנו[9]: (ג) מִקּוֹל הָמוֹן נָדְדוּ עַמִּים הגויים, אשור, התפזרו מהקולות המרעישים של המלאך שהכה בהם,[10] מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם מהרוממות שלך התפזרו העמים, מחנה אשור[11]: (ד) וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל השלל שהגויים ישאירו לאחר שהם יברחו, ייאסף על ידי תושבי ירושלים, כמו שהארבה אוסף את התבואה,[12] כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ (איסוף השלל שישאיר אשור יהיה דומה) כקולות המים שנשטפים וזורמים לעבר בורות המים[13]: (ה) נִשְׂגָּב יְקֹוָק ואומות העולם יודו שה' חזק,[14] כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם והם גם יודו שהוא שוכן בשמים,[15] מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה ומאותו זמן, ציון תהיה מלאה באנשים שיעשו משפט וצדקה[16]: (ו) וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת אם אתם תרצו שהישועה שאתם עתידים להיוושע מאשור תתקיים לזמן ארוך, עליכם לעסוק בחכמת ה' ובדעת,[17] יִרְאַת יְקֹוָק וכן עליכם להגיע לדרגה של יראת שמים,[18] הִיא אוֹצָרוֹ (העיסוק בחכמה ודעת, וכן הגעה לדרגה של יראת שמים) יהיו לכם בבחינת אוצר. כשם שאדם עשיר יכול להיעזר באוצר שלו כדי להינצל מפורענויות, כך העיסוק בתורה ובחכמת ה', יחד עם ההגעה לדרגה של יראת שמים, תציל אתכם מפורענויות רבות[19]: (ז) הנביא מדבר עתה על התקופה שלפני מפלת ממלכת אשור.[20] הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה הרי צעקו "תצאו החוצה" כלפי השליחים שבאו בתחילה לירושלים על מנת לקרוא לה לשלום (היות ואשור עלו להילחם ביהודה),[21] מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן והשליחים של השלום יבכו בצער רב על החורבן שעתיד לבא[22]: (ח) נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת הדרכים הפכו שוממות (בגלל מצב המלחמה),[23] שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הולכי הדרכים הפסיקו ללכת בדרכים,[24] הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים תושבי ממלכת יהודה היו אומרים שה' הפר את הברית איתם והוא מאס בערים שלהם,[25] לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ וה' לא החשיב אותנו לבני אדם (בגלל הפורענות שהוא הביא עלינו)[26]: (ט) אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ אשור השחיתו את הארץ עד שהיא הושחתה לגמרי,[27] הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל יער הלבנון שהיה בארץ ישראל התמלא בושה ונכרתו עציו,[28] הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה מקום המרעה שנקרא "שרון" הפך למדבר,[29] וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל והפירות ינשרו מהאילנות שבבשן ובכרמל[30]: (י) עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְקֹוָק היות וממלכת אשור השחיתה את הארץ יותר מידי, ה' אמר שהוא יקום עכשיו על האויב ויילחם בה,[31] עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא ומעכשיו ה' יתרומם ויתנשא על האויב – על אשור.[32] הנביא כפל את דבריו כדרכם של נבואות[33]: (יא) תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ מה שחשבתם לעשות לירושלים, יתברר כתבן דק. הנביא קורא למחשבה של אשור והעמים שהצטרפו אליו "הריון", ואומר שהמחשבה שלהם לא תצליח,[34] תֵּלְדוּ קַשׁ והלידה לשכם, המעשה שכמעט עשיתם, יתברר כקש – כדבר שאין בו ממש. לא תצליחו לכבוש את ירושלים,[35] רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם המחשבה שלכם לכבוש את ירושלים, תגרום לכם להישרף (כפי שהיה בשעת המגיפה)[36]: (יב) וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד העמים שהצטרפו לממלכת אשור במלחמתם נגד ישראל, יהפכו להיות אבנים שנשרפים במשרפות על מנת