מיכה פרק ה

מיכה פרק ה

(א) וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה הנביא פונה אל העיר בית לחם שנמצאת ביהודה (היהיתה עיר נוספת בארץ ישראל שנקראה בית לחם) שנקראת אפרת ואומר לה:[1] צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה היה ראוי שתהיי המבוזה בכל שרי יהודה. הנביא אומר שבגלל שהמשפחות שגרו בעיר בית לחם היו צאצאים של רות המואביה שהייתה ללא ייחוס, היה מהראוי שהם יהיו המבוזים מביכן כל השרים האחרים שביהודה, אך ההיפך קרה,[2] מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל ממך, מהעיר בית לחם (כאשר הכוונה היא לצאצאיו של דוד המלך שהיה גר בעיר בית לחם לפני שהתמנה למלך) ייתא מלך המשיח שעתיד למשול על עם ישראל,[3] וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם הכוונה היא שמקורו של מישח, מקור משפחתו היא מהעיר בית לחם, אך אין הכוונה לכך שהמשיח בעצמו יוולד בעיר בית לחם[4]: (ב) לָכֵן בגלל שאני (ה') רוממתי את המשיח,[5] יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה המשיח יכניס את אומות העולם שיתקפו את ישראל במלחמת גוג ומגוג לצרה גדולה. הנביא מדמה את הצער הרב בו יהיו אומות העולם כתוצאה ממכתו של מלך המשיח לצערה של היולדת,[6] וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ואלו מבין אומות העולם שיישארו בחיים לאחר מכתו של מלך המשיח, ייכנעו לפני בני ישראל. הנביא אומר שהאומות שיתקפו את ישראל יוכו על ידי המשיח ואלה שישרדו לאחר מכה זו ייכנעו לפני בני ישראל[7]: (ג) וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְקֹוָק המשיח ינהיג את עם ישראל בחוזק שיבוא מאת ה',[8] בִּגְאוֹן שֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהָיו המשיח ינהיג את עם ישראל ברוממות שתבוא אליו מאת ה'. יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות,[9] וְיָשָׁבוּ כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ עם ישראל יישב בארץ ישראל בשקט ובטחה מכיוון ששמו של המשיח יגדל עד קצות כל הארץ. כל אומות העולם יכירו במלכותו של המשיח וממילא עם ישראל ' יוכל לשבת בארצו בשקט ובטחה תחת הנהגתו[10]: (ד) וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם פרסום שמו של המשיח יגרום לכך שעם ישראל יוכל לשבת בארצו בשלום, ולא יהיו יותר צרות שיבואו על עם ישראל,[11] אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ כאשר ממלכת אשור תבוא בארצינו (בארץ ישראל) ותדרוך בארמונות שלנו, הם יבואו למטרת שלום, בניגוד לעבר אז באו לתקוף את ישראל,[12] וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים אנחנו (עם ישראל) נקים על אשור שבעה אנשים שינהיגו אותם. אלה שינהיגו את אשור בימות המשיח יהיו שבעה מלכים שאנחנו (עם ישראל) נמנה עליהם,[13] וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם וכן אנחנו (עם ישראל) נמנה על אשור שמונה אנשים חשובים כדי שימשלו עליהם. הכוונה היא שלעתיד לבוא עם ישראל יקבע מי יהיו המלכים והמושלים על ממלכת אשור (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם והכוונה היא שעם ישראל הוא שיקבע מי ימשול על אשור)[14]: (ה) וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב המנהיגים שעם ישראל ימנה על אשור ינהיגו את אשור על יד יהחרב. המנהיגים שעם ישראל יהרגו על ידי חרב את אנשי אשור שיסרבו לדבריהם,[15] וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ ואת בבל (שהיא ארץ נמרוד) ינהיגו המנהיגים שימנו עם ישראל בפרסום גדול, עד שבשערי העיר כולם יראו את הנהגתם,[16] וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ ועל ידי שמלך המשיח ימנה מנהיגים על אשור, הרי שהוא יציל את עם ישראל מאשור, ועל ידי כך אשור לא יבואו לארץ ישראל ולא ידרכו בה. הכוונה היא שהמנהיגים שימנה מלך המשיח ימנעו מאשור מלתקוף את ישראל[17]: (ו) וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים שאר עם ישראל שיחיה לאחר מלחמת גוג ומגוג יהיה כמו הדברים הבאים:[18] כְּטַל מֵאֵת יְקֹוָק (עם ישראל שיחיה בזמן המשיח יהיה) כמו הטל שיורד מאת ה',[19] כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב (וכן יהיה עם ישראל שיחיה בזמן המשיח) כמו המטר שיורד על העשב. הנביא מדמה את מצבו של עם ישראל לאחר מלחמת גוג ומגוג לטל וגשם. כשם שהטל והגשם יורד רק מאת ה', ואדם אינו יכול להורידם, כך עם ישראל יהיה תלוי רק בה' ולא יפנו אל אומות העולם כדי שיצילו אותם,[20] אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם בזמן המשיח, עם ישראל יקווה רק לה' וייחל רק לה'. עם ישראל לא יתלה יותר את בטחונו באדם, אלא יתלה את בטחונו רק בה'[21]: (ז) וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן עם ישראל שיחיה בימות המשיח יהיה בין העמים האחרים כמו אריה שחי בין בהמות שחיות ביער, וכמו כפיר (אריה צעיר) שחי בין עדרי הצאן. הכוונה היא שעם ישראל ישלוט בשאר העמים כמו שהאריה והכפיר שולטים בבהמות האחרות,[22] אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל (עם ישראל יהיה בתוך העמים האחרים כמו אריה שנמצא בין הבהמות החיות ביערות וכמו הכפיר שחי בין עדרי הצאן) שאם בעל חיים אחר עובר עליהם, הרי שהם (האריה והכפיר) רומסים וטורפים אותו, ואין מי שיוכל להציל אותם. כך אם יהיה עם שינסה לתקוף את עם ישראל, עם ישראל ירמוס אותו ויכניע אותו[23]: (ח) תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ אז (בימות המשיח) תתרומם ידך כדי להתגבר על אויביך,[24] וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ וכל האויבים שלך (האויבים של עם ישראל) יושמדו[25]: (ט) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק ה' אמר שבאחרית הימים,[26] וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ (ה' אמר שבאחרית הימים) הוא (ה') יכרית את הסוסים מתוך עם ישראל וכן יאביד את המרכבות מתוך עם ישראל. הכוונה היא שעם ישראל כבר לא ישתמש בסוסים ומרכבות כדי לנצח את האויבים שלהם, אלא יסמוך רק על ה'[27]: (י) וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ אני (ה') אכרית את הערים המבוצרות מתוך ארצך (של עם ישראל). לא יהיה לך צורך בערים מבוצרות,[28] וְהָרַסְתִּי כָּל מִבְצָרֶיךָ וכן אני (ה') אהרוס את כל המבצרים שלך (של עם ישראל). לא יהיה לך כל צורך במבצרים[29]: (יא) וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ אני (ה') אכרית את הכשפים ממך (עם ישראל). אתה לא תעסוק יותר בענייני כשפים,[30] וּמְעוֹנְנִים לֹא יִהְיוּ לָךְ ומכשפים שהיו עוסקים בסוג של כישוף שנקרא "עונן" גם כן לא יהיו לך. אתה לא תעסוק יותר בכשפים כדי לדעת מה יקרה בעתיד[31]: (יב) וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ אני (ה') אכרית ממך (עם ישראל) את הפסלים שלך שאותם אתה עבדת עד עכשיו לעבודה זרה, וכן אני (ה') אכרית ממך (עם ישראל) את המצבות, המזבחות הבנויות מאבן אחת, עליהן הקרבת קרבנות לשם העבודה הזרה,[32] וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ ואתה (עם ישראל) לא תשתחוה יותר לדברים שעשית בידיך. אתה לא תשתחוה יותר לפסלים שעשית בידיך. הנביא אומר בפסוק זה שעם ישראל יכיר באלוקותו של ה' ויפסיק לעבוד עבודה זרה[33]: (יג) וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ אני (ה') אעקור מקרבך (עם ישראל) את עצי האשירה שנטעתם כדי לעבוד עבודה זרה,[34] וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ ולאחר מכן אני (ה') אשמיד את השונאים שלך (של עם ישראל)[35]: (יד) וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת הַגּוֹיִם הפורענות והנקמה שאני (ה') אביא על הגויים תהיה מתוך כעס וחימה גדולים מאוד,[36] אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ הנקמה שלי (ה') בעמים האחרים תהיה כל כך חזקה, עד שעמים אלה אף פעם לא שמעו על נקמה חזקה כל כך[37]:

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות. רש"י: הכוונה היא ששמו של המשיח היא עוד מימי קדם כדברי דוד המלך בתהילים "לפני שמש ינון שמו". לפי פירושי המצודות והרד"ק, הדברים כאן נאמרים בניגוד לטענת הנוצרים. מלבי"ם: הכוונה היא שבתחילת הגאולה, עתידים דווקא עשרת השבטים להיות חזקים ואילו שבט יהודה יהיה נספח אליהם ולאחר מכן תתחזק השלטון של יהודה עד שהם יחזרו לשלוט על עם ישראל כמו שהיה מאז ומעולם, כמו שדוד ושלמה מלכו על ישראל.

[5] מצודות.

[6] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שעד הגאולה, ה' ייתן לעם ישראל להצטער כל כך כמו יולד שהצירים שלה אוחזים אותה עד שיבוא יום גאולתם.

[7] מצודות. מהר"י קרא: שאר עם ישראל שישרוד מהמכות שה' מביא עליהם יחזור מהגלות. רד"ק: הכוונה היא ששבטי יהודה ובנימין יחזרו מהגלות יחד עם שאר עם ישראל.

[8] מצודות. רש"י: המשיח יפרנס את ישראל.

[9] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שלאחר הדין שה' יעשה ברשעים, הרי שעם ישראל יוכל לשבת בשקט ובטחה בארצו.

[10] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שה' אמר בפסוק הקודם שייקח זמן עד שהוא יגאל את עם ישראל, אך אם עם ישראל יחזור בתשובה, הרי שהוא ייגאל מיד. רד"ק: שמו של המשיח יגדל לאחר עשיית הדין ברשעים.

[11] מצודות + רש"י.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות והסברתי את דבריו עפ"י הא"ע שפירש שאין הכוונה לחמישה עשר אנשים, אלא לשבעה או שמונה. אמנם חז"ל כתבו שהכוונה היא דווקא לשבעה רועים ודווקא לשמונה נסיכי אדם ואפילו זיהו מיהם האנשים האלה, ורש"י כתב אצלינו שאינו יודע מהיכן לקחו חז"ל את השמות האלה. רד"ק פירש שהכוונה היא שעם ישראל ימנה שבעה או שמונה אנשים כדי שיילחמו נגד אשור במקרה ואשור יתקוף את ישראל. מלבי"ם: עד עתה היו צריכים ישראל למנות מפקדים שילחמו באשור או בשאר האויבים, אך לאחר ביאת המשיח, לא יהיה יותר צורך בלמנות מפקדים, משום שהם לא ילחמו נגד עם ישראל. כמו"כ מזהה המלבי"ם את שבעת הרועים ושמונת נסיכי האדם עם מלכי יהודה וישראל שמלכו מעת יהואחז עיי"ש דבריו.

[15] מצודות. רש"י: הכוונה היא שירוצצו את אשור על ידי החרב.

[16] מצודות. א"ע הוסיף פירוש נוסף וכתב שהכוונה בפתחיה היא לפתח החרב.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא שבזמן המשיח, עם ישראל לא יקבל את השפע שלו מהעמים האחרים ורק יהיה לו שפע מאת ה' והוא ישפיע שפע זה על העמים האחרים.

[22] מצודות. רד"ק: האריה חזק מבין כל הבהמות אך הכפיר צעיר יותר ויש לו פחות כח ולכן הוא יכול לעמוד רק נגד עדרי הצאן. א"ע: הנביא מדבר כאן על הזמן שעם ישראל ירצה לעלות לבית המקדש.

[23] מצודות. רש"י: הרמיסה היא כאשר האריה דורס ואוכל במקומו ואילו הטרף היא הבאת הטרף לביתו.

[24] מצודות.

[25] מצודות. מלבי"ם: יש הבדל בין צר לאויב. צר מתקיף בפועל ואילו אויב אמנם שונא את העם השני אך אינו תוקף אותו. הנביא אומר שהצרים שיתקפו את עם ישראל בפועל ייכרתו על ידי ישראל ואילו האויבים יושמדו בעצמם ללא התערבות ישראל.

[26] מצודות.

[27] מצודות. תרגום: הכוונה היא שה' ישמיד את הסוסים והמרכבות של האויב, האויב כבר לא יתקוף את עם ישראל עם סוסים ומרכבות. רש"י: הכוונה היא שה' יכרית את עזרת מצרים מישראל והם יסמכו רק על ה'. רד"ק: הכוונה היא שיהיה שלום בארץ ובנ"י לא יזדקקו לסוסים ומרכבות מכיוון שיהיה שלום בארץ.

[28] מצודות.

[29] מצודות. תרגום: הכוונה היא שה' ישמיד את הערים המבוצרות של האויב.

[30] מצודות.

[31] מצודות. א"ע כתב כאן שהכוונה היא למי שמסתכל על העננים כדי לדעת את העתיד ועיין בביאורינו בפרשת שופטים.

[32] מצודות.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות. א"ע: הכוונה היא שה' ישמיד את אותן ערים בהם היו ע"ז.

[36] תרגום + מצודות.

[37] מצודות. תרגום: הנקמה תהיה משום שהאומות לא קיבלו עליהם את לימוד התורה.