ישעיהו פרק מב

ישעיהו פרק מב

(א) הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ אני (ה') עתיד להישען על ידי מלך המשיח. הנביא מדמה את האופן שבו ה' יסתמך על מלך המשיח, למלך בשר בדם שנשען על עבדו בשעה שהוא הולך ממקום למקום,[1] בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי מי שבחרתי בו ורציתי בו (אני אשען עליו),[2] נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו אני עתיד לתת עליו מרוח קדשי,[3] מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא ולאחר מלחמת גוג ומגוג, הוא עתיד להשכין שלום בין אומות העולם על ידי שהוא ישפוט ויישב את הסכסוכים שביניהם[4]: (ב) לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא וְלֹא יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ בניגוד לשופטים אחרים, מלך המשיח לא יצטרך לצעוק על בעלי הדין, והוא לא ירים את קולו, והוא גם לא יצטרך להשמיע את קולו בשעה שהוא ישפוט ברחובות העיר ובפני אנשים רבים. מלך המשיח לא יצטרך להכריח את בעלי הדין לקיים את דבריו – הם יקבלו את פסק דינו ברצון, ללא שיצעק עליהם[5]: (ג) קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר אפילו האנשים החלשים אותם מדמה הנביא לקנה רצוץ, לקנה שעומד להישבר, לא ירגישו צער באופן הנהגתו של מלך המשיח. הנהגתו של מלך המשיח תהיה כל כך עדינה, עד שהיא לא תפריע אפילו לאנשים חלשים שנבהלים כאשר מנהיגים אותם בכח,[6] וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה ואפילו אנשים חלשים אותם דימה הנביא לפשתן שעומד כבר להיכבות – לא ירגישו תער באופן שבו מלך המשיח ינהיג אותם,[7] לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט ועל אף שהנהגתו של מלך המשיח תהיה בנחת – הוא יצליח לאכוף משפט צדק (בניגוד לשליטים אחרים שנזקקים לאכוף צדק בכוח)[8]: (ד) לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט מלך המשיח לא יתרשל ולא יישבר עד שהוא יצליח לעשות משפט צדק לתושבי הארץ,[9] וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ ותושבי האיים יצפו לשמוע את דבריו[10]: (ה) כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם כך אמר ה' שהוא האל שבר את השמים שפרוסים מעל גבי כדור הארץ,[11] רֹקַע הָאָרֶץ ה' גרם כביכול שטח את הארץ, על ידי קביעת גבולות ברורים למים שכיסו את כדור הארץ. בבריאת העולם, המים כיסו את העולם כולו, וכאשר ה' אמר "יקוו המים", המים נאספו אל מקומות מסויימים, ועל ידי כך התגלתה הארץ. הנביא מדמה את גילוי הארץ לשיטוח הארץ, כביכול ה' השטיח את הארץ על גבי המים,[12] וְצֶאֱצָאֶיהָ וכן ברא ה' את הצאצאים של הארץ: הצמחים והעצים,[13] נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ לאחר מכן ה' נתן נשמה לאנשים שהולכים על גבי הארץ,[14] וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ וכן נתן ה' רוח לשאר בעלי החיים שהולכים על כדור הארץ (רק לאדם יש נשמה ולשאר בעלי החיים יש רק רוח)[15]: (ו) אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק אני ה' יכול להוציא אותך מהגלות, ואני אקרא לך כשיגיע הזמן הנכון להוציא אותך משם,[16] וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ כאשר יגיע הזמן להוציא אותך מהגלות, אני אחזיק ביד שלך (על מנת לשמור עליך),[17] וְאֶצָּרְךָ ואני אשמור עליך,[18] וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם ואני אשים אותך לברית לעמים האחרים. העמים האחרים יתקיימו רק בזכותך,[19] לְאוֹר גּוֹיִם ועל ידי שתקיים את התורה, אתה תהיה אור לגויים ותגרום להם לקיים את שבע המצוות עליהן צוו[20]: (ז) לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת אני אוציא אותך מהגלות. הנביא מדמה את הגלות לחושך שבו עם ישראל אינו יכול לראות, וכאשר עם ישראל ייגאל, כביכול עיניו ייפקחו והוא יחזור לראות,[21] לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר אני אוציא אותך מבית האסורים, מהגלות,[22] מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ אוציא את עם ישראל שיושב בגלות החשוכה מבית הכלא שבו הם נמצאים[23]: (ח) אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי ה' הוא השם המיוחד לי – בניגוד לאלילים שהשמות שלהם אינם מייחדים אותם. השם אלוה מתאים רק לה' ולא לאלילים, משום שאין שום תועלת באלילים, וממילא אין זה מתאים לקרוא להם אלוה,[24] וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן ואני לא אתן את הכבוד שלי לאחרים. אחרי שאוציא את עם ישראל מהגלות, כולם, גם הגויים, יבינו שאין שום תועלת בעבודה הזרה, ויפסיקו לכבד את