להפוך אותם לסיד,[37] קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ והם יהפכו להיות כמו קוצים שנתלשו ממקום גידולם והתייבשו, שנשרפים מהר[38]: (יג) שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי האנשים הרחוקים במחנה אשור, שלא היו נוכחים בשעה שמחנה אשור ניגף, ישמעו את מה שאני עתיד לעשות שם,[39] וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי והקרובים למחנה אשור, שיראו את מה שאעשה, יידעו מקרוב על הגבורה שלי[40]: (יד) פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים האנשים החוטאים שהיו בירושלים (שבנא וסיעתו) פחדו כאשר הם ראו את מחנה אשור,[41] אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים ובאנשים החנפים אחז רעד (מרוב פחד),[42] מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה (הרשעים אמרו) מי יכול לעמוד לצדנו כאשר מחנה אשור, שדומה לאש גדולה ששורפת את כל מה שבדרכה, עומד מולנו,[43] מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם (הרשעים אמרו) מי יכול לעמוד לצידנו כאשר מחנה אשור, שדומה לאש גדולה ששרפה את כל העולם, עומד מולנו[44]: (טו) הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים (אתם שאלתם מי יכול לעמוד מול מחנה אשור. התשובה היא) חזקיה המלך שהולך בדרך של זכויות ואומר דברים ישרים,[45] מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת והוא מואס מלחמוד בעושק אנשים – הוא איננו מגלה רצון לקחת ממון שלא כדין,[46] נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד הוא מנער את ידיו כאשר בא לפניו מקרה של שוחד. הנביא מדמה את האופן שבו חזקיהו מתרחק מלקיחת שוחד, כאילו שכאשר מציעים לו לשים את השוחד בידיו, הוא מנער אותן,[47] אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים חזקיה היה אוטם את אזניו כאשר היו מספרים לו שימשהו חייב מיתה שלא כדין. למלך מותר להרוג אדם שעובר על דבריו, והיו מלכים שהיו הורגים אנשים שמצד הדין לא היו חייבים מיתה. הנביא אומר שחזקיהו לא היה מקשיב כאשר היו אומרים לו שצריך להרוג מישהו שלא כדין, והוא היה מוחל למי שהיה צריך להרוג אותו מצד המלכות,[48] וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע חזקיה היה עוצם את עיניו כדי שלא לראות אנשים רעים (משום שהוא לא היה יכול לסבול את הרוע שלהם)[49]: (טז) הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן המלך הזה – ישכון בבטחה כאילו היה גר במגדלים גבוהים,[50] מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ החוזק שלו כאילו היה יושב על מגדלים חזקים שנמצאים על סלעים גבוהים (אותם קשה לכבוש). יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[51] לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים המזון יינתן והמים יהיו תמיד בתקופתו. בימי חזקיה יהיה שובע גדול כך שיהיו מים ומזון בשפע[52]: (יז) מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תושבי ממלכת יהודה! אתם תזכו לראות מלך מהודר ויפה. הכוונה לחזקיה מלך יהודה,[53] תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים הם אותם עיניים שהיו רואים עד עתה מלך שנמצא רחוק ממך – את מלך אשור. הנביא אומר לתושבי ממלכת יהודה שמעתה הם יזכו לעבוד מלך מהודר ביופיו והוא ישלוט עליהם במקומו של מלך אשור שנמצא במקום רחוק מהם ועד עתה הוא שלט עליהם[54]: (יח) לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה (המצב ישתנה) הלב שלך שעד עתה היה מלא באימה,[55] אַיֵּה סֹפֵר (ליבך שהיה עד עתה באימה והיה חושש כל הזמן) היכן נמצא הסופר הממונה לכתוב את כמות הכסף שאתה חייב לתת למס למלך. חששת כל הזמן שיבוא הסופר על מנת לקבוע את המס שאתה חייב לשלם,[56] אַיֵּה שֹׁקֵל (וכן היית חושש) היכן נמצא האדם שממונה לשקול ממך את המס