ישעיהו פרק ס

ישעיהו פרק ס

(א) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ ירושלים! בעתיד את תקומי ותשמחי, כיוון שישועתך תבוא,[1] וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח וכבוד ה' עתיד להתגלות עליך[2]: (ב) כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ שהרי הארץ תתמלא בפורענויות (שנמשלו לחושך),[3] וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים והממלכות יתמלאו בעננים. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת,[4] וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' ובניגוד לשאר העולם, ה' עתיד להשרות בך את שכינתו,[5] וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה וכבודו של ה' ייראה עליך. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת[6]: (ג) וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ והעמים יילכו לאור עם ישראל. הם עתידים לעבוד את ה',[7] וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ והמלכים יילכו לאור הזורח ממך. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת[8]: (ד) שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי ירושלים! תגביהי את עינייך ותראי מסביבך,[9] כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ כל עם ישראל נאסף וחזר אלייך מהגלות,[10] בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ הבנים שלך יבואו מהגלות הרחוקה,[11] וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה ואילו את הבנות ישאו כדרך שהאומנים נושאים את התינוקות לצד גופם[12]: (ה) אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ אז את עתידה לראות את בנייך חוזרים, ופנייך יאירו מרוב שמחה,[13] וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ והלב שלך יגיב בשני אופנים. הראשון הוא של פחד, כאשר אדם מופתע, הוא מגיב קצת בפחד מהשינוי שבא באופן פתאומי – גם אם מדבור בדבר טוב. השני הוא של רוחב לב – כאשר אדם שמח, ליבו מתרחב,[14] כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם (ובמקום שתהיי חרבה ושוממה) מצבך יתהפך ויבואו לך עמים רבים כמו הים שגועש. יהיו כל כך הרבה אנשים שיעלו לירושלים מהאומות, עד שירושלים תהיה שוקקת חיים,[15] חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ הרבה מאוד גויים יבואו לך. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת[16]: (ו) שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ הרבה מאוד גמלים יכסו אותך, יהיו גמלים רבים שיעלו לירושלים עד שכביכול ירושלים תכוסה כולה בגמלים (משום שאומות העולם יעלו אלייך),[17] בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה הגמלים הקטנים ממדין ואיפה יבואו אלייך וימלאו אותך,[18] כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ כל בני ארץ שבא יבואו לירושלים,[19] זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ תושבי שבא ישאו איתם זהב ולבונה כשיעלו לירושלים, ויביאו אותם בתור מנחה לה',[20] וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ והם יבשרו על שבחי ה'. תושבי שבא יקבלו עליהם את מלכותו של ה' וישבחו אותו[21]: (ז) כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ רוב הצאן מארץ קידר יתאסף לירושלים,[22] אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ באילים שבאים מארץ נביות ישרתו אותך. הגויים יביאו אילים מובחרים שגדלים בארץ נביות,[23] יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי ויקריבו מהאילים הללו על המזבח שבבית המקדש והקרבנות אלו יהיו לרצון לפני ה',[24] וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר ואני אגרום לגויים לפאר את בית המקדש (על ידי שהם יביאו קרבנות)[25]: (ח) מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה (אנשים יתפלאו על קיבוץ הגלויות וישאלו זה את זה) מיהם אלה שכביכול עפים כמו עננים. הנביא דימה את חזרת עם ישראל מהגלות לעננים שעפים בשמים, משום שלענן כמעט ואין משקל והוא אף בקלילות, ואף חזרת עם ישראל לארצו תהיה בקלות,[26] וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם וכמו יונים שחוזרות אל החלון שבשובך שלהן כאשר היונים מניחות גוזלים בשובך, הם ממהרות לחזור לשם, והנביא מדמה את הקלות והיציאה מהגלות לחזרת היונה אל השובך שלו[27]: (ט) כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ שהרי תושבי האיים יתאספו אליי ויחזרו מהגלות,[28] וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה ואניות יבואו מארץ תרשיש כפי שהם היו באות בראשונה, בימי שלמה המלך,[29] לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק (האניות יבואו מתרשיש) כדי להביא את הבנים שלך ממקומות רחוקים,[30] כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם האניות יביאו את הכסף והזהב של עם ישראל בשעה שהם יחזירו את עם ישראל מאותם מקומות רחוקים,[31] לְשֵׁם ה' אֱלֹהַיִךְ חזרת עם ישראל לארצו עם הכסף והזהב, נעשה משום ששמו של ה' יתפרסם בעולם,[32] וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ ולשם קדוש ישראל, לשם ה', שפאר אותך ומינה אותך שליט על כל העמים האחרים[33]: (י) וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ והגויים יבנו את חומות העיר ירושלים,[34] וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ ומלכי הגויים ישרתו אותך,[35] כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ (ואז עם ישראל יבין) שה' הכה אותו בכעסו, משום שהוא חטא,[36] וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ וכאשר ה' רוצה, הוא מרחם על עם ישראל[37]: (יא) וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ שערי החומה שלך יהיו פתוחים תמיד, כל היום וכל הלילה והם לא ייסגרו,[38] לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם (שערי ירושלים יהיו תמיד פתוחים) כדי להביא אליך את נכסי הגויים. הגויים יעלו את נכסיהם לבית המקדש משום שהם יכירו במלכותו של ה',[39] וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים ומלכי הגויים ילוו אתכם בנהיגה, כמו ששומרי ראש מלווים את מי ששולט עליהם. גם זה סימן לשלטון עם ישראל על הגויים[40]: (יב) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ שהרי עם שלא יעבוד את ה' בירושלים – ייאבד. כל הגויים שלא יכירו במלכותו של ה' ייעלמו,[41] וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ והעמים שלא יכירו במלכותו של ה' ולא יעבדו אותו – יחרבו. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת[42]: (יג) כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא העצים הנכבדים שביעד הלבנון יבואו גם הם אליך,[43] בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (העצים הטובים מלבנון שיבואו אליך הם) ברוש, תדהר, ותאשור,[44] לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי העצים יבואו אליך על מנת לבנות את בית המקדש שלי,[45] וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד ואת המקום שכביכול משמש את רגליי – אני אכבד בעצם אלו. בית המקדש מכוון כנגד כסא ה', כך שמקומו על הארץ הוא המקום שכביכול ה' שמניח את רגליו בשעה שהוא יושב על כסאו. הנביא אומר שלעתיד לבא, הגויים יכבדו את עם ישראל ויביאו עצים מובחרים מלבנון במטרה לבנות את בית המקדש[46]: (יד) וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ הבנים של הגויים שעינו אתכם, יבואו אליכם כפופים ומוכנעים,[47] וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ והגויים שבעבר קיללו אותך, ישתחוו בפנייך על הקרקע, כאילו שהם יגיעו עד לכפות רגליך בשעת ההשתחוויה,[48] וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה' והם יקראו לך "עיר ה'", משום ששכינתו של ה' תשרה בך,[49] צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל והם גם יקראו לך "ציון ששייך לקדוש ישראל", ציון ששייך לה'. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת[50]: (טו) תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר במקום שתהיי נעדרת את שכינתו של ה' (עזובה), בגלות (שנואה) ובלי שאנשים יעברו בך בגלל שאת חרבה,[51] וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם אני אשים אותך לשלטון עולם, את תתמיד תשלטי בעולם,[52] מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר ולאורך כל הדורות את תהיי שמחה[53]: (טז) וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם ואת עתידה לינק את החלב המשובח של הגויים. הנביא מדמה את היכולת של עם ישראל להשתמש באוצרות הטבע של הגויים לינקית חלב,[54] וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי ואת תינקי את הטוב של המלכים. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת,[55] וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ ואת את תדעי שאני ה' מושיע אותך (ולכן את תזכי לכל הדברים הללו),[56] וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב ואני הגואל שלך, חוזק יעקב. אני הגואל של עם ישראל[57]: (יז) תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב במקום הנחושת שהגויים לקחו ממך – אני אביא לך זהב. הכוונה שהגויים ישלמו לעם ישראל יותר ממה שהם לקחו מהם כשהגלו אותם,[58] וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף ובמקום הברזל שהגויים לקחו ממך – אני אביא לך כסף. צלע זו חוזרת על התוכן הנאמר בצלע הקודמת,[59] וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת ובמקום העצים שהגויים לקחו ממך – אביא לך נחושת,[60] וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל ובמקום האבנים שהגויים לקחו ממך – אביא לך ברזל,[61] וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם ובמקום הפקידים של הגויים שהיו גובים ממך מס – אני אשים לך שלום,[62] וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה ובמקום הפקידים שלוקחים ממך כסף שנקראים "נגשים", אני אמנה עלייך אנשים שימשלו עלייך בצדקה[63]: (יח) לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ לא יהיה  עוד עושק בארצך, האויב לא יעשוק אותך יותר,[64] שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ ובתוך הגבולות שלך, הגויים לא ישדדו אותך ולא ישברו אותך עוד,[65] וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ ואז את תקראי לחומות העיר שלך בשם "ישועה", משום שהם יגנו עלייך, וחיילים לא יהיו צריכים יותר לעלות עליהם כדי להגן עלייך,[66] וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה ואת תספרי את השבח על שערי החומות של העיר שלך (משום שהם יגנו עלייך)[67]: (יט) לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם האור של השמש ביום לא יהיה נצרך יותר, כיוון שהאור של הישועה יהיה כל כך גדול. הנביא דימה את הישועה לאור גדול, ואמר שכביכול לא יהיו צריכים את אור השמש, בגלל שהישועה תהיה כל כך גדולה,[68] וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ ואור הירח לא יאיר לך יותר (משום שכבר יהיה לכם אור חזק יותר – האור של הישועה),[69] וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם ה' הוא זה שיאיר לך לעולם (על ידי ישועתו),[70] וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ ואתה תוכל להתפאר בכבודו של ה' משום שהוא ייטיב איתך הרבה[71]: (כ) לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ לא תבוטל יותר מלכותך. הנביא דימה את המלכות לשמש, ואמר שהשמש לא תשקע,[72] וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף והכבוד שלך לא יתבטל גם הוא. הנביא דימה את הכבוד לירח,[73] כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם שהרי ה' יהיה לך לאור עולם והוא יוודא שלא תתבטל עוד מלכותך,[74] וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ ולא יהיו לך יותר ימים שבהם את תהיי באבל[75]:

(כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לאחר שבפורענויות ימותו רשעים רבים, ורק הצדיקים יזכו להמשיך לחיות, כך עם ישראל יהיה כולו צדיק,[76] לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ עם ישראל יירש את הארץ לעולם. עם ישראל לא יגלה יותר מהארץ,[77] נֵצֶר מַטָּעַי עם ישראל הוא הנצר שאני עצמי נטעתי,[78] מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר ואני יצרתי את עם ישראל עם ידיי, ולכן אתפאר בו. הנביא אומר שבגאולה, עם ישראל יזכה להשגחה מיוחדת מאת ה', משום שהוא יצר את עם ישראל כמו אדם שנוטע נטיעה[79]: (כב) הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף כל קבוצה קטנה מעם ישראל תגדל פי אלף. הנביא אומר שעם ישראל יתרבה מאוד,[80] וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם וקבוצה קטנה תהיה עם גדול וחזק. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת,[81] אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה אני ה' שיש בי היכולת לעשות זאת, ואעשה זאת בזמן הראוי לכך[82]:

[1] רד"ק. בפירוש נוסף כתב שהכוונה לשקיעת השמש (ביאה מלשון שקיעה), והנביא אמר שירושלים תשקע בעולם הזה ותקבל שכר על כך בעולם הבא. אבן עזרא כתב שהאור הוא על הנבואה או על המלכות.

[2] תרגום.

[3] רד"ק.

[4] רד"ק.

[5] תרגום.

[6] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שה' ייראה בכבודו.

[7] רד"ק.

[8] מצודות.

[9] תרגום.

[10] רד"ק. אבן עזרא הוסיף אפשרות שהכוונה למלכים שהוזכרו לעיל בפסוק הקודם.

[11] רד"ק.

[12] רד"ק. בשם אביו כתב שהכוונה על צד המלכות והשרות שעלו גם הן לירושלים.

[13] רד"ק וכתב שיש טועים שמפרשים את המילה "תיראי" מלשון יראה. אבן עזרא: הכוונה ללשון יראה, ו"נהרת" פירושו להתרוצץ. כאשר אדם מופתע מדבר כלשהו, הוא מתמלא ביראה ואיננו שקט, והגאולה תפתיע את עם ישראל.

[14] רד"ק. תרגום: רוחב הלב האמור כאן הוא יראת החטא.