האלילים,[25] וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים ויפסיקו לשבח את הפסילים וישבחו רק אותי[26]: (ט) הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ הנבואות הראשונות העוסקות בסנחריב כבר התקיימו,[27] וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד ועכשיו אתנבא לכם נבואות חדשות,[28] בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם ואני אשמיע לכם את הנבואות החדשות לפני שהן קרו. עליכם לדעת שכשם שהנבואות הישנות התקיימו, כך גם הנבואות החדשות יתקיימו[29]: (י) שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כאשר עם ישראל ייגאל – הוא ישבח את ה' בשבחים חדשים,[30] תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ וכל העמים בכל העולם ישבחו את ה',[31] יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם מי שמפליג באניות והדגים שבים, גם באיים שבים ותושבי אותם איים – כולם ישבחו את ה'[32]: (יא) יִשְׂאוּ מִדְבָּר המדבר והערים שבתוכו ישאו את קולם וישבחו את ה',[33] וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר וכן בערי האוהלים שיושבים אנשי קדר (מעין בדואים) ישירו לה' וישבחו אותו,[34] יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע האנשים שחיים במצודות ובמגדלים שבנויים על גבי הסלעים ירננו את שבחי ה',[35] מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ וכן האנשים שחיים במצודות ובגדלים שבנויים על ההרים ירמו את קולם בקול גבוה וישבחו את ה' האנשים שגרים במקומות הגבוהים רואים את הולכי המדבר והערבה מודים לה' וגם הם מצטרפים אליהם[36]: (יב) יָשִׂימוּ לַה' כָּבוֹד על ידי שישבחו את ה', כל המהללים אותו יכבדו אותו,[37] וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ ודברי השבח על ה' יהיו מוכרים גם באיים הרחוקים. השבח לה' יגיע למקומות מרוחקים עד שתושבי האיים ישמעו גם הם את דברי השבח[38]: (יג) ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא ה' עתיד לצאת להושיע את עם ישראל כמו שחייל גיבור יוצא למלחמה, ה' ייצא להושיע את עם ישראל בכח רב,[39] כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה ה' יעורר את קנאתו על עם ישראל כמו חייל גיבור. ה' יקנא את קנאת עם ישראל על שהעבידו אותו בגלות,[40] יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ ה' כביכול ירים קול תרועה וקול צעקה בשעת הקרב,[41] עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר והוא יתגבר על האויבים שלו, על העמים ששעבדו את עם ישראל[42]: (יד) הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אני שתקתי במשך תקופה ארוכה בעוד שהגויים שעבדו את עם ישראל בגלות,[43] אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק אני עשיתי את עצמי כחרש שאינו שומע את מה שעובר על עם ישראל בגלות והתאפקתי מלעזור להם,[44] כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה (ומעתה אפסיק לשתוק) ואני אצעק כמו שיולדת צועקת מכאביה,[45] אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד אני אשמיד ואבלע את כל האויבים בבת אחת[46]: (טו) אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת אני עתיד להחריב את ההרים והגבעות. הכוונה למלכים ולשרים של הגויים ששעבדו את עם ישראל,[47] וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ ואני גם אייבש את כל העשב שלהם. הדימוי הוא לשבעת העמים שה' עתיד להשמיד,[48] וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ ואני אייבש את מקורות המים, כך שנהרות יהפכו להיות כמו איים והאגמים יתייבשו. גם בדברים אלה ה' אומר שהוא עתיד להשמיד את הגויים ששעבדו את עם ישראל[49]: (טז) וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ ואני עתיד להוליך את העיוורים בדרך שהם לא מכירים. הכוונה לעם ישראל שיחזור לארצו דרך ארצות ומקומות המדבר של העמים האחרים,[50] בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם ואני אדריך אותם בדרכים שהם אינם מכירים. הדרכים שעם ישראל יילך בהן בשעה שהוא יחזור לארצו הן דרכים שאינן מוכרות להם, אך ה' יראה להם את הדרך שבה הם צריכים ללכת,[51] אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר את החושך שלפניהם אני אאיר, אני אמנע מהם מלהתבלבל בדרך,[52] וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר וכביכול אהפוך את הדרכים העקומות לדרכים ישרות, אגרום להם שלא יהיו מכשולים בדרך,[53] אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים אני עתיד לעשות להם כדברים האלה (להציל אותם ולהדריך אותם בחזרה לארצם) ולא אעזוב אותם[54]: (יז) נָסֹגוּ אָחוֹר יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל (כאשר עם ישראל ייגאל) עובדי העבודה הזרה ייסוגו אחור ויתביישו, הם יתחרטו על שהם עבדו עבודה זרה ויבינו שצריך לעבוד את ה',[55] הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ מי שעובד את פסלי המתכת (יעבוד את ה' לאחר שעם ישראל ייגאל). יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות[56]: (יח) הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ החרשים שבעם ישראל שמסרבים לשמוע את דברי ה' – עליכם לשמוע אלו טובות מחכות לעם ישראל בתקופת הגאולה,[57] וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת והעיוורים בעם ישראל שמסרבים לראות את דבר ה' צריכים לראות את הטובות שה' עתיד להביא על עם ישראל בתקופת הגאולה. הנביא דימה את סירוב בני ישראל לעבוד את ה' כאילו היו עיוורים שלא רואים את הטוב שמחכה להם, והיה עליהם להאמין בכך, משום שגם בעבר ה' הביא על עם ישראל דברים  טובים[58]: (יט) מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי (ובמקום להבין שאתם מתנהגים כמו עיוורים) אתם עובדים שהעבד שלי, הנביא, הוא העיוור,[59] וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח ואתם אומרים שהנביא שאני שולח אליכם הוא החרש (במקום להבין שאתם החרשים),[60] מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם על הנביא השלם במעשיו אתם אומרים שאין עוד אשם שעיוור כמוהו,[61] וְעִוֵּר כְּעֶבֶד ה' ואתם אומרים שעבד ה', הנביא, הוא העיוור (במקום להבין שאתם העיוורים)[62]: (כ) רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר גם אלו מכם שרואים צרות רבות – אתם עדיין אינכם שומרים את מצוות ה', ולכן ראוי לקרוא לכם עיוורים,[63] פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע ועל אף שהאוזניים שלכם פתוחות, אינכם שומעים את דבריו של ה', ולכן ראוי לקרוא לכם חירשים[64]: (כא) ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ ה' רוצה להראות לכם את הדרך ללכת בה ולהשמיע לכם את דבריו בשביל להצדיק אותו, וכדי שתעבדו אותו,[65] יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר ולכן הוא מגדיל ומאדיר לכם את התורה (כדי שתלכו בדרך שהוא ציווה אתכם)[66]: (כב) וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי עם ישראל הוא עם שבוזזים אותו (לוקחים ממנו שלל) ורומסים אותו,[67] הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם כל מי שמתחבא בחור, במערה, האויב ילכוד אותו בפח שלו. לא יהיה מי שיצליח לברוח מהאויב,[68] וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ (לאחר שהאויב ילכוד אותם) האויב ישים אותם בבית הכלא,[69] הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל עם ישראל היה לביזה, האויבים לקחו ממנו את כל השלל, ואין מי שיציל אותו,[70] מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב עם ישראל נרמס בידי האויב ואין מי שאומר לאויב להחזיר לעם ישראל את מה שלקח ממנו, ובכל זאת עם ישראל לא חזר בתשובה כדי שיינצל על ידי ה'[71]: (כג) מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת מי מכם ישמע את דברי התוכחה הבאים?[72] יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר והוא יוכל להקשיב ולשמע את מה שעתיד להיעשות לכם[73]: (כד) מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים (מי מכם יאמר את הדבר הבא) הרי מי הוא זה שגרם לעם ישראל למרמס, ומי גרם לו שיבזזו אותו וייקחו את ממנו את רכושו?[74] הֲלוֹא ה' הרי ה' גרם לכך,[75] זוּ חָטָאנוּ לוֹ הוא מי שחטאנו לו ולכן גרם לנו את כל זה,[76] וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ ועם ישראל לא רצה ללכת בדרכיו (של ה'). יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[77] וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ ועם ישראל לא קיבל על עצמו ללמוד את דברי תורתו[78]: (כה) וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ ולכן ה' שפך על עם ישראל את כעסו,[79] וֶעֱזוּז מִלְחָמָה והוא הביא עליו מלחמה חזקה וקשה,[80] וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב ולמרות שהמלחמה שרפה אותו מסביב, על אף שהמלחמה הייתה מלחמה קשה,[81] וְלֹא יָדָע ואף על פי כן הוא לא הבין שהוא צריך לחזור בתשובה,[82]  וַתִּבְעַר בּוֹ המלחמה בערב בעם ישראל, המלחמה הייתה קשה,[83] וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב ובכל זאת עם ישראל לא שם לב שהוא צריך לחזור בתשובה. הנביא מתאר את התקופה שבה סנחריב מלך אשור הטיל מצור על ירושלים[84]:

