ישעיהו פרק סה

ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר ישעיהו פרק סה

מערכת אוצר התורה - ושננתם | אדר א תשפ"ב

ישעיהו פרק סה

(א) ה' עונה לטענת עם ישראל בפרק הקודם:[1] נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ אני (ה') הייתי זמין אליכם, אבל אף אחד לא שאל אותי, אף אחד לא פנה אליי לעבוד אותי,[2] נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי הייתי זמין לעם ישראל, אך אף אחד לא ביקש לעבוד אותי. צלע זו חוזרת על האמור בצלע הקודמת,[3] אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי אמרתי "הנה אני" לעם שכאילו לא נקרא בשם ה', ולכן לא פנה אליי. הנביא מדגיש שה' פנה אל עם ישראל פעם אחר פעם על ידי נביאיו, אך עם ישראל לא חזר בתשובה[4]: (ב) פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר כל היום פרשתי את ידיי כדי לקבל חזרה לידיי את העם שסטה מהדרך הטובה, חיכיתי שעם ישראל יחזור בתשובה,[5] הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם שהולכים אחרי מחשבותיהם לדרך רעה[6]: (ג) הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד עם שתמיד היה מכעיס אותי בירושלים ובבית המקדש,[7] זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת בני ישראל היו מקריבים בגינות קרבנות לעבודה הזרה,[8] וּמְקַטְּרִים עַל הַלְּבֵנִים וכאשר הם היו שורפים את הלבנים (חלק מתהליך הכנת הלבנה היא השריפה), הם היו מקטירים קטורת לעבודה הזרה[9]: (ד) הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים אותם שישבו בקברים של המתים, על מנת לדרוש אל המתים (הם האמינו שהם יכולים לשאול את המתים שאלות על העתיד),[10] וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ והם לנים בחורבות כדי שהשדים יתגלו אליהם,[11] הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר אום שאוכלים בשר חזיר למרות שהדבר אסור על פי דין תורה,[12] וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם ובכלים שלהם יש שאריות של שומן משאר בעלי החיים הטמאים שהם אוכלים[13]: (ה) הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ (אותם שהיו אוכלים דברי טומאה ונטמאים על ידי הקברים) היו אומרים למי שהיה מקפיד שלא להיטמא: תישאר רחוק, אל תתקרב אלינו,[14] אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ אל תיגש אלינו כיוון שאנחנו יותר קדושים ממך,[15] אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּי הרשעים האלה גרמו לי לכעוס,[16] אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל הַיּוֹם והכעס ממשיך לאורך זמן ולאורך דורות רבים (ולכן הגלות תתארך)[17]: (ו) הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי החטאים כביכול כתובים לפניי, ולכן לא אשכח אותם,[18] לֹא אֶחֱשֶׁה אני לא אהיה שקט,[19] כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי (אני לא אהיה שקט) עד שאני לא אשלם לעם ישראל על חטאיו,[20] וְשִׁלַּמְתִּי עַל חֵיקָם והפורענות תבוא עליהם עצמם (לאחר מכן הפורענות גם תבוא על בניהם)[21]: (ז) עֲוֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו אָמַר ה' ה' אמר: העוונות שלכם והעוונות שלכם הצטרפו יחד, ומשום כך הגלות מתארכת,[22] אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל הֶהָרִים (החטאים הם) שעל ההרים הם הקטירו לעבודה זרה,[23] וְעַל הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי ועל הגבעות הם ביזו אותי, על ידי שגם שם הם הקריבו קרבנות לעבודה הזרה,[24] וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה אֶל חֵיקָם העונשים הראשונים שאביא עליהם – יהיו עליהם עצמם, על הדור הזה, ולאחר מכן אביא עונשים גם על צאצאיהם והגלות תתארך[25]: (ח) כֹּה אָמַר ה' כך אמר ה':[26] כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל כשם שבאשכול הענבים יש יין משובח. אם סוחטים את הענבים, ניתן להוציא מהם יין משובח,[27] וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ ולכן החבר של מגדל הענבים אומר למגדל: אל תשחית את הענבים, שהרי יש באשכול הענבים ברכה (היין),[28] כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל כך אעשה למען עבדיי שבעם ישראל – לא אשחית את כל העם. הנביא מדמה את גאולת ישראל לאשכול ענבים ואומר להם שלמרות שעם ישראל חטא הרבה, עדיין אל לו להתייאש מהגאולה. כשם שבענבים יש הרבה פסולת (כמו הגרעינים) ועדיין מגדל הענבים צריך לשמור על הענבים משום שיש בהם את היין, ועליו רק זרוק את הפסולת ולהשאיר את היין, כך