למלך,[57] אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים (וכן חששת) שיבוא מי שממונה לספור את המגדלים הגבוהים שהיו חייבים במס גבוה יותר למלך[58]: (יט) אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה אתה לא תראה יותר את העם החזק, את הכשדים (שהיו גם הם חלק מהממלכות הצפוניות שתקפו את עם ישראל),[59] עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ עם שלשונו קשה ולכן לא ניתן להבין את מה שאנשיו מדברים (היות והעם ביהודה לא הבין ארמית),[60] נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה (היות ולא מבינים את השפה שלו) השפה שלו נשמעת בפי העם שביהודה לשפה נלעגת ומוזרה, וכאילו שאין חכמה בדברי העם שמדבר. הנביא אומר שהעם ביהודה לא יתמודד עוד עם העם הכשדי שהיה חזק ודיבר בשפה שלא הייתה מובנת לתושבי ממלכת יהודה[61]: (כ) חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ (במקום לראות את האויב) אתה תראה את העיר ירושלים, המקום שעם שיראל עתיד לעלות אליו במועדים (היות ועד עכשיו לא היו כל ישראל עולים לירושלים),[62] עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אתה תראה את ירושלים, מקום שבו אפשר לחיות בשקט ובבטחה (על אף שעד עתה ירושלים לא הייתה ישבה בשקט בגלל התקפות האויב),[63] אֹהֶל בַּל יִצְעָן האוהל של ירושלים לא יתמוטט יותר ותמיד יהיה פרוס,[64] בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח אפילו יתדה אחת של העיר ירושלים לא תיעקר ממקומה,[65] וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ ולא יהיה אפילו חבל אחד שיתנתק ממקומו. העיר ירושלים תישאר בנויה לתמיד[66]: (כא) כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְקֹוָק לָנוּ שהרי משם (מירושלים) תתגלה לנו גבורתו של ה',[67] מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם וה' ימנע מהאויב מלתקוף את ירושלים על ידי שהוא כביכול יעשה נהרות טבעיים וחפירות המלאות במים שימנעו מהאויב את המעבר לתקוף את העיר. הנביא מדמה את המכשולים הגדולים שיהיו מסביב לירושלים לנהרות רחבות מאוד,[68] בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט הנהרות יהיו כל כך גדולים עד שאניות שמשיטים אותם על ידי משוטים לא יוכלו לעבור בו,[69] וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ וגם ספינה גדולה לא תוכל לעבור בנהר זה[70]: (כב) כִּי יְקֹוָק שֹׁפְטֵנוּ שהרי ה' הוא השופט אותנו, הוא ישפוט את מלך אשור על מה שעשה לנו ויציל אותנו ממנו,[71] יְקֹוָק מְחֹקְקֵנוּ ה' מושל עלינו,[72] יְקֹוָק מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ ה' הוא מלכינו ולכן הוא יושיע אותנו[73]: (כג) הנביא מדמה את ממלכת אשור לספינה גדולה שרב החובל מנווט אותה בים:[74] נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ החבלים שאיתם מכוונים את הספינה (משיכה בחבלים גורמת להזזת התורן),[75] בַּל יְחַזְּקוּ ולכן החובלים אינם יכולים לחזק את התורן ע ידי החבלים,[76] כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס ולכן אינם יכולים לחזק את התורן ולפרוס את הנס – המפרש שעל התורן,[77] אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה ואז אויבי אשור (ישראל) יוכלו לחלק ביניהם את השלל שאשור השאירו אחריהם,[78] פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז ואפילו הפסחים, אותם שקשה להם ללכת, יכלו לצאת מירושלים ולקחת חלק מהשלל, היות ומחנה אשור היה קרוב לירושלים[79]: (כד) וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי השוכנים בירושלים, תושבי ירושלים, כבר לא יאמרו יותר שהם חולים מרוב הצרות שבאו עליהם,[80] הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן שהרי ה' נשא את העוון שלהם ומחל להם עליו (לאחר שחזקיה החזיר את העם ביהודה בתשובה)[81]:

[1] רד"ק לפי הפירוש שהנבואות של הפרקים האלה נאמרו על תקופתו של חזקיה, וכפי שביארנו בפרק הקודם. בפירושו השני כתב שהכוונה לימות המשיח, והנביא מדבר על מלך הגויים של אותה תקופה.

[2] רד"ק.

[3] רד"ק.

[4] רד"ק.

[5] רד"ק. לפי פירוש זה, "כנלותך" פירושו לשון סיום. תרגום תרגם קצת אחרת, וכתב שכאשר אשור יהיה עייף מלבגוד.

[6] תרגום. אבן עזרא: תפילה זו נאמרה על ידי הצדיקים כאשר מלך אשור עלה לכבוש את ממלכת יהודה, והיא נאמרה בדרך נבואה.

[7] רד"ק לפי פירושו הראשון שהפסוק מדבר על תקופת חזקיה. לפי פירושו השני הכוונה להצלה ממלחמת גוג ומגוג בימות המשיח.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק.

[10] רד"ק. גם כאן הוסיף את האפשרות השנייה שמדובר על מלחמת גוג ומגוג. תרגום: מהקולות המרעישים נשברו גויים. אין הבדל במשמעות בין פירושו לבין פירוש רד"ק.

[11] רד"ק. תרגום: מרוב גבורתך יישברו עמים.

[12] רש"י. רד"ק: תושבי ירושלים יאספו את השלל כמו שהחקלאים אוספים את הארבה, ובכך מונעים ממנו מלפגוע בתבואה.

[13] רש"י. בהמשך דבריו הביא את מדרש חז"ל שתושבי ירושלים לא רצו לאסוף את השלל של מחנה אשור, משום שהיה מעורב בו ממון של עשרת השבטים שכבר גלו. הנביא אמר להם שכשם שמקווה של מים מטהר את האדם הטמא, כך לקיחת השלל על ידי הגויים מטהרת את ממון היהודים. רד"ק: "גבים" מלשון ארבה, וגם בצלע זו מדמה הנביא את לקיחת השלל ללקיחת הארבה. תרגום: בני ישראל יעלו באש את כלי הנשק של חיילי ממלכת אשור, כשם שנוהגים להשתמש בתבן כדי להדליק אש.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק. תרגום: ה' חזק משום שהוא השרה את שכינתן בשמים (אך לא מדובר דווקא על הודאת הגויים).

[16] רד"ק לפי פירושו הראשון. לפי פירושו השני הכוונה היא שהממון שאשור השאיר לאחר בריחתו, הגיע לתושבי ירושלים בזכות ובצדק.

[17] רד"ק. כמו כן התייחס לצורת הכתיבה של "חכמת" וכתב שכך דרך הכתוב לכתוב בסוף המילה את האות ת' במקום האות ה', והביא לכך דוגמאות נוספות. זאת בניגוד לפירושו של האבן עזרא שהסביר שהמילה "חכמת" נכתבה בצורה של סמיכות, אלא שחסרה המילה הנסמכת, וכנראה שלפי פירושו צריך לפרש כאילו כתוב בפססק "חכמת אלוקים". תרגום: הנביא אומר לה': "מה שאמרת שאתה תיטיב למי שירא אותך, התקיים, ונתת להם חכמה וישועה". רש"י: ההקפדה על אמונה בה', הפרשת תרומות ומעשרות, לקט שכחה ופאה, וקיום מצוות שמיטה. בפירוש נוסף כתב שהאמונה בה' בזמן הפורענויות שעברו עליך, והציפייה בהם לישועה, הם שיהוו את החוסן עבור עם ישראל.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק. בשם אביו כתב שכוונת הפסוק היא שהישועה נגרמה לעם ישראל בזכות החכמה, דעת ויראת השמים שהיו באוצרו של חזקיה.

[20] רד"ק.