[1] רד"ק. תרגום: אני עתיד לקרב את משלך המשיח. רש"י: הכונה איננה למשיח, אלא לעם ישראל, וה' אומר לגויים שהוא עתיד לתמוך בעם ישראל ולא לתמוך בהם. אבן עזרא כתב בשם רב סעדיה גאון שמדובר על כורש, וכתב שהפירוש הנכון הוא שהכוונה לנביא עצמו.

[2] תרגום. רש"י: ה' בחר בעם ישראל כדי להודיע לנביאיו את הסודות. מהר"י קרא: פירש כמו רב סעדיה גאון לעיל שהנבואה נאמרה על כורש וכתב שהכוונה היא שה' בחר בכורש לגבות את הדינים שלו מממלכת בבל. כמו כן בפירושו לפסוק ג דחה את הפרשנים שכתבו שהפרק מדבר על מלך המשיח, והסביר שאמנם יש שניים או שלושה פסוקים שמסתדרים עם פירוש זה, אך רוב הפסוקים אינם מסתדרים לפי פירוש זה.

[3] תרגום.

[4] רד"ק. תרגום: המשיח יגלה את הדינים לגויים. אבן עזרא: הכוונה לנבואות שעתידות לקרות לגויים. בשם רב סעדיה גאון כתב שהכוונה היא שכורש יהיה מלך צדיק (על פי פירושו לתחילת הפסוק שהנבואה עוסקת בעניינו של כורש).

[5] רד"ק. רש"י: העמים עצמם יבואו אל המשיח והוא לא יצטרך לבוא אליהם.

[6] רד"ק. באופן דומה תרגם התרגום וכתב שהפסוק עוסק באנשים החלשים בישראל. אבן עזרא: אם הפסוק עוסק בכורש, הכוונה היא שהגויים יסכימו לקבל את דבריו של הנביא ללא שיכריחו אותו. אם הפסוק עוסק בנביא, הכוונה היא שהנביא איננו גורם לפורענות לבא, אלא רק מתנבא עליה.

[7] רד"ק.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק. אבן עזרא: הנביא לא יתנתק מרוח הנבואה שחלה עליו, עד שהוא יצליח לגרום למשפט אמת בתושבי הארץ. בפירוש רצוץ פירש בשני אפונים. האופן הראשון כפי הרד"ק וכפי הפירוש בפנים (אלא שכתב שהכוונה היא שהוא לא יפסק לפעול). בפירושו השני כתב שהכוונה היא שהנביא עצמו לא גרום לצרה לבוא, אלא רק מתנבא עליה.