ה' יציל ויגאל את הצדיקים בעם ישראל (שנמשלו ליין) וישמיד את הרשעים (שמשולים לגרעינים)[29]: (ט) וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב זֶרַע ומעם ישראל אני אוציא צאצאים שיהיו ראויים להיקרא בניו של יעקב,[30] וּמִיהוּדָה יוֹרֵשׁ הָרָי ומממלכת יהודה (שבטי יהודה ובנימין) אני עתיד להוציא יורשים להר ציון ולהר הבית,[31] וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי והעם שבחרתי אותו יירשו את ארץ ישראל,[32] וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ שָׁמָּה והעבדים שלי, עם ישראל, ישכנו בארץ ישראל. הנביא אומר שה' עתיד לגאול את עם ישראל למרות שהיו רבים מהם שחטאו[33]: (י) וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן והמקומות של המישור בארץ ישראל ישמשו לרעיית צאן,[34] וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר והעמק שהיו מקללים אותו ואומרים עליו שהוא מקולקל, ישמש לרביצת הבקר. גם העמקים שלא היו פוריים ונחשבו מקוללים בעיני העם, יהיו מקום למרבץ בקר בשעת הגאולה,[35] לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי כל זה יהיה רק לעם שדרש אותי, רק לצדיקים שבעם ישראל[36]: (יא) וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה' הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי (בניגוד לצדיקים) אתם עוזבי ה' ששוכחים את בית המקדש ונמנעים מהקרבת קרבנות בו,[37] הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן אתם המקריבים קרבן לאחד המזלות במקום להקריב לה',[38] וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ ומיין שמזגו אותו במים כדי לנסך לקרבן, הייתם מסכים לשם כוכב שנקרא "מני"[39]: (יב) וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב ולכן אני אמנה אתכם לחרב, כל אחד מכם ייפול בחרב בלי יוצא מן הכלל, ולא יהיה מי שיינצל (כביכול ה' ספר את בני ישראל לפני שהוא מסר אותם להריגה כדי שאף אחד לא יימלט),[40] וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ וכל אחד ייפול על ברכיו לפני ההרג, כל אחד מכם ייהרג,[41] יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם היות ואני שלחתי לכם נביאים ולא חזרתם בתשובה,[42] דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם דיברתי אליכם על ידי הנביאים ולא קיבלתם את דבריהם,[43] וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי ואתם עשיתם את המעשים שהיו רעים בעיניי,[44] וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם ובחרתם לעשות מעשים שאין לי חפץ בהם[45]: (יג) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' לכן כך אמר ה' אלוקים:[46] הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ העבדים שלי, הצדיקים, עתידים לאכול, ואילו אתם, הרשעים, עתידים להיות רעבים,[47] הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ העבדים שלי, הצדיקים, עתידים לשתות, ואילו אתם, הרשעים, עתידים להיות צמאים,[48] הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ העבדים שלי עתידים להיות שמחים ואילו אתם, הרשעים, עתידים להתבייש. הנביא עוסק בשכר הצדיקים בעולם הבא ובעונשם של הרשעים, ומדמה זאת לאכילה, שתיה ושמחה[49]: (יד) הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב העבדים שלי, הצדיקים, ישבחו את ה' ירננו את ה', ישירו בקול תשבחות לה', מתוך שמחת הלב שתהיה להם לאחר שהם יאכלו את שכרם בעולם הבא,[50] וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב ואילו אתם, הרשעים, עתידים לצעוק מכאב לבכם,[51] וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ ואתם עתידים ליילל מתוך צער רב[52]: (טו) וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי לאחר שתמותו, אתם תניחו את השם שלכם לקללה על ידי הצדיקים. הצדיקים עתידים לקלל אתכם לאחר שתמותו,[53] וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי ה' וה' עתיד להמית אותך גם בעולם הבא,[54] וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר וה' יקרא לעבדיו בשם הפוך. שמם של הצדיקים ייזכר תמיד לטוב[55]: (טז) אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן נבואה זו תתקיים לעתיד לבא, כאשר העמים כולם יכירו בכבודו של ה', וכל מי שיבקש לעצמו ברכה, יבקש רק את ברכתו של ה' – אלוה האמונה (ולא יהיה מישהו שיבקש ברכה מאלוהים אחרים),[56] וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן וכל מי שיישבע בשם אלוה – לא יישבע בשמו של אף אלוה חוץ משמו של ה' יתברך שהוא אלוה