[21] רד"ק. תרגום: "אראלם" מורכב משתי מילים – אראה להם. כאשר ה' יתגלה לחיילי ממלכת אשור, הם יבכו, משום שתבוא עליהם פורענות. רש"י: ממלכת אשור תבכה ליד המזבח שלה על התבוסה לעם ישראל. אבן עזרא דחה את פירושו של רש"י, וכתב שהדברים אינם מסתדרים עם תוכן הפסוק (שמדבר דווקא על תקופת השלטון של אשור). כמו כן דחה את פירוש התרגום, משום שלא ניתן לחלק את המילה "אראלם" לשתי מילים. בסוף דבריו כתב פירוש שהשליחים של העמים האחרים שהולכים ממדינה למדינה ומבקשים שלום, יבכו כאשר השלטון יהיה שייך לאשור, היות ולא יהיה ניתן להגיע לשלום.

[22] רד"ק. רש"י: השליחים שהיו רגילים לבשר לתושבי הממלכה שלום ממקומות הקרב, יבכו על ההפסד של ממלכת אשור.

[23] רד"ק.

[24] תרגום.

[25] רד"ק. רש"י: האויב הפר את הברית שהוא כרת עם ישראל.

[26] רד"ק. רש"י: האויב מבזה את כל מי שהוא רואה ואיננו רואה בו בן אדם. אבן עזרא: מלך אשור לא מחשיב אף אחד שיוכל לנצח אותו.

[27] רד"ק. תרגום: הארץ התאבלה.

[28] מצודות.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק.

[31] אבן עזרא.

[32] רד"ק.

[33] מצודות.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק.

[38] רד"ק.

[39] רד"ק. רש"י: מדובר על האנשים שעשו את רצון ה' מנעוריהם.

[40] רד"ק. רש"י: מדובר על בעלי התשובה שהתקרבו מחדש אל ה'. אבן עזרא: הכוונה לעם ישראל.

[41] רד"ק. רש"י: הכוונה היא שהרשעים שואלים כיצד הם יכולים לחזור בתשובה.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק. אבן עזרא: השאלה היא מי יכול לגור עם ה' שגרם לשריפה של מחנה אשור. רש"י כתב שני פירושים. בפירושו הראשון כתב

[44] רד"ק + מצודות. מצודות פירש את המילים "מי יגור" באופן מעט שונה, והשאלה היא מי מעם ישראל יכול לגור ולהתקיים מול מחנה אשור.

[45] רד"ק. תרגום: מדובר על הצדיקים שמקפידים על כל האמור בפסוק.

[46] רד"ק

[47] רד"ק.

[48] רד"ק.

[49] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שחזקיה לא היה רוצה לראות שום דבר רע בעולם.

[50] רד"ק.

[51] רד"ק. תרגום: בית המקדש יהיה מושבו.

[52] רד"ק. תרגום: המים יהיו כמו נביעה של מים שלא נפסקת. רש"י: הלחם יינתן לו משמיים. מימיו פירושו צאצאיו – משפחתו תגדל.                       

[53] רד"ק. תרגום: הפסוק מבטיח לצדיק שהוא יזכה לראות את שכינתו של ה'. רש"י: פירש שני פירושים. א. הכוונה למלך שיבוא ממקום רחוק. ב. הכוונה לה' יתברך. אבן עזרא: הכוונה שמלך אשור הגיע ממקום רחוק על מנת להטיל מס על תושבי ממלכת יהודה, והם התלבטו ביניהם מי יביא את המס למלך אשור.

[54] רד"ק. לפי פירושו, המילה "מלך" מוסבת גם על הצלע השנייה של הפסוק. תרגום: הצדיק יוכל לראות את יורדי גיהינום. מהר"י קרא: ה' אמר לעם ישראל שהוא עתיד להראות להם ניסים מארץ שהיא רחוקה. עתה היו בני ישראל בגלות, והוא עתיד להראות להם ניסים בארץ ישראל.

[55] רד"ק. תרגום: לבך יחשוב דברים גדולים, כיוון שלא יהיה ניתן לחשב את מספר ההרוגים החשובים מקרב האויב. רש"י: כאשר אתה תראה איך אותם שליטים של הגויים נפלו לגיהינום על אף היותם אנשים חשובים, אתה תתחיל לחשוש ולשאול את עצמך היכן חכמתם של כל האנשים הדגולים האלה.