[10] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה לתורת נבואתו.

[11] רד"ק וכתב שהנביא נצרך לומר דברי נבואה אלה משום שהיו שהאמינו שהעולם קדמון או שהוא נברא במקרה. רש"י: הנביא השתמש בשני שמות ה' "האל ה'", כדי לכלול גם את מידת הדין וגם את מידת הרחמים.

[12] רד"ק.

[13] רד"ק.

[14] רד"ק. רש"י: לכל בני האדם ניתנה נשמה, והצלע הבאה העוסקת בעניין הרוח מדברת על רוח של קדושה שניתנה רק למי שהולך אחרי ה'.

[15] רד"ק.

[16] רד"ק. רש"י: הכוונה היא לנביא עצמו. ה' אמר לנביא שהוא יצר אותו במטרה להחזיר את עם ישראל בתשובה. באופן דומה פירש גם אבן עזרא. מצודות: הפניה אל מלך המשיח, שה' ניבא כמה וכמה נביאים עליו. מהר"י קרא: הכוונה לכורש שה' יצר אותו כדי לבנות לעם ישראל את בית המקדש ולקיים את הברית של הוצאת עם ישראל מהגלות.

[17] רד"ק.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק. רש"י: הכוונה שהנביא יחזיר את עם ישראל בתשובה, וכל שבט מעם ישראל נקרא "גוי".

[21] רד"ק. רש"י: הכוונה שהנביא יגרום לעם ישראל לראות את גבורתו של ה' וכך יחזור בתשובה. באופן דומה כתוב בתרגום שעם ישראל עיוור מקיום התורה, והנביא יפקח את עיניהם.

[22] רד"ק. רש"י: פירש בשני אופנים. א. על ידי שעם ישראל יפקח את עיניו ויראה את גבורתו של ה', הוא ייצא מבית האסורים. ב. ה' בישר את עם ישראל שהוא ייצא מגלות בבל.

[23] רד"ק. תרגום: להוציא את עם ישראל משעבוד מלכויות שזה כמו יושבים בחושך.

[24] רד"ק. רש"י: אינני יכול לתת לעמים האחרים לשעבד את עם ישראל לעולם, היות ואני אדון כל הארץ ועם ישראל הוא העם שלי. אם העמים האחרים ישלטו בעם ישראל, הדבר יפגע בכבודי. מהר"י קרא: אני לא אניח את עם ישראל שאני מתפאר בהם בידי אומה אחרת.

[25] רד"ק. תרגום: את הכבוד שלי שהשריתי עליכם את שכינתי – לא אתן לעם אחר, לא אשרה את שכינתי על עמים אחרים.

[26] רד"ק והצלע הזו שייכת קצת גם לצלע הקודמת, כך ש"לא אתן" שכתוב בצלע הקודמת, מוסב גם על צלע זו.

[27] רד"ק. רש"י: הכוונה לנבואות לאברהם אבינו שהתקיימו על הגלות הראשונה – גלות מצרים, כך הנבואות על גלות בבל יתקיימו גם הן.

[28] רד"ק.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק.

[32] רד"ק. לפי פירושו "ומלואו" מוסב על הדגים שבים. רש"י הסביר שהכוונה היא למקומות שהיו בונים בהם איים מלאכותיים (כמו העיר ונציה).

[33] רד"ק.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק. תרגום: הכוונה למתים שעתידים לחיות שישבחו את ה'.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק.

[38] תרגום.

[39] רד"ק. אבן עזרא: הנביא רומז לגזרות ה' שיוצאות בסתר (כמו שחיילים יוצאים למלחמה בסתר).

[40] רד"ק. אבן עזרא: הקנאה היא בגלל שהבבליים עבדו עבודה זרה.

[41] רד"ק.

[42] רד"ק.

[43] רד"ק. תרגום: ה' נתן לעם ישראל זמן לחזור בתשובה.

[44] רד"ק.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק. רש"י כתב ש"אשום" הינו מלשון בהלה.

[47] רד"ק. אבן עזרא: בדברים אלה הנביא תמה איך הגויים שעבדו את עם ישראל ולא פחדו מה', הרי ה' יכול להחריב הרים וגבעות ושאר הדברים שמוזכרים בפסוק.