האמונה,[57] כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת ויהיה שלום בארץ, עד שאנשים לא יזכרו את הצרות הראשונות שהיו בעולם,[58] וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי והצרות הראשונות תהיינה גם נעלמות מעיניי, המצב האידאלי שיהיה בעולם כביכול יגרום לכך שגם ה' וגם בני האדם ישכחו את הצרות הראשונות[59]: (יז) כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה בעתיד לא יהיו צרות והעולם יחיה באידאה, עד שכביכול ייחשב הדבר שה' ברא את העולם מחדש,[60] וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת ומרוב טוב שיהיה בארץ, אנשים כבר לא יזכרו את הצרות הראשונות שהיו בעבר,[61] וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל לֵב והצרות הראשונות לא יעלו יותר על ליבם של אנשים. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת[62]: (יח) כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא (שהרי ה' עתיד לומר לעם ישראל) אתם רק תמיד צריכים לשמוח ולהתמלא בגיל בעולם שאני עתיד לברוא. הכוונה שכאשר בעולם יהיה כל כך הרבה טוב, ה' יאמר לעם ישראל שהוא רק צריך לשמוח בכל הטובה,[63] כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלִַם גִּילָה שהרי אני עתיד לברוא מחדש את ירושלים שיהיה שם גיל. ה' עתיד להשפיע טוב על כל העולם, וירושלים היא עיקר העולם, ולכן הנביא מזכיר דווקא אותה,[64] וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ והעם שלה, עם ישראל, יהיה שמח[65]: (יט) וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם ואני (ה') אשמח בירושלים,[66] וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי ואני אשמח בעם שלי, בעם ישראל. הנביא אומר שבזמן הגאולה, ה' ישמח בירושלים ובעם ישראל, משום שעם ישראל יעשה את רצון ה',[67] וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה ולא יישמע בירושלים עוד קולות של בכי או זעקות, משום שלא יהיו פורענויות שיבואו על עם ישראל[68]: (כ) לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא יְמַלֵּא אֶת יָמָיו לא ייצא מירושלים ילד צעיר או זקן שלא ימלאו את ימיהם, שהם ימותו לפני זמנם,[69] כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת שהרי הנער ימות כשהוא בן מאה שנים. אם אדם ימות כשהוא בן מאה שנים, יאמרו עליו שהוא מת בעודו נער,[70] וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל ואילו החוטא הוא שימות כשהוא בן מאה שנה ודבר זה ייחשב לו לקללה. רק אדם שחוטא ימות כשהוא בן מאה שנים, ושאר האנשים יחיו יותר[71]: (כא) וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ כאשר יבנו בתים – הם יוכלו להתיישב בהם,[72] וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם וכאשר הם יטעו כרמים – הם יוכלו לאכול את פרים[73]: (כב) לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב הם לא יבנו בתים ואחרים יתיישבו בהם,[74] לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל והם לא ייטעו כרמים ואחרים יאכלו את הפירות. הנביא אומר שלא יהיה מצב שעם ישראל יבנה בתים או ייטע כרמים, והאויבים ישתמשו בהם,[75] כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי עם ישראל יחיה לאורך ימים כשם שעצים מאריכים ימים. דבר זה יהיה ייחודי לעם ישראל,[76] וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי ועם ישראל יבלה את מעשי ידיו. בדרך כלל, בימיהם, היה האדם מת לפני שהדברים שהוא בנה או עשה התקלקלו. עם ישראל יזכה לאריכות ימים גדולה כל כך, עד שכל מעשי ידיו של אדם יבלו והוא ימשיך לחיות[77]: (כג) לֹא יִיגְעוּ לָרִיק עם ישראל כבר לא יתאמץ ללא תועלת. האויב לא יאכל את מה שהוא גידל (בניגוד לזמן הגלות שבו הגויים אכלו את מה שעם ישראל גידל),[78] וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה והוא כבר לא יילד צאצאים מתוך בהלה שבניהם ימותו בחייהם,[79] כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי ה' (הם לא ייגעו לריק ולא יילדו לבהלה) משום שהם מבורכים על ידי ה',[80] הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם והצאצאים שלהם יהיו איתם ולא ימותו לפניהם. צלע זו חוזרת על הנאמר לפני כן[81]: (כד) וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוד לפני שהם יתפללו, אני אענה לתפילות שלהם (בניגוד למצב בגלות בו גם כאשר עם ישראל התפלל, ה' לא שמע את תפילותיהם),[82] עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע עוד לפני שהם יבקשו את בקשתם, אני אקבל אותה[83]:

(כה) זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד (השלום בעולם יהיה גדול כל כך) עד שזאב וטלה יוכלו שניהם לרעות בשדה, והטלה לא תחשוש שהזאב יטרוף אותה,[84] וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן והאריות יאכלו תבן כמו הבקר במקום לטרוף חיות אחרות,[85] וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ והנחש יאכל רק את העפר שזה המזון שלו (ולא יכיש בני אדם),[86] לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי בעלי החיים שבדרך כלל מזיקים, לא יעשו רע ולא ישחיתו בכל ארץ ישראל, גם בעלי החיים גבר לא יזיקו לעם ישראל בארץ ישראל,[87] אָמַר ה' כך אמר ה'[88]:

 

[1] רד"ק.

[2] רד"ק.

[3] רד"ק.

[4] רד"ק. תרגום: הכוונה שאין מי שמתפלל אל ה'.

[5] רד"ק. תרגום: שלחתי את נביאיי כדי להחזיר את עם ישראל בתשובה.

[6] רד"ק.

[7] רד"ק.

[8] רד"ק.

[9] רד"ק.

[10] רד"ק. תרגום: היו יושבים בבתים שהיו בנויים מעפר קברים.

[11] רד"ק. רש"י: הכוונה שהיו יושבים בין המתים כאילו שהם היו נצורים, וצלע זו חוזרת על הנאמר בפסוק הקודם.

[12] רד"ק.

[13] רד"ק.

[14] רד"ק.

[15] רד"ק.

[16] רד"ק.

[17] רד"ק.

[18] רד"ק.

[19] רד"ק. תרגום: לא אתן להם ארכה בחיים.

[20] רד"ק.

[21] רד"ק. תרגום: אני אמסור למיתה שנייה את גופותיהם.

[22] רד"ק. תרגום: העוונות שלכם ושל אבותיכם גלויים לפניי.

[23] רד"ק.

[24] רד"ק.

[25] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה שהדור הנוכחי הלכו באותה גלות של אבותיהם בגלל העבודה הזרה.

[26] תרגום.

[27] רד"ק. רש"י: מדובר על דורו של נח.

[28] רד"ק.

[29] רד"ק.

[30] רד"ק וכתב שצלע זו עוסקת בעשרת השבטים.

[31] רד"ק.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] רד"ק. רש"י: יש מחוז בארץ ישראל שנקרא השרון.

[35] רד"ק. אבן עזרא: עמק עכור הוא עמק שהקיף את ירושלים ודחה את האומרים שהכוונה לעמקים מקוללים באופן כללי.

[36] רד"ק.

[37] רד"ק.

[38] רד"ק וכתב שהכוונה לכוכב צדק. אבן עזרא: הכוונה לגדוד השמים.

[39] רד"ק. אבן עזרא: הכוונה לצורת גלגל של כוכבים.  רש"י: למניין חשבון הכמרים. כמו כן דחה את האומרים שהכוונה לעבודה זרה שבני ישראל מינו עליהם, משום שהמשך הכתובים בפסוק הבא, שם כתוב "ומניתי" ללא דגש, מורה על לשון מניין.

[40] רד"ק וכתב שיש כאן לשון נופל על לשון.

[41] מצודות.

[42] תרגום.

[43] תרגום.

[44] תרגום.

[45] רד"ק וכתב שהם עשו זאת כדי להכעיס את ה'.

[46] תרגום.

[47] רד"ק.

[48] רד"ק.

[49] רד"ק וכתב שלא ייתכן שהכוונה לדור של הנביא, משום ששם גם הצדיקים גלו. כמו כן לא יתכן לומר שמדובר על הדור של שבי הגולה משום שזה לא מסתדר עם מה שכתוב לעיל לגבי החזרה מהגלות, זה לא מסתדר משום שהפסוקים לעיל מדברים על הרשעים ואילו כאן מוזכרים גם הצדיקים, ולכן צריך לומר שמדובר על עניין נפרד. אבן עזרא: פסוק זה מדבר על שבי הגולה. בפסוק יז כתב שלא ייתכן לומר שמדובר על העולם הבא, משום שבעולם הבא אין אכילה ושתיה.

[50] רד"ק.

[51] רד"ק.