[56] רד"ק. רש"י: הכוונה לסופרי המלך שהיו שואלים אותם שאלות כשהיו זקוקים לעצה טובה. אבן עזרא: הכוונה לאדם שהיה ממונה לכתוב את עונשו של כל אדם.

[57] רד"ק.

[58] רד"ק. אבן עזרא: היו נותנים עונש נפרד על כל מגדל. מהר"י קרא: הכוונה לאדם שהיה ממונה לקבוע כמה מגדלים צריך שיהיו בכל עיר ועיר.

[59] רד"ק ולפי פירושו, "נועז" מלשון חזק. רש"י הסביר ש"נועז" מלשון לעז, והכוונה היא לעם שמדבר בלשון שונה מעם ישראל.  כמו כן הסביר שהראיה איננה פיזית, אלא שתושבי ממלכת יהודה לא יחשבו יותר על העם האשורי והבבלי, כיוון שהם כולם יהיו חשוכים ושפלים. אבן עזרא דחה את פירוש רש"י שהכוונה ללשון לועז, וכתב שייתכן שהאות נ' שבתחילת המילה היא חלק מהשורש, אך אין לה משפחה של שורשים.

[60] רד"ק.

[61] רד"ק.

[62] רד"ק וכתב שאפילו בתקופת חזקיה, כאשר הוא שלח אגרות לשאר העם לעלות לירושלים, העם צחק עליו. תרגום: הנביא אומר שירושלים תראה במפלתם של אויביה.  אבן עזרא התלבט אם המילה "מועד" נאמרה מלשון חג, או מלשון להיאסף.

[63] רד"ק.

[64] רד"ק.

[65] רד"ק.

[66] רד"ק.

[67] תרגום. רד"ק: "אם" בפסוק זה משמעו "באמת". רש"י: "כי אם" נועד להנגיד את האמור בפסוק הקודם. האוהל לא יתפרק, אלא ה' יעזור לעם ישראל להתגבר על האויב ובכך ימנע את פירוק האוהל. מהר"י קרא: הנביא מסביר מדוע לא יהיה צריך להעביר את האוהל. לפעמים אדם צריך לעבור מקום מגורים משום שאין מקורות מים בסביבתו. הנביא אומר שה' יגרום לנהרות גדולים.

[68] רד"ק וכתב שהנביא דימה את המכשולים לנהרות משום שגם את הצבא הגדול של אשור הוא דימה לנהרות.

[69] רד"ק.

[70] רד"ק.

[71] רד"ק. תרגום: ה' שהציל אותנו מיד המצרים ונתן לנו את התורה, הוא יציל אותנו ממחנות גוג.

[72] רד"ק.

[73] רד"ק.

[74] רד"ק. בסוף דבריו כתב שיש מפרשים שפרשה זו נאמרה על ימות המשיח, אך דחה פירוש זה (לכאורה מהתרגום משמע שמדובר על מלחמת גוג ומגוג ועל ימות המשיח, כפי שכתב בתרגום לפסוק הבא שמדובר על חזרת עם ישראל לארץ ישראל). רש"י כתב שהכוונה לרומי, ובחלק מהגרסאות גם בהמשך הפסוק מוכח שהכוונה לרומי. אולם, לפי חלק מהגרסאות מדובר גם על אשור.

[75] רד"ק.

[76] רד"ק.

[77] רד"ק.

[78] רד"ק. לפי פירושו, גם המילה "עד" פירושו שלל.

[79] רד"ק. רש"י:  הכוונה היא שעם ישראל נקרא עד עתה "פסח", היות והוא היה חלש עד עתה.

[80] רד"ק. רש"י: הכוונה שאשור (או רומי לפי הגרסאות בפירושו לפסוק הקודם) לא יאמרו שהם נענשו בגלל עם ישראל, ויאשימו בכך את ישראל, היות ועם ישראל חזר בתשובה, ואין לבוא אליו יותר בטענות.

[81] רד"ק. תרגום: שלא יאמרו עוד שהשכינה תעזוב את ישראל, אלא עם ישראל יחזור לארץ ישראל היות והוא חזר בתשובה.