ישעיהו פרק מח

ישעיהו פרק מח

(א) שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל צאצאיו של יעקב שנקראים בשם ישראל! תשמעו את הדברים הבאים. הפנייה נעשתה לתושבי ממלכת יהודה,[1] וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ הם היו צאצאים של שבט יהודה שהיה טוב ועובד ה',[2] הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם ה' אתם נשבעים בשם ה',[3] וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ ואתם נשבעים בשם ה' אלוקי ישראל. יש בצלע זו חזרה על הצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[4] לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה אתם נשבעים לשקר ואינכם מצדיקים את השבועה עליה אתם נשבעים[5]: (ב) כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ הרי אתם נקראתם על שם עיר הקודש, על שם ירושלים,[6] וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ ואתם סמכתם על אלוקי ישראל בדיבורכם. אמנם במעשיכם לא סמכתם על ה', אבל בדיבורים שלכם אתם כן סמכתם עליו,[7] ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ ה' צבאות שמו ואם כן הייתם אמורים לפחד ממנו. ה' נקרא בשם צבאות היות והוא האלוה על כל הצבאות שבעולם, הכוללים צבאות רבים, צבאות של מעלה (כמו המלאכים והכוכבים) וצבאות של מטה (כמו בני האדם ובעלי החיים)[8]: (ג) הָרִאשֹׁנוֹת מֵאָז הִגַּדְתִּי דברי הנבואה הראשונים שאמרתי לפני שהם התקיימו. הכוונה לדברי הנבואה על מפלת סנחריב (דברי נבואה אלו נאמרו אחרי מפלת סנחריב),[9] וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם דברי הנבואה יצאו מפי והשמעתי לכם אותם (והם התקיימו). הנביא אומר את דבריו שלבון רבים: "הראשונות", "יצאו", משום שהוא התנבא על כך פעמים רבות,[10] פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה עשיתי אותם בפתאומיות והם התקיימו. כשם שדברי הנבואה על סנחריב התקיימו, כך שאר דברי הנבואה עתידים להתקיים[11]: (ד) מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה אני יודע שאתה (העם ביהודה) קשה, ואינך מקבל את דבריי. הייתם אמורים להאמין לי אחרי שנושעתם מסנחריב,[12] וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ והעורף שלך כביכול עשוי כמו גיד של ברזל שאינו יכול להתכופף ולהסתובב. כך לא חזרת לפנות אליי אחרי שהפנית אליי עורף, למרות שראית שדברי הנבואה התקיימו,[13] וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה והמצח שלך קשה כמו נחושת. זהו ביטוי לעזי פנים שאינם מקבלים את דברי מי שמוכיח אותם[14]: (ה) וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז ולכן אמרתי לך את הדברים לפני שהם קרו. אמרתי לך על מפלת סנחריב לפני שהוא ניגף (וכך אתם יכולים לדעת שדבריי אמת),[15] בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ השמעתי לך את הדברים לפני שזה קרה,[16] פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם (אמרתי לך את הדברים מראש) שמא, אם לא הייתי אומר לך שאני עתיד להביא מגיפה את סנחריב, היית אומר שהפסלים שלך עשו זאת,[17] וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם והפסלים והנסכים שלי צוו שהגזירה על סנחריב תבוא. ה' אמר שהוא הודיע לעם ישראל על מפלת סנחריב לפני שהדברים קרו, כדי שהוא יבין שה' הוא שנגף את סנחריב ולא העבודה הזרה שלו[18]: (ו) שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ אתה שמעת את מה שעתיד לקרות לסנחריב, ואתה ראית שכל דברי הנבואה התקיימו,[19] וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ ואינכם יכולים להכחיש את קיום הנבואה,[20] הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה ועכשיו אשמיע לך נבואות חדשות על נפילת ממלכת