[48] רד"ק. רש"י: הכוונה לכל מי שעזר למלכי האומות לשעבד את עם ישראל.

[49] רד"ק.

[50] רד"ק. רש"י: הכוונה היא שה' יוליך את עם ישראל בדרך טובה לאחר שעד עתה הוא היה עיוור, דימוי לכך שהוא לא קיים מצוות.

[51] רד"ק.

[52] רד"ק.

[53] רד"ק.

[54] רד"ק. לפי פירושו, "עשיתים" אמנם נאמר בלשון עבר, אך הכוונה היא שה' עתיד לעשות כך. מצודות: הכוונה שה' עשה כן כאשר הוציא אותם ממצרים.

[55] רד"ק.

[56] מצודות.

[57] רד"ק.

[58] רד"ק. אבן עזרא הסביר את הסיבה לדימוי. השמיעה והראיה עיקרם בלב. מהר"י קרא: הדימוי לחרשים נאמר משום שעם ישראל עושה עצמו כחירש שאינו מגיב על הדברים שמחרפים אותם בגלות. הדימוי לעיוורים הוא שעם ישראל רואה את בזיונו ושותק כאילו היה עיוור.

[59] רד"ק. תרגום: אם עם ישראל יחזור בתשובה, הוא כבר לא יהיה עיוור, אלא ייקרא "עבדי". כך פירש גם את שאר הפסוק. מהר"י קרא: עם ישראל שמתנהג כעיוור הגלות בכך שאינו מגיב לביזיונותיו, שקול לפני ה' כאליהו הנביא שהוא עתיד לשלוח להם.

[60] רד"ק.

[61] רד"ק. רש"י: עוד לא נהייתם עיוורים ולכן עדיין לא קיבלתם את הייסורים שמגיעים לכם. היחיד ששילמו לו את ייסוריו הוא הנביא.

[62] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה לעבד ה' שצדיק – גם אם איננו נביא.

[63] רד"ק. מהר"י קרא: בני ישראל עושים עצמם כאילו שאינם רואים את הצרות, ויש בכך צדקות. אבן עזרא: למרות שיש רבים שרואים את הצרות – האם אין בהם מישהו שיכול להבין שהצרות באו מה' ושעליהם לחזור בתשובה?

[64] רד"ק.

[65] רש"י. תרגום: ה' חפץ למען צדקו של ישראל, ולכן הוא נתן להם את התורה ויזכה ויחזק את מי שעושה על פי התורה. רד"ק: בזמן הגאולה ה' יעשה את הניסים – לא למען עם ישראל, אלא בשביל עצמו, ולצורך כך הוא יגדיל את התורה, ואז כולם יבינו שצריך לעבוד אותו. מצודות: עיקר הרצון של ה' הוא כדי שאנשים יצדיקו זה את זה וילמדו זה את זה תורה. אבן עזרא: מי שלא רוצה להבין שהתרות באות מה', ה' ירצה להראות לו את הצרות כדי שהוא יכול לאט לאט להבין שהוא צריך לחזור בתשובה. מהר"י קרא: כל אחד מעם ישראל שקול כנגד משה ואהרון, ובשעת שעיבוד מלכויות הם יכולים ללמוד תורה.

[66] רד"ק.

[67] רד"ק.

[68] רד"ק. רש"י: כל הבחורים בעם ישראל יתמלאו בצער (פח נפש).

[69] רד"ק.

[70] רד"ק.

[71] רד"ק.

[72] רד"ק.

[73] רד"ק.

[74] רד"ק. אבן עזרא: בשלב זה עם ישראל כבר יודה

[75] רד"ק.

[76] רד"ק. לפי פירושו "זו" דומה ל"זה" או "למי". רש"י: הסביר שהכוונה לחטא שזו היא שגרמה להם לכל זה.

[77] רד"ק. רש"י: האבות הם שלא הלכו בדרכיו.

[78] תרגום.

[79] רד"ק.

[80] רד"ק.

[81] רד"ק. תרגום: חיילי האויב הרגו את כל החיילים שהיו מסביב עם ישראל, היו הרוגים רבים במלחמה.

[82] רד"ק.

[83] רד"ק.

[84] רד"ק.