[52] רד"ק.

[53] רד"ק.

[54] תרגום.

[55] רד"ק.

[56] רד"ק.

[57] רד"ק.

[58] רד"ק. רש"י: חוסר הצרות הראשונות, יגרום לכך שהעולם כולו יכיר שה' הוא אלוקי אמן.

[59] רד"ק וכתב שרואים מכאן שה' הוא שהביא את כל הצרות בעולם על העמים, ושהם לא באו בדרך מקרה. אבן עזרא: הצרות שעברו על הצדיקים שהם עובדי ה' ייסתרו מעיניו של ה', היות הרשעים היו לועגים לצדיקים כשהצרות באו עליהם.

[60] רד"ק. כמו כן הביא את פירוש האבן עזרא שהכוונה שה' יברא באמת את העולם מחדש, כך שאנשים יחיו שנים רבות יותר והאדמה תצמיח יותר יבול, ודחה פירוש זה, משום שאם העולם כולו ייבנה באמת מחדש והטבעים ישתנו, הדבר ישפיע על העולם כלו, והנבואה הזו נאמרה רק על צדיקים. האבן עזרא עצמו הביא פירושים נוספים, שהכוונה שיהיו פרטים בשמים ובארץ שייבראו מחדש (אולי כוכבים חדשים וכדומה). רש"י: כתב בתחילה שהכוונה שהשרים של מעלה יתחדשו, ולבסוף כתב שהכוונה שלמים חדשים ממש.

[61] רד"ק.

[62] מצודות.

[63] רד"ק. תרגום: הכוונה בעולם הבא. אבן עזרא: כתב שהפירוש "עדי עד" אינו לעולם, שהרי האדם בסוף ימות, אלא הכוונה לשנים רבות.

[64] רד"ק. לכאורה גם פירוש הרד"ק וגם שאר הפירושים אינם עולים בקנה אחד עם טעמי המקרא, שאינם מצמידים את המילה "גילה" למילה "ירושלים". אבן עזרא: הוכיח מכאן שאין הפירוש של בריאה יצירה מאין, שהרי ירושלים כבר הייתה קיימת.

[65] רד"ק.

[66] רד"ק.

[67] רד"ק. תרגום תרגם "וישמח בה עמי", ולא שה' ישמח.

[68] רד"ק וכתב שבכי הוא על אדם שמת בלא זמנו, ואנשים יזכו להאריך ימים.

[69] רד"ק. וכתב שבאותו הזמן אנשים יחיו עד לשלוש מאות וחמש מאות שנה.

[70] רד"ק.

[71] רד"ק. רש"י: כאשר אדם מגיע לבן מאה שנים, הוא מתחייב בעבירה שיש בה מיתה, והוא יקולל אם הוא עבר על עבירה שיש בה נידוי. אבן עזרא: כתב שגם פסוקים אלו מדברים על שבי ציון בתקופת המשיח.

[72] רד"ק.

[73] רד"ק.

[74] רד"ק.

[75] רד"ק.

[76] רד"ק. תרגום: השוואה היא לעץ החיים.

[77] אבן עזרא.

[78] רד"ק.

[79] רד"ק.

[80] רד"ק.

[81] רד"ק.

[82] תרגום.

[83] תרגום.

[84] תרגום.

[85] תרגום. רש"י היא גם את מדרש חז"ל שהמשל הוא שהשבטים שנמשלו לאריות ינצחו את עשיו.

[86] תרגום.

[87] רד"ק.

[88] תרגום.

סוכה - רוחניות וגשמיות

הסוכה מסמלת את החיבור בין הרוחניות לגשמיות לקחים משנת מלחמה של חרבות ברזל
אוצר לדרך - אמונה

הברית, ההפרה והתקומה - לפרשות ניצבים וילך

מדוע משה רבינו כינס את עם ישראל והעביר אותו בברית שידע שהיא תופר? כיצד לומדים מהפסוקים שמדברים על עבודה זרה של עם ישראל על תחיית המתים?
אוצר לדרך - אמונה

איוב פרק ט

ביאור אוצר המקרא לספר איוב פרק ט אוצר המקרא הוא קיצור של אוצר מפרשי התנ"ך יהי רצון שהלימוד מפרק זה יהיה לעילוי נשמת תלמידי היקר יונתן אהרון גרינבלט הי"ד נפל בעת הלחימה בעזה תובב"א
אוצר המקרא על התנך

שאלות בנושא השעה

תשובות לחלק מהשאלות שנשאלתי לאחרונה
אוצר לדרך - אמונה