בבל,[21] וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם הנבואות האלה שמורות אצלי ואתה עדיים לא יודע אותן[22]: (ז) עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז הנבואות הללו נבראו עכשיו. הנבואה נבראת בשעת אמירתה, והנביא אומר שרק עכשיו הוא אומר את דברי הנבואה על בלל,[23] וְלִפְנֵי יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם לא שמעתם את דברי הנבואה לפני יום. לא שמעתם את דברי הנבואה בעבר,[24] פֶּן תֹּאמַר הִנֵּה יְדַעְתִּין שמא תאמר שאתה כבר מכיר את דברי הנבואה. הנביא שולל את האמירה שיכולה להיות שעם ישראל כבר מכיר את דברי הנבואה על בבל, משום שזו הפעם הראשונה שהוא אומר אותם[25]: (ח) גַּם לֹא שָׁמַעְתָּ גַּם לֹא יָדַעְתָּ אתה לא שמעת את דבריי ולא ידעת את דבריי. למרות שראית שדברי הנבואה התקיימו, לא שמרת את התורה,[26] גַּם מֵאָז לֹא פִתְּחָה אָזְנֶךָ עוד בדורות הקודמים לא פתחת את אוזניך כדי לשמוע את דברי התוכחה של הנביאים ולחזור בתשובה,[27] כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד אני יודע שבכל דור יש אנשים מעם ישראל שבוגדים בי,[28] וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ ואני יודע שמאז שנוצרת לעם, היית פושע בי ולא קיימת את דבריי[29]: (ט) לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי בכל דור אני מאריך אף למען שמי. ה' אמר שהוא אינו מביא פורענות על עם ישראל מיד כשהוא חוטא, משום שעם ישראל נקרא עמו של ה', ויהיה חילול ה' אם תבוא עליו פורענות,[30] וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ ובשביל התהילה שלי אני אאריך את אפי לך. יש בצלע זו חזרה על הנאמר בצלע הקודמת כדרכם של נבואות,[31] לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ (אעשה זאת) כדי שלא איאלץ להשמיד אותך[32]: (י) הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף אני זיקקתי אותך, אך לא באותו אופן שב זוקקים את הכסף. זקיקת הכסף נעשית על ידי שריפת המתכת עד להוצאת כל הפסולת כך שנותר רק כסף טהור. ה' אמר שהוא זיקק את עם ישראל על ידי שהוא השמיד רק חלק מהחוטאים, אך בניגוד לכסף שמוציאים ממנו את כל הפסולת, ה' לא המית את כל מי שחטא, משום שלא היו נשארים כמעט אנשים חיים,[33] בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי אני בחרתי אותך מתוך הכור של העוני. הכור הוא הכלי שבו מזקקים את הכסף. ה' זיקק את עם ישראל על ידי ייסורים ולא על ידי אש, ולייסורים קורא הנביא "כור עוני"[34]: (יא) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה אני אושיע אתכם למען שמי ולמען תהילתי. אושיע אתכם משום שאתם עמי, ואם חלילה לא תיוושעו, יהיה בכך חילול ה',[35] כִּי אֵיךְ יֵחָל שהרי איך אני יכול לחלל את שמי (אם אשמיד אותך יהיה בכך חילול ה'),[36] וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן ואני לא אתן את כבודי לאחרים, לא אתן שיטענו שאלים אחרים הם שמסרו את עם ישראל ביד אויביהם (ולכן אושיע את עם ישראל)[37]: (יב) שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי צאצאיו של יעקב אבינו שקראתי לו בשם ישראל! תקבלו את דבריי![38] אֲנִי הוּא אני הוא האלוה היחיד בהווה,[39] אֲנִי רִאשׁוֹן ובעבר הייתי גם האלוה היחיד,[40] אַף אֲנִי אַחֲרוֹן וגם לעתיד לבא אהיה האלוה היחיד[41]: (יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ יד שמאל שלי יסדה את כדור הארץ, כך שאני קיים עוד לפני העולם,[42] וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם ויד ימין שלי גידלה את השמים כמו שמטפחים ילדים,[43] קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו כאשר אני קראתי את קריאתי במטרה לברוא אותם – שניהם נבראו יחד. כאשר ה' אמר שהשמים והארץ נבראו, הוא ברא אותם בבת