ישעיהו פרק מו

ישעיהו פרק מו

(א) כָּרַע בֵּל העבודה זרה שנקראה "בל" תוכרע ותושמד כאשר בבל תיפול,[1] קֹרֵס נְבוֹ וכן העבודה הזרה שנקרא "נבו" תקרוס בשעה שבבל תיפול,[2] הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה הפסלים של בבל שהיו מצופות בכסף וזהב, יועמסו על גבי חיות ובהמות כדי לקחת אותן חזרה לפרס ומדי,[3] נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה והמשאות של הפסלים יהיו כל כך כבדות, עד שמוליכי הבהמות יטענו שהמשאות גדולות מידי. הנביא אומר שפרס ומדי עתידים לקחת את כל הפסלים בשביל הכסף והזהב שעליהם, ודימה את ריבוי המשאות עד שכביכול לא יוכלו לטעון את הבהמות מרוב משאות[4]: (ב) קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו כל הפסלים של העבודה הזרה התמוטטו יחד. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת,[5] לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא הם לא הצליחו להימלט מכך שיישאו אותם לפרס,[6] וְנַפְשָׁם בַּשְּׁבִי הָלָכָה והם עצמן הלכו בשבי[7]: (ג) שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב עם ישראל! עליכם לקבל את דבריי![8] וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל וכך גם כל אלה שנשארו מגלות עשרת השבטים,[9] הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן אתם עמוסים עליי מאז שיצאתם מהבטן. הנביא מדמה את התלות של עם ישראל בה' מאז שנוצר לעם כאילו היה תינוק שהיה תלוי בהוריו מאז שיצא מבטן אמו,[10] הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם ואתם נתונים עליי למשא מאז שיצאתם מרחם אמכם. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת[11]: (ד) וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא ועד הזקנה אני אסייע בידכם. הנביא מדמה את סיועו של ה' לעם ישראל באופן תמידי כאילו הוא מסייע לאדם מלידתו ועד זקנותו,[12] וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל ועד שיבה אני אטען את המשא שלכם,[13] אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא אני עשיתי אתכם לעם ולכן אני אשא את משאכם,[14] וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט ואני אשא את סבלם ואמלט אותם מגלות בבל[15]: (ה) לְמִי תְדַמְּיוּנִי וְתַשְׁווּ למי אתם יכולים לדמות ולהשוות אותי? הרי אינכם יכולים להשוות אותי לעבודה הזרה שלכם. אנשי בבל טענו שאלוהיהם מסרו את עם ישראל בידם, וה' עונה להם שלא ניתן להשוות את אלוהיהם לאלוה האמיתי,[16] וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה ואל מי אתם יכולים להמשיל ולדמות אותי?[17]: (ו) הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס אתם גורמים לכסף לנזול מהכיס שלכם (כאשר אתם משתמשים בו כדי להכין את הפסלים),[18] וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ ואת הכסף אתם שוקלים במאזניים כדי להשתמש בו להכנת הפסלים,[19] יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל אתם שוכרים את שירותיו של צורף כדי שיעשה את הזהב והכסף לאלוה,[20] יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲווּ אתם משתחווים לפסל שני מיני השתחוואות: קטן (סגידה) וגדולה[21]: (ז) יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ הם ישאו את הפסלים שלהם על הכתף שלהם (משום שאינם יכולים ללכת לבד),[22] וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד ולאחר שיחזרו לביתם, יניחו את הפסל במקומו והוא לא יזוז משם,[23] מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ הפסל לא יזוז ממקומו,[24] אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה כאשר יבקשו מהפסל בקשות – הוא לא יענה להם,[25] מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ והפסל לא יציל את האדם הפונה אליו מצרותיו[26]: (ח) זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ תזכרו את הדברים שאני אומר ותתחזקו,[27] הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים עַל לֵב אותם שחוטאים ומורדים בי – שימו את הדברים על לבכם[28]: (ט) זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם תזכרו את האירועים שקרו לפני זמן רב, את יציאת מצרים,[29] כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים ועל ידי הניסים שנעשו ביציאת מצרים, אתם יכולים להבין שאני הוא האל היחיד ואין עוד אלוה חוץ ממני,[30] וְאֶפֶס כָּמוֹנִי ואין עוד אלוה חוץ ממני[31]: (י) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית אני אומר מראש את מה שעתיד להתקיים בעתיד,[32] וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ ואני אומר את הדברים שעדיין לא נעשו,[33] אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם אני אומר שמחשבותיי יתקיימו (ואין מי שיוכל למנוע את קיומן),[34] וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה ואני יכול לעשות כרצוני (ואין מי שימנע ממני מלעשות זאת)[35]: (יא) קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט אני עוררתי את כורש לבא מהמזרח במהירות גדולה כמו עיט. ארצו של כורש הייתה ממזרח לבבל,[36] מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי ואני מביא ממקום רחוק את מי שיעשה את עצתי. אני אביא את כורש ממקום שרחוק מבבל. צלע זו חוזרת על הצלע הקודמת,[37] אַף דִּבַּרְתִּי אַף אֲבִיאֶנָּה לא רק שהודעתי על הכנעת בבל על ידי כורש, אני גם אגרום לכך שזה ייעשה,[38] יָצַרְתִּי אַף אֶעֱשֶׂנָּה אני יצרתי את הפורענות של בבל וגם אעשה אותה[39]: (יב) הנביא פונה אל תושבי בבל בדברים אלו:[40] שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב תקבלו את דבריי תקיפי לב, אנשים ללא רחמים,[41] הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה אתם רחוקים מעשיית צדקה[42]: (יג) קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק אני קרבתי את הזכויות של עם ישראל ולא ירחק היום שאבצע את הדברים,[43] וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר והישועה שלי, שבה אגאל את עם ישראל, לא יתעכב למשך זמן רב,[44] וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה ואגרום לכך שתהיה ישועה בציון, בירושלים,[45] לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי והגאולה של עם ישראל יהיה השבח שלי[46]:

[1] רד"ק. אבן עזרא: הוסיף שיש מפרשים שהכוונה לכוכבים.

[2] רד"ק.

[3] רד"ק. רש"י: הדימוי של הקריסה היא לאדם שלא מצליח לשלוט בצרכיו, ומשום כך יש גם דימוי לבהמות וחיות שמסתובבות ברפש שלהן.

[4] רד"ק. בפירושו השני כתב ש"נשואותיכם" נאמר על הבהמות הנושאות. רש"י: לפי פירושו לעיל, שהריעי שבמעיים כבד ועמוס.

[5] רד"ק.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק בפירושו הראשון, ולפי פירוש זה "נפשם" פירושו "עצמם" בפירושו השני כתב שהכוונה לנפש שיש להם לפי עובדיהם. אבן עזרא: מדובר על נפשם של נושאי העבודה הזרה שנלקחו גם הם בשבי.

[8] תרגום.

[9] רד"ק וכתב שהם לא חזרו חזרה לארץ ישראל. עיין מאמרנו באוצר מפרשי התנ"ך לספר עזרא, אוצר המאמרים מאמר ג, שם הרחבנו בשאלה האם עשרת השבטים חזרו למקומם בשיבת ציון.

[10] רד"ק. רש"י: עם ישראל תלוי בה' מאז שהוא "נולד" בבית לבן הארמי. אבן עזרא: הכוונה שאלוהי בבל היו נשואים על ידי ה'.

[11] רד"ק.

[12] רד"ק. רש"י: הכוונה שגם בתקופה שלא יהיו זכויות, ה' ירחם על עם ישראל.

[13] מצודות. תרגום: דבריי יהיו קיימים לעולם.

[14] רד"ק. תרגום: אני בראתי את כל הבריות ואני פיזרתי את עם ישראל בגלות.

[15] רד"ק. תרגום: אני אסלח לחטאים של עם ישראל.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק.

[18] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה שהם היו מוצאים זהב מכיסם וכתב שאין לו דמיון במקרא.

[19] רד"ק.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון פירש מלשון להיות אנשים, כלומר, לשים לב ולא להיות כמו בהמות שאינן שמות לב. בשם אביו פירש מלשון שריפה, כלומר: שעליהם להתבייש ממעשיהם הרעים. אבן עזרא הוסיף פירוש בשם רב סעדיה גאון שהכוונה מלשון לשאת את הדברים.

[28] תרגום.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק.

[32] רד"ק.

[33] רד"ק וכתב שכעת הוא אומר שכורש יכניע את ממלכת בבל.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק.

[36] רד"ק. רש"י: הכוונה לכך שה' עורר את אברהם אבינו בעודו בארם. בפירוש המילה עיט התלבט אם הכוונה מלשון עצה או מלשון עוף (בניגוד לרד"ק שהסביר שהכוונה לעוף מהיר).

[37] רד"ק. רש"י: הכוונה לברית בין הבתרים.

[38] רד"ק. רש"י: הכוונה שה' יביא גלות על צאצאיו של אברהם אבינו.

[39] רד"ק.

[40] רד"ק.

[41] תרגום. רש"י: הכוונה לאנשים אמיצי לב שעזבו את דרך שאר האומות והצטרפו לעם ישראל.

[42] תרגום. רש"י: הכוונה שה' לא הראה להם צדקה על אף שהצטרפו אליו.

[43] רד"ק. רש"י: בניגוד למה שקרה עד עכשיו שה' הרחיק את ישועתו, מעתה ישועתו תהיה קרובה.

[44] תרגום.

[45] תרגום.

[46] תרגום. אבן עזרא הוסיף פירוש שהכוונה היא שעם ישראל הוא השבח של עם ישראל ולא הגאולה.