[15] רד"ק. תרגום: יתחלף לך העושר הבא מהמערב. הכוונה שבמקום שירושלים תהיה חריבה, היא תהפוך להיות עשירה מעושר האומות. אבן עזרא: הכוונה שהגויים הרבים יגרמו לירושלים ליראה.

[16] מצודות. תרגום: הנכסים של האומות יבואו לך.

[17] רד"ק. תרגום: המילה "שפעת" פירושו "שיירה".

[18] רד"ק.

[19] מצודות. לפי פירושו, משמע שמדובר על עניין חדש שאינו קשור דווקא לגמלים (אם כי ייתכן שגם הם באו בגמלים). תרגום: משמע שהכוונה שהגמלים יבואו משבא.

[20] מצודות.

[21] רד"ק והסביר שבשורה הוא בבחינת חידוש, ולכן הנביא קרא לסיפור השבחים על ידיהם כבשורה, משום שעד עתה לא היו משבחים את ה'. מצודות: הכוונה שכאשר תושבי שבא יחזרו למקומם, הם יספרו שבחים על ה'.

[22] רד"ק וכתב שבארץ קדר היו כמו בדואים של ימינו, ולכן הם גידלו הרבה צאן.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק והביא את מחלוקת חז"ל האם מותר לגוי להקריב מבהמות הגוים.

[25] רד"ק. מצודות: הכוונה שהאומות יביאו כסף וזהב לבית המקדש, ועל ידי כך בית המקדש יתמלא בפאר.

[26] רד"ק.

[27] רד"ק.

[28] רד"ק. אבן עזרא: ה' עתיד לתת שכר לגויים על שיביאו את בני ישראל חזרה למקומם.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק.

[31] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה לכסף וזהב של הגויים שנמצאים באותם מקומות רחוקים.

[32] מצודות.

[33] רד"ק.

[34] רד"ק.

[35] רד"ק.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק.

[38] רד"ק. אבן עזרא: כתב שיש מפרשים שהגויים יפתחו את השערים. מבחינת משמעות הפסוק, אין הבדל בין הפירושים.

[39] רד"ק.

[40] רד"ק.

[41] רד"ק.

[42] רד"ק. אבן עזרא: התלבט אם המילה "חרב" היא מלשון חרב והכוונה שנהרגים על ידי חרבות, או מלשון חורבן.

[43] רד"ק.

[44] רד"ק.

[45] רד"ק.

[46] רד"ק.

[47] רד"ק.

[48] מצודות.

[49] רד"ק.

[50] רד"ק.

[51] תרגום + רד"ק. מצודות: הכוונה עזובה מכך שהאומות לא היו פוקדים את ירושלים.

[52] מצודות. תרגום: הכוונה לכבוד ולא לשלטון.

[53] רד"ק.

[54] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה למיסים שהגויים ישלמו לעם ישראל. מבחינת התוכן אין הבדל בין הפירושים.

[55] רד"ק.

[56] רד"ק.

[57] מצודות.

[58] רד"ק. אבן עזרא הסתפק אם הכוונה שהגויים יביאו לעם ישראל את הזהב, או שה' בעצמו יביא להם.

[59] מצודות.

[60] תרגום.

[61] תרגום.

[62] רד"ק.

[63] תרגום.

[64] רד"ק.

[65] תרגום.

[66] רד"ק. תרגום: יקראו ישועה בשעה שיעמדו על החומות שלך. אבן עזרא: התלבט אם פירוש "וקראת" היא מלשון מקרה, או מלשון "קריאה". בסוף דבריו כתב שהכוונה ללשון קריאה.

[67] רד"ק. תרגום: יספרו שבחים בשעה שיעמדו בשערייך.

[68] רד"ק.

[69] רד"ק.

[70] תרגום.

[71] רד"ק.

[72] תרגום.

[73] תרגום.

[74] תרגום.

[75] תרגום.

[76] רד"ק.

[77] רד"ק.

[78] רד"ק.

[79] רד"ק.

[80] רד"ק.

[81] תרגום.

[82] תרגום. רד"ק: הביא את דברי חז"ל שיש סתירה כביכול בפסוק. מצד אחד כתוב "בעתה", כלומר שזה יהיה בזמן רחוק, ומצד שני כתוב "אחישנה", שה' יגאל את עם ישראל במהרה, ותירצו שאם עם ישראל יחזור בתשובה, הגאולה תהיה מהר, ואם לא, זה יקרה רק בזמן רחוק יותר.