אחת[44]: (יד) הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה תתאספו יחד ותשמעו מי מכל הפסלים יכול לומר את מה שעתיד לקרות,[45] ה' אֲהֵבוֹ יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל מי שה' אוהב אותו, כורש, יעשה את חפצו של ה' בבבל. הכוונה שכורש יחריב את בבל,[46] וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים ואת זרועו הוא יעשה בכשדים. כורש יתקוף בחוזקה את הכשדים[47]: (טו) אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף קְרָאתִיו אני הוא שדיברתי על כורש וקראתי לו כדי להשמיד את בבל,[48] הֲבִיאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ אני הבאתי את כורש ואגרום לכך שהוא יצליח בדרכו (בהשמדת בבל)[49]: (טז) הנביא אומר את דבריו:[50] קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ זֹאת תתקרבו אלי ותשמעו את דברי הנבואה הבאים,[51] לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי את דברי הנבואה על מפלת סנחריב לא אמרתי בסתר, אלא כולם ידעו עליה,[52] מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי משעה שה' גזר על מפלת סנחריב, אמרתי שהדברים יתקיימו,[53] וְעַתָּה אֲדֹנָי ה' שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ ועכשיו, ה' שלח מלאך לומר לי נבואה נוספת על מפלת בבל[54]: (יז) כֹּה אָמַר ה' גֹּאַלְךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כך אמר ה' קדוש ישראל שעתיד לגאול אותך מגלות בבל,[55] אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל אני ה' מלמד אותך דברים שיועילו לך,[56] מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ ואני מדריך אותך ללכת בדרך שאתה צריך ללכת בה[57]: (יח) לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי אם היית מקשיב למצוות שלי,[58] וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ היה לך שלום במקום שאויבים רבים היו שוטפים ותוקפים אותך כמו נהר,[59] וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם והצדקה שהייתי עושה איתך היה דומה לגלי הים. כמו שגלי הים לא מפסיקים לבוא, כך הטוב שהיה בא לך לא היה מפסיק[60]: (יט) וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ (אם היית מקשיב למצוותיי) צאצאיך היו רבים כמו החול שעל שפת הים,[61] וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו והצאצאים שלך היו כמו המעות של הים, כמו הדגים. יש בצלע זו חזרה על המלע הקודמת,[62] לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי ולמרות שחטאת, השם של צאצאיך לא ייכרת ולא יושמד לפניי (אלא אגלה אותם ולבסוף אגאל אותם)[63]: (כ) צְאוּ מִבָּבֶל בזמן הגאולה, אתם תצאו מבבל,[64] בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים ואתם תוכלו ללכת במהירות מארץ כשדים,[65] בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת אתם יכולים לומר את הבשורה על גאולתכם בקול של שמחה ולהשמיע אותה לעולם,[66] הוֹצִיאוּהָ עַד קְצֵה הָאָרֶץ תוציאו את הבשורה עד קצות הארץ, תפיצו את הבשורה בעולם כולו,[67] אִמְרוּ גָּאַל ה' עַבְדּוֹ יַעֲקֹב (הבשורה שתפיצו היא) שה' גאל את עם ישראל עבדו מבבל[68]: (כא) וְלֹא צָמְאוּ בָּחֳרָבוֹת הוֹלִיכָם כאשר עם ישראל ייגאל מבבל, הוא לא יהיה צמא, למרות שה' יוליך אותם במקומות חרבים ושוממים,[69] מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמוֹ ה' עתיד לגרום למים לנזול מהאבנים עבורם,[70] וַיִּבְקַע צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם ה' עתיד לבקע אבן חזקה כדי שיזובו ממנו מים (ואלו שנגאלים יוכלו לשתות)[71]: (כב) אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים ה' אמר שלרשעים, לאנשי בבל, לא יהיה שלום[72]:

[1] רד"ק. וכתב שהנביא אומר שהעם ביהודה היה אמור להתנהג כמו יעקב אבינו, אך הוא חטא. רש"י: הכוונה לשבט בנימין שלא נקראו על שם שבט יהודה (ובפירוש שלפני כן כתב שהנבואה עוסקת בשני השבטים: יהודה וישראל).

[2] רד"ק.

[3] רד"ק. תרגום: ה' כרת ברית עם בני ישראל שזכרם לא ייפסק.

[4] רד"ק.

[5] מצודות. תרגום: ה' קיים את הברית שלו. רש"י: לא הייתם ראויים להיגאל, אלא שאתם נקראתם על שם עיר הקודש, ולכן לא גליתם עם עשרת השבטים – משום שהם אינם עתידים לחזור (בכך פירש רש"י את הפסוק הבא). לגבי חזרת עשרת השבטים, ראה מאמרינו באוצר מפרשי התנ"ך על ספר עזרא, אוצר המאמרים, מאמר ג, שם הרחבנו בעניין חזרת עשרת השבטים למקומם.

[6] רד"ק. מהר"י קרא: תושבי ירושלים חשבו שהם יוכלו להימלט מהפורענות בגלל שהם גרים בעיר הקודש.

[7] רד"ק. רש"י: הביטחון בה' בימי חזקיה, היא שגרמה להם לזכויות ועל כן לא יגלו עד תקופה מאוחרת יותר.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק.

[10] רד"ק. רש"י: הנביא מתייחס לשני אירועים: הגאולה ממצרים והישועה מחזקיה, ולכן הדברים נאמרו בלשון רבים.

[11] רד"ק.

[12] רד"ק. רש"י: דייק שהמילה "מדעתי" מלשון "משום שאני יודע".

[13] רד"ק.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק.

[21] רד"ק.

[22] רד"ק.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק.

[26] רד"ק בפירושו השני, עליו כתב שהוא הפירוש הנכון. בפירושו הראשון כתב שהכוונה היא שעם ישראל עדיין לא שמע את דברי הנבואה, ופסוק זה ממשיך את תוכן הפסוק הקודם. תרגום: גם לא שמעת לדברי הנביאים וגם לא קיבלת את תלמוד התורה.

[27] רד"ק. תרגום: לא כרית את אזניך לברכות ולקללות – לברית שכרתי איתך בחורב.

[28] רד"ק. רש"י: למרות שידעתי שאתם עתידים לבגוד בי, עדיין הוצאתי אתכם ממצרים. תרגום: גלוי לפני שאתה עתיד לשקר.

[29] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שיש תכונות מולדות לאנשים, גם לרשעים וגם לצדיקים. רש"י: עוד כשהייתם במצרים בגדתם בי.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק.

[32] מצודות.

[33] רד"ק. מצודות: צירפתי את החטאים שלכם, אך לא באש כמו שצורפים כסף.

[34] רד"ק. הרד"ק גם דחה פרוש ש"בחרתיך" פירושו לשון בחינה, וכתב שהכוונה שהוא בחר חלק מעם ישראל שימשיך לחיות למרות חטאיו. אבן עזרא: הבחירה היא האופן שבו ה' זיקק את עם ישראל.

[35] רד"ק.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק.

[38] רד"ק + תרגום.

[39] רד"ק.

[40] רד"ק.

[41] רד"ק.

[42] רד"ק. אבן עזרא: השמים והארץ נבראו יחד.

[43] אבן עזרא בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהמילה מלשון למדוד את השמים בטפח. רד"ק: הנביא אמר שהשמים נוסדו בימין והארץ בשמאל משום שהשמים הם העיקר, ולכן הם נוצרו על ידי היד החזקה והחשובה יותר.

[44] רד"ק והוסיף בשם אביו פירוש שהשמים מטבעם עלו למעלה והארץ מטבעה ירדה מטה, וה' קרא לשניהם לעמוד במקומם. אבן עזרא פירש על פי הפשט שהכוונה שכאשר ה' קורא להם לעשות את רצונו, הם עושים כן.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק. כמו כן הסביר שכורש נקרא אהובו של ה' משום שהוא יעשה את רצונו של ה' ולא יתגאה, בניגוד למלכי בבל שהתגאו.

[47] רד"ק ולא הצלחתי להבין לפי פירושו אם הכוונה שכורש יעשה את חוזקו של ה' בכשדים, או את חוזקו שלו. גם אבן עזרא התלבט אם הכוונה לזרועו של ה' או של כורש. מהר"י קרא פירש שהכוונה לזרועו של הקב"ה.

[48] רד"ק וכתב שהכפילות במילה "אני" נועדה או לחזק את הדבר, או לומר שהקב"ה הוא הראשון והוא האחרון. תרגום: הכוונה לברית שה' כרת עם אברהם. רש"י: הכפילות במילה "אני" נועדה להדגיש את הגאולות השונות שבהן ה' גאל את ישראל, הגלות ממצרים שקרתה בעבר, והגאולה לעתיד לבא מגלות בבל. אבן עזרא: הכפילות נועדה לומר שה' לא ישתנה.

[49] רד"ק. תרגום: הכוונה שה' הכניס את אברהם אבינו לארץ ישראל.

[50] רד"ק וזאת בניגוד לרש"י שמשמע מדבריו שה' הוא המדבר בתחילת פסוק זה.

[51] רד"ק. תרגום: לכאורה מדובר על דברי ה' משום שפירש שההתקרבות משמעותו להקשיב בקול ה'.

[52] רד"ק. אבן עזרא: בהתחלה, לא אמרתי את דברי הגזירה הזו.

[53] רד"ק. בפירושו בשם אביו כתב שהכוונה היא שכאשר ה' חיפש נביא כדי להתנבא, ישעיהו הסכים להישלח על ידו. תרגום: משעה שהעמים האחרים פרשו מהעבודה הזרה, אני קירבתי את אברהם אביכם לעבודתי. לפי פירוש זה, ה' אמר את הצלע הזו, ואילו את הצלע הבאה אמר הנביא. רש"י: הכוונה שהנביאים התנבאו על הר סיני, וגם לפי פירוש זה יש לחלק בין תחילת הצלע שנאמרה על ידי ה', האומר שה' דיבר על הר סיני, והנביא אומר שהוא עמד שם. בפירוש נוסף שכתב כדי שהפסוק כולו יהיה נאמר על ידי אחד, פירש באופן דומה לדברי הרד"ק שכל הפסוק נאמר על ידי הנביא. אבן עזרא: דחה את פירוש רס"ג שכתב שמכאן יש הוכחה לכך שהנשמה קיימת לפני הגוף (מעת היותה הכוונה לנשמה שהייתה לפני הגוף), וכתב שהכוונה למלאכים שהיו ל-ני האדם. מהר"י קרא: הנביא אומר שהוא עצמו היה במקום כאשר נגזרה הגזירה על בבל.

[54] רד"ק ופירש "רוחו" מלשון מלאך, וכתב שנבואות הנביאים נעשות על ידי מלאכים. בשם רס"ג כתב שהכוונה היא לרוח ה' ששורה על הנביא. אבן עזרא כתב שהכוונה למלאכים שממונים על מלכות פרס.

[55] רד"ק.

[56] רד"ק.

[57] רד"ק.

[58] רד"ק.

[59] רד"ק. תרגום: הכוונה לנהר פרת.

[60] רד"ק.

[61] רד"ק.

[62] רד"ק בפירושו השני. בפירוש הראשון כתב שהכוונה לאבני החול.

[63] רד"ק.

[64] רד"ק.

[65] רד"ק.

[66] רד"ק.

[67] רד"ק.

[68] רד"ק.

[69] תרגום. מהר"י קרא: הכוונה ליוצאי מצרים שלא היו צמאים במדבר.

[70] תרגום.

[71] תרגום. רד"ק כתב שיש פלא גדול איך ייתכן שנס זה לא נזכר בספר עזרא בפרק העוסק במסע של שבי הגולה.

[72] רד"ק. אבן עזרא כתב שיש מפרשים שהכוונה לרשעים